לדלג לתוכן

ססנה 150

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ססנה 150
Cessna 150
ססנה 150M
ססנה 150M
מאפיינים כלליים
סוג מטוס אזרחי רב שימושי
ארץ ייצור

ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

צרפתצרפת צרפת
יצרן ססנה איירקראפט קומפני
ריימס תעשיות תעופה (אנ')
טיסת בכורה 12 בספטמבר 1957
תקופת שירות 1957–הווה (כ־67 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
יחידות שיוצרו 23,949 עריכת הנתון בוויקינתונים
ממדים 
אורך 7.29 מ'
גובה 2.59 מ'
מוטת כנפיים 9.97 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח כנפיים 15.0 מ"ר
משקל ריק 509 ק"ג
משקל המראה מרבי 726 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות שיוט 152 קמ"ש ברום 3,050 מטר שיוט חסכוני
מהירות מרבית 260 קמ"ש מהירות מרבית מותרת
קצב נסיקה 3.4 מטר לשנייה
טווח טיסה מרבי 780 ק"מ בשיוט חסכוני עם מטען דלק סטנדרטי.
סייג רום 4300 מ'
אורך מסלול מינימלי 245 מטר (735 רגל) להמראה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
מנוע קונטיננטל O-200-A בעל ארבעה צילינדרים 100 כוח סוס מקורר אוויר בתצורה אופקית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ססנה 150אנגלית: Cessna 150) הוא מטוס חד-מנועי, בעל שניים או שלושה מושבים. מושב הילדים השלישי, במקום מקום המטען[1] וכנף עליונה קבועה, מתוצרת ססנה איירקראפט קומפני האמריקנית. המטוס משמש בעיקר כמטוס אימון.[2]

אף על פי שהססנה 150 כבר אינו מיוצר יותר אחרי 1978, הרבה מהמטוסים הללו עוד ראויים לטיסה ומתבצע בהם שימוש רב להדרכת טיסה. ממשיך דרכו הוא ססנה 152.

הססנה 150 הוא המטוס החמישי הנפוץ ביותר שיוצרו אי פעם, עם 23,839 שיוצרו. הססנה 150 הוצעה למכירה בתצורות שמוגדרות שכללו את הדגם הבסיסי הסטנדרטי, ה-Trainer עם הגאים כפולים, וה-Commuter המפואר, יחד עם אפשרויות מיוחדות לאלו הידועות כאופציות Patroller. מאוחר יותר, הצטרפו לתצורות אלו גם ה-Commuter II המובילים ודגמי ה-Aerobat האירובטיים.

תכנון ופיתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות ה-50, חברת מטוסי ססנה החלה בפיתוח של יורש לססנה 140 הפופולרי שסיים את הייצור ב-1951. הססנה 142 שהתקבל היה מבוסס על הססנה 140, אך היו לו כני נסע קבועים בתצורת תצורה משולשת עם כן אף, מה שנותן למטוס יציבות קרקעית איתנה יותר מאשר תצורת כני הנסע של הססנה 140 אשר כללה תצורה משולשת עם כן זנב. ססנה גם החליפה את הקצוות המעוגלים של הכנפיים בקצות מרובעים יותר במראה מודרני, ומדפי הכנף הצרים והצירים של הססנה 140 הוחלפו במדפים גדולים יותר ויעילים בהרבה.אב הטיפוס ססנה 142 טס לראשונה ב-12 בספטמבר 1957, זמן קצר לפני ששמו של המטוס שונה לדגם ססנה 150 באוקטובר.[3] הייצור החל בספטמבר 1958 במפעל ויצ'יטה של ססנה, קנזס, 1,764 מטוסים יוצרו גם על ידי Reims Aviation (אנ') ברישיון בצרפת.[4] הססנה 150 המיוצרים בצרפת זכו לכינוי Reims F150 או Reims-Cessna F150, ה-"F" מציין שהם נבנו בצרפת.

ה-150 מתוצרת אמריקאית יוצרו כולם עם מנוע Continental O-200-A (אנ') של 100 כוחות סוס (75 קילוואט). רוב המטוסים שנבנו על ידי ריימס מונעים על ידי קונטיננטל O-200-A שנבנה ברישיון על ידי רולס רויס, אך לחלקם יש את הגרסה שנבנתה על ידי רולס רויס של קונטיננטל O-240-A (אנ').לכל הדגמים משנת 1966 ואילך דלתות גדולות יותר ומרחב מטען מוגדל. עם דגם 150G משנת 1967, הדלתות היו משוכות כלפי חוץ 1.5 אינץ' (38 מ"מ) מכל צד כדי לספק יותר מרווח מרפק בתא הנוסעים. ה-150 הוחלפה בקיץ 1977 על ידי הססנה 152 אשר פותחה ממנה. ה-152 חסכונית יותר לתפעול בשל ה-TBO המוגבר (זמן בין שיפוץ) של מנוע Lycoming O-235. הורדת המדפים ב-152 הוגבל ל-30 מעלות, לעומת הורדת מדפים אפשרית בשיעור של 40 מעלות של ה-150, וזאת לטובת טיפוס טוב יותר עם מדפים מורדים במלואם. המשקל הכולל המרבי המאושר הוגדל מ-1,600 פאונד (726 ק"ג) ב-150 ל-1670 פאונד (757 ק"ג) על ה-152. ייצור ה-152 הסתיים בשנת 1985 כאשר הייצור של כל מטוסי הבוכנה של ססנה הושעה.[2]

בסך הכל נבנו בארצות הברית 23,839 מטוסי ססנה 150, כולל 21,404 מדגם קומיוטר ו-1070 אירובטים[5]. ריימס תעופה השלימה 1,764 מטוסי F150, מתוכם מדגם קומיוטר ו-336 אירובטים. שלוחת ריימס בארגנטינה גם הרכיבה 47 מטוסי F150, כולל 38 נמדגם קומיוטר ו-9 אירובטים. מכל דגמי הססנה 150/152, שנת הדגם של 1966 הייתה הנפוצה ביותר עם 3,067 דגמי ססנה 150 מ-1966. זו הייתה השנה הראשונה שבה המטוס הציג מייצב כיוון משתפל אלכסוני, שטח מטען מוגדל ומדפים המופעלים חשמלית.

ססנה השתמשה היסטורית בשנות דגמים כמו תעשיית הרכב בארצות הברית, כאשר דגמים חדשים מוצגים בדרך כלל כמה חודשים לפני השנה הקלנדרית האמיתית.

142

אב הטיפוס הייחודי מדגם 142, רשום N34258 (c/n 617), נבנה בשנת 1957 כפיתוח כני נסע קבועים בתצורת תצורה משולשת עם כן אף, של ה-140. שינויים נוספים כללו הוספת מדפים "Para-Lift" (אנ') וקצות כנפיים מרובעים ומשטחי זנב. המטוס הונע על ידי מנוע קונטיננטל O-200-A בהספק של 100 כ"ס (75 קילוואט), נבנה כולו ממתכת, ומשקל כולל של 1,500 ל"ג (680 ק"ג). המטוס הוטס לראשונה ב-12 בספטמבר 1957, ולאחר מכן שונה שמו מחדש לדגם 150.[6]

150

ססנה 150 שיוצרו לפני 1964, כמו ססנה 150B זו משנת 1962, היו בעלי זנב ישר וגוף אחורי בעל מדרון משתפל ללא חלון אחורי.

ה-150, שהוצג בשנת הדגם 1959, היה זהה במידה רבה לאב הטיפוס 142/150. ה-150 מ-1959 הוצע בשלוש תצורות; הסטנדרט, הרמה הבסיסית ביותר עם הכי פחות תכונות; ה-Trainer המשודרג, עם הגאי ודוושות טיסה כפולות, סט שלם יותר של מכשירי טיסה לתפעול כללי טיסת מכשירים, רדיו, אור נחיתה ועוד כמה תכונות; וה-Inter-City Commuter המובילה בשורה (המכונה לעיתים קרובות פשוט Commuter), שהוסיפה משאבת ואקום מנוע, מחוון כיוון מונע ואקום, ומשואה מסתובבת נגד התנגשות המותקנת על המייצב האנכי, זאת בנוסף עם כל התכונות של ה-Trainer למעט הגאי ודוושות טיסה כפולות.[7] לשנת הדגם 1960 שודרג הגנרטור ב-Commuter ל-35 אמפר. כל ה-150 לשנת 1959 כללו גנרטור של 20 אמפר, וזה נשמר ב-Standard ו-Trainer לשנת 1960; גנרטור 35 אמפר הוצע כאופציה עבור תצורות אלה. גם עבור 1960, תצורת הפטרולר - Patroller הוצגה לתעשיית הסיור. ניתן להוסיף את אלה, יחד או באופן סלקטיבי, לכל תצורת 150, וכללו כנף "פטרולר" עם מכלי דלק ארוכי טווח שהכילו סך של 38 US gal (144 ליטר), במקום 26 US gal (98 ליטר) הסטנדרטי בכנף הרגילה; דלתות פטרולר, עם חלונות זכוכית אקרילית נוספים בחצי התחתון לנראות טובה יותר; וצינור להורדת הודעות, להטלת הודעות ופריטים קטנים אחרים דרך רצפת התא לקרקע.[דרוש ציטוט] בסך הכל נבנו 1017, לא כולל אב הטיפוס מ-1957; 683 ב-1959 ו-334 ב-1960[8][9][10]

150A מציג את קצות הכנפיים המתכתיות שלו, שהן פחות חלקות מקצות כנפי הפיברגלס של ה-150B
150A מציג את קצות הכנפיים המתכתיות שלו, שהן פחות חלקות מקצות כנפי הפיברגלס של ה-150B

שנת דגם 1961 עם חלונות צד אחוריים גדולים ב-15%, שהציעו ראות מעט טובה יותר מאחור. גם גלגלי הנחיתה עוצבו מחדש, והעבירו את הגלגלים הראשיים מאחור בשני אינצ'ים (חמישה סנטימטרים), אך לא שינו את מפתח בסיס הגלגלים. תזוזה זו של הגלגלים הראשיים הפכה את הסיכוי למטוס להטות בחזרה על זנבו במהלך הטענת נוסעים., והיא גם גרמה לגלגל האף לשאת משקל רב יותר, מה שהגביר את יעילות ההיגוי שלו. תכונות חדשות נוספות ב-150A כללו לוח מחוונים עם פריסה שעוצבה מחדש לחלוטין; מאפרות בתוך ידיות הדלת ותפסי חלונות שקועים, מה שהפך את תא הנוסעים הצר של 150 לקצת פחות צפוף, ואופציונלי למושבים מתכווננים בנפרד[6][11][8][9][10] 332 נבנו.

150B

150B עם מה שנקרא דלתות "פטרולר", עם חלונות בחצי התחתון.
150B עם מה שנקרא דלתות "פטרולר", עם חלונות בחצי התחתון.

דגם שנת 1962 עם מדחף חדש מסוג 1A100/MCM6950 של חברת McCauley (אנ') המחליף את M69CK-52 של חברת Sensenich בגרסאות קודמות. המדחף החדש היה בעל קוטר זהה של 69 אינץ' (1,750 מ"מ), אך פסיעת הלהב הצטמצמה, מה שהגדיל את מהירות השיוט המרבית בכ-3 מייל לשעה (5 קמ"ש; 3 קשר) ושיפר מעט את קצב הטיפוס ואת תקרת השירות. קצות כנפי המתכת המקוריות הוחלפו בפיברגלס בעלי קווי מתאר חלקים יותר עם צורה שונה, והגדילו את מוטת הכנפיים בכ-2 אינץ' (50 מ"מ). מושב הילדים האופציונלי לשני נוסעים עבור תא המטען, זמין כבר מה-150 הראשון, עוצב מחדש לחלוטין עבור ה-150B. אופציה חדשה הייתה טייס אוטומטי פשוט, במיוחד עבור גרסת ה-Commuter, שנקרא "Nav-O-Matic", סוג חד-ציר של החזקה של כיוון. כמו כן, הוצעו לאחרונה עבור ה-150B פנסים אופציונליים בחלק התחתון של הכנפיים כדי להאיר את האזור סביב הדלתות כשהן על הקרקע. לעומת זאת, האופציה של הטלת הודעות בתצורת הפטרולר - Patroller בוטלה. נבנו 350.[12][13][10]

150C

דגם שנת 1963 עם ניקוז מהיר נוסף למסננת הדלק, כמו גם אפשרות לגלגלים ראשיים גדולים יותר בגודל 6.00×6 אינץ' (150×150 מ"מ) וצמיגים שיחליפו את הגודל הסטנדרטי 5.00×5 אינץ' (125×125 מ"מ), ומושב בטיחות לילד אופציונלי. כן הנסע האופציונליי אפשר חיפויי גלגלים בעלי חרטום חד התואם לאלו המשמשים לדגמי ססנה חד-מנועי אחרים. נבנו 387.[12][13][10]

150D

ל-150D, כמו ה-150E הדומה מאוד שמוצג כאן, היה החלון האחורי החדש "Omni-Vision" העוטף אך שמר על מייצב הכיוון הישר של דגמי 150 קודמים.
ל-150D, כמו ה-150E הדומה מאוד שמוצג כאן, היה החלון האחורי החדש "Omni-Vision" העוטף אך שמר על מייצב הכיוון הישר של דגמי 150 קודמים.

דגם שנת 1964 עם גוף גוף אחורי קצוץ וחלון אחורי "Omni-Vision" (אנ') עוטף, בהתאם לתבנית שכבר נקבעה על ידי דגמי ססנה אחרים. החלון האחורי החדש שיפר את הראות לאחור, ורבים מצאו את תא הנוסעים החדש "אוורירי" ונעים יותר, בשל האור המוגבר. העומס השימושי גדל ב-40 פאונד (18 ק"ג), ומשקלו ההמראה המרבי של המטוס הוגדל בהתאם ל-1,600 פאונד (730 ק"ג), שם הוא יישאר עבור כל 150 הדגמים המאוחרים יותר[14][3]. בשל משקלו ההמראה המרבי ההגבוה יותר עם אותו כוח מנוע, נתוני הביצועים הנטענים של ססנה עבור דגמי 150D ואילך גרועים יותר מאשר עבור דגמים מוקדמים יותר: מהירות המקסימלית והשיוט מופחתת, הטווח מתקצר, מרחקי ההמראה והנחיתה מתארכים וקצב הטיפוס ותקרת השירות נמוכה יותר. יש לצפות לשינויים כאלה רק מכיוון שהביצועים תלויים במשקל ובדרך כלל מצוינים במשקל ברוטו מרבי. ייתכן שביצועי השיוט גם הופחתו מכיוון שהחלון האחורי החדש הפך את גוף המטוס האחורי של ה-150D לפחות טוב מגוף המטוס אשר השתפל אלכסונית לאורך גב המטוס. לשעבר.[דרוש ציטוט] ה-150D שמרה על מייצב וההגה הישרים של שנים קודמות. עם זאת, כדי להקל על עומסי השליטה, נוספו איזון אווירודינמי להגה הכיוון ולהגה הגובה.. שרכי עודף אלו הכילו גם משקולות (איזוני מסה) כדי למנוע כל פרפור אפשרי שעלול להיגרם כתוצאה מהשינוי האווירודינמי של גוף המטוס האחורי.[דרוש ציטוט] ה-150D העבירה את הסוללה החשמלית הכבדה מהמיקום האחורי הקודם, מאחורי תא המטען, לחזית, ממש לפני חומת האש של המנוע. היה לו טווח רחב יותר למרכז הכובד שלו בהשוואה לדגמים מוקדמים יותר, מה שאפשר יותר גמישות בטעינה. ל-150D היו גם מגבלות מהירות אוויר מתירניות יותר הן לגבי מהירות מרבית מותרת שבה מבנה המטוס אמור לעמוד והן לגבי, מהירות התמרון שלה, ובמיוחד המהירות המרבית המותרת עם מדפים מורדים, שהועלתה מ-85 קשר (137 קמ"ש) ל-100 קשר (161 קמ"ש)[1]. באמצע הייצור של ה-150D, נוספה אופציה לנחיתת אף כבדה עם גלגל חרטום גדול יותר בגודל 6.00×6 אינץ' (150×150 מ"מ); זה היה עם צמיג שהמשטח שלו היה רחב יותר מהסטנדרט אבל היה רק מעט גדול יותר בקוטר. מפתלי המומנט המתקפלים בגלגל השיניים הכבד הזה היו גם הם הפוכים, כשהם הורכבו לפני מתמוך גלגל האף במקום מאחוריו. בסך הכל נבנו 686 מטוסים; אב טיפוס אחד (c/n 644 מספר גוף מטוס של ססנה) נבנו 685.[5][10]

150E

מודל שנת 1965 בעל שינויים קטנים שאינם מהותיים, כגון תוספת של האפשרות למראה להסתכלות אחורנית בתא הטייס. נבנו 760 פלוס אב טיפוס יחיד אשר הומר מאב הטיפוס של ססנה 150D

(מספר גוף מטוס 644 של ססנה )[15][13]

150F

ססנה ריימס F150F בעלת חיפויי גלגלים
ססנה ריימס F150F בעלת חיפויי גלגלים

שנת דגם 1966 הוצג עם זנב מייצב כיוון חדש שנטה לאחור ב-35 מעלות, עם רצועת גב קצרה בבסיסו, התואם לסגנון ה-172 ודגמים אחרים. דלתות התא הורחבו, עם שטח נוסף של 23%, ובעוד הדלתות הישנות היו מחודדות בתחתית, הדלתות החדשות היו מרובעות, מה שהקל על הכניסה והיציאה מהתא. לדלתות החדשות היו גם חלונות גדולים יותר ותפסים טובים יותר. תא המטען הורחב מאחור עד לתחתית החלון האחורי, והעניק 50% יותר מקום, אם כי מגבלת העומס שלו נותרה על 120 פאונד (54 ק"ג). רצפת התא הייתה כעת שטוחה, ללא גבנון לניתוב כבלי בקרה. המדפים הידניים הישנים הוחלפו במדפים מונעים חשמלית שהופעלו על ידי מתג בלוח המחוונים; בקרות רצפה אחרות לשעבר (גלגל מקזז הגה הגובה ושסתום סגירת הדלק) היו כעת על קונסולה אנכית קטנה מתחת לפאנל. למדפים החשמליים היה כעת מחוון מיקום מדפים מעל הדלת השמאלית. הגלגלים הראשיים בגודל 6.00×6 אינץ' (150×150 מ"מ) עם צמיגים גדולים בלחץ נמוך היו כעת סטנדרטיים ולא אופציונליים, והיו להם בלמים חדשים. התראת הזדקרות קולית, בעבר בעלת הפעלה חשמלית, הייתה כעת צופר פנאומטי שיפעל גם אם ההספק החשמלי ייכשל. אפשרויות ספינר המדחף המחודד והמראה האחורית הפכו לסטנדרט עבור דגמי ה" קומיוטר" וה- " טריינר" (Commuter ובהתאמה Trainer.) מאפיינים סטנדרטיים נוספים של ה-Commuter היו הגאים כפולים (שהוגבלו בעבר ל-Trainer), "פיירינג"- חיפויי גלגלים, ומחמם חשמלי לצינור הפיטו וחיישן התראת הזדקרות.. הדלת האופציונלית הישנה מסוג פטרולר (עם חלון נוסף בחצי התחתון) לא הוצעה עוד יחד עם השם "פטרולר", אם כי עדיין הוצעו מכלי דלק ארוכי טווח. גם אופציית האור בדלתות הופסקה להיות מוצעת.[16] [17][5]ססנה הרחיבה מאוד את הייצור של 150 עבור ה-150F; בסך הכל יוצרו 3,000 מדגם זה. שנת הדגם 1966 הייתה גם הייצור הראשון של מטוסי F150 שנבנו על ידי ריימס הצרפתיים, עם 67 שנבנו כ-F150F

150G

ססנה 150G עם מצופים עם שדרוג לאחר הייצור של קצות כנף מוטות למטה.

דגם שנת 1967 היה עם הדלתות כפופות כלפי חוץ, כדי להפוך את תא הנוסעים לרחב בכ-75 מ"מ, ורצפה מונמכת כדי להוסיף מרווח ראש. לכיסוי המנוע נוספו מבודדי קול מגומי כדי להפחית רעידות ורעש בתא הנוסעים. מערכת החימום בתא הנוסעים, אפשרה כעת לערבב אוויר מחומם עם אוויר צח מבחוץ והייתה לה יציאה חדשה להפשרת השמשה הקדמית. פריסת לוח המחוונים שונתה, ודוושות הגה הכיוון היו כעת חלקים פתוחים מלמעלה. מהלך תמיכת האוליאו של גלגל האף קוצר מ-7 אינץ' (180 מ"מ) ל-4 אינץ' (100 מ"מ). שני הגנרטורים החשמליים הישנים, 20 אמפר ו-35 אמפר, הוחלפו באלטרנטור חדש של 60 אמפר. המשואה נגד התנגשות (סטנדרטית ב-Commuter, אופציונלית בדגמים אחרים שונתה מהסוג המסתובב הממונע הישן, לסוג מהבהב חדש. מושבי דלי מתכווננים בנפרד היו כעת כסטנדרט עבור ה-Commuter ויכולים להיות מכוסים בד או ויניל. ה-Commuter קיבל שטיח סטנדרטי מקיר לקיר. חלונות כהים נוספו[18]. ה-150G היה גם הגרסה הראשונה של Cessna 150 שאושרה למצופים. להפעלת מטוס צף היה שימוש בדגם במדחף גדול יותר בקוטר 75 אינץ' (1,905 מ"מ) ומשקל כולל של 1,650 פאונד (750 ק"ג).[1]

2,666 דגמי 150G נבנו על ידי ססנה: אב טיפוס אחד (c/n 649 מספר גוף ססנה ) ויצור של 2,655 מטוסים. עוד 152 מטוסים, נבנו על ידי ריימס בצרפת כ-F150G. בניגוד ל-F150F, שהונע על ידי מנוע שנבנה בקונטיננטל, המנועים של ה-F150G ושל ה-F150 שנבנו אחריובריימס תעופה, נבנו ברישיון על ידי רולס רויס.[19]

150H

דגם שנת 1968 עם חיפויים אווירודינאמים יותר יעילים בקצות תמוכות הכנף. מתג המדפים החשמלי היה כעת מתג תלת-כיווני: כאשר נדחף כלפי מעלה כדי להעלות את המדפים, הוא יישאר במצב זה, אך הורדת המדפים עדיין דרשה להחזיק את המתג כלפי מטה ברציפות.[1] מחוון מיקום המדפים היה כעת אנכי, על עמוד הדלת הקדמי השמאלי, והקונסולה המרכזית הצטמצמה כדי לשפר את מרווח הרגליים. אפשרות הרמה חדשה (במובן של יציבות סטטית) של הכנפיים יכולה לשלוט אוטומטית במאזנות ובהגה הכיוון כדי לשמור על המטוס במסלול[5][18]. 2,110 מטוסים נבנו, בתוספת אב טיפוס אחד שהוסב מאב הטיפוס 150G (c/n 649 מספר גוף מטוס של ססנה). ריימס תעופה בנתה 170 מטוסים מדגם F150H.

T-51A

יעוד של מטוס בודד של דגם 150L ושני מטוסים מדגם 150M בשימוש צוות הטיסה של האקדמיה של חיל האוויר של ארצות הברית.[דרוש מקור]

150L

ססנה בנתה בסך הכל 4,074 מטוסים מדגמי L:

שנת 1971 - 625 מטוסים דגם 150L‏ ו-50 מטוסים דגם A150L

שנת 1972 - 1,030 מטוסים דגם 150L‏ ו-66 מטוסים דגם A150L

שנת 1973 - 1,192 מטוסים A150L‏ ו-87 מטוסים מדגם A150L

שנת 1974 - 931 מטוסים דגם 150L‏ ו-94 מטוסים דגם A150L[13][15]

665 מטוסים מתוכם, נבנו על ידי ריימס תעשיות תעופה: 485 מטוסים מדגם F150L,‏ 141 מטוסים מדגם FRA150L,‏ 39 מטוסים מדגם FA150L.

גם בארגנטינה נבנו 48 מטוסי 150L/A150L כדגמי A-150L ו-A-A150L, מתוכם 39 מטוסים מדגם A-150L‏, 6 מטוסים מדגם A-A150L‏ (1972), ו-3 מטוסים מדגם A-A150L ‏(1973).

טיסות ראויות לציון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 בספטמבר 1994, פרנק יוג'ין קורדר (אנ') ריסק בכוונה תחילה מטוס ססנה 150L על המדשאה הדרומית של הבית הלבן על הקיר הדרומי של אחוזת המנהלים, בהתאבדות לכאורה. קורדר נהרג, אך איש לא נפגע והנזק לרכוש בשטח היה מינימלי.

בשנת 1996 הוטס מטוס ססנה 150 מארצות הברית לדרום אפריקה במספר שלבים, תוך חציית האוקיינוס האטלנטי בדרך. הותקן מכל דלק נוסף של 227 ליטר. המטוס המריא 500 פאונד (230 ק"ג) מעל המשקל המותר לפי ספר המטוס, דבר אשר הותר על ידי רשות התעופה הפדרלית.[20]

מפרט (1976 Commuter II150M)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפיון כללי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ססנה 150F תרשים שלושה ממדים
    ססנה 150F תרשים שלושה ממדים
    צוות: טייס אחד
  • קיבולת:נוסע או נוסע וילד שמשקלו אינו עולה על 54 ק"ג בכיסא הניתן להסרה באזור המיועד למטען (מאחורי מושבי הטייס והנוסע)
  • אורך: 7.29 מטר
  • מוטת כנפיים: 10.11 מטר
  • גובה: 2.59 מטר
  • שטח כנף: 15.0 מ"ר
  • משקל ריק: 509 ק"ג
  • משקל המראה מרבי: 726 ק"ג
  • הנעה: מנוע קונטיננטל O-200-A בעל ארבעה צילינדרים 100 כוח סוס מקורר אוויר בתצורה אופקית
  • יחס גלישה: 6.7:1
  • קיבולת דלק: 85 ליטר
  • מהירות מרבית מותרת: 140 קשר (260 קמ"ש)
  • מהירות מרבית: 109 קשר (202 קמ"ש) בגובה פני הים
  • מהירות שיוט: 82 קשר (152 קמ"ש) ברום 3,050 מטר שיוט חסכוני)
  • טווח: 420 מייל ימי (780 ק"מ) שיוט חסכוני דלק סטנדרטי.
  • סייג רום: 4,300 מטר (14,000 רגל)
  • יחס טיפוס: 3.4 מטר לשנייה (670 רגל לדקה)
  • ריצת המראה: 245 מטר (735 רגל)
  • ריצת נחיתה: 149 מטר (445 רגל)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ססנה 150 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 למרות שתכנון המדפים החדשים הוצג בדגם 150H בשנת 1968 , ספר המטוס לא תיאר את שינויי המתג עד שנת 1970 PILOT'S OPERATING HANDBOOK Cessna Model 150M Commuter (עמ' 2-6)
  2. ^ 1 2 Plane and Pilot: 1978 Aircraft Directory, Santa Monica CA: Werner & Werner Corp, 1977, עמ' 22-23, ISBN 0-918312-00-0
  3. ^ 1 2 Phillips, Edward H: Wings of Cessna, Model 120 to the Citation III, Flying Books, 1986. ISBN 0911139052
  4. ^ Thompson, William (1991). Cessna Wings for the World. Bend, Or.: Maverick Publications. p. 9. ISBN 0-89288-221-2.
  5. ^ 1 2 3 4 MODEL 150 HISTORY (עמ' 6)
  6. ^ 1 2 Edward H. Phillips, Wings of Cessna: Model 120 to the Citation III, 1st ed, Eagan, Minn: Flying Books, 1986, ISBN 978-0-911139-05-1
  7. ^ Thompson, William, Cessna Wings for the World.., Bend, Or: Maverick Publications, 1991, עמ' 9, ISBN 0-89288-221-2
  8. ^ 1 2 Claudia E. Zapata, Matthew W. Witczak, Pugazhvel Thirthar Palanivelu, Evaluation of the Federal Aviation Administration methodology for characterizing the nonlinear behavior of granular base and subbase materials, Transportation Geotechnics 13, 2017-12, עמ' 13–27 doi: 10.1016/j.trgeo.2017.06.004
  9. ^ 1 2 Harry Zeisloft, Autogas Flight Test in a Cessna 150 Airplane, SAE Technical Paper Series, SAE International, 1983-02-01 doi: 10.4271/830706
  10. ^ 1 2 3 4 5 המקורות שונים לגבי המספר המדויק של כל גרסה/שנת דגם שנבנתה. מאמר זה משתמש במספרי הבנייה הרשומים בתעודת סוג של מינהל התעופה הפדרלי של 150 כדי לקבוע את המספרים המדויקים שנבנו
  11. ^ Bill Clarke, The Cessna 150 and 152, 1st ed, Blue Ridge Summit, PA: Tab Books, 1987, ISBN 978-0-8306-9022-0
  12. ^ 1 2 Bill Clarke, The Cessna 150 and 152, 1st ed, Blue Ridge Summit, PA: Tab Books, 1987, ISBN 978-0-8306-9022-0
  13. ^ 1 2 3 4 150-152-Serial-Numbers
  14. ^ Thompson, William., Cessna Wings for the World..:, Bend, Or: Maverick Publications, 1991, עמ' 11
  15. ^ 1 2 Dynamic Regulatory System, drs.faa.gov
  16. ^ Richard S. Crossin, Charles A. Ely, C. Douglas Hackman, Richard L. Maze, Oahu Offshore Islands-Manana, September-October 1965, [s.n.], 1965
  17. ^ Harry Zeisloft, Autogas Flight Test in a Cessna 150 Airplane, SAE Technical Paper Series, SAE International, 1983-02-01 doi: 10.4271/830706
  18. ^ 1 2 Frank, John M, Cessna Pilots Association 150/152 Model History
  19. ^ Dynamic Regulatory System, drs.faa.gov
  20. ^ Kleynhans, Joan, Transatlantic Cessna 150