סמואל אל-מוגרבי
| לידה |
בערך 1125 בגדאד, בית עבאס  |
|---|---|
| פטירה |
בערך 1180 מראע'ה, איראן |
| שם לידה |
Samuel Abu Naṣr ibn Abbas |
| מדינה |
בית עבאס |
| תקופת הפעילות |
?–1180 |
| השקפה דתית |
אסלאם, יהדות |
  | |
סמואל בן יחיא אל-מוגרבי (במקור: שמואל בן יהודה אבן אבון; סביבות 1125 בבגדאד – סביבות 1180 במראע'ה שבמזרח אזרבייג'ן) היה מתמטיקאי, אסטרונום ורופא יהודי שהתאסלם בשנת 1163.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצעירותו סמואל למד עברית ולימודי דת, מתמטיקה, הנדסה ורפואה, וכבר אחרי בר המצווה החל משמש כמורה למתמטיקה.
אביו של סמואל היה ר' יהודה בן שמואל אבן-עבאס מפאס[1], מחבר הפיוט המפורסם "עת שערי רצון להפתח", שיש האומרים שהוא חיברו כאבל על ההתאסלמות של בנו[2]. הוא אכן כותב בספרו "אפחאם אליהוד", שכאשר החליט להתאסלם כתב לאביו מכתב ובו בישרו על החלטתו. באותה תקופה היה אביו בחלב והוא היה בחסנכיף (כיום בטורקיה), ואביו יצא לפגוש אותו, ובדרכו, בהיותו במוסול, חלה ונפטר.
קודם להתאסלמותו היה תלמידו של המלומד היהודי ברוך בן מלכה, שהתאסלם בסוף ימיו.
התאסלמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1163 התאסלם, בחיבורו "ספר המראות" מספר שנצטווה בחלום על ידי מוחמד ושמואל הנביא להתאסלם,[3] אבן כמונה טען שהתאסלם כדי להרגיז את היהודים,[4] בכתביו מספר על יחסיו הגרועים עם אביו מה שלטענת שרה סטרומזה יכול להיות מניע להתאסלמות.[דרוש מקור]
תרומתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אל-מוגרבי המשיך את אוקלידס, וכבר בגיל 19 הוא כתב את ספרו "الباهر في الجبر" (אלבאהר פי אלג'בר = "המבריק באלגברה"), שבו הוא השתמש באינדוקציה מתמטית. הוא גם חקר את הבינום של ניוטון עד ל- n=12 ואת משולש פסקל שהשאיר אחריו אלכרג'י.
כמו כן כתב ספר נגד היהדות בשם إفحام اليهود ("איפחאם אליהוד", "השתקת היהודים" (הפרכת טענותיהם בראיות ומופתים)), שבו הוא מתפלמס עם מוצאו[5][6]. מקטרגים כנגד היהדות בעולם האסלאם השתמשו בטיעונים שבספרו של סמואל אל-מוגרבי גם דורות לאחר מותו, וממשיכים לעשות בו שימוש עד ימינו. בשנת 2006 הספר יצא לאור במהדורה מחודשת בקהיר.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמעון שטובר, ספר דברי יוסף, יד בן-צבי. 1993, עמ' 146–149
- משה פרלמן, הפולמוס בין האסלאם ליהדות בימי הביניים מתוך "סופרים מוסלמים על יהודים ויהדות" (ירושלים, 1996) עמ' 134–141
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סמואל אל-מוגרבי, באתר MacTutor (באנגלית)
- "עַבַּאס, שמואל בן יהודה ן'", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 289–290, באתר היברובוקס
- עבאס, שמואל אבו נאצר אבן, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- שרה סטרומזה, על אינטלקטואלים יהודים מומרים בימי הביניים המוקדמים תחת שלטון האיסלאם, פעמים 42, עמ' 70-73.
- Samau'al al-Maghribī, Ifḥām Al-Yahūd: Silencing the Jews, Translation: Moshe Perlmann, Proceedings of the American Academy for Jewish Research ,Vol. 32 (1964), pp. 5+7-104+1-3+5-136.
שמואל בן יהודה אבן עבאס, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Arturo Prats. "Ibn ‘Abbās, Judah ben Samuel." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014
- ^ Medieval Cultures in Contact, By Richard Gyug, pg. 123
- ^ Historical Development
- ^ אבן כמונה, תנקיח אל אבחאת' פי אל אמלל אל-ת'לאת', מהדורת מ' פרלמן, ברקלי ולוס אנג'לס 1967, עמ' 95
- ^ חיים לשם, שליחי ציבור בספרות התלמודית והמדרשית, מחניים, גיליון ס' אות ד
- ^ Samau'al al-Maghribī Ifḥām Al-Yahūd: Silencing the Jews
