סמדר שמואלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמדר (הילה) שמואלי
אין תמונה חופשית
לידה 27 באוקטובר 1974 (בת 44)
מדינה ישראל
עיסוק פעילה חברתית עיתונאית ואימון אישי, עסקי ופיתוח מנהלים
מפלגה מפלגת העבודה, ישראל דמוקרטית המחנה הדמוקרטי בראשות הורביץ, ברק, שפיר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סמדר הילה שמואלי (נולדה ב-27 באוקטובר 1974) היא פעילה חברתית ופוליטית ומאמנת עסקית ישראלית. מוצבת במקום ה-15 ברשימת המחנה הדמוקרטי בבחירות לכנסת ה-22.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרם גיוסה לצה"ל החלה לכתוב במוספי הפנאי של "ידיעות אחרונות". את שירותה הצבאי עשתה ככתבת ועורכת בעיתון "במחנה" ובערבים למדה קופירייטינג. עם שחרורה חזרה ל"ידיעות אחרונות" והחלה לכתוב טור ספורט הומוריסטי, משם התקדמה לעבודה עיתונאית בדסק החדשות ולכתבות צבע, ראיונות ופרופילים.

למדה לתואר ראשון בספרות והיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב.

בין השנים 1995–1998 עבדה ב"ידיעות אחרונות".

עם הקמת אתר ynet, בשנת 2000, הצטרפה אליו והייתה חלק מדור המייסדים של תקשורת חינמית באונליין. באתר החלה את דרכה ככתבת בריאות והתקדמה בשנת 2000 לתפקיד כתבת פרלמנטרית, אותו מילאה עד לשנת 2003.

בתחילת שנות האלפיים פירסמה סדרת כתבות ותחקירים על פרשת ילדי תימן ותמכה בפרסום החומרים החסויים בעניין. הסקופ הגדול ביותר של שמואלי החל בידיעה ראשית ב-ynet והוביל לשינוי החלטת ראש ממשלת ישראל אריאל שרון. בשנת 2002 נודע לה כי ישראל מחזיקה בסתר בשמונת הימאים שנתפסו על ספינת הנשק קארין A. הפרסום התגלגל לכותרות הראשיות במדינות ערב והביא ללחץ על ישראל לשחרר את שמונת הימאים שלא נמצא קשר בינם לבין הנשק שיועד לכאורה לארגון החמאס. בעקבות החשיפה הורה ראש הממשלה שרון באוקטובר 2002 לשחרר חזרה למצרים את העצורים. במהלך המגעים החשאיים עם מצרים בנוגע להליך שחרור הימאים, חשפה שמואלי בלעדית את התוכנית לשחרור האזרח הישראלי עזאם עזאם שהיה כלוא במצרים תמורת הימאים[1].

בשנת 2004 פרשה מכתיבה בעיתונות ולאחר פסק זמן של כחמש שנים חזרה לכתיבה חופשית של בלוגים וסטטוסים ברשת החברתית בדגש על ענייני אקטואליה, שמירה על שלטון חוק, כיבוד זכויות הפרט וחתירה לשלום.

מאז 2011 עסקה בייעוץ, אימון אישי, עסקי ופיתוח מנהלים בארגונים וחברות גדולות, באמצעות כלים לפיתוח מנהיגות בחברת "תות תקשורת ותוצאות".

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייתה מיוזמי הפגנות המחאה ליד ביתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בעניין פרשת הצוללות[דרוש מקור].

החל מ-2014 שמואלי היתה חברה במפלגת העבודה ולקחה חלק בישיבות של חוגים רעיוניים שהתקיימו בה. לאחר ירידת המפלגה לשישה מנדטים ופרישת גבאי מהחיים הפוליטיים, הודיעה על פרישה והצטרפה למפלגת ישראל דמוקרטית בראשות אהוד ברק. הוצבה במקום ה-15 ברשימת המחנה הדמוקרטי לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים.

לדברי ישי פרידמן מ"מקור ראשון", שמואלי בצד השמאלי של המפה הפוליטית, במיוחד בכל הקשור ליחסי דת ומדינה.[2]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואלי היא אמא לבן ובת, מתגוררת בפתח תקווה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סמדר שמואלי, חשיפה: התכנית לשיחרור עזאם, באתר ynet, 21 באוגוסט 2002
  2. ^ ישי פרידמן, ‏מועמדת במחנה הדמוקרטי: "גרבוז צדק – איראן זה כאן", בעיתון מקור ראשון, 8 באפריל 2019