סנקמה אטאר

סנקמה אטאר (בצרפתית: Snecma Atar) הוא מנוע טורבו-סילון תעופתי מייצור חברת סנקמה הצרפתית ששימש שורה של מטוסי קרב ומפציצים מייצור צרפתי.

המנוע פותח במקור מה-BMW 003 שהיה מנוע סילון גרמני מוקדם מימי מלחמת העולם השנייה על ידי צוות מהנדסים גרמנים שגויסו על ידי צרפת בתום המלחמה. המנוע יוצר בשלוש סדרות דגמים: אטאר 101, אטאר 08 ואטאר 09.

היסטוריה

רקע

המהנדס הגרמני הרמן אוסטריץ' וצוותו נכנעו לכוחות אמריקאיים לאחר כיבוש מגדנבורג באפריל 1945. במהלך עבודתו לטובת אנגליה על פיתוח מנוע טורבו-פרופ למטוס תובלה, ניגשו אליו סוכני המשרד השני של המטה הכללי הצרפתי בהצעה לעבוד לטובת צרפת על פיתוח מנועי סילון, אך הוא לא ענה להצעה זאת. במקום, הוא בחר לחזור למינכן היכן שהאמריקאיים הציעו לו לעבוד בארצות הברית, אבל ללא משפחתו. בשלב זה הרמן ניגש שוב לצרפתים וביקש לעבוד לטובתם. בספטמבר 1945 הוא ביסס סדנה במפעלי דורניה לשעבר בעיירת ריקנבאך שבדרום גרמניה בקרבת שווייץ באזור כיבוש צרפתי. לסדנה זאת הצטרפו מהנדסים מחברת BMW וחברות נוספות והיו סך הכל 200 אנשים. הסדנה שהוקמה כונתה Atelier Technique Aéronautique Rickenbach (בתרגום חופשי: סדנת אווירונאוטיקה טכנית ריקנבאך) או בראשי תיבות ATAR. הצוות הנדסו מחדש את מנוע ה-BMW 003 שכונה אטאר 101. באוקטובר 1945 נחתם חוזה ייצור ברישיון לצרפת. באפריל 1946 נחתם חוזה נוסף לחמש שנים לכל הצוות שכלל שכר מובטח, תנאים למשפחות, הקטנה בהגבלות לזכויות התנועה שלהם וכן אופציה להשגת אזרחות צרפתית. לאחר חתימת החוזה, תוכניות המנועים שתוכננו בסדנה נשלחו לייצור בחברת סנקמה.

אטאר 101

למרות החוזה, המנוע הניסיוני הראשון הושלם רק באמצע שנת 1947, והורץ במרץ 1948. באפריל המנוע הפיק דחף של 16,000 ניוטון (3,600 ליברות כוח) ועבר שיפורים באופן מתמיד עד לאוקטובר כאשר הוא הפיק דחף של 21,600 ניוטון (4,900 ליברות כוח). בשלב זה להבי (אנ') שלב הטורבינה שיוצרו מגושים אחידים של פלדה החלו להיות מוחלפים בלהבים בעלי חרירים לאוורור, מה שאפשר עיצוב אווירודינמי משופר ויחסי דחיסה טובים יותר. עד ינואר 1950 מספר מנועים ניסיוניים נוספים יוצרו ויחדיו הם צברו כ-1,000 שעות עבודה וניסויים והפיקו דחף של 26,490 ניוטון (5,960 ליברות כוח) והיו ביון המנועים העוצמתיים בתקופה זאת. בהשוואה, ה-BMW 003 הפיק דחף של 7,800 ניוטון (1,800 ליברות כוח) בלבד, כשליש מהכוח שהופק מהאטאר 101.

בדגם האטאר 101B שולבו סגסוגות נימוניות בלהבי הטורבינה וכן להבי סטטור מרובים יותר בשלב הטורבינה וכן שיפורים מינוריים נוספים מבעיות שעלו במנועי הניסוי הקודמים. בפברואר 1951 ראשון המנועים מדגם 101B ביצע הרצה מתמשכת של 150 שעות והפיק דחף של 23,500 ניוטון (5,300 ליברות כוח) של דחף. בדצמבר 1951 החלו טיסות ניסוי במטוס דאסו אורגאן, והחל ממרץ 1952 המנוע החל בניסויים על גבי מטוס גלוסטר מטאור F.4.

האטאר 101C כלל עיצובים משופרים למדחס ולתאי הבערה והפיק דחף של 27,400 ניוטון (6,200 ליברות כוח). האטאר 101D כלל שלב טורבינה גדול ורחב יותר עם שילוב סגסוגות עמידות בחום ויכל לעמוד בטמפרטורות של 1000 מעלות צלזיוס והפיק דחף של 29,420 ניוטון (6,610 ליברות כוח). כמו כן, ה-101D כלל מפלט עם גאומטריה משתנה בעל שני דשים שכונו עפעפים במקום קונוס מפלט נע קדימה ואחורה שהיה אופייני לדגמים המוקדמים יותר. האטאר 101E כלל דרגת מדחס "0" כלומר דרגה נוספת לפני מה שהיה לפני הדרגה הראשונה. גורם זה שיפר את יחס הדחיסה ל 4.8:1 והמנוע הפיק דחף של 36,300 ניוטון (8,200 ליברות דחף).

האטאר 101F היה זהה ל-101D אבל שולב בו מבער אחורי, בעזרתו המנוע הפיק דחף של 37,300 ניוטון (8,400 ליברות כוח). בדומה לזה שולב מבער אחורי ב-101E והוא כונה 101G. מנוע זה הפיק דחף של 46,110 ניוטון (10,370 ליברות כוח). מנועים אלו נוסו במטוס דאסו מיסטר 2 באוגוסט 1954, אם כי הם לא שולבו בדגמים הסדרתיים של מטוס זה. מנועי ה-101G שולבו לראשונה במטוסי דאסו סופר מיסטר ב-1956. חוזה הוצא למנועי 101G לכמות ל-370 מטוסים, אבל הזמנה זאת הוקטנה ל-180 מאחר שהביצועים בפיתוח של הדאסו מיראז' 3 לא היו מבטיחים.

אטאר 08 ו-09

בשנת 1954 האטאר 101 לא היה עוצמתי במיוחד יחסית למנועים אחרים ולכן חברת סנקמה החלה להנדס מחדש את המנוע לדגם שנקרא אטאר 08. גודלו הפיזי של המנוע החדש היה דומה לדגם 101, אבל כלל מדחס בעל 9 דרגות במקום 7 דרגות שהיו אופייניות למנוע הקודם, עם יחס דחיסה של 5.5:1, בשילוב של סגסוגות אלומיניום ברוטור של המדחס במקום מגנזיום. וכן שלב טורבינה קטן יותר. דגם הניסיוני הראשון של האטאר 08B-3 הפיק דחף של 42,000 ניוטון (9,400 ליברות כוח).

כאשר שולב במנוע מבער אחורי חדש המנוע כונה אטאר 09. המנוע הורץ לראשונה בינואר 1957 והפיק דחף של 54,900 ניוטון (12,300 ליברות כוח), כאשר נתון זה שופר בדגם 09B ל-58,800 ניוטון (13,200 ליברות כוח). מנוע זה שולב במטוסי מיראז' 3C.

שדרוג נוסף למבער האחורי עם סדרת שיפורים נוספת מהבעיות שהופיעו במנוע 09B הולידו את האטאר 09C שהורץ לראשונה בשנת 1959. גרסה זאת כללה גם מערכת התנעה מבית מיקרוטורבו שהיוותה מנוע סילון קטן שהותקן בקונוס הקדמי של המנוע. המבער האחורי במנוע זה כלל 18 דשים קטנים בהיקף במקום שני ה"עפעפים" שהיו אופייניים לדגם 09B ואפשרו שליטה משופרת בגאומטריה של נחיר הפליטה. בדגם אטאר 09D אזור המפלט של המנוע כלל סגסוגות טיטניום ואפשר פעילות מתמשכת במהירות מאך 2, בעוד בדגמים הקודמים סף המהירות המתמשכת היה מאך 1.4. בדגם אטאר 09K שולב קירור על ידי אוויר מנוקז ששיפר את יעילות המנוע בכל מעטפת הביצועים שלו.

סדרת מנועי אטאר 08 ו-09 הייתה למוצלחת מאוד ואלפי מנועים מדגמים אלו יוצרו ושולבו במטוסים כגון אטנדר IV, סופר אטנדר, מיראז' 3, מיראז' 4, מיראז' 5, מיראז' F1, וכן סדרה של מטוסי ניסוי.

סופר אטאר

בשנת 1955 צרפת החלה במאמצים לפיתוח יכולות טיסה במהירויות של מאך 3. חברת סנקמה החלה לחקור אופציות לייצור מנוע על בסיס מנוע קיים. התכנון השתמש במדחס של האטאר 101 עם החלפת הסגסוגות הקלות בפלדה עמידה בחום. זה גם דרש שימוש בשלב טורבינה עם קירור אוויר, בדומה לדגמים המוקדמים של ה-101. דגם הניסוי הראשון למנוע זה שכונה M.26 הורץ במאי 1957 והפיק דחף יבש (ללא מבער) של 47,000 ניוטון (10,364 ליברות כוח). שיפורים נוספים הובילו לדגם M.28 שהורץ בספטמבר 1958 והפיק 52,000 ניוטון (11,466). פיתוחים אלו הובילו לסופר אטאר שהפיק דחף של 85,000 ניוטון עם מבער אחורי והשתמש בלהבי סטטור מתכווננים במדחס (בדומה לג'נרל אלקטריק J79).

עם זאת, פיתוח מטוס הניסוי לתוכנית זאת שכונה גריפון 3 מעולם לא יוצר ולכן חברת סנקמה עצרה את הפיתוח של הסופר אטאר בשנת 1960.

פיתוחים אחרים

עיצוב המנוע של אטאר היווה בסיס לפיתוח מנועים נוספים של חברת סנקמה כגון ה-R.104 וולקן וה-R.105 ווסטה, אבל אלה בוטלו. ה-R.104 שיועד למיסטר IV הפסיק את פיתוחו עקב ביטול תוכנית הפיתוח למטוס, וה-R.105 הפסיד בתחרות למנוע טורבומקה גביזו, שגם הוא לבסוף טס רק במספר דגמי ניסוי ולא עבר לייצור סדרתי.

תתי-דגמים


דגמים	תתי-דגמים	מטוס	הערות
אטאר 101
	אטאר 101B
	אטאר 101C	S.E.5000 ברודור
	אטאר 101D	מיסטר, לדוק 022, S.E.5003 ברודור
	אטאר 101E	נורד 1500 גריפון, ווטור II
	אטאר 101F	SE.212 דוראנדאל
	אטאר 101G	סופר מיסטר, נורד גרפאט
אטאר 08
	אטאר 08B	אטנדר IV
	אטאר 08C
	אטאר 08K-50	סופר אטנדר
אטאר 09
	אטאר 09B	מיראז' 3	מרבית המנועים הללו שודרגו לסטנדרט של 09C
	אטאר 09B3	מיראז' 3	מרבית המנועים הללו שודרגו לסטנדרט של 09C
	אטאר 09C	מיראז' 3, מיראז' 5, תע"א נשר	מנועים אלו שודרגו מאוחר יותר לדגמים C3 ו-C5.
	אטאר 09C3
	אטאר 09C5
	אטאר 09K10	מיראז' 4	מנועים אלו שודרגו לדגם 09K11
	אטאר 09K50	מיראז' G, מיראז' F1, מיראז' 3 (דרום אפריקאיים), אטלס צ'יטה
	אטאר פלוס	מיראז' F1, אטלס צ'יטה	שדרוג מקומי שפותח בדרום אפריקה להתקנת רכיבי בקרה אלקטרוניים באטאר 09K50.

תמונות

מנוע אטאר 101B-2 (שמאלי) ומנוע אטאר 101G (ימני) ללא מבער אחורי בתצוגה.
מבט צד על מנוע אטאר 101B2 בתצוגה.
מנוע אטאר 101G עם מבער אחורי המציג את נחיר הפליטה בעל שני הדשים בתצורת "עפעפיים". מאחורי המנוע מוצג מטוס סופר מיסטר SMB2.
תמונת חתך של מנוע אטאר 08. ניתן לראות את המדחס בעל 9 הדרגות, את תאי הבערה ואחריהן את שלב הטורבינה בעל שתי דרגות ואחריו צינור פליטה (ללא מבער אחורי) עם נחיר בעל גאומטריה משתנה בעל שני דשים.
מנוע אטאר 101E חתוך ומאחוריו מנוע 101D בתצוגה במוזיאון.
מנוע אטאר 08K50, ניתן לראות את צינור הפליטה הקצר שלו. מאחורי המנוע ניתן לראות את מטוס הסופר אטנדר ללא מנוע מוכן להתקנה.
מנוע אטאר 8K50 מותקן על גבי מטוס סופר אטנדר ללא קונוס זנב.
מנוע אטאר 09B בתצוגה.
מנוע אטאר 09B בתצוגה.
תמונה של חתך של מנוע אטאר 08 המציג את המתנע החשמלי בקונוס שלפני מדחס המנוע.
תמונה של חתך של מנוע אטאר 08 המציג את התמסורת המעבירה את סיבוב מציר המנוע לחטיבת האביזרים של המנוע.
תמונה של חתך של מנוע אטאר 08 המציג את להבי המדחס של המנוע.
תמונה של חתך של מנוע אטאר 08 המציג את תאי הבערה וכן את ציר המנוע המוביל משלב הטורבינה.
תמונה של חתך של מנוע אטאר 08 המתמקדת בפיות הדלק בתא הבערה.
תמונה של חתך של מנוע אטאר 08 המציג את הלהבים המובילות אוויר מתא הבערה לשלב הטורבינה של המנוע. אחת הלהבים חתוכה גם היא ומציגה את האופן בו האוויר הקר מובל דרך הלהב לשפת הזרימה שלה לטובת קירור האוויר בשלב הטורבינה.
מנוע אטאר 09C בעגלת שינוע. ניתן לראות את הקונוס באזור הכונס של המדחס השונה מזה של דגם 09B.
מנוע אטאר 09C בתצוגה ללא הכיסוי של הקונוס שלפני כונס המדחס, ניתן לראות את מתנע הטורבו במקום המתנע החשמלי.
מתנע טורבו מדגם מיקרוטורבו נואל 002. המתנע הזה היווה בעצם מנוע סילון קטן שבהזרקת דלק והצתה היה מתחיל לעבוד והיה מניע את הציר של המנוע שהוא מחובר אליו, מניע את המדחס שמתחיל להניע אוויר ומאפשר לו לבצע התנעה.
מנוע אטאר 09C בתצוגה ללא התעלה של המבער האחורי, הטבעות המוצגות כאן הן מזרקי הדלק של המבער האחורי.
מנוע אטאר 09C חתוך בתצוגה במוזיאון.
ארבעה מנועי אטאר על מיצג אחד. העליון ביותר הוא מנוע אטאר 09C, מתחתיו מנוע אטאר 09K11, מתחתיו מנוע אטאר 09K50, ואחרון מנוע אטאר 08K50. בין דגמי 09C, 09K11, ו-09K50 ניתן לזהות את ההבדלים באזור המבערים האחוריים.