סעדיה מנדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סעדיה מנדל
Smandel.jpg
סעדיה מנדל במשרדו, 2011
לידה 2 ביולי 1931
נובי סאד, ממלכת יוגוסלביהממלכת יוגוסלביה  ממלכת יוגוסלביה
פטירה 26 ביוני 2017 (בגיל 85)
הרצליה, ישראלישראל  ישראל
מקום לימודים
שנות פעילות 1960 - 2017 (כ־57 שנים)
תחום יצירה אדריכלות
יצירות ידועות חידוש יפו העתיקה (במסגרת צוות)
http://mandel-mandel.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סעדיה מנדל מדריך מטיילים במקווה ישראל
הכניסה לשעבר למשרדו של מנדל ביישוב רשפון

סעדיה (סצ'קו) מנדל (2 ביולי 193126 ביוני 2017) היה אדריכל ישראלי.

בשנת 2001 התמנה לראשות המחלקה בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת אריאל ולימד באוניברסיטה כפרופסור חבר. קודם לכן לימד גם בטכניון בחיפה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנדל נולד בעיר נובי סאד שביוגוסלביה ועלה לארץ ישראל עם משפחתו בגיל שבע. הוא למד בבוז-אר בפריז וב-AA (אנ') בלונדון והוא בוגר הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון בחיפה וגדל בתל אביב ובירושלים. בשנת 1956 זכה יחד עם אבא אלחנני, במקום השלישי, בתחרות לציוני מקומות היסטוריים[1].

את הפרקטיקה הפרטית בארץ החל בשנת 1960 ובשנת 1993 הצטרף למשרדו בנו יריב. בין השאר הוא השתתף בתכנון הקאנטרי קלאב ליד צומת גלילות, בשנת 1965[2]. בשנת 1967 הוא זכה בפרס על תוכנית לשימור יפו העתיקה[3]. בשנת 1969 הוא זכה בפרס על תוכנית לשיקום הרובע היהודי[4]. בשנת 1971 הוא הציג תוכנית אלטרנטיבית לבנייה על הכרמל בחיפה באופן שלא יפגע בנוף[5].

כפרופסור לאדריכלות, מנדל עמד בראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל בשנים 1988–1990, ובהמשך היה ראש המחלקה לאדריכלות באוניברסיטת אריאל. החל משנת 1984 הוא שימש כיושב ראש מחוז תל אביב של המועצה לשימור מבנים ואתרים, וכן כיהן כיושב ראש הוועד המנהל של המועצה.

ברשימת עבודותיו בולטים מפעלי שיקום ושימור רבים של בתים ושכונות ברחבי הארץ (שנעשו בשיתוף עם עמיתים שונים): יפו העתיקה, שכונת ימין משה, חברון, משכנות שאננים ומבנים שונים בירושלים, בעכו העתיקה ובצפת העתיקה[6]. עסק גם בפרויקט הקמת מרכזים קהילתיים לאוכלוסייה הבדואית בסיני בישראל שלפני הפינוי. והיה "אדריכל היישוב" בירוחם. תכנן את תחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה אשר נבנתה בשנת 2000 ואת מלון חוף הדקלים שנבנה בתחילת שנות ה-90 ופונה במסגרת תוכנית ההתנתקות.

בסוף שנות השישים היה דמות מרכזית בחוג תומכי משה דיין[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]