סנטו קיודן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סנטו קיודן
山東京伝
山東京傳.jpg
לידה 13 בספטמבר 1761
יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באוקטובר 1816 (בגיל 55) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Ekō-in עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יאמטו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יפנית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Edo umare uwakino kabayaki, Jidai sewa nichō tsuzumi, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1778–1815 (כ־37 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סַאנְטוֹ קְיוֹדֶןיפנית: 山東 京伝; נולד ב-13 בספטמבר 1761 - 27 באוקטובר 1816) היה משורר, סופר ואמן יפני, בן תקופת אדו. הוא נחשב לאחד מאבות המאנגה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיודן נולד בעיירה פוקאגאווה, כיום חלק מהעיר טוקיו. הוא נולד בשם אִיוואסֶה סאמוּרוּ (岩瀬 醒) למשפחה ממעמד בינוני.

לאחר שלמד אמנות יפנית אצל המאסטר קיטָאוֹ שיגֶמאסה החל ליצור ולהפיץ ספרים ורומנים בשם העט "סאנטו קיודן" (שהפך ברבות השנים לשמו) עם איוריו של מורהו.

הפופולריות שלו כסופר צמחה פלאים כאשר החל לפרסם ספרי קיביושי - ז'אנר בציור היפני שמהווה את המקור למאנגה המודרנית. במהלך תקופה זו הוא התחתן פעמיים עם שתי נשים שעבדו באזור של דרום טוקיו כיום. בשנת 1791 פרסם קיודן שלושה ספרים מאויירים שהיוו ביקורת גדולה על שלטונו של קוקאקו, קיסר יפן: "שיקאקה בונקו" (仕懸文庫), "נישיקי נו אורה" (錦之裏) ו"שוֹגי קינובורוי" (娼妓絹籭). בעקבות הפרסום הוא נעצר ונכלא למשך 50 יום[1].

במהלך סוף המאה ה-18 כתב קיודן באופן עצמאי מספר טקסטים בעלי חשיבות היסטורית כיום על אורח החיים, הנימוסים והמנהגים שנפוצו ביפן בתקופת אדו.

בשונה ממרבית משוררי הסיפורת שקדמו לו ביפן, אשר כתבו ללא ציפייה לקבל תשלום בעבור עבודתם, קיודן היה מהחלוצים בהפיכת התחביב למקצוע, ומסיפוריו התפרנס לכל שארית חייו.

קיודן נפטר ב-27 באוקטובר 1816 בגיל 56. הוא הוטמן בטוקיו והונצח על ידי כמה מצבות בכמה בתי קברות שונים באזור[2]. בשנה שלאחר מותו הקים אחיו הצעיר קיוזאן אנדרטה לזכרו הנושאת את השם "קיקוזוקה" שממקומת במתחם מקדש סנסוג'י (אנ').

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות האמנות החזותיות של קיודן מוצגות כדרך קבע במספר מוזיאונים, בהם המוזיאון הבריטי[3] מוזיאון ברוקלין[4], מכון האמנות של שיקגו[5] מוזיאון המטרופוליטן לאמנות[6] מוזיאון פילדלפיה לאמנות[7], מוזיאון האמנות של מחוז לוס אנג'לס[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סנטו קיודן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Donald Keene, World within walls : Jpanese literature of the pre-modern era, 1600-1867, New York : Grove Press, 1978, עמ' 408, ISBN 978-0-8021-4220-7
  2. ^ 佐藤至子, 山東京伝: 滑稽洒落第一の作者, ミネルヴァ書房, 2009-04, עמ' 2, ISBN 978-4-623-05459-6. (ביפנית)
  3. ^ book-label | British Museum, The British Museum (באנגלית)
  4. ^ Brooklyn Museum, www.brooklynmuseum.org
  5. ^ Kitao Masanobu, The Art Institute of Chicago (באנגלית)
  6. ^ Santoan's Chats: Short Records Written upon His Waking, www.metmuseum.org
  7. ^ Courtesan, Geisha and Attendant, from the series Pictures of Ten Types of the Latest Beauty (Tōsei enpū jukkei zu), philamuseum.org (באנגלית)
  8. ^ Wisteria Maiden Dancing for a Demon with a Samisen | LACMA Collections, collections.lacma.org