סמוצ'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
על טבע האדם
עטיפת הספר במהדורה העברית
עטיפת הספר במהדורה העברית
מידע כללי
מאת בני מר
איורים מיכאל אריאלי
שפת המקור עברית
סוגה היסטוריה יהודית
הוצאה
הוצאה הוצאת מאגנס ובית שלום עליכם
שנת הוצאה 2018
מספר עמודים 258
עורך פרופסור אברהם נוברשטרן, עריכה לשונית: נעה רוזן.
מספר כרכים 1
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 004798343

סְמוֹצֶ'ה - ביוגרפיה של רחוב יהודי בוורשה הוא ספר מאת בני מר המתאר את ההווי היהודי ברחוב סמוצ'ה שבוורשה בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. בספר נעשה ניסיון להקים לתחייה במילים רחוב יהודי בוורשה שנמחה לחלוטין בשואה, באמצעות בשברי ידיעות השואבות מתוך עיתונות התקופה ומן הספרות, תעודות, עדויות שבעל פה ותצלומים. הספר מתאר את השינוי שעברו תושבי הרחוב בחלקה הראשון של המאה ה-20. הספר יצא לאור בשנת 2018 בהוצאת מאגנס.

בני מר, המחבר, מעביר הרצאות בנושא הספר, במסגרת תוכנית של אוניברסיטת תל אביב ובית התפוצות[1].

הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מהווה מחקר מקיף שבוצע באמצעות שברי ידיעות מעיתונות התקופה, טקסטים ספרותיים, עדויות שבעל פה ותצלומים, על החיים היהודיים ברחוב סמוצ'ה בוורשה - בו התגוררו רבבות יהודים בתקופה שבין שתי מלחמות העולם[2] ומעבד את המחקר לתמונה חיה המציגה לקורא תמונה חיה, עשירה ואנושית של רחוב יהודי מרכזי, צפוף ועני למדי, בשכונה יהודית של ורשה שחיו בו אלפי משפחות, שפעלו בו אינספור בעלי-מלאכה קטנים, שרחשו בו 'חדרים' ותיאטראות, ששפתו הייתה יידיש ללא עוררין, ושלצד הוויה מסורתית אדוקה רווחה בו גם מודרנה חילונית ופרחו בו תנועות אידאולוגיות.

כל אחד מחמשת הפרקים הראשונים בספר עוסק בבניין ספציפי או בחלק מסוים של הרחוב. פרקים נוספים עוסקים בהיבטים של הרחוב לפי נושאים: הילדים והנוער היהודי, יחסי יהודים-פולנים וסופרים יהודים. כרקע לאירועים המתוארים בספר, משמשים קטעי עיתון אותנטיים שתיארו את האירוע בזמן אמת.

סגנון הספר בולט בבחירת המחבר שלא להתמקד בדמות אחת או בפרשייה מסוימת, אלא ממפה בשיטתיות רחוב שלם לאורך תקופה של כמה עשרות שנים, בשפה פרוזה מנוקדת בהומור. לאורך הספר מוטמעים קטעי עיתונות עסיסיים לצד קטעי ספרות.

חוקר הספרות מתן חרמוני, אשר בחר את סמוצ'ה ל"ספר השנה" שלו, מתאר: "ההתחברות של הקורא אל הגיבור הראשי, רחוב היהודים "סצ'ה" - הרחוב של היהודים הפשוטים ביותר, היא מיידית וחשמלית כמעט. הרחוב קורם עור וגידים ובעיקר נשמה.
מבעד לאולמות התיאטרון העלובים, בתי היתומים, בתי התמחוי, בתי המרקחת, השחקנים, הפושעים וכיוצא בכל אותם "היהודים של כל ימות השנה", כמו שנהוג היה לכנות את השדרות הרחבות של העם.
מתוך כל אלה מצטייר הלב הפועם של היהדות הוורשאית, ואולי המזרח אירופית כולה. הפשטות והעליבות עטופים כאן באיזו חיות מלבבת, שהופכת טרגית במיוחד מתוקף הידיעה שאנחנו כאן ניצבים עם הגרגירים האחרונים בשעון החול. אנחנו בשנות השלושים. עוד מעט וסמוצ'ה יהפוך לחלק מהגטו, ואת הסוף אנחנו כבר מכירים."
[3].

הרקע לכתיבת הספר היה שיר אידישאי "מיין שוועסטער חיה", שהבית הראשון בו עסק ברחוב סמוצ'ה:

צַמּוֹת שְׁחֹרוֹת לַאֲחוֹתִי, לְחַיָּה,
הָיוּ לָהּ שְׁתֵּי עֵינַיִם יְרֻקּוֹת.
וְהִיא גִּדְּלָה אוֹתִי וְאֶת אַחַי אָז
בַּמַּדְרֵגוֹת שֶׁל סְמוֹצֶ'ה, הַחוֹרְקוֹת[4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]