סעדיה בהט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סעדיה בהט
לידה 27 ביולי 1928 (בן 95)
אליטוס, ליטא
מקום לימודים
תחום יצירה פיסול, ציור
פרסים והוקרה פרס הרמן שטרוק (1996)
פרס ביטחון ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
www.s-bahat.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סעדיה בהט (בוקשיצקי) (נולד ב-27 ביולי 1928) הוא מהנדס ואמן ישראלי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהט נולד בשנת 1928 באליטוס שבליטא. הוא שרד את השואה (גטו וילנה, מחנות אסטוניה, מחנה הריכוז שטוטהוף, צעדת המוות מערבה), ובתחילת שנת 1946 עלה דרך צרפת לארץ ישראל ונקלט על ידי עליית הנוער במשק הפועלות בפתח תקווה. בשנת 1947 התגייס לפלמ"ח. תחילה שירת בהכשרת "גזר", ולאחר מכן שויך לגדוד החמישי בחטיבת הראל ולחם במסגרת פלוגה א' ופלוגה ג'. השתתף בליווי שיירות, מבצע נחשון וכיבוש שועפאט ושייח ג'ראח. הוא נפצע במהלך הקרב בבית נשאשיבי. לאחר מכן הוכשר כמפקד, והצטרף לפלוגה ג' כסמל מחלקה. בתפקיד זה הוא נותר עד תום הלחימה ועסק בקליטה ואימון אנשי גח"ל ופיקוד עליהם בלחימה, כולל במבצע חורב ובקרבות נוספים בחזית הדרום.

לאחר המלחמה שוחרר בהט והיה בין מייסדי קבוצת "עמלים" בתל גזר, שממנה יצא ללימודי הנדסה בטכניון. לאחר לימודיו (1952–1956) התקבל לעבודה ברפא"ל. עבודתו נמשכה עד פרישתו לגמלאות, בשנת 1993. במהלך 37 השנים היה בהט איש מחקר ופיתוח, ראש יחידה לפרויקטים ביטחוניים ומהנדס מחקר ראשי של לוחמת יבשה. בשנים 19731975 למד לימודי הנדסה מתקדמים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) שבארצות הברית. על עבודתו ברפא"ל הוא זכה בשני פרסי רפא"ל ובפרס ביטחון ישראל.

לאורך שנות חייו עסק באמנות, החל בגילוף בעץ במחנות הריכוז בשואה ודרך סדנאות וחוגים ברישום, בציור ובפיסול במהלך שנותיו בישראל. בשלוש תקופות שונות שהה בהט בשבתון בארצות הברית, כחוקר אורח באוניברסיטת סטנפורד, ובמהלך תקופות אלו הוא גם השתלם בלימודי אמנות. בשנת 1967 הוצגה בעיר מגוריו קריית ביאליק תערוכת יחיד הראשונה מעבודותיו. בתחום הפיסול הוא עוסק בחומרים שונים, בהם אבן, עץ ומתכת. בשנת 1989 התקבל בהט לאגודת הציירים והפסלים בישראל.

בשנת 1993, עם פרישתו מרפא"ל, החל לעסוק באמנות באופן נרחב. 26 תערוכות יחיד נוספות של עבודותיו הוצגו במקומות שונים בישראל ומחוצה לה. הוא השתתף בתערוכות קבוצתיות רבות בארץ, בארצות הברית, ביפן, בצרפת, באיטליה ובאוסטריה. 19 פסלי החוצות שלו נמצאים, בין היתר, באוניברסיטת סטנפורד, בלימסול שבקפריסין, במכוני רפא"ל וביישובים ברחבי הארץ. כמו כן הוא זכה פעמיים בפרס הרמן שטרוק מטעם עיריית חיפה (1996, 2009), בציון לשבח על הצעתו לתחרות בינלאומית לאנדרטה "ירושלים דליטא" (1990), במקום שלישי בסימפוזיון הבינלאומי לפיסול שהתקיים במעלות-תרשיחא (1999) וכן בפרס על מפעל חיים בפררה, איטליה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1955 נישא בהט ליהודית (לבית מיכלין), ולהם שלושה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סעדיה בהט בוויקישיתוף