ססיליה בואוסאט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ססיליה בואוסאט
Cecilia Bouzat
ביוכימאית ארגנטינאית
ביוכימאית ארגנטינאית
לידה 10 בדצמבר 1961 (בת 59)
באיה בלנקה, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביוכימיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים באיה בלנקה, בואנוס איירס
מקום לימודים האוניברסיטה הלאומית של הדרום עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה הלאומית של הדרום עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ססיליה בואוסאטאנגלית: Cecilia Bouzat,‏ נולדה ב-10 בדצמבר 1961) היא ביוכימאית ארגנטינאית, העוסקת בתחום הפרעות נוירוביולוגיות. בשנת 2007 מונתה כעמיתה לאומית, על ידי חבר השופטים למדעי הנשים במדע, בארגנטינה. בשנת 2014 זכתה בואוסאט בפרס לאוריאל אונסקו לנשים במדע (אנ'). וב-2015 הופיעה ברשימת 100 הנשים של רשת החדשות BBC's 100 Women) BBC).

בואוסאט היא חברת המועצה הלאומית למחקר מדעי וטכני בבואנוס איירס, עובדת כסגנית מנהלת של המכון למחקר ביוכימי של באיה בלאנקה בארגנטינה ונחשבת למנהיגה בינלאומית בתחום הפרמקולוגיה של עצבי העברה. בואוסאט מתגוררת כיום בעיר מולדתה (באיה בלנקה) שבארגנטינה בואנוס איירס.[1]

ילדות והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בואוסאט נולדה ב-10 בדצמבר 1961 בבאיה בלנקה, שבארגנטינה, כבת שלישית מבין שישה ילדים, היא גדלה בבית משכיל, שני הוריה היו אקדמאים, וכך גם שני סביה. הסביבה האקדמית שבה גדלה עודדה את בואוסאט להתעניין במדע. כבר בגיל צעיר החלה להתעניין במקצועות הריאלים כגון: מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה, היא ידעה שתואר בביוכימיה משלב בתוכו את כל הנושאים שעניינו אותה. בואוסאט אומרת שבמהלך שנתה השנייה או השלישית באוניברסיטה החליטה שהיא רוצה לעסוק במדעים. בזמן לימודיה באוניברסיטה, היא גילתה שהיא יכולה להשתתף במחקר המתקיים בעיר מולדתה. המחקר עסק בקולטנים מוסקריניים, מה שהפך לנושא הדוקטורט שלה. היא סיימה את הדוקטורט שלה במדעים ביוכימיים מהאוניברסיטה הלאומית דל סור (אנ') שבבאיה בלנקה, בואנוס איירס, ארגנטינה בשנת 1985.

בשנה זו (בגיל 24) בילתה בואוסאט 5 חודשים בארצות הברית באוניברסיטת ייל והשתתפה במחקר בתחום האלקטרופיזיולוגיה. לאחר סיום הדוקטורט, היא עברה עם משפחתה, לשנה לארצות הברית מינסוטה. בשנה זו היא למדה דברים רבים שעזרו לה עם המחקר שהיא ניהלה לאחר מכן. עם הזמן הקצוב שלה והצורך של בעלה לעבור בחזרה לעבודתו בארגנטינה, הוציאה בואוסאט חמישה פרסומים באותה השנה. את הפוסט-דוקטורט השלימה בואוסאט במאיו קליניק, ברוצ'סטר, מינסוטה, ארצות הברית בשנת 1994.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בואוסאט התמקדה בתקשורת בין מערכת העצבים לשרירים, כיצד תאי מוח מתקשרים בינם לבין עצמם, ובינם לבין השרירים. מחקריה המוקדמים התמקדו ברצפטור ציס-לופ (אנ') (Cys-Loop), כיצד הוא קשור לסינפסות, איך הוא מאיץ את תהליך התקשורת בין נוירונים, ואיך חומרים כימיים (כמו תרופות או סמים) יכולים להשפיע על חלבוני הממברנות הספציפיים במערכת העצבים. בהמשך מחקרה בדקה את הקשר בין רצפטורים ניקוטיניים להפרעות נוירולוגיות.

בואוסאט פתחה את הדלת לטיפולים אפשריים חדשים, הנגרמים מבעיות בתקשורת שבין המוח לשרירים ומייצרים בעיות נוריולוגיות בבני אדם, כגון אלצהיימר, דיכאון והתמכרויות שונות. המסר שלה למדעניות צעירות הוא להתמסר למה שהן אוהבות, להגיע למצוינות אקדמאית ולא לוותר, כי זקוקים לנשים במדע.[2]

פרסים ומענקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 זכתה בואוסאט במלגת גוגנהיים (אנ') במדעי הטבע. בשנת 2007 קיבלה מלגת מחקר מאגודת לוריאל-אונס"קו לנשים במדע התומכת בנשים העוסקות במדע. בשנת 2014 קיבלה בואוסאט פרס מאותו הגוף ממנו קיבלה את המלגה, פרס זה מציין חמש נשים מופרדות גאוגרפית (כל אחת מיבשת שונה - אמריקה הלטינית, אמריקה הצפונית, אירופה, אסיה, ואפריקה ומדינות ערב), שמחקרן תרם משמעותית למדע. בואוסאט היא הארגנטינאית השלישית שזכתה בפרס הזה וקיבלה עליו ועל מחקרה שבחים מהשר למדעים ומנשיאת ארגנטינה, השר למדעים שיבח - "על תרומתה להבנתנו של תקשורת תאי מוח ושרירים".[3]

בשנת 2015 צוינה בואוסאט ברשימה של רשת החדשות BBC - מאה הנשים של ה-BBC ("BBC's 100 Women").[1]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בואוסאט נשואה ואם לבן ובת.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]