סמואל ל. ג'קסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמואל ל. ג'קסון
Samuel L. Jackson
Samuel L. Jackson SDCC 2014 (cropped).jpg
סמואל ל. ג'קסון, 2014
תאריך לידה 21 בדצמבר 1948 (בן 68)
מקום לידה וושינגטון די. סי., ארצות הברית
פרסים האקדמיה הבריטית לאומנויות הקולנוע והטלוויזיה
דוב הכסף עריכת הנתון בוויקינתונים
דמות ידועה ג'ולס ויניפילד (ספרות זולה)
מייס וינדו (מלחמת הכוכבים)
ניק פיורי (סרטי מארוול)
זוס קרבר (מת לחיות 3)
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.samuelljackson.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סמואל לירוי ג'קסון (באנגלית: Samuel Leroy Jackson; נולד ב-21 בדצמבר 1948) הוא שחקן ומפיק סרטים אמריקאי. לאחר שהיה מעורב בתנועה לזכויות האזרח, החל לשחק בתיאטרון, ולאחר מכן בקולנוע. בין סרטיו הידועים - "ספרות זולה", הסאגה החדשה של "מלחמת הכוכבים" ו"מת לחיות 3". הוא שיחק במספר תפקידי משנה, לפני שפגש את מוריו, מורגן פרימן והבמאי ספייק לי. בשנת 1991, לאחר שזכה בפרס בפסטיבל קאן על הופעתו בסרט "קדחת הג'ונגל", החל להופיע בסרטים מצליחים יותר כגון "החבר'ה הטובים", "משחקים פטריוטיים", "רומן על אמת" ו"פארק היורה". בשנת 1994 לוהק לסרט "ספרות זולה", על תפקידו בסרט היה מועמד לזכייה בפרס האוסקר, זכה לביקורות נלהבות ולהכרה בינלאומית.

מאז ג'קסון השתתף בלמעלה מ-100 סרטים, ובהם "מת לחיות 3", "ג'קי בראון", "בלתי שביר", "משפחת סופר-על", "נחשים על המטוס", הטרילוגיה השנייה של "מלחמת הכוכבים", ותפקידים קטנים בסרטיו של קוונטין טרנטינו - "להרוג את ביל חלק 2". ג'קסון היה מועמד וזכה בפרסים רבים לאורך הקריירה שלו על תפקידיו השונים בקולנוע ובטלוויזיה. בשנת 1980 נישא לשחקנית לטניה ריצ'רדסון.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמואל ל. ג'קסון נולד בוושינגטון די.סי., וגדל כבן יחיד בצ'טנוגה, טנסי, עם אימו. אביו, אותו פגש פעמיים בלבד במהלך חייו, גר בנפרד מהם, ומת מאוחר יותר מאלכוהוליזם. ג'קסון למד בבתי ספר בהם הייתה הפרדה גזעית בין שחורים ללבנים. החל מכיתה ג' ניגן בקרן יער ובחצוצרה במסגרת מקהלת בית הספר. הוא החל בלימודי ביולוגיה ימית במכללת מורהאוס בג'ורג'יה, ולאחר מכן עבר ללימודי ארכיטקטורה, אך כאשר הצטרף לקבוצת תיאטרון במסגרת לימודיו, החל להתעניין במשחק ושינה את מסלול לימודיו ללימודי דרמה.

פעילות בתנועה לזכויות האזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ההתנקשות במרטין לותר קינג בשנת 1968 נכח ג'קסון בהלווייתו כסדרן. לאחר מכן טס לעיר ממפיס על מנת להשתתף בצעדת מחאה למען שוויון בין-גזעי. בשנת 1969 ג'קסון ומספר סטודנטים נוספים החזיקו מספר חברים מחבר הנאמנים של מכללת מורהאוס כבני ערובה בקמפוס, בדרישה לרפורמה בתוכנית הלימודים ובמדיניות המכללה. המכללה הסכימה בסופו של דבר לשנות את מדיניותה, אך ג'קסון הושעה לשנתיים מהמכללה, והורשע בבית משפט על השתתפותו בפעולה.

בתקופת השעייתו עבד כעובד סוציאלי בלוס אנג'לס. כאשר חזר לאטלנטה, פגש מספר פעילים בתנועת הפנתרים השחורים. ג'קסון סיפר כי חש העצמה מפעילותו בארגון, במיוחד כאשר הקבוצה החלה לרכוש אקדחים. אולם, אימו של ג'קסון שלחה אותו חזרה לאטלנטה לפני שהספיק להיות מעורב בעימות מזוין, לאחר שסוכני FBI אמרו לה שהוא ימות תוך שנה אם ימשיך בפעילותו בתנועת הפנתרים השחורים.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'קסון החל את דרכו כשחקן תיאטרון, ובהמשך התחיל לשחק גם בסרטי טלוויזיה. הופעת הבכורה שלו בסרט הייתה בסרט ניצול אפרו-אמריקאי. בשנת 1976 עבר מאטלנטה לניו יורק, בה שיחק בהצגות שונות. בתקופה זו התמכר לאלכוהול וקוקאין, וכתוצאה מכך לא המשיך לשחק בהצגות שעלו בסופו של דבר על בימת ברודוויי. בתחילת דרכו כשחקן קולנוע, קיבל הדרכה מהשחקן מורגן פרימן. בשנת 1981 פגש את הבמאי ספייק לי, ומאוחר קיבל תפקידים קטנים בסרטים אותם ביים. בשנת 1990 קיבל תפקיד קטן בסרטו של מרטין סקורסזה, החבר'ה הטובים.

באותה תקופה התמכרותו לסמים החמירה. לאחר שלקח מספר מנות יתר של הרואין, ג'קסון הפסיק להשתמש בסם, וחזר להשתמש בקוקאין. בסופו של דבר משפחתו הכניסה אותו למכון גמילה בניו יורק. כאשר התנקה מסמים, וסיים את טיפול הגמילה, ג'קסון הופיע בסרט קדחת הג'ונגל, וגילם דמות של מכור לקוקאין, תפקיד אותו תיאר כ"קתרטי", עקב החלמתו מההתמכרות שלו באותה תקופה. הופעתו בסרט זה היוותה את פריצת הדרך שלו כשחקן, ולאחר מכן החל לשחק בסרטים מצליחים ומוכרים יותר כגון משחקים פטריוטיים (עם האריסון פורד), מת לצחוק (הסרט הראשון בו קיבל תפקיד ראשי), וסרטו של סטיבן ספילברג, פארק היורה.

שנות ה-90 ושנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שהופעתו ב"קדחת הג'ונגל" היוותה פריצת דרך עבור ג'קסון, את ההכרה העולמית קיבל כאשר הופיע בסרטו של קוונטין טרנטינו, "ספרות זולה", בתפקיד הרוצח השכיר, ג'ולס ויניפילד. ג'קסון הופתע לגלות שהתפקיד נכתב במיוחד עבורו. על אף שהיה זה סרטו ה-13, התפקיד זיכה אותו בהכרה בינלאומית ובשבחי המבקרים. ג'קסון היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר, ולפרס גלובוס הזהב על תפקידו זה.

אחרי תפקידו ב"ספרות זולה", ג'קסון קיבל הצעות רבות לתפקידים דומים, והשתתף במספר סרטים כושלים, עליהם קיבל ביקורות צוננות. בסופו של דבר, השתתף בשני שוברי קופות - עת להרוג, עליו היה מועמד לפרס גלובוס הזהב ומת לחיות 3. הופעתו בסרטים אלה הפכו אותו לשחקן שובר קופות, והוא קיבל תפקידים ראשיים בסרטים שונים כגון ג'קי בראון, ספרה והמתווך. בשנת 1999 שיחק בתור מייס ווינדו בטרילוגיה השנייה של מלחמת הכוכבים. בשנת 2000 ג'קסון זכה בכוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד, והמשיך לשחק בעשרות סרטים במשך כל העשור הראשון של שנות ה-2000.

ב-2008 חתם ג'קסון על חוזה מיוחד עם מארוול קומיקס, חוזה שאומר שג'קסון יגלם את דמות הקומיקס ניק פיורי בתשעה סרטים שונים של מארוול. ניק פיורי הוא סוכן מיוחד שעומד בראש סוכנות S.H.I.E.L.D הבדיונית ביקום מארוול. ג'קסון כבר הופיע בשבעה סרטים מתוכם: "איירון מן" (2008), "איירון מן 2" (2010), "תור" (2011), "קפטן אמריקה" (2011), "הנוקמים" (2012), "קפטן אמריקה: חייל החורף" (2014) ו"הנוקמים: עידן אולטרון" (2015), ובנוסף לזה הוא גילם את תפקיד הרשע בסרט "המעון של מיס פרגרין לילדים משונים" (2016).

בשנת 2017 השתתף בסרט ההרפתקאות "קונג: אי הגולגולת", אשר מהווה אתחול לסדרת סרטי קינג קונג.

בשנת 2017 שיחק בסרט הפעולה "XXX: הילוך גבוה" לצד וין דיזל, נינה דוברב וטוני קולט.  

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'קסון נישא לשחקנית לטניה ריצ'רדסון, אותה פגש בעת לימודיו במכללת מורהאוס, בשנת 1980. בשנת 1982 נולדה להם בת בשם זואי, ומאז הם מתגוררים בלוס אנג'לס. ג'קסון משחק גולף, והוא דואג להכניס סעיף לחוזים בסרטים בהם הוא משחק, שיאפשר לו לשחק גולף בזמן צילומי הסרט. כמו כן, הוא חובב ספורט ומעריץ את קבוצת הכדורסל הקנדית טורונטו ראפטורס וקבוצת הכדורגל האנגלית ליברפול.

בבחירות לנשיאות בשנת 2008 הביע ג'קסון תמיכה במועמד ברק אובמה, שנבחר בסופו של דבר לנשיא ארצות הברית. לדבריו אז, "ברק אובמה מייצג עבורי את כל מה שנאמר לי בילדותי. אני ילד של הפרדה בין-גזעית. כשגדלתי אנשים אמרו לי שאני יכול להיות נשיא, וידעתי שזהו שקר. אבל היום יש לנו נציג...החלום האמריקאי הוא מציאות. כל אחד יכול לגדול ולהיות נשיא." בשנת 2009 ג'קסון ובת זוגו הקימו ארגון צדקה התומך במוסדות חינוך. מנהל אורח חיים טבעוני.[1]

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סמואל ל. ג'קסון


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Samuel L. Jackson Goes Vegan “To Live Forever”, vegnews, ‏26 במרץ 2014


זוכי פרס באפט"א לשחקן המשנה הטוב ביותר
איאן הולם (1968)

• לורנס אוליבייה (1969) • קולין ולנד (1970) (אנ') • אדוארד פוקס (1971) • בן ג'ונסון (1972) • אדוארד לואו (1973) • ג'ון גילגוד (1974) • פרד אסטר (1975) • בראד דוריף (1976) • אדוארד פוקס (1977) • ג'ון הרט (1978) • רוברט דובאל (1979) • לא חולק הפרס (1980) • איאן הולם (1981) • ג'ק ניקולסון (1982) • דנהולם אליוט (1983) • דנהולם אליוט (1984) • דנהולם אליוט (1985) • ריי מקאנאלי (1986) • דניאל אוטיי (1987) • מייקל פיילין (1988) • ריי מקאנאלי (1989) • סלבטורה קאשו (1990) • אלן ריקמן (1991) • ג'ין הקמן (1992) • רייף פיינס (1993) • סמואל ל. ג'קסון (1994) • טים רות' (1995) • פול סקופילד (1996) • טום וילקינסון (1997) • ג'פרי ראש (1998) • ג'וד לאו (1999) • בניסיו דל טורו (2000) • ג'ים ברודבנט (2001) • כריסטופר ווקן (2002) • ביל ניי (2003) • קלייב אוון (2004) • ג'ייק ג'ילנהול (2005) • אלן ארקין (2006) • חאווייר ברדם (2007) • הית' לדג'ר (2008) • כריסטוף ואלץ (2009) • ג'פרי ראש (2010) • כריסטופר פלאמר (2011) • כריסטוף ואלץ (2012) • ברקהאד עבדי (2013) • ג'יי. קיי. סימונס (2014) • מארק ריילנס (2015) • דב פאטל (2016)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סמואל_ל._ג%27קסון&oldid=20970844"