סנאפצ'ט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סנאפצ'ט
Snapchat
Snapchat logo.svg
Snap on smart phone 20170624.jpg
מפתח .Snap Inc
אוון שפיגל
בובי מרפי
רג'י בראון
דניאל סמית'
דייוויד קרביץ
ליאו נואה קרץ
תאריך השקה ספטמבר 2011 עריכת הנתון בוויקינתונים
גרסה אחרונה 11.76.1.34 (29 באפריל 2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת הפעלה iOS ואנדרואיד
נכתבה בשפות Java, Objective-C עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג רישיון זכויות יוצרים
קטגוריה שיתוף תמונות
רשת חברתית מקוונת
אתר הבית של סנאפצ'ט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סנאפצ'ט (Snapchat; בתרגום אפשרי לעברית: שיחת תצלום) היא אפליקציה לעריכת תמונות אשר פותחה בידי אוון שפיגל, בובי מרפי ורג' בראון, בעת לימודיהם באוניברסיטת סטנפורד. המשתמשים שלה יכולים לצלם תמונות עם אפקטים מיוחדים ולשתף, גם בוידאו, להוסיף טקסט, וציורים, בנוסף המשתמש יכול להוסיף לוגו,של התמונה, מזג האוויר ועוד ובסוף לשלוח אותם לרשימה של אנשי קשר. לתמונות או קטעי וידאו אלו נהוג לקרוא "סנאפס" (באנגלית: "snaps", בתרגום אפשרי לעברית: "תצלומים"). ייחודה המפורסם של אפליקציית סנאפצ'ט ביכולת לשלוח תמונות או מסרים שיוצגו בפני הנמען לזמן קצר בלבד, ואחר כך ייעלמו ויימחקו: השולח של התמונות או הקטעים יכול לקבוע לכמה זמן יוכל מקבל ההודעה לראות את התמונה (החל מדצמבר 2013 הטווח הוא בין שנייה ל-10 שניות), ולאחר זמן זה ההודעה תיעלם ממכשיר מקבל ההודעה, אך לא תימחק משרתי סנאפצ'ט. באפליקציה אפשר לדעת מה מספר הצפיות של כל תמונה או סרטון ששולחים.

עד היום ניתן בעזרת כלים שונים בכל זאת לשמור ולהוריד תמונות שנתקבלו ממשתמשים אחרים, חרף הבטחותיה של החברה לפרטיות, וללא ידיעת השולח.

משתמשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת העולם המציינת את משתמשי הליבה של Snapchat לפי מדינה בשנת 2014. מפה המבוססת על נתונים מדוח מתוך Business Insider מודיעין.[1]

רוב המשתמשים באפליקציה נעים בין הגילאים 10 ל-23 שנים, ואילו אחוז המשתמשים מעל גיל 40 עולה מאז אוקטובר 2012. רבים השימושים בסנאפצ'ט ככלי לשליחת תמונות אישית, ו-30% מכלל ה"סנאפס" נשלחים לקבוצות. באפריל 2013, 80% מכלל המשתמשים בסנאפצ'ט היו אמריקאים.

בנוסף פורסם פוטנציאל השיווק הגדול של האפליקציה אותו זיהו חברות כמו "טאקו בל" ואחרות. על ידי הגדרת פרופיל הצרכן של החברה ברשת, החברה מוסיפה את המשתמש כבר באפליקציה. והצרכן מצידו מסכים לקבל מסרים שיווקים מהחברה לזמנים קצובים.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האפליקציה נכתבה על ידי רג'י בראון ואוון שפיגל כפרויקט הגמר שלהם באוניברסיטה באפריל 2011. בתחילה האפליקציה נקראה "פיקאבו" (Picaboo), השניים הביאו את בובי מרפי לפרויקט כדי שייכתוב את הקוד לאפליקציה.

בחודש יוני 2013 אפליקציית סנאפצ'אט הציגה את "סנאפקידז" (Snapkidz). סנאפקידז היא חלק מהיישומים בסנאפצ'אט המקורי, וכאשר המשתמש נרשם ומספק את תאריך הלידה שלו סנאפקידז מופעלת. היא מאפשרת לילדים לצלם, ולצייר אך באופן מקומי במכשיר, היא לא נותנת להם אפשרות לשלוח למשתמשים אחרים "סנאפס".

מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריצה לאפליקציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בינואר 2014, התבצעה פריצה למערכת האבטחה של "סנאפצ'אט" על ידי האקרים.[3] הפריצה הביאה לגילוי של כ-4.6 מיליון משתמשים באפליקציה, ומספרי הטלפון שלהם. צוות האפליקציה נאלץ בעקבות הפריצה להוציא עדכון מיידי לאפליקציה, וטען כי בעדכון יש אמצעי אבטחה משופר.

תביעות בנוגע לאחזור לאחסון תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב העת פורבס דיווח במאי 2013 כי התמונות ב"סנאפצ'אט" לא נמחקות כפי שנטען, וכי ניתן לשחזר אותן עם מעט ידע טכני, גם לאחר שהגבלת הזמן פגה. כתוצאה מכך הוגשה תלונה נגד "סנאפצ'אט" לוועדת הסחר הפדרלי, אשר קבעה כי "סנאפצ'אט" רימתה את לקוחותיה על ידי כך שגרמה להם להאמין שהתמונות נמחקות תוך מספר שניות.

"סנאפצ'אט" טוענת כי היא שומרת רק את 200 ה"סנאפס" האחרונים שנשלחו והתקבלו, אך אין תוכן ממשי שמאוחסן בשרתים. בנוסף בחברה מסבירים כי אם הקובץ לא נצפה על ידי הנמען הוא נשאר על השרתים של "סנאפצ'אט" למשך 30 יום.

פרטיות ואבטחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חששות בנוגע לפרטיות ואבטחה הועלו בדו"ח שפורסם בחודש דצמבר, 2013 על ידי ZDnet.com וגיבסון אבטחה. שני מקרים אשר עלו בדו"ח אפשרו לשמות המשתמשים להיות מזוהים עם מספר הטלפון של המשתמשים, ללא קשר להגדרות הפרטיות של המשתמש. בנוסף, ניתן היה להוריד כמות גדולה של פרטי חשבון המשתמש. בדצמבר 2013 חברת גיבסון אבטחה ניסתה לקבל את תגובתה של "סנאפצ'אט" בנושא, אך ללא הצלחה. בנוסף נושא הפרטיות לא טופל.

sexting (הודעות בעלות תוכן מיני)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל שמשתמשים רבים יותר נמצאים מתחת לגיל שמונה עשרה, כך הועלתה השאלה כיצד האפליקציה מסייעת בהפצת פורנוגרפיית ילדים ונוער. מפתחי האפליקציה עומדים על כך שהאפליקציה אינה ידידותית להודעות מסוג זה, והם אינם מוכנים לסלוח על שימוש פורנוגרפי באפליקציה.

  • בתאריך ה-14 בנובמבר 2013, המשטרה באוול, קוויבק, קנדה עצרה עשרה נערים בני 13–15 באשמת פורנוגרפיית ילדים. הילדים לכאורה צילמו ושיתפו תמונות של נערות דרך "סנאפצ'אט"

סנאפצ'אט בשוק המניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2022 צנחו מניות החברה ביותר מ-40% שהם 15 מיליארד דולר עקב מכתב שפרסם אוון שפיגל, מנכ"ל סנאפ, לעובדים, שבו התריע שהחברה לא תהיה רווחית כבעבר: "כמו חברות רבות, אנחנו ממשיכים להתמודד עם עליית האינפלציה והריביות, מחסור בשרשרת האספקה ושיבושי עבודה", כתב שפיגל. עוד הוסיף כי סנאפ מושפעת מהמלחמה באוקראינה ומשינויי מדיניות בעולם, כגון מדיניות הפרטיות החדשה של אפל. כל הדברים הללו משפיעים דרמטית על תקציבי הפרסום והמודעות שמגיעים לסנפאצ'ט, ויש לכך באופן טבעי פגיעה ישירה ברווחי החברה.

ב21 ביולי 2022 לאחר פרסום הדוחות הרבעוניים, החברה הודיעה על ירידה חדה בהכנסות מפרסומות עקב שינוי מדיניות הפרטית של אפל (קרוב למאה אחוז מהכנסות החברה הן מפרסומות), כמו כן הודיעה החברה כי היא נפגעה כתוצאה מהלחימה באוקראינה ומההאינפלציה הגואה. באופן חריג במיוחד מנכל החברה הודיע כי בשל המשבר הוא מתחייב לכהן בתפקידו עד לסוף שנת 2027 במשכורת של דולר אחד בשנה, עוד הודיעה החברה כי היא נמנעת מלפרסם את הצפי להכנסות עתידיות לרבעון השלישי בשנת 2022, המשקיעים הגיבו בפאניקה ושלחו את מניית החברה לירידה של 37 אחוזים, בכך השלימה החברה ירידה של 89.4 אחוז מהשיא שנקבע באוקטובר 2021, ירידה שלא הייתה כמותה בחברה טכנולוגית מאז בועת דוט קום.

השפעות נפשיות שליליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2017 פורסם מחקר של החברה המלכותית לבריאות הציבור של בריטניה שהעלה ששימוש התכוף במדיה חברתית עשוי להוביל למשבר נפשי בקרב צעירים. מהמחקר עלה ששימוש בשתי הפלטפורמות החברתיות: אינסטגרם, שבבעלות פייסבוק, וסנאפצ'ט - מקדמים בעיות נפשיות בקרב המשתמשים יותר מכל האחרות. הסיבה לכך, לטענת החוקרים, היא שמדובר בשירותים מבוססי תמונות המעודדים את המשתמש לשוות את עצמו לאחרים. [4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סנאפצ'ט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ballve, Marcelo (30 ביולי 2014). "Snapchat Has Gone Global — These Are The Countries Where It Has Reached The Top Of The App Charts". Business Insider. Axel Springer SE. נבדק ב-9 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ הורדתם סנאפצ'ט לסמארטפון? מספר הטלפון שלכם חשוף להאקרים - גלובל - TheMarker
  3. ^ Feeder - המפרסמים הנועזים שאימצו את סנאפצ'ט הלוהטת
  4. ^ יוסי גורביץ, הילד שלך באינסטגרם? תתחיל לחסוך לפסיכיאטר, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2017-05-23