סמואל פרוט
 | |
| לידה |
17 בספטמבר 1783 פלימות', הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
10 בפברואר 1852 (בגיל 68) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
בית הקברות וסט נורווד |
| תחום יצירה |
אמנות חזותית, ציור |
| צאצאים |
Samuel Gillespie Prout |
  | |
סמואל פרוט (באנגלית: Samuel Prout; 17 בספטמבר 1783 – 10 בפברואר 1852) היה צייר צבעי מים בריטי. היה צייר של המלך ג'ורג' הרביעי בשנת 1829 ולאחר מכן של המלכה ויקטוריה. הוא היה דודו של האמן ג'ון סקינר פרוט.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמואל פרוט נולד בפלימות', הרביעי מתוך ארבעה עשר ילדים שנולדו לסמואל פרוט (האב), ומרי קייטר.[2] הוא למד בבית הספר בפלימות' והושפע מהמנהל ד"ר ג'ון בידלייק שעודד את פרוט הצעיר ובנג'מין רוברט היידון ללמוד אמנות. הם בילו תקופות בקיץ בציור קוטג'ים, גשרים כפריים וטחנות המים הרומנטיות של העמקים היפים של דבון. עם ג'ון בריטון הוא עשה מסע דרך קורנוול כדי לנסות את כוחו ברישומים ב"יפות בערי אנגליה" ברייטון.
בשנת 1803 עבר ללונדון, שם שהה עד 1812. התחתן עם אליזבת גילספי בשנת 1810 ונולדו להם ארבעה ילדים; רבקה אליזבת (נולדה ב־1813), אליזבת דלסי (נולדה ב־1817), איזבלה אן (נולדה ב־1820), וסמואל גלספי (נולד ב־1822).
בלונדון ראה סמואל פרוט יצירות חדשות, וניסה לתקן ולשפר את סגנונו על ידי לימוד עבודות של ציירי נוף. כדי להתפרנס, הוא צייר ציורים ימיים עבור בית דפוס, לקח סטודנטים ופרסם ספרי ציור עבור הלומדים. הוא היה מהראשונים שהשתמשו בליתוגרפיה.
אך רק בשנת 1818 גילה פרוט את הנישה שלו. כשהוא הוזמן לבקר את ביקורו הראשון באירופה, ולמד את הרחובות המוזרים ומקומות השוק של הערים העתיקות. הוא מצא את עצמו לפתע במחוז אמנות חדש וקסום. עינו תפסה את המאפיינים הציוריים של האדריכלות, וידו תיעדה אותם במיומנות. הרכב הרישומים שלו היה טבעי להפליא. צבעם הציג הרכב מעולה של אור שמש וצל. השרידים הציוריים של האדריכלות העתיקה הופיעו אצלו ברוחב ובגדולה, והחגיגיות של הקתדרלות הגדולות הובלטה בתמונות.[3]
הוא ביסס את המוניטין שלו בנופי הרחוב האלה וזכה לשבחים מהסטודנט שלו לשעבר ג'ון ראסקין. לטענת ראסקין, פרוט אינו מתאר את סימני הגיל באופן סתמי. הוא מדגיש בעיקר טקסטורות מעניינות, ומשתמש בטקסטורות אלה כדי ליצור רשמים עמוקים של גיל שעבר על המקום המצויר. אף על פי שהם מושווים לעיתים קרובות, ויליאם טרנר וגם סמואל פרוט לא היו אמנים וולגריים. בעוד טרנר התרכז ביופיו האינסופי של הטבע, פרוט התעניין יותר בנוף העירוני.
פרוט מונה לתואר הנחשק "צייר צבעי מים" של המלך ג'ורג' הרביעי בשנת 1829, ולאחר מכן של המלכה לאחר מותו.
כמעט ולא היה מקום בצרפת, גרמניה, איטליה או הולנד בהם לא חיפש גמלונים עתיקים ופיסות אבן מפוסלות.
הוא נפטר לאחר אירוע מוחי בביתו, בדנמרק היל, לונדון ונקבר בבית העלמין ווסט נורווד.[4]
כמות גדולה מספרי הרישומים המקוריים שלו, ליטוגרפיות, ספרי חשבונות, מכתבים וחומרים משפחתיים מוחזקים בצפון דבון. האוסף שלו נמכר במכירה פומבית בשנת 2010, ונרכש על ידי המוזיאון והגלריה לאמנות של פלימות' והוסיף לאחזקותיו הקיימות ביצירותיו.
סמואל גילספי פרוט הלך בעקבות אביו בציור צבעי מים. אחד מבני המשפחה, ג'ון סקינר פרוט, עשה לעצמו קריירה בציור וכתיבת ספרים בטסמניה.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
גשר -
-
-
אוניה טרופה -
יום שוק -
-
כניסה לקתדרלה -
סירת דיג -
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Lee, Sidney, ed. (1896). "Prout, Samuel" . Dictionary of National Biography. 46. London: Smith, Elder & Co. pp. 424
- ^ Lockett, Richard. Samuel Prout (1783–1852) (Batsford Ltd, 1985)
- ^ John Ruskin, Fine Art Society, Notes by Mr. Ruskin on Samuel Prout and William Hunt : illustrated by a loan collection of drawings exhibited at The Fine Art Society's Galleries, 148 New Bond Street, 1879-80, London, Eng. : The Fine Art Society, 1880
- ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Prout, Samuel" . Encyclopædia Britannica. 22 (11th ed.). Cambridge University Press. pp. 490–491.