סמואל קוסטר

סמואל קוסטר
Samuel Coster

לידה	16 בספטמבר 1579
פטירה	1665 (בגיל 85 בערך)
מדינה	הולנד
מקום לימודים	אוניברסיטת ליידן
שפות היצירה	הולנדית
סוגה	מחזאות

לוח זיכרון עם תבליט של סמואל קוסטר על בניין התיאטרון העירוני

סַמוּאֶל קוֹסְטֶר (בהולנדית: Samuel Coster‏; 1 בספטמבר 1579, אמסטרדם – 1665) היה מחזאי הולנדי.

חייו

קוסטר היה בנם החמישי של אדריאן לנארץ (Adriaen Lennaertz), שמש בכנסייה ונגר, ואלטחן יאנסד (Aeltgen Jansd). בסביבות 1605, הוא היה חבר חדר הרטוריקה "De Eglantier" של אמסטרדם. יש להניח שעל מנת להתקבל הוא נעזר בחברים עשירים, אבל אז התקבל לאוניברסיטת ליידן ב-1607. הוא התחיל כסטודנט למדעי הרוח, אך סיים את לימודיו ב-1610 כרופא ברפואה. הוא מונה לרופא בבית החולים בשובו לאמסטרדם.

במשך 10 שנים שיחק קוסטר תפקיד מוביל בחיי הספרות של אמסטרדם, ועשה לעצמו שם בתיאטרון. "טיווס האיכר" (Teeuwis de boer), קומדיה שנראה שנכתבה כבר במהלך שנותיו בליידן, הועלתה ב-1612 על ידי "De Eglantier". בהשראת ההמנון הלאומי, פרש בו קוסטר מוטיבים ודמויות קומיים: גבר חושני נשוי עם זקנה, איכר מול תושב עיר, איש וסטפאליה רברבן שמדבר עם אציל קירח ועורך דין צרפתי ערמומי. ב-1613 הופיע "מחזה מאת טייסקן פנדר סכילדן" (Spel van Tiisken vander Schilden), בתחילה אנונימי אך מאוחר יותר מיוחס לקוסטר על בסיס דמיון סגנוני ליצירות אחרות שלו.

גם הטרגדיה ה'קלאסית' הראשונה בהולנדית נכתבה על ידי קוסטר: "איטיס ", כנראה שהועלה על ידי ה-"Eglantier" בשנת 1615. אף על פי שבעיקרה היא בסגנון הפסטורלי, זוהי דרמה עקובה מדם, מבוססת על אחד האפיזודות האכזריות ם ביותר במטמורפוזות של אובידיוס: סיפורם של טראוס ופרוקנה .

בסביבות 1615 החל ה-"De Eglantier" להתפרק, עם לחצים של ישן מול חדש, הולנדי מול זר, שבחים עצמיים מול כישרון ביקורתי. ניסיונותיו של פיטר קורנליסון הופט לשקם אותו עלו בתוהו. ההתפרקות הסופית הגיעה ב-1617, כאשר קבוצה קטנה של חברים מוכשרים בראשות קוסטר, הופט וחרברנד ברדרו נפרדו כדי לייסד את האקדמיה ההולנדית הראשונה . הכוונה הייתה לתרגל לא רק שירה ותיאטרון, אלא גם לארגן הרצאות מחקר מדעיות בהולנדית, בניגוד לאוניברסיטאות ליידן, פרנקר , הארדרוויק וחרונינגן, שהעבירו את שיעוריהן באותה תקופה בלטינית.

בנובמבר 1617 הוצגה דרמה קלאסית חדשה של קוסטר: "איפיגניה". הדרמה הייתה ביקורת מוסווית על מחלוקות הדת של אותה תקופה והדחף הקנאי של המטיפים הקלווניסטים, מה שגרם למטיפים הללו למחות בפני ראש עיריית אמסטרדם ולגרום לו להצהיר (בטעות) שהאקדמיה היא אנטי-קלריקלית . הפקות מוצלחות של מחזות כמו "ברבנדר ספרדי" (Spaanschen Brabander) של ברדרו ו-"Warenar" של הופט לא יכלו לשנות זאת.

מותו של ברדרו באוגוסט 1618, בשילוב עם אירועים פוליטיים טרגיים באותו חודש ממש והוצאתו להורג של יוהאן ואן אולדנברנפלט במאי 1619, הגבילו את סיכוייה של האקדמיה.

בשל עבודתו הרפואית, שלקחה חלק ניכר מזמנו, פרסם קוסטר מעט בשנים מאוחרות יותר, מלבד תיקון והדפסה מחדש של יצירותיו הקודמות. הוא נשאר מיודד עם החוגים הספרותיים של אמסטרדם, וכך הושגו לבסוף מטרות האקדמיה בשנים 1632 ו-1637, עם הקמת האתנאום אילוסטרה , שהיה הבסיס לאוניברסיטת אמסטרדם והתיאטרון החדש , שלוח עם תבליט של קוסטר צמוד לקיר הצפוני שלו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סמואל קוסטר בוויקישיתוף

• Samuel Coster - Meedoen met TheaterEncyclopedie!
• Samuel Coster en de Nederduytsche Academie