סנפיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סנפיר גבי)
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סנפירים או איברים דמויי סנפירים הם לא מאפיין בלעדי לדגים: פרוקי רגליים, עופות ים, צבי ים וכו'.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אנטומיה חיצונית של הדג Lampanyctodes hectoris:
(1) קשת הזימים
(2) מערכת קו הצד
(3) סנפיר הגב הקדמי
(4) סנפיר הגב האחורי
(5) חיבור הזנב
(6) סנפיר הזנב
(7) סנפיר השת
(8) איבר המפיק אור (פוטופור)
(9) סנפיר הגחון (זוג)
(10) סנפיר החזה (זוג)
סנפירי זנב של דג
טייר אוריינטלי המשתמש בסנפירים כדי שייפרסו על קרקעית הים.

סנפיר הוא חלק ממערכת התנועה של הדג. הסנפירים, העשויים שדרה גרמית מכוסה בעור, הם מאפיין חיצוני בולט בגוף הדג. הסנפירים ממוקמים במקומות אחדים בגוף הדג, ולכל אחד מהם ייעוד משלו, כגון תנועה קדימה או פנייה.

השרירים בדג מחוברים לקרומים אורכיים ורוחביים, הקשורים לשלד ולעור. רוב הדגים נעים על ידי כיווץ של זוגות של שרירים משני צדי עמוד השדרה לסירוגין. ההתכווצויות הללו יוצרות תנועה בצורת האות S הנעה במורד גופו של הדג. כאשר כל פיתול מגיע לסנפיר האחורי נוצר כח דחיפה אחורי שיחד עם הסנפירים האחרים מניע את הדג קדימה. הסנפירים משמשים גם לייצוב גוף הדג בתנועה, ולהגדלת שטח הפנים של הדג להגברת כוח הדחיפה בתנועה.

אצל הדאון הסנפירים התפתחו לכנפיים

מקריני סנפיר (שם מדעי: Actinopterygii) היא מחלקה של דגי גרם בעלי סנפירים קרניים.

סוגי סנפירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסנפירים הם מסוגים אחדים. לא בכל דג מופיעים כל סוגי הסנפירים.

  • סנפיר הגב או סנפיר גבי: סנפיר הבולט כלפי מעלה מגבו של הדג. לדג יש עד שלושה סנפירים כאלה (בהתאם לסוגו). הסנפיר מייצב את הדג מפני התהפכות.
  • סנפיר הזנב: נמצא בקצהו האחורי של הדג, ומשמש לדחיפתו קדימה.
  • סנפיר השת: סנפיר הבולט כלפי מטה מחלקו האחורי התחתון של גוף הדג. הסנפיר מייצב את הדג במהלך תנועתו.
  • סנפירי החזה: זוג סנפירים הבולטים משני צדי גופו של הדג.
  • סנפיר הגחון

סימן כשרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורה נקבע כי מותרים באכילה רק דגים בעלי סנפיר וקשקשת. כפי שכתוב: "אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם, כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים אֹתָם תֹּאכֵלוּ. וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים מִכֹּל שֶׁרֶץ הַמַּיִם וּמִכֹּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר בַּמָּיִם, שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם. וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם, מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וְאֶת נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ" (ויקרא פרק יא, פסוקים ט-יא).

חז"ל קבעו כלל: "כל שיש לו קשקשת, יש לו סנפיר".[1] ולכן ברמה העקרונית הימצאותם של קשקשים מהווה סימן כשרות מובהק, ואין צורך לחפש את הסנפירים.

ומספיק שיהיה לדג סנפיר אחד וקשקש אחד כדי שיוגדר ככשר אך אמרו חכמים שצריך לבדוק טוב שהקשקש היה מחובר לגופו ולא מדובר בקשקש שנשר מדג אחר ונדבק בו[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סנפיר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסכת נידה, דף נ"א, ב'
  2. ^ מסכת חולין דף נט עמוד א; שולחן ערוך, פ"ג, א