סנט ג'ורג' (יוטה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סנט ג'ורג'
St. George, Utah
Seal of the City of St. George.png
סמל סנט ג'ורג'
Overlook of St. George, Utah.jpg
תצפית על מרכז העיר בדמדומים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מדינה יוטהיוטה  יוטה
מחוז וושינגטון
תאריך ייסוד 1861
שטח 168 קמ"ר
 ‑ שטח ואחוז מים 1.2 קמ"ר 0.72
גובה 872 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 80,202[1] (2015)
 ‑ במטרופולין 155,600
 ‑ צפיפות 477 נפש לקמ"ר (2015)
קואורדינטות 37°05′43″N 113°34′41″W / 37.095278°N 113.578056°W / 37.095278; -113.578056
אזור זמן UTC -7
http://www.sgcity.org/

סנט ג'ורג'אנגלית: St. George) היא עיר השוכנת במחוז וושינגטון בדרום-מערב מדינת יוטה על הגבול עם אריזונה ובסמוך למפגש המדינות המשולש יוטה, נבדה ואריזונה בארצות הברית. העיר היא מושב המחוז ומרכז האזור המטרופוליטני סנט ג'ורג'. העיר שוכנת בקצה הצפון-מזרחי של מדבר מוהאבי בסמוך להרי פיין ואלי (Pine Valley Mountains), והיא גם נקודת המפגש בין שלושה אזורים גאולוגים מובחנים: מדבר מוהאבי, רמת קולורדו והאגן הגדול. העיר מרוחקת 190 קילומטרים צפונית-מזרחית ללאס וגאס ו-480 קילומטרים דרומית-דרומית-מערבית מסולט לייק סיטי, בירת יוטה על כביש בין-מדינתי 15. העיר קרויה על שם ג'ורג' א. סמית (George A. Smith), אחד ה"שליחים" הראשונים בכנסייה המורמונית.

נכון ל-2015 אמדה לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית את אוכלוסיית סנט ג'ורג' ב-80,202 תושבים,[1] ואת האזור המטרופוליטני שמוגדר כמחוז וושינגטון, ב-155,600 תושבים.[2] סנט ג'ורג' היא העיר השביעית בגודלה ביוטה, והעיר המאוכלסת ביותר במדינה מחוץ לחזית ואסאץ'.[א] העיר התפרסמה בייחוד בצמיחה המהירה שלה, באופן עקבי היא מדורגת כאחת הערים הגדלות במהירות הרבה ביותר במדינה במשך כמה עשורים. ב-2005 דורגה סנט ג'ורג' במקום השני כאזור המטרופוליטני הצומח במהירות הרבה ביותר בארצות הברית, כשבמקום הראשון גרילי בקולורדו. מגמה זו נמשכה עד 2010, כאשר הצמיחה הואטה באופן מוחשי בשל המיתון הכלכלי. מאז מגמות הצמיחה התגברו שוב בקצב יציב, וסנט ג'ורג' מדורגת במקום החמישי כאזור המטרופוליטני הצומח במהירות הרבה ביותר בארצות הברית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמורת סנטה קלרה היא משכן לכמה מאות פטרוגליפים על שביל טמפי'פו'אופ
בית החורף ומשרדו של בריגהם יאנג בסנט ג'ורג'

התושבים הקדומים ביותר באזור סנט ג'ורג' היו בני האנסאזי של הנהר וירג'ין ששכנו באזור משנת 200 לפנה"ס ועד 1200 לספירה. הם השאירו מאחוריהם חורבות של מבני מגורים ואמנות סלע. מאוחר יותר, בין 1100 ל-1200 לספירה, התיישבו במקום בני שבטי הפאיוט. הפאיוט גידלו תירס, חיטה ודלעת והשלימו את התזונה בציד איילים, ארנבות וחיות אחרות. האירופאים הראשונים שהגיעו לאזור היו חלק ממשלחת דומינגס-אסקלנטה ב-1776. אחריהם הגיעו ציידי פרוות ומשלחות מחקר.

ב-1854 הקימה הכנסייה המורמונית מיסיון עבור הילידים בסנטה קלרה, כ-3 קילומטרים צפונית-מערבית למיקומה של סנט ג'ורג' בימינו. הכנסייה יסדה חוות ניסיוניות בעמק סנט ג'ורג' בשנים 1858-1857. לאחר פרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית חשש בריגהם יאנג, נשיא הכנסייה המורמונית, שבשל המלחמה יפסקו משלוחי הכותנה ליוטה, ומכיוון שהוא קיבל דוחות מעודדים על תנאי האקלים מתחת לשולי האגן הגדול, היה משוכנע שכותנה תגדל שם בהצלחה. בכינוס הכללי של הכנסייה ב-6 באוקטובר 1861 "נקראו" 309 משפחות לעקור לאתר המיועד שכונה "מיסיון הכותנה". מרבית בני המשפחות לא ידעו דבר על המשלחת עד שקראו בשמם, אבל הם נעתרו ברצון והיו מוכנים לעזוב בתוך החודש שהוקצה להם. המשפחות נבחרו על מנת שבקהילה יהיו תמהיל מאוזן של חקלאים, בנאים, נפחים, נגרים ומורים. חלק גדול מהמשפחות היה במקור מדרום ארצות הברית, ולכן היה להם הידע כיצד לגדל כותנה. כמחווה של כבוד לביתם הקודם כינו מתיישבים אלו את האזור "דיקסי של יוטה" (Utah’s Dixie).[ב]

היישוב נקרא סנט ג'ורג' על שם ג'ורג' א. סמית (George A. Smith), אחד ה"שליחים" הראשונים בכנסייה המורמונית. סמית אומנם לא השתתף בהקמת היישוב, אבל בחר אישית חלק גדול מהמשפחות שהתיישבו באזור.[3] השנים הראשונות היו קשות בשל מחסור במי שתייה ושמש קופחת בקיץ. מנפטת כותנה הוקמה ב-1865 ופעלה לסירוגין במשך כ-50 שנים, אבל בסך הכול גידול הכותנה הוכח כעסק כושל. בנוסף ניסו התושבים לייצר משי החל מ-1874, וגם ייצור זה לא תרם משמעותית לכלכלת האזור. יוזמות נוספות כללו ייצור דבשה, פירות יבשים ואפילו יין.[4] בסופו של דבר הכלכלה התבססה על תיירות כאשר התפתחה רשת מסילות ברזל שהביאו מבקרים לפארק הלאומי ציון הקרוב.

ב-1863 הפכה סנט ג'ורג' למושב מחוז וושינגטון, ובאותה שנה החלה בניית המשכן (Tabernacle), המשמש לטקסים וכינוסים ציבוריים, והוא הושלם ב-1875. ב-1871 החלה בניית המקדש המורמוני בסנט ג'ורג' והוא נחנך ב-6 באפריל 1877. היה זה המקדש הראשון שנבנה מערבית לנהר המיסיסיפי. המבנה עבר שיפוצים משמעותיים בשלהי שנות ה-30 של המאה ה-20 ובאמצע שנות ה-70. המבנה הוא המקדש המורמוני העתיק ביותר הפועל ברציפות בעולם.

ב-1911, במלאת חמישים שנים לייסוד העיר, הוקמה אקדמיית דיקסי. הכנסייה המורמונית הפעילה את האקדמיה עד 1933, ואז היא שולבה במערכת החינוך האקדמית של יוטה. קמפוס חדש של קולג' דיקסי נפתח בפינה הדרום-מערבית של העיר בשנות ה-60. הקולג' שודרג לאוניברסיטת דיקסי שבה לומדים כמה אלפי סטודנטים.

ב-1997 ארחה סנט ג'ורג' את בחינות הגמר של קרב עשר אקדמי של ארצות הברית (United States Academic Decathlon).

בינואר 2005 אירעה שיטפון בקנה מידה המתרחש פעם במאה שנים. גשמים ממושכים גרמו לנהרות וירג'ין וסנטה קלרה לעלות מעל גדותיהם. אדם אחד נהרג ו-28 בתים נהרסו במי השיטפונות של הסנטה קלרה.[5]

זיהום גרעיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנט ג'ורג' ספגה נשורת גרעינית מניסויים בנשק גרעיני שנערכו מעל פני הקרקע ביוקה פלאטס (Yucca Flats) \ אתר הניסויים נבדה צפונית-מערבית ללאס וגאס בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20. הרוחות נשאו דרך שגרה את הנשורת מניסויים אלו ישירות דרך סנט ג'ורג' ואזור דרום יוטה. גידול ניכר בסוגי סרטן שונים: סרטן הדם, לימפומה, סרטן בלוטת התריס, סרטן השד, מלנומה, סרטן העצמות, גידול מוחי וסרטן המעי הגס דווחו מאמצע שנות ה-50 ונמשכים עדיין.[6] ב-1962 מצא דוח של הוועדה לאנרגיה אטומית של ארצות הברית שייתכן שילדים החיים בסנט ג'ורג' בזמן נפילת הנשורת ספגו מנות יוד רדיואקטיבי לבלוטת התריס בכמויות גבוהות שבין 120 ל-440 ראד (בין 1.2 ל-4.4 גריי).

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגוון של רוב הקרקע מסביב לסנט ג'ורג' ובתוכה הוא אדום בוהק
"אוברונטס" (Eubrontes) טביעת רגל מאובנת של דינוזאור בתצורת מואנאווה באתר גילוי הדינוזאור בחוות ג'ונסון בדרום-מערב יוטה

בדרום-מערב יוטה, הגוון של תצורות הקרקע והסלע הוא אדום בשל נוכחות תחמוצת ברזל. אף שחלקים בקטע העתיק של העיר, בייחוד החלק הדרומי בסמוך לנהר וירג'ין, שוכנים על אדמת סחף ממישור הצפה, מרבית סנט ג'ורג' בנויה ישירות על סלעי המשקע מהיורה, טריאס ופרם. התצורות הבאות מפורטות על פי סדר כרונולוגי ומצויות בתחומי העיר:

  • אבן גיר קאיבאב - תצורה גאולוגית של סלעי משקע קשים, המכילים מאובנים, היוצרת מדרון וצוקים בגוון אדמדם עד לבן שמנת משלהי הפרם התחתון (לפני 255–270 מיליון שנים), שהורבדה בים רדוד.[7] התצורה נחשפה במרכז הקמר של הנהר וירג'ין לאורך הורסמן פארק דרייב (Horseman Park Drive) ובגבעות הנמוכות מדרום לגבעות סאות בלומינגטון.
  • תצורת מואנקופי – תצורה גאולוגית מהטריאס התחתון, עד ככל הנראה חלק מהטריאס התיכון (לפני 240–245 מיליון שנים), שהורבדה בים רדוד. מקבץ בגוון אדום-שוקולד ופסים לבנים של אבן בוץ, פצלים, אבן גיר ואבן טין הכולל גם שכבות גבס עבות הנחשף בבלומינגטון, גבעות סאות בלומינגטון, והחלק הדרומי של גבעת וב.
  • קונגלומרט שינארמפ - פרט מתקופת הטריאס העליון, החלק התחתון של תצורת צ'ינלה. יוצר צוקים צהובים עד חומים של אבן חול וקונגלומרטים ומכיל מאובנים של צדפות ועץ מאובן. הפרט יוצר את הצוק הפונה צפונה של בלומינגטון, ומצוי גם על גבעת וב, ולאורך הנהר וירג'ין, דרומית לרחוב סאות 1450.
  • תצורת צ'ינלה – תצורה גאולוגית של סלעי משקע מהטריאס העליון, (לפני 200-235 מיליון שנים) שהורבדה ביבשה: בנהרות, אגמים, ביצות, או כתוצאה מתהליכים אאוליים. פצלים בנטוניטיים המתבלים לחרסית. משום ששכבה זו רכה, מבנים המוקמים על תצורה זו מצויים בסיכון של שקיעה או החלקה. תצורת צ'ינלה שוכנת מתחת לחלקים גדולים בסנט ג'ורג', כולל גבעות נורת בלומינגטון, מרבית עמק גרין, ורוב החלק המזרחי של העיר סביב ריוורסייד דרייב ובית הספר התיכון פיין ויו (Pine View).
  • תצורת מואנאווה (Moenave Formation) - תצורה גאולוגית מהיורה של אבן חול, אבן טין ואבן בוץ בגוונים של אדום וכתום. קיים בלבול באזור סנט ג'ורג' בין אבן החול מפרט ספרינגדייל (Springdale sandstone) ואבן החול נאוואחו השוכנת מעליו, הדומה לו במראה. מקובל כיום שהצוקים האדומים צפונית למרכז העיר (צפונית לרד הילס פארקווי), ובמסלול הגולף דיקסי רד הילס הם חלק מתצורת מואנאווה. מחשופים נוספים כוללים חתכים בהרי בלק מזרח ומערב והחלק הדרומי של שכונת דיקסי דאונס.
  • תצורת קנייטה – תצורה גאולוגית מהיורה. פצלים, אבן בוץ ואבן חול בגוונים של אדום, כתום וסגול. יוצרת מדרונות מתחת לאבן חול נאוואחו המסיבית בחלק הצפוני של העיר, כולל החלק הצפוני של דיקסי דאונס ולאורך סנואו קניון פארקווי.
  • אבן חול נאוואחו - הגיל של אבן חול נאוואחו שנוי במידת מה במחלוקת. ייתכן שמקורה בטריאס עליון (בין לפני 235 מיליון שנים ל-201 מיליון שנים), אבל ייתכן שהיא צעירה יותר ונוצרה בשלבים האחרונים של הליאס (בין לפני 190 מיליון שנים ל-174 מיליון שנים). אבן חול מסיבית אפורה עד חום, אדומה ולבנה (בחלקה העליון). יוצרת צוקים מעל סנואו קניון פארקווי ומחשופים לבנים בהרי וינצ'סטר.

קילוחי לבה בזלתית מהרביעון יוצרים את הרכסים השחורים ממזרח וממערב בחלק העתיק של העיר סנט ג'ורג'. מתארכים את ההתפרצויות געשיות שיצרו קילוחים אלו לפני 1.2 מיליון שנים.

אתרים גאולוגיים נוספים כוללים את קמר הנהר וירג'ין. הסלע במרכז נסחף והותיר קירות זקופים המקיפים את אזור "מישורי כור המצרף" (Purgatory Flats) מזרחית לסנט ג'ורג'. תוואי גאולוגי נוסף הוא הר פיין ואלי (Pine Valley Mountain – "עמק האורן"), הבנוי מגוש מוצק אחד של גרניט, אחד הלקוליתים הגדולים ביותר בעולם.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבעות האדומות של שמורת מדבר הצוקים האדומים צפונית לסנט ג'ורג'

שטחה של העיר, על פי לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית, הוא 168 קילומטרים רבועים, שמתוכם 166.8 קילומטרים רבועים יבשה ו-1.2 קילומטרים רבועים מים (0.72%). סנט ג'ורג' שוכנת בעמק מדברי כשמרבית העיר בגובה פחות מ-900 מטרים מעל פני הים. בעלי החיים והצמחייה אופייניים למדבר מוהאבי שבו שוכנת סנט ג'ורג'. העיר ממוקמת באזור מעבר ייחודי שבו מתמזגים מדבר מוהאבי, רמת קולורדו והאגן הגדול. הרי ביוור דאם (Beaver Dam Mountains), או בכינוים הנפוץ הר יוטה, שוכנים ממערב, אזור השימור הלאומי רד קליפס (Red Cliffs National Conservation Area) והרי פיין ואלי (Pine Valley Mountains) מצפון, הקצה המערבי של רמת קולורדו והפארק הלאומי ציון ממזרח ורצועת אריזונה מדרום. הנהרות וירג'ין וסנטה קלרה זורמים דרך העמק ומתלכדים בסמוך למרגלות המערביים של גבעת וב (Webb Hill).

הנוף העירוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט על רחוב מיין ("הרחוב הראשי") ברובע ההיסטורי של סנט ג'ורג'

האזור העירוני משובץ בגבעות רבות, הרי שולחן, תעלות ושמורות של בתי גידול, היוצרים גבולות טבעיים או מחיצות של מקטעים, שכונות וקהילות בתוך העיר. כיום העיר נראית שונה בהרבה מאשר בימיה הראשונים בהיסטוריה, כאשר העיר הייתה חבויה מתחת לצוקי אבן החול האדמדמה בין שני רכסים געשיים שחורים. העיר גובלת בפרווריה, וושינגטון ממזרח, סנטה קלרה ואיווינס (Ivins) ממערב-צפון-מערב והקהילה של בלומינגטון (Bloomington) היוצרת את החלק הדרום-מערבי של העיר. ככל שהעיר התפשטה, כך גם התרחבה רשת הכבישים והכבישים המהירים, ובשל כל הרכסים ופני השטח הטרשיים של העמק, היה זה אתגר, בייחוד לנסיעה בכיוון מזרח-מערב. כאשר תוכננה רשת הדרכים במקור נבנו הרחובות רחבים במיוחד על מנת לאפשר לקרונות נהוגות על ידי סוסים לבצע בקלות סיבוב פרסה ותוכנן שפע מקום לחניה.

פסל ארד ברחוב נורת מיין ברובע ההיסטורי

אזור מרכז העיר מוגדר כעמק המרכזי בין גבולות טבעיים. גבעת בלאק ממזרח והנהר וירג'ין מדרום. כביש בין-מדינתי 15 חותך כמעט ישירות דרך המרכז, תוך ניתוק רחובות רבים. הכבישים העיקריים, שדרות סנט ג'ורג', רחוב בלאף (Bluff) וכביש דיקסי הם הצמתים העיקריים במרכז סנט ג'ורג', והם חלק מלולאת העסקים של כביש בין-מדינתי 15.[ג] עם זאת, כביש דיקסי משמש ככביש ראשי המקשר בין מרכז העיר וכביש בין-מדינתי 15 לבין הצד המערבי של העמק. בשל הטופוגרפיה אף אחד מהכבישים הראשיים אינו חוצה את העיר מקצה לקצה. החלק העתיק של מרכז העיר בנוי משדרות רחבות, כשהנקודה המרכזית היא צומת הרחובות טברנקל ומיין. כיוונם של כל הרחובות המקבילים לטברנקל הוא מזרח-מערב וכיוונם של כל הרחובות המקבילים למיין הוא צפון-דרום. מרכז העיר הוא משכן לרובע ההיסטורי של העיר ובו בתים שהשתמרו מתקופת החלוצים וחזיתות החנויות הרשומים ברשימה ההיסטורית הלאומית, כמו גם הקמפוס של אוניברסיטת המדינה דיקסי ורבים ממרכזי המשרדים, המסחר, הבריאות והדת. הצדדים המזרחיים והמערביים של העיר הם בעיקר שכונות מגורים עירוניות ופרווריות עם אזורים מעורבים של מגורים/מסחר ההולכים ומתרחבים. הצד המזרחי לאורך פרוזדור רד קליפס דרייב (Red Cliffs Drive) / כביש ריוור (River Road) מתהדר באזורים התעשייתיים והמסחריים ביותר באזור. הרחובות הצולבים של מול דרייב (Mall Drive) וריוורסייד דרייב (Riverside Drive) הם הפרוזדור המסחרי המתפתח החדש ביותר. הוא המשרת את האזור הגדל של דרום-מזרח.

כיכר העיר רחוב מיין

רוב השכונות היקרות והיוקרתיות ביותר של העיר שוכנות בין הגבעות והרי השולחן הגבוהים שמהם ניתן לצפות על הנוף המרהיב של האזור. שכונה אחת כזו היא "צוק האבן" (Stone Cliff), שכונה מגודרת מתוכננת היטב של אחוזות שעלותן כמה מיליוני דולרים, ניצבת על גבעה המשקיפה על מרכז העיר ועל העמק מדרום-מזרח. סאן ריוור (Sun River – "נהר השמש") בקצה הדרום-מערבי המרוחק של העיר, הוא השכונה הראשונה והיחידה בסנט ג'ורג' המתוכננת לפנסיונרים, המציעה מגרשי גולף ושירותים בסגנון של אתרי נופש. תת-חלוקות חדשות בקצה הדרומי המרוחק של העמק כדוגמת דזרטס אדג' (Desert's Edge – "קצה המדבר") צצות בשטחים מרוחקים לאורך סאותרן פארקווי (Southern Parkway), החלק הדרומי בכביש הטבעת המתוכנן דיקסי, דרומית לשדה התעופה האזורי. אזור זה, שמתכנני העיר והמארגנים מתייחסים אליו כ"גוש הדרומי", הוא קטע מאדמות המדבר הפתוחים הנרחבים שבתחומי העיר שעל גבול אריזונה המוצעים לפיתוח עירוני עתידי.

רוב השטחים החקלאיים הנותרים נמצאים בעיקר בחלקים הפתוחים בדרום-מזרח העיר הקרויים "ליטל ואלי" (Little Valley – "עמק קטן"), אזור צומח במהירות שבו התושבים שואפים לשמר את אחד האזורים האחרונים שנותרו של סגנון חיים כפרי בעיר.

שכונת "דיקסי דאונס" (Dixie Downs) בחלק הצפון-מערבי של העיר, קרויה על שם מסלול מרוצי סוסים ישן שהיה קיים פעם בסמוך למה שהוא כעת הצומת של רחוב דיקסי דאונס וסנואו קניון פארק ווי (Snow Canyon Parkway). זהו אזור צפוף של בנייני מגורים של בעלי הכנסות נמוכות ובינוניות. דיקסי דאונס ידועה כשכונה המגוונת ביותר מבחינה אתנית בעיר, והיא משכנו של בית הספר הציבורי הראשון הדו-לשוני.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מפקד האוכלוסין של שנת 2010 התגוררו בעיר 72,897 תושבים ב-32,089 משקי בית, ו-26,136 משפחות.[8] ולשכת מפקד האוכלוסין העריכה שב-1 ביולי 2015 היה מספרי תושבי סנט ג'ורג' 80,202. צפיפות האוכלוסייה הייתה 477 תושבים לקילומטר רבוע, והאוכלוסייה התחלקה ל-49.9% זכרים ו-51.1% נקבות.

87.2% מהאוכלוסייה היו לבנים, 0.7% אפרו-אמריקאים ו-1.5% אמריקנים ילידים. 12.8% היו ממוצא היספאני. ההכנסה השנתית הממוצעת למשק בית הייתה 49,614 $, כש-16% ממשקי הבית מתחת לקו העוני. חלק נכבד מהאוכלוסייה מכונים "עופות שלג" (snow birds), המתגוררים בסנט ג'ורג' בחורף בלבד.

המקדש המורמוני בסנט ג'ורג' הושלם ב-1877

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטטיסטיקה עבור מחוז וושינגטון נכון לשנת 2000:[9]

דירוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סנט ג'ורג' דורגה כמקום הבטוח ביותר לחיות בו בארצות הברית בשנת 2006.[10]
  • סנט ג'ורג' דורגה על ידי פורבס במקום אחד-עשר בין המקומות הקטנים הטובים ביותר לעסקים וקריירה.[11]
  • סנט ג'ורג' דורגה חמישית כאזור המטרופוליטני הגדל במהירות הרבה ביותר בארצות הברית ב-2015.[12]
  • סנט ג'ורג' דורגה בין עשרת האזורים המטרופוליטניים הבטוחים ביותר במערב.[13]

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניגודיות בצבעים בין אבן החול האדומה הטבעית והשלג

האקלים הממוצע של סנט ג'ורג' חם משמעותית יותר משאר מדינת יוטה, ואופייני למדבר הדרום-מערבי. סנט ג'ורג' שוכנת באזור של אקלים מדברי צחיח (סיווג BWks או BWhs על פי שיטת קפן), הקיצים ארוכים ולוהטים והחורפים קצרים וקרירים. הטמפרטורה היומית החודשית הממוצעת נעה בין 5.1° בדצמבר ל-31° ביולי. בממוצע הטמפרטורה עולה על 38° במשך שישים יום, בין 29 ביוני ל-13 באוגוסט, ועל 32° במשך 122 ימים, מסוף אפריל ועד תחילת אוקטובר. בממוצע יש בסנט ג'ורג' 61 ימים שבהם הטמפרטורה יורדת מתחת לנקודת הקיפאון, בין 12 בנובמבר ל-14 במרץ.

הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה אי-פעם במדינת יוטה הייתה 50° והיא נמדדה באזור מרוחק של דרום סנט ג'ורג', בסמוך לגבול אריזונה ב-4 ביולי 2007, נתון ששבר את השיא הקודם 47.2°, שגם הוא נמדד בסנט ג'ורג', ב-5 ביולי 1985. הטמפרטורה המינימלית הגבוהה ביותר הייתה 31.6° ונקבעה ב-15 ביולי 1970, וב-3 ביולי 2013. קיפאון בלילה נפוץ בחורף בשל איבוד חום מהיר בשל קרינה. הן הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה - 23.8°-, והן הטמפרטורה המקסימלית הנמוכה ביותר שנמדדה - 8.3°-, נקבעו באותו יום, ה-22 בינואר 1937. הטמפרטורה הנמוכה ביותר נמדדה שוב ארבעה ימים אחר-כך, ב-26 בינואר 1937.

העיר נהנית משפע שמש בכל ימות השנה והממוצע הוא מעל ל-300 ימים בהירים בשנה, וממוצע המשקעים הוא 223.6 מילימטרים בשנה. המשקעים מפוזרים שווה על פני השנה, למעט התקופה היבשה מאמצע אפריל עד יוני המתרחשת לאחר עונת הסופות, אבל לפני המונסון של אמריקה הצפונית. מרבית המשקעים מקורם באוקיינוס השקט משלהי הסתיו ועד תחילת האביב.

מסלול הסופות מוסט צפונה בדרך כלל מאמצע אפריל. המונסון מביא סופות רעמים מקומיות, שלעיתים קרובות הן עזות, מתחילת יולי עד אמצע ספטמבר. כמות הגשם הגדולה ביותר שירדה תוך 24 שעות הייתה 61 מילימטרים ב-31 באוגוסט 1909. שלג נדיר בעיר, כשבחורפים רבים לא יורדת כמות הנערמת על הקרקע. הממוצע העונתי הוא 3.5 סנטימטרים. התאריך המוקדם ביותר שבו ירד שלג בעיר היה ב-29 באוקטובר 1971 והמאוחר ביותר היה ב-11 באפריל 1927. שיא השלג ביום אחד היה 25 סנטימטרים, ב-5 בינואר 1974.

אירוע השלג הגדול האחרון בסנט ג'ורג' היה ב-8 בדצמבר 2013, כאשר העיר נעטפה בשמיכת שלג בעובי שבין 15 ל-20 סנטימטרים, כמות השלג השלישית בגודלה שנמדדה בהיסטוריה של סנט ג'ורג'. הייתה זו סופה יוצאת דופן במידת ירידת הטמפרטורות ובכך שהן נשארו נמוכות כמה ימים, וגרמו למות מרבית הצמחייה הרגישה שהובאה מבחוץ. הטמפרטורות באותו שבוע ראשון של דצמבר 2013 היו הקרות ביותר במשך 100 השנים שקדמו, כאשר הטמפרטורה הבלתי רשמית הנמוכה ביותר בלילה הייתה 18.3°-.[14]


מזג אוויר בסנט ג'ורג' (2010-1981)
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 12.1 14.9 19.6 24 29.9 35.4 38.6 37.3 33.2 25.4 17.2 11.1 24.9
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) -0.6 1.8 5.3 9.3 14.8 19.6 23.6 22.7 17.3 9.8 3.3 -0.8 10.6
משקעים ממוצעים (מ"מ) 35.1 32 30 14 5.3 4.3 12.2 19.3 14.5 17.3 18 21.6 223
מקור: NowData - NOAA Online Weather Data

ממשל ותשתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את העיר מנהלת מועצה בת שישה חברים, כשראש העיר פועל כחבר במועצה. המועצה מתכנסת פעמיים בחודש ביום חמישי בלשכת מועצת העיר. אישים חשובים נוספים בניהול העיר הם מנהל העירייה וסגנו.[15]

בית משפט פדרלי, בית המשפט של מחוז וושינגטון, בית המשפט לנוער ובית המשפט של מחוז 5 שוכנים במרכז העיר.

בית המשפט של מחוז 5 ברחוב טברנקל

מערכת הבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החולים "המרכז הרפואי האזורי דיקסי" (Dixie Regional Medical Center) הוא מוסד רפואי השייך לארגון הרפואי ללא כוונת רווח "Intermountain Health Care" הממומן על ידי הכנסייה המורמונית. בית החולים מפעיל מרכז טראומה הפועל 24 שעות ביממה ושירותי חירום בסיסיים עבור כל תושבי דרום יוטה, צפון-מערב אריזונה ודרום-מזרח נבדה.[16]

חשמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש חברות חשמל משרתות את העיר. חברת החשמל של סנט ג'ורג' (City of St. George Utilities), המשרתת את מרבית העיר, דיקסי פאוור (Dixie Power), המשרתת את החלקים הדרומיים של העיר וחברת החשמל של הרי הרוקי (Rocky Mountain Power), המשרתת את הפרוורים.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטה חברת התעופה סקייווסט

מטה חברת התעופה סקייווסט איירליינס (SkyWest Airlines) שוכן בסנט ג'ורג', והיא חברת התעופה העיקרית הפועלת בשדה התעופה האזורי של העיר.[17] לוול-מארט יש מרכז הפצה גדול מחוץ לעיר ורשת חנויות המוצרים הזולים פמילי דולר (Family Dollar) פתחה מרכז הפצה בפארק התעשייתי פורט פירס (Fort Pierce Industrial Park), על מנת לתת שירות טוב יותר לאזור דרום-מערב ארצות הברית. מעסיקים נוספים הוא הנהלת בתי הספר של מחוז וושינגטון,[18] ורשת מסעדות המזון המהיר הטרי קפה ריו (Cafe Rio) של אוכל מקסיקני שהוקמה בסנט ג'ורג' ב-1997.[19]

חלק גדול של הכלכלה המקומית מתבסס על תיירות, בשל הקרבה לפארק הלאומי ציון ולפארק הלאומי ברייס קניון, כמו גם לכמה פארקים מדינתיים ואזורי נופש. מעל לתריסר מסלולי גולף שבהם אפשר לשחק במהלך כל השנה, ואירועים המתרחשים בעיר המוכרים ברחבי העולם תורמים גם הם לכלכלת העיר.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשל העירוני שם דגש על פעילות גופנית, מגמה גדלה בערים. בעיר יש מעל ל-80 קילומטרים של שבילים המקושרים ביניהם. העירייה מוסיפה כל הזמן שבילי אופניים בצמוד לכבישים העירוניים ורכיבה על אופניים הפכה יותר ויותר פופולרית בקרב התושבים כאמצעי תחבורה.

שדה תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט ממזרח על קטע ממרכז העיר סנט ג'ורג' והמקדש המורמוני, כשבמרחק נשקף הפארק הלאומי ציון

שדה התעופה האזורי סנט ג'ורג' שוכן כ-11 קילומטרים דרומית-מערבית למרכז העיר של סנט ג'ורג' כשהגישה אליו מכביש מדינתי 7 (המכונה גם Southern Parkway). שדה התעופה נפתח בינואר 2011 והחליף את השדה הקודם, הקטן יותר, ששכן על הר שולחן במרכז העיר ושלא ניתן היה להרחיבו.

אמריקן איירליינס טסה בין שדה התעופה הבינלאומי של פיניקס וסנט ג'ורג'.[20][21] דלתא איירליינס טסה בין שדה התעופה הבילאומי של סולט לייק סיטי וסנט ג'ורג'.[20][21] יונייטד איירליינס טסה בין שדה התעופה הבינלאומי של דנבר וסנט ג'ורג'.[20][21]

תחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכבת אינה מגיעה לסנט ג'ורג'. הקו של יוניון פסיפיק מסולט לייק סיטי ללאס וגאס עובר כ-100 קילומטרים צפונית-מערבית לעיר.

סנטראן (SunTran – קיצור של "תחבורת השמש") היא מערכת תחבורה ציבורית מקומית המפעילה שישה קווי אוטובוס קבועים עם למעלה מ-140 תחנות, המשרתים את סנט ג'ורג' ואת פרוור איווינס הסמוך.[22]

קווי גרייהאונד עוצרים בסנט ג'ורג' בקו דנבר-לאס וגאס ובקו סולט לייק סיטי-לאס וגאס.[23][24] גרייהאונד מקשר עם קו הרכבת קליפורניה זפר של אמטרק בסולט לייק סיטי.[25] לסנט ג'ורג' מגיעים גם קו האוטובוסים המקסיקני TUFESA וחברות שירותי הסעה של סולט לייק אקספרס (Salt Lake Express) וסנט ג'ורג' שאטל (St. George Shuttle).[26][27]

כבישים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יציאות 5 ו-6 מכביש בין-מדינתי 15 צפונה

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסדות החינוך הגבוה בסנט ג'ורג' כוללים את אוניברסיטת המדינה דיקסי,[28] מוסד לארבע שנות לימודים, שבו, נכון ל-2012 למדו 9,000 סטודנטים ואת המכללה הטכנולוגית המעשית דיקסי (Dixie Applied Technology College). בנוסף למכללות העיר היא משכן למרכזי החינוך של אוניברסיטת פיניקס ומכללת סטיוונס-הנאגר (Stevens-Henager College).

בתי ספר ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר התיכון דיקסי

העיר סנט ג'ורג' היא חלק ממחוז בתי הספר של מחוז וושינגטון (Washington County School District), שהנהלתו שוכנת בעיר. בסנט ג'ורג' פועלים ארבעה בתי ספר תיכונים: בית הספר התיכון דיקסי (Dixie High School), בית הספר התיכון פיין ויו (Pine View High School), בית הספר התיכון דזרט הילס (Desert Hills High School) ובית הספר התיכון סנואו קניון (Snow Canyon High School), ובנוסף בית הספר התיכון האלטרנטיבי מילקריק (Millcreek Alternative High School). יש בעיר שבע חטיבות ביניים ובתי ספר יסודיים רבים. ב-2018 וב-2019 יצטרפו חטיבת ביניים ובית ספר תיכון הקרויים שני (Crimson).

באיווינס השכנה שוכן בית הספר התיכון העצמאי (charter high school) הראשון ביוטה, בית הספר התיכון טואקאהן (Tuacahn High School for the Performing Arts), המציע חינוך אלטרנטיבי חינם לכל תושב ביוטה.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בייסבול - שתי קבוצות עצמאיות ששיחקו בליגות זוטרות פעלו בסנט ג'ורג'. הראשונה, "סנט ג'ורג' פיוניריז" (St. George Pioneerzz, במקור "זיון פיונירז" - Zion Pioneerzz) שיחקה ב"ליגת הבייסבול המערבית (Western Baseball League) העצמאית מ-1999 עד 2001, וזכתה באליפות הליגה ב-2000. קבוצה שנייה הוקמה על ידי השחקן דארל אוונס (Darell Evans) מהליגה העליונה ב-2007. הקבוצה "סנט ג'ורג' רואדרנרס" (St. George Roadrunners) שיחקה "ליגת הבייסבול המוזהבת" (Golden Baseball League), לפני שנקנתה על ידי הליגה ועברה להנדרסון בנבדה ב-2010.
  • התיכונים דיקסי, דזרט הילס, פיין ויו וסנואו קניון משגרים קבוצות של מתחרים לאליפות המדינה.
  • אוניברסיטת המדינה דיקסי משתתפת בתחרויות מערב הפסיפי (Pacific West Conference) במסגרת דרג ב' של קבוצות ספורט אוניברסיטאיות (NCAA Division II). כמה מבוגרי קבוצות אלו המשיכו הלאה ושיחקו בליגות של ה-NFL וה-NBA, כמו גם בליגת הבייסבול העליונה.
  • סנט ג'ורג' מארחת אחת מתחרויות ספורט החשובות ביותר למבוגרים מעל גיל 50 (Huntsman World Senior Games)
  • בריצת המרתון הנערכת כל שנה בחודש אוקטובר חייבים המשתתפים לעמוד בתנאי הכניסה שנקבעו במרתון בוסטון. זהו המרתון השלושה עשר בכמות המשתתפים בארצות הברית, ומושך אליו אלפי משתתפים ותיירים.
  • סנט ג'ורג' מארחת מדי שנה את תחרות הטריאתלון: חצי איש הברזל.

תרבות ואמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במסגרת פסטיבל האומנויות של סנט ג'ורג' מופיעים אומנים מקומיים, אמריקנים ובינלאומיים. הפסטיבל מציג מגוון רחב של אמנות עכשווית דרום-מערבית.
  • העיר סנט ג'ורג' נותנת חסות לאומנות בפארק, ומופעים בסדרת הפארק, המציעים מגוון רחב של הופעות מוזיקליות ודוכני אוכל.
  • פארק ורנון וורתן (Vernon Worthen Park) משמש בית לתזמורת הסימפונית של דרום-המערב (Southwest Symphony Orchestra) ומקהלת מורשת יוטה (Utah Heritage Choir).
  • "אמנות מסביב לפינה" (Art Around the Corner) הוא מוסד ללא כוונת רווח המציב מגוון רחב של פסלי חוצות במרכז העיר במטרה לעודד את האמנות ואת האמנים (חלק מהפסלים מוצעים למכירה).[29]
  • ברחבי מחוז וושינגטון ודרום-מערב יוטה יש שפע גלריות לאומנות

אתרים, אולמות ומוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המופע האווירי הדו-שנתי "רעם מעל יוטה" (Thunder Over Utah) של טייסת הראווה בלו איינג'לס של הצי האמריקאי מעל סנט ג'ורג'

בסנט ג'ורג' שוכנים מספר מוזיאונים ונקודות עניין, רבים מהם ברובע ההיסטורי של מרכז העיר.

  • "מוזיאון האומנות של סנט ג'ורג'" (St. George Art Museum) מציג תערוכות אומנות של אומנים מקומיים ובני האזור.
  • "סנט ג'ורג' ההיסטורית קמה לחיים!" (!Historic St. George Live) – סיורים בתקופת הקיץ של מרכז העיר ההיסטורי.
  • "מוזיאון הילדים של סנט ג'ורג'"
  • ב"אמפיתיאטרון טואקאהן" (Tuacahn Amphitheater) מוצגים מחזות זמר, מרביתם על נושאים של דיסני.
  • "דיקסי סנבול" (Dixie Sunbowl) היא זירה שבה מארחים את הרודיאו השנתי של סנט ג'ורג', פוטבול בחסות רוטארי ותחרויות כדורגל.
  • "מרכז הכנסים דיקסי" (Dixie Convention Center) הוא מתקן מודרני הגדול מסוגו בדרום יוטה ומארח אירועים גדולים, קונצרטים ותערוכות אזוריות.
  • "מוזיאון חיות הבר רוזנברוך" (Rosenbruch Wildlife Museum) – מציג פוחלצים של חיות בסביבתם הטבעית ומציג מידע על בעלי חיים ברחבי העולם.
  • ב"כיכר האבות הקדמונים ההיסטורית" (Historic Ancestor Square) בלב הרובע ההיסטורי מתנהל שוק האיכרים, וכן יש בו מסעדות גלריות לאומנות ומופעים חיים.
  • אתר גילוי הדינוזאור של סנט ג'ורג'
  • בביתו של ג'ייקוב המבלין ובבית החורף של בריגהם יאנג מתבצעים סיורים.
  • מרכז המבקרים במקדש של המורמונים (Saint George Latter Day Saints Temple) מציע סיורים ומידע.
  • "חבורת התיאטרון החלל שבין" (The Space Between Theatre Company) פועלת במרכז רואן ב. דיפיורה לאומנות וחינוך (Roene B. Difiore Center For Arts and Education) ומציגה מחזות וקטעי תיאטרון.
  • "פארק החלוצים" הוא פארק נוף טבעי של תצורות אבן חול אדומה ומשכנו של סלע "דיקסי" האייקוני. זהו אזור טיולים ותצפיות פופולרי השוכן על צוק המשקיף על מרכז העיר.
  • "גן מדבר הגבעות האדומות" (Red Hills Desert Garden) מתוכנן להציג ולקדם עיצוב נוף שובה עין החסכוני במים, כמו כן יש בו אקווריום המציג מינים מבית הגידול של הנהר וירג'ין.
  • "מרכז הטבע טונקווינט" (Tonaquint Nature Center) – מציע תוכניות חינוכיות לילדים, גן קהילתי וארבורטום המציג צמחייה מקומית וזרה המתאימים לאקלים של האזור.
  • "פארק כל היכולות מפגש הרעם" (Thunder Junction All Abilities Park) הוא פארק נושאי מיניאטורי הפונה במיוחד לילדים עם מוגבלויות, אבל הוא גם פארק לכולם.

מופעים ובידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מצעד הבתים של סנט ג'ורג' שנערך במשך שבוע בכל פברואר מציג בתים מהודרים ומאפיינים ארכיטקטוניים.
  • סנט ג'ורג' מארחת את המופע האווירי הדו-שנתי "רעם מעל יוטה" (Thunder Over Utah) של טייסת הראווה בלו איינג'לס של הצי האמריקאי.
  • מדי שנה נערך מופע רודיאו "דיקסי ראונדאפ רודיאו" (Dixie Roundup Rodeo) בדיקסי סנבול. *במרכז הכינוסים דיקסי נערכים קונצרטים, כנסים, ואירועים גדולים דוגמת הלחימה בכלובים של ה-UFC, תערוכת האביב של בית וגן, תערוכת "מה נשים רוצות" ותערוכת התחבורה האזורית דיקסי ועוד.
  • "שקיעה בכיכר" (Sunset on the Square) הוא אירוע לכל המשפחה שבו מוצגים בדמדומים סרטים פופולריים על מסך ענק ומופעי בידור בפארק כיכר העיר במרכז העיר.
  • "פסטיבל רחוב ג'ורג'" (George Street Fest) המתרחש בכל יום שישי הראשון בכל חודש מציע מופעי אומנות ומוזיקה בגן הג'אז, ופועלים בו דוכני אוכל, בירה ויין. מטרת הפסטיבל להציע אפשרויות לבילוי לילי במטרה להחיות את אזור מרכז העיר
  • באוניברסיטת המדינה דיקסי יש סדרת קונצרטי ידוענים שנתית וקונצרטים באביב.
  • במסגרת "פסטיבל הדלק הסתווי" (Fall Fuel Fest) מופיע קרקס הפעלולים קרקס נייטרו (Nitro Circus).
  • פסטיבל רטרו רוק (Retro Rock Fest) – מופעי רוק במשך יומיים על כמה בימות רחוב שבו מופיעים להקות אמריקניות וזרות כולל דוכני אוכל וגן בירה.
  • סנטה קלרה השכנה מארחת מדי שנה בקיץ את "ימי שווייץ" (Swiss Days), שבהם היא חוגגת את מורשתה
  • פרוור וושינגטון סיטי מציע אירועים שנתיים הקשורים למורשתו כדוגמת "ימי הכותנה" (Cotton Days) ו"ימי האפרסק" (Peach Days).

פארקים ואתרי נופש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסנט ג'ורג' יש פארקים רבים, כמה מסלולי גולף עטורי פרסים ואזורי נופש, כמו גם מעל ל-100 קילומטרים של מערכת שבילים עירונית.[30] פארקים ואתרים ראויים לציון: "מתחם הסופטבול קניונס" (Canyons Softball Complex), "מתחם הסופטבול ליטל ואלי" (Little Valley Softball Complex), "פארק החלוצים" (Pioneer Park), "מרכז הטבע טונקווינט" (Tonaquint Nature Center), "פארק מוטוקרוס של סנט ג'ורג'" (מכונה בקיצור SGMX).[31] "הפארק האזורי ומרכז הירידים מחוז וושינגטון" (Washington County Regional Park and fairgrounds) שוכן מזרחית לעיר בהוריקן. "פארק כל היכולות מפגש הרע"ם (Thunder Junction All Abilities Park) הוא הראשון מסוגו במערב ארצות הברית המיועד לילדים בעלי צרכים מיוחדים, ובנוסף גם לכל הילדים האחרים.

באזור סנט ג'ורג' יש כמה מרכזי נופש: "מרכז הנופש של סנט ג'ורג'" (St. George Recreation Center), "המרכז הקהילתי של וושינגטון סיטי" בפרוור הסמוך (Washington City Community Center), ו"מרכז ספורט המים סנד הולו" (Sand Hollow Aquatics Center).[32][33] כמו כן יש בעיר כמה גינות כלבים, מזרקות שכשוך, בריכות דיג עירוניות ושני סקייטפארק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סנט ג'ורג' בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רצועת הערים למרגלות המערביים של רכס ואסאץ', הכוללת את מרבית הערים הגדולות, כולל סולט לייק סיטי
  2. ^ דיקסי הוא כינוי למדינות הדרום של ארצות הברית
  3. ^ במקור business loop - קטע דרך היוצא מכביש ראשי, עובר דרך אזור העסקים של העיר, וחוזר אל הכביש הראשי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 American FactFinder
  2. ^ Census: Southern Utah growing
  3. ^ Lynn Arave, "St. George likely named after an LDS apostle", Deseret Morning News, July 8, 2007.
  4. ^ About st. George
  5. ^ "Flooding and streamflow in Utah during water year 2005". 
  6. ^ Johnson, Carl (1984). "Cancer Incidence in an Area of Radioactive Fallout Downwind From the Nevada Test Site". Journal of the American Medical Association 251 (2): 230. doi:10.1001/jama.1984.03340260034023. 
  7. ^ Kaibab Limestone Capitol Reef National Park
  8. ^ "QuickFact St. George city, Utah". 
  9. ^ St. George, Utah
  10. ^ Study: St. George, Utah Ranked Most Secure Place To Live
  11. ^ St. George, Utah
  12. ^ St. George ranked 5th as fastest growing area in the country
  13. ^ Crime statistics: Study ranks St. George area in Top 10 safest metros in West
  14. ^ St. George breaks long-held winter weather records
  15. ^ St George, Utah City Code
  16. ^ Dixie Regional Medical Center Hospital Information
  17. ^ SkyWest Airlines corporate website
  18. ^ Washington County School District
  19. ^ Cafe Rio corporate website
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 "St. George Municipal Airport". FlightView. OAG.
  21. ^ 21.0 21.1 21.2 DeMille, David. "St. George Regional Airport adds flight to Phoenix". The Spectrum. USA Today. August 11, 2016.
  22. ^ "suntran web page". City of St. George website. 
  23. ^ Greyhound DENVER - GRAND JUNCTION - LAS VEGAS
  24. ^ SALT LAKE CITY - LAS VEGAS
  25. ^ California Zephyr
  26. ^ Salt Lake Express
  27. ^ St. George Shuttle
  28. ^ "Dixie State University". Dixie.edu. 
  29. ^ Art Around the Corner
  30. ^ St. George City Urban Trail Guide
  31. ^ "SGMX St. George MX Park". Stgeorgemx.com. 
  32. ^ St. George Recreation Center
  33. ^ "Washington City Community Center - Washington City Utah - Where Dixie Begins". Washingtoncity.org.