סמבל (אריתריאה)
| מדינה |
 אריתריאה |
|---|---|
| מחוז | מאכל (מרכז) |
| עיר אם | אסמרה |
| גובה | 2,325 מטרים |
| קואורדינטות | 15°18′33″N 38°53′52″E / 15.309083198721863°N 38.89774044793073°E |
  | |
סמבל (באנגלית: Sembel) היא פרבר של העיר אסמרה, בירת אריתריאה. האזור ידוע בזכות אתר ארכאולוגי חשוב מהתקופה הקדם-אקסומית השוכן בו, ובשל קרבתו לנמל התעופה הבינלאומי של אסמרה. בתולדות עם ישראל, סמבל מוכרת כאתר שבו הוקם מחנה המעצר הראשון של גולי אצ"ל ולח"י באפריקה.
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסמבל נמצא אתר ארכאולוגי המתוארך למאה ה-8 לפנה"ס (התקופה הקדם-אקסומית). בחפירות שנערכו במקום התגלו שרידי התיישבות חקלאית קדומה, כולל מבני אבן וכלי חרס, המעידים על קיומה של חברה מאורגנת באזור הרמה האריתראית מאות שנים לפני עלייתה של ממלכת אקסום. האתר נחשב לאחת העדויות החשובות ביותר לראשית ההתיישבות הקבועה בקרן אפריקה.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת העולם השנייה, עם כיבוש אריתריאה מידי האיטלקים על ידי הצבא הבריטי, הפכה סמבל לאזור בעל חשיבות לוגיסטית וצבאית בשל סמיכותה לשדה התעופה ולמרכז השלטון באסמרה.
מחנה המעצר סמבל וגולי אפריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – גולי אצ"ל ולח"י, הבריחות ממחנות המעצר באפריקה
באוקטובר 1944 הקימו השלטונות הבריטיים בסמבל מחנה מעצר עבור לוחמי המחתרות (אצ"ל ולח"י) שהוגלו מארץ ישראל. המחנה הוקם בתוך מתחם של צריפי פח איטלקיים ישנים ששימשו בעבר כבסיס צבאי, והוקף בגדרות תיל גבוהות ובמגדלי שמירה.[2]
חיי היום-יום במחנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות תנאי הכליאה והניתוק מהבית, הפכו העצורים את מחנה סמבל לקהילה מאורגנת. הם הקימו "ועד מחנה" שניהל את חיי היום-יום מול השלטון הבריטי. במחנה הוקמה ספרייה ונוהלה "אוניברסיטה זוטא" שבה העבירו העצורים זה לזה שיעורים בשפות, היסטוריה ומדעים. החיים הדתיים במחנה היו פעילים וכללו הקמת בית כנסת ושמירה על כשרות וחגים בתנאים מאולתרים. העצורים קיימו קשר הדוק עם הקהילה היהודית באסמרה, שסייעה להם במזון, ספרים ותשמישי קדושה, ואף סייעה בחשאי בהעברת מכתבים לארץ ישראל. העצורים נהגו לשחק כדורגל בחצר המחנה המאובקת, פעילות ששימשה גם כהסוואה לתצפיות על סדרי השמירה הבריטיים לצורך תכנון בריחות.[2]
ניסיונות הבריחה מסמבל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל קרבתו של המחנה לעיר אסמרה, הפך מחנה סמבל למוקד של ניסיונות בריחה נועזים. הקרבה לקהילה היהודית הקטנה בעיר והאפשרות להיטמע באוכלוסייה האיטלקית המקומית עודדו את העצורים לתכנן דרכי מילוט.
- הבריחה הראשונה (ינואר 1945): יעקב מרידור נמלט יחד עם עוד שני עצורים דרך חור שנחתך בגדר. הם הצליחו להגיע לאסמרה ולהסתתר בה במשך מספר ימים, אך נתפסו לאחר שזוהו על ידי פקיד בריטי.[3]
- הבריחה הגדולה מסמבל (ספטמבר 1945): הבריחה המפורסמת ביותר מהמחנה בוצעה על ידי חמישה עצורים: יעקב מרידור, שמעון שייבה, רחמים מזרחי, מתתיהו שמואלביץ' ונסים משעל. הקבוצה נמלטה בחסות החשיכה והגיעה לאסמרה. מרידור ומשעל המשיכו בבריחתם והגיעו עד לחארטום שבסודאן כשהם מחופשים לקצינים בריטים, אך נתפסו שם לאחר שעוררו את חשדם של השלטונות.[2][3]
ניסיונות הבריחה החוזרים ערערו את ביטחונם של הבריטים ביכולתם להחזיק את הגולים בסמוך למרכז עירוני. כתוצאה מכך, הוחלט להעביר את העצורים למחנות מבודדים יותר - תחילה למחנה קרתגו בסודן ובהמשך למחנה גילגיל בקניה.[2][4]
כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום סמבל היא שכונת מגורים באסמרה. האזור עבר פיתוח משמעותי לאחר קבלת העצמאות של אריתריאה, ונבנו בו פרויקטים של שיכון מודרני המשרתים את תושבי הבירה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב מרידור, ארוכה הדרך לחירות, הוצאת אחיאסף, 1956.
- שולמית אליאש, גולי אצ"ל ולח"י במחנות המעצר באפריקה 1944–1948, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1996.
- דב מילמן, תולדות גולי אפריקה: אריתריאה, סודן, קניה, הוצאת משרד הביטחון, 2005.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיומנו של גולה: סיפורם של גולי אפריקה, באתר בלוג MyHeritage
- מסמבל לגילגיל: מסע הגלות של לוחמי המחתרות, באתר בלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ BBC, Oldest African settlement found in Eritrea, BBC News, 21 May, 2002
- 1 2 3 4 דב מילמן, תולדות גולי אפריקה: אריתריאה, סודן, קניה, הוצאת משרד הביטחון, 2005.
- 1 2 יעקב מרידור, ארוכה הדרך לחירות, תל אביב: אחיאסף, 1956
- ↑ גלות אנשי אצ"ל באפריקה, אנציקלופדיה דעת