סן מרינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרפובליקה השלווה של סן מרינו
Serenissima Repubblica di San Marino
Flag of San Marino.svgCoat of arms of San Marino.svg

לחצו כדי להקטין חזרה

סן מרינוצרפתאיטליהקרואטיהסלובניהבוסניה והרצגובינההים התיכוןגיברלטראוסטריהבלגיהבולגריהקפריסיןצ'כיהגרמניהדנמרקדנמרקאסטוניהספרדפינלנדצרפתצרפתהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתיווןיווןהונגריהאירלנדאיטליהאיטליהאיטליהליטאלוקסמבורגלטביההולנדפוליןפורטוגלרומניהשוודיהסלובניהסלובקיהאיסלנדמונטנגרומקדוניה הצפוניתקרואטיהטורקיהטורקיהמלטהסרביהגרינלנדאיי פארונורווגיהנורווגיההאי מאןגרנזיג'רזיאנדורהמונקושווייץליכטנשטייןקריית הוותיקןסן מרינואלבניהקוסובובוסניה והרצגובינהמולדובהבלארוסרוסיהאוקראינהחצי האי קריםקזחסטןאבחזיהדרום אוסטיהגאורגיהאזרבייג'ןנחצ'יבאןארמניהאיראןלבנוןסוריהישראלירדןערב הסעודיתעיראקרוסיהתוניסיהאלג'יריהמרוקוSan Marino in Europe (zoomed).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי חירות
המנון לאומי ההמנון הלאומי של הרפובליקה
ממשל
משטר רפובליקה
ראש מדינה קפיטן עוצר
ראש הרשות המבצעת קפיטן עוצר עריכת הנתון בוויקינתונים
קפיטן עוצר מרקו ניקוליני
ג'אן קרלו ונטוריני (אנ')
שפה רשמית איטלקית
עיר בירה סן מרינו 43°56′N 12°27′E / 43.933°N 12.450°E / 43.933; 12.450
רשות מחוקקת המועצה הגדולה והכללית (סן מרינו) עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אירופה
העיר הגדולה ביותר סראוואלה
שטח יבשתי[2] 60 קמ"ר (228 בעולם)
אחוז שטח המים זניח
אזור זמן UTC +1
היסטוריה
הקמה   
- תאריך מהאימפריה הרומית
3 בספטמבר 301
דמוגרפיה
אוכלוסייה[3]
(הערכה 27 במאי 2021)
33,995 נפש (218 בעולם)
צפיפות 566.58 נפש לקמ"ר (23 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 15.04%
גילאי 15 - 24 11.59%
גילאי 25 - 54 40.23%
גילאי 55 - 64 13.35%
גילאי 65 ומעלה 19.80%
כלכלה
תמ"ג[4] () 2,008 מיליון $ (195 בעולם)
תמ"ג לנפש 59,068$ (18 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[5]
(2019)
(ללא דירוג)
מטבע אירו‏ (EUR)
שונות
חגים לאומיים ראש השנה האזרחית, חג ההתגלות, Feast of Saint Agatha, פסחא, יום שני של פסחא, Anniversary of the Arengo, Labour Day, חג הלחם והיין הקדושים, Liberation from Fascism, פראגוסטו, Feast of San Marino and the Republic, יום כל הקדושים, יום כל הנשמות, חג ההריון מרוח הקודש, חג המולד, St. Stephen's Day, סילבסטר, Installation ceremony of the Captains Regent, Installation ceremony of the Captains Regent, ערב חג המולד עריכת הנתון בוויקינתונים
סיומת אינטרנט sm
קידומת בינלאומית [1] 378
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרפובליקה השלווה של סן מרינואיטלקית: Serenissima Repubblica di San Marino) שוכנת בהרי האפנינים והיא אחת מהמדינות הקטנות בעולם (מיד אחרי קריית הוותיקן, מונקו והאיים נאורו וטובאלו). סן מרינו, השוכנת כולה בתוך גבולות איטליה, היא אחת מבין 45 מדינות בעולם להן אין גישה לים. היא אחת מבין שש המדינות הזעירות באירופה ואוכלוסייתה היא הקטנה ביותר מבין חברות מועצת אירופה.

סן מרינו מתיימרת להיות הרפובליקה העתיקה בעולם. לפי הטענה, היא הוקמה ב-3 בספטמבר 301 לספירה על ידי מרינוס הקדוש, סתת אבן נוצרי, מראב (כיום אי בקרואטיה) שנמלט מהקיסר הרומי דיוקלטיאנוס על רקע רדיפה דתית. חוקת המדינה, שנכתבה בשנת 1600, היא החוקה הכתובה העתיקה ביותר בעולם שעדיין בתוקף. סן מרינו היא הישות המדינית היחידה אשר המשפט הרומי (האזרחי) עדיין תקף בה, לעומת שאר מדינות אירופה בהן הוא חל בעבר אך תוקפו פג בעקבות חקיקת מערכות חוקים (קודקסים) מתקדמות יותר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של סן מרינו

סן מרינו נוסדה לפי המסורת בידי מרינוס הקדוש, סתת אבן נוצרי אשר התיישב במקום בשנת 301, והעניק למדינה ולבירתה את שמן. תאריך זה הוא תאריך הייסוד המסורתי של המדינה, ועל כן היא טוענת לתואר הרפובליקה (הקיימת) העתיקה בעולם. החקיקה הקדומה ביותר במדינה היא משנת 1263, ובשנת 1291 הכיר הכס הקדוש בעצמאותה של סן מרינו. מאז שמרה המדינה על קשרים הדוקים עם הוותיקן אולם סירבה לכל ניסיון להכפיפה למדינת האפיפיור.

בשנת 1600 אומצה חוקה בסן מרינו. המדינה הוכרה בידי צרפת הנפוליאונית ב-1797 ובידי שאר ארצות אירופה בקונגרס וינה בשנת 1815.

לאורך היסטוריה של מאות שנים נכבשה סן מרינו פעמים ספורות בלבד ואף זאת לתקופות קצרות בלבד, בשנים 1503, 1739 ובשנת 1944 בעת מלחמת העולם השנייה. המדינה הצטרפה כחברה מלאה במועצת אירופה בשנת 1988, ובשנת 1992 התקבלה כחברה באומות המאוחדות. אף על פי שהיא מדינה עצמאית לחלוטין, סן מרינו נסמכת כמעט לחלוטין על איטליה המקיפה אותה.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה הגדולה והכללית (Consiglio Grande e Generale) המשמשת כפרלמנט, נבחרת ברוב קולות מדי חמש שנים ובה שישים חברים. המועצה בוחרת מקרבה שני אנשים שינהלו את המדינה למשך שישה חודשים, הנקראים קפיטאני רג'נטי, או מושלים. שני אלה והקבינט, המכונה "אספת המדינה" (Congresso di Stato) הם הרשות המבצעת של המדינה. מועצת השנים-עשר (Consiglio dei XII) משמשת כערכאה השיפוטית העליונה בסן מרינו. כל מוסדות המדינה החשובים שוכנים בפלאצו פובליקו בכיכר החירות בעיר סן מרינו. מבחינה מנהלית מחולקת המדינה לתשע ערים המכונות קסטלי.

יחסי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות גודלה הזעיר, סן מרינו שומרת על יחסים דיפלומטיים רשמיים עם 108 מדינות. כ-5 מדינות מחזיקות שגרירות או קונסולית כבוד בסן מרינו בעוד שמדינות אחרות רבות מיוצגת בסן מרינו על ידי שגרירותן ברומא, בירת איטליה. לסן מרינו נציגויות דיפלומטיות במדינות רבות. סן מרינו חברה בארגונים רבים כגון האו"ם, ארגון התיירות העולמי, ארגון הבריאות העולמי, מועצת אירופה, אונסק"ו ועוד.

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – יחסי ישראל–סן מרינו

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כלכלת סן מרינו

בסן מרינו כ-18,500 עובדים וכ-500 מובטלים. כלכלת סן מרינו מבוססת על תיירות (כ-2.2 מיליון תיירים לשנה), חקלאות (גידולי שדה, גפנים) ומחצבות.

סן מרינו מייבאת מוצרי צריכה ומזון ומייצאת אבני בניין, אבני גיר, יין, מוצרי מאפה, טקסטיל וקרמיקה.

המטבע המקומי הוא האירו, אשר החליף את הלירה הסן-מרינזית שהייתה בעלת שווי זהה ללירה איטלקית. סן מרינו אינה חברה באיחוד האירופי, אך בעקבות הסכם עמה, היא רשאית להנפיק מטבעות אירו בעיצוב מקומי.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווי התחבורה הציבורית העיקריים במדינה כוללים אוטובוסים, שדה תעופה (ממוקם ליד דומניאנו), מנחת מסוקים (ממוקם בבורגו מג'ורה) ורכבל. בעבר היה קו רכבת בין רימיני שבאיטליה לסן מרינו - אשר חלק קטן ממנו נשמר (קו הרכבת הופצץ במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי חיל האוויר הבריטי אשר סבר בטעות כי הקו משמש את כוחות גרמניה הנאצית, ולא שוקם[6]).

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סן מרינו ממוקמת בתוך איטליה על המורדות המזרחיים של האפנינים, בין שני המחוזות אמיליה-רומאניה ומארקה. מבחינה טופוגרפית היא הררית ושטחה הוא סלעי. הנקודה הגבוהה ביותר במדינה היא הר טיטאנו בגובה 755 מטר מעל פני הים. שטח גופי המים במדינה הוא זניח.

סן מרינו מחולקת מבחינה מנהלית ל-9 קסטלי, בכל קסטלי כמה ערים שאחת מהן נושאת את שם הקסטלי ובה יושב השלטון המקומי אשר כולל ראש-קסטלי ומועצה בת 7 עד 9 חברים.

סן מרינו היא המדינה השלישית הקטנה באירופה אחרי קריית הוותיקן ומונקו.

אקלימה הוא ים תיכוני צפוני: חורף קר, קיץ חם ושתי עונות מעבר. המרכז המטאורולוגי של סן מרינו מספק תחזיות מזג אוויר מקומיות.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסן מרינו חיים 33,537 תושבים (2017) והם נוצרים קתולים, כולל 1,000 זרים שרובם ממוצא איטלקי. הנוצרים היו אלה שיסדו את המדינה כאשר בנו שם את המנזר ואז את העיר. מחוץ לסן מרינו מתגוררים 5,000 סן-מרינאים, רובם המכריע באיטליה. השפה המדוברת היא איטלקית וכן ניב איטלקי הקרוי אמיליאנו רומניולו (על שם המחוז השכן, אמיליה רומאניה). מרבית התושבים הם איטלקים, החיים בעיירות קטנות. בכפרים התושבים מגדלים דגנים, גפנים, עצי פרי וירקות לצריכה עצמית[7].

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי משנת 1990, סן מרינו היא המדינה בעלת היחס הגבוה ביותר בעולם של מספר רופאים למספר תושבים.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קידומת טלפון בחיוג מאיטליה היא 0549.
  2. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  3. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-27 במאי 2021
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  5. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2019 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם ב-2021
  6. ^ קובץ וידאו קו הרכבת שהוביל לסן מרינו, סרטון באתר יוטיוב
  7. ^ אנציקלופדית ידיעות אחרונות, עריכה: דליה טסלר, ירושליםהוצאת יבנה, כרך 11, עמ' 118
  8. ^ נתוני צפיפות רופאים לאוכלוסייה לפי מדינות, באתר ארגון הבריאות העולמי.