סמארטיס
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
מגדן  |
| מוצא |
הממלכה המאוחדת |
| יצרן |
נסטלה |
| תאריך יצירה |
1937 |
| מרכיבים עיקריים |
שוקולד, מלטודקסטרין, דונג דבורים, ווקס קרנובה, אנתוציאנין, כורכומין, קרוטן, קרמין, שלאק, פול סויה, סוכר, חלב פרה, גומי ערבי, קקאו, בוטן, תמצית וניל, בטא-קרוטן |
  | |
סמארטיס או סמארטיז הוא סוג של סוכריות שוקולד דרז'ה המשווק על ידי נסטלה. סמארטיס יוצרו לראשונה בשנת 1937[1] על ידי חברה בריטית בשם HI Rowntree & Company מהעיר יורק. מאז שנת 2007 סמארטיס מיוצרים בהמבורג, גרמניה[2].
צורת הסמארטיס היא ספרואיד עם ציר משני של כ-5 מילימטרים (0.2 אינץ') וציר ראשי של כ-12 מילימטרים (0.5 אינץ'). הם מגיעים בשמונה צבעים: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, סגול[3] ורוד וחום. בכמה מדינות הצבע הכחול הוחלף זמנית לצבע לבן בתקופה בה היצרנים בדקו אפשרויות לאלטרנטיבות טבעיות לצבע הכחול[4].
סמארטיס נמכר באזורים רבים ברחבי העולם, אך פחות נפוץ בארצות הברית (למעט באמצעות ייבוא מקביל), שם הסימן המסחרי מוחזק על ידי חברה בשם Smarties Candy Company המייצרת סוכריות דומות לאלו תחת סימן המסחר 'Smarties'[5][6].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברת הממתקים Rowntree's מהעיר יורק באנגליה, החלה לייצר "עדשי שוקולד" (באנגלית: Chocolate Beans) ככל הנראה כבר בשנת 1882[7]. בשנת 1937 הוחלט על קיצור השם המקורי "Smarties Chocolate Beans" לשם הקצר יותר שנשאר עד היום: Smarties[8]. בעבר הסוכריות נמכרו בתפזורת אך עם השנים כחלק מפיתוח אסטרטגיה רחבה יותר לביסוס זהות מותגית בולטת ולאחר שמכירת ממתקים אחרים ב"שרוולי" קרטון נחלה הצלחה, החברה המייצרת החלה למכור את הסמארטיס באריזות. המוצר באריזה זו שווק תחילה בתקופת הרצה של שיווק ניסיוני בסקוטלנד[9]. בשל קלות הפתיחה של האריזות והיכולת לעשות באריזות שימוש חוזר, אריזות סמארטיס קיבלו ערך מוסף בשימוש ליצירות מלאכה למשל, ומכסי הפלסטיק הפכו לפריט לאספנים כשכל אחד נושא אות אחרת מאותיות האלף-בית[10].
בפברואר 2005, אריזת הסמארטיס הוחלפה בעיצוב משושה. הרציונל מאחורי שינוי העיצוב היה, לדברי נסטלה, להפוך את המותג ל"רענן ומושך" לצעירים;[10] האריזה המעודכנת היא קלה וקומפקטית יותר, והמכסה כולל קליפס שמחזיק את המכסה סגור כשהוא מקופל. המכסה החדש עדיין כולל אותיות כמו מכסי הפלסטיק הישנים, אך בצורה של שאלה: "what [letter] is a [thing]".
הייצור שהיה בתחילה ביורק הועבר החל מאוקטובר 2007 לגרמניה[2]. מחוץ לאירופה, מתקן הייצור הגדול ביותר של נסטלה לסמארטיס נמצא בטורונטו שם נסטלה מייצרת את מוצריה מאז 1918. המפעל הממוקם ברחוב סטרלינג 72 במשולש הצומת, נבנה במקור עבור מותג קוואן לקקאו ושוקולד[11].
בשנת 1998 נסטלה ביקשה לרשום סימן מסחרי לאריזת הסמארטיס. מאוחר יותר היא תבעה את חברת Master Foods בדנמרק, ששיווקה מיני-M&M באריזה דומה. בית המשפט העליון של דנמרק פסק כי צורה גאומטרית בסיסית אינה יכולה להיות סימן מסחרי והורה להסיר את הסימן המסחרי ממרשם הסימנים המסחריים[12].
צבעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באחת מסקאלות הצבעים המוקדמות יותר, היו סמארטיס בצבע חום בהיר. בשנת 1988 הצבע הזה הוחלף לכחול, שהוצג כחלק מקמפיין נגד רכישת קונדיטוריית Rowntree Mackintosh על ידי נסטלה, יחד עם תגי סיכה "אני תומך בסמארטיס כחולים". לפני 1958, לסמארטיס בצבע חום כהה היה טעם זהה לשאר הצבעים בעוד שלסמארטיס בצבע חום בהיר היה טעם קפה. בשנת 2006 הוכרז כי נסטלה מפסיקה את כל השימוש בצבעים ממקור מלאכותי בבריטניה[13]. מכיוון שבנסטלה לא הצליחו אז להשיג צבע כחול ממקור טבעי החברה החליטה להסיר את הסמארטיס הכחולים (מה שהוביל לתפיסה לא נכונה שהסמארטיס הכחול גורם להיפראקטיביות אצל ילדים מסוימים) והחליפה אותם בלבנים[14]. בפברואר 2008, הוצגו מחדש סמארטיס כחולים תוך שימוש בצבע כחול טבעי שמקורו בכחוליות ובספירולינה במקום צבע המאכל המלאכותי כחול בוהק FCF השנוי במחלוקת (FD&C Blue 1, E133)[15]. במרץ 2009 הופסק השימוש בצבעי מאכל מלאכותיים גם בקנדה. הסדרה החדשה כללה את כל הצבעים מלבד כחול וסמארטיס בצבע כחול החלו להימכר מחדש במאי 2010.
בעבר נצבעו סמארטיס אדומים בצבע המופק מכנימת קוכיניאל, נגזרת של המוצר המופק על ידי הפקת צבע מחרקים נקביים של קוכיניאל. כיום משתמשים בפיגמנט המופק מכרוב אדום בממלכה המאוחדת[16][17].
לצורך הערכת "גישת למידה אקטיבית לאפידמיולוגיה ולהערכה ביקורתית", ניסוי מבוקר בהקצאה אקראית בדק את ההשערה שסמארטיס אדומים יכולים להגביר את האושר. בהתבסס על ניסוי עם 117 משתתפים בארבעה סביבות באוסטרליה, קנדה ומלזיה, הנבדקים שאכלו סמארטיס בצבע אדום, לא היו מאושרים יותר מאלו שאכלו סמארטיס בצבע צהוב[18].
להלן תרשים של טווח הצבעים ההיסטורי של סמארטיס
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סמארטיס (באנגלית)- מוזיאון סמארטיס (באנגלית)
- איך מייצרים סמארטיס (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Smarties, http://www.nestle.co.uk(באנגלית בריטית)
- 1 2 Smarties production moves to Germany, The Standard, 2012-04-13 (באנגלית)
- ↑ Smarties. History and the Facts page 2, smartiescollector.com
- ↑ Smithers, Rebecca; correspondent, consumer affairs (2008-02-11). "Smarties manufacturer brings back the blues". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077.
- ↑ Smarties — a 'recession-proof' candy — turns 70 years old with a brand-new look
- ↑ "The World's Best Candy Bars? English, of Course (Published 2007)" (באנגלית). 2007-07-11.
- ↑ A History of Sweets in 50 Wrappers
- ↑ John Bradley, Cadbury's Purple Reign: The Story Behind Chocolate's Best-Loved Brand, John Wiley & Sons, 2011-02-23, ISBN 978-1-119-99505-0. (באנגלית)
- ↑ Robert Fitzgerald, Rowntree and the Marketing Revolution, 1862-1969, Cambridge University Press, 1995-01-05, ISBN 978-0-521-43512-3. (באנגלית)
- 1 2 "Smarties set to lose their tube" (באנגלית בריטית). 2005-02-18.
- ↑ Sherie Posesorski Special to the Star, A short history of Rowntree Maple Buds and other Canadian-made chocolate treats, Toronto Star, 2025-07-08 (באנגלית)
- ↑ "Nestlé Outsmarted in Smarties Ruling". International Law Office. 2003-10-20.
- ↑ 28 (2009-06-28). "Joe Schwarcz, "Smarties Purged: Do You Still Eat the Red Ones Last?" The Gazette,6". The Gazette. p. 10.
{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: numeric names: authors list (link) - ↑ "Smarties production moves to Germany". Evening Standard. standard.co.uk. 13 באפריל 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Seaweed allows Smarties comeback" (באנגלית בריטית). 2008-02-11.
- ↑ Barton, Laura (2007-05-15). "Veggies beware!". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077.
- ↑ Manchester Evening News, Vegetarians see red over smarties dye, Manchester Evening News, 2007-02-19 (באנגלית)
- ↑ [https://eprints.qut.edu.au/106778/3/106778.pdf A Mock Randomized Controlled Trial with Audience Response Technology for Teaching and Learning Epidemiology]