סעד וברח
הביטוי "סעד וברח" או "אכל וברח" מתאר אדם שלא שילם עבור ארוחה במסעדה. פעולה זו היא עבירה פלילית.
תיאור הפעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעולת "סעד וברח" כוללת הזמנת מזון במסעדה, צריכת המזון, ולאחריה יציאה מהמסעדה מבלי לשלם, לפני או אחרי הגשת הבקשה לתשלום.
הפעולה מכונה באנגלית "Dine and dash" ("לאכול ולהימלט"), אך בשפות אחדות קיים ביטוי ייחודי המתאר תופעה זו. בגרמנית – Zechprellerei, בצרפתית – Grivèlerie, בספרדית – Simpa (קיצור של "Sin pagar" – "בלי לשלם"), בהולנדית – Eetpiraterij ובסיציליאנית – Mariularìa.
מקרים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבריטניה נודע במאה ה-19 אדם בשם אדוארד דנדו (אנ') שנהג לאכול במסעדות לונדון מבלי לשלם. הוא אהב במיוחד לאכול צדפות עם לחם וחמאה. משנת 1826 עד 1832 הוא נעצר פעמים רבות, ובכל פעם שהשתחרר היה יוצא מיד שוב למסעדה, וסועד מבלי לשלם. באחד המקרים בהם הוא נעצר הוא נכלא בבידוד לאחר שגנב את מנת המזון של אסיר אחר. הוא מת בבית הסוהר במהלך מגפת הכולרה השנייה.
בבלגיה התפרסם המקרה של טיטוס קלרייסה, בן 35, שנהג להיכנס למסעדות, להזמין שלל מנות יקרות ולצאת מהמקום מבלי לשלם. הוא ביצע פעולות "סעד וברח" מעל ל-100 פעמים במשך חמש שנים. בשנת 2014 נרצח בדירתו בעיר גנט.[1]
במהלך מגפת הקורונה בארצות הברית התרבו מקרי "סעד וברח" באמצעות חברות למשלוח מזון. נרשמו מקרים רבים שבהם בני אדם הזמינו כמויות אדירות של מזון ממסעדות, ולאחר מכן ביטלו את העסקה מול חברת האשראי. חלק מהמסעדות נאלצו להיסגר בשל כך.[2]
בישראל תועדו מספר מקרי "סעד וברח" בשנות ה-60 של המאה ה-20.[3] התופעה הפכה שוב לנפוצה בשנת 2025, בעיקר במסעדות לאורך חופי ישראל. בחודש יוני נכנסו שישה נערים למסעדה באשדוד, סעדו במקום בסך 640 ש"ח, וברחו מבלי לשלם. הנערים אותרו על ידי משטרת ישראל וזומנו לחקירה.[4] מקרים דומים קרו במסעדות בבית ינאי, תל אביב, בת ים, ראשון לציון ומקומות נוספים.[5] כמו כן, בעלי מסעדות בחיפה דיווחו על מקרים של תשלום בשטרות מזויפים.[6]
היבטים משפטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברוב מדינות העולם פעולת "סעד וברח" היא עבירה פלילית שהעונש עליה הוא קנס או מאסר.
בחוקי הממלכה המאוחדת קיים סעיף פלילי ייחודי לפעולה זו, בשם "עזיבה ללא תשלום" (Making off without payment). על אדם שהורשע בעבירה זו נגזר קנס כספי גבוה, ובמקרים מסוימים עד שנתיים מאסר. החוק הפלילי של הממלכה המאוחדת תקף גם באירלנד ובהונג קונג.
בארצות הברית פעולה זו היא עבירת הונאה, וההשלכות המשפטיות משתנות בהתאם למדינה. במדינת מישיגן, למשל, החוק קובע שעל עבירה זו ניתן לגזור עד 93 ימי מאסר, קנס בגובה עד 500 דולר אמריקאי ומאסר על תנאי למשך שנתיים.
בישראל נחשב מעשה של בריחה מתשלום במסעדה לעבירה פלילית תחת סעיף קבלת דבר במרמה (סעיף 415 לחוק העונשין), שעונשו המקסימלי הוא עד 3 שנות מאסר בפועל.[7]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ AP, נרצח בלגי שאכל ב-100 מסעדות ולא שילם, באתר ynet, 24 בינואר 2014
- ^ לא רק הקורונה: מסעדות רבות נאלצות להתמודד עם הונאות 'סעד וברח', באתר Hebrew News, 1 במרץ 2021
- ^ תייר בחר בכלא, הארץ, 10 באוגוסט 1961
אכל ולא שילם, למרחב, 20 במרץ 1961
"כל דכפין" באיסרו חג, הצופה, 26 באפריל 1965
אכל ולא שילם, דבר, 30 ביולי 1967
חולה רוח אכל במסעדה ולא שילם, הארץ, 22 באוגוסט 1968 - ^ פלד ארבלי, נערים נמלטו ממסעדה באשדוד מבלי לשלם – ואז הם גילו שהסיפור רק התחיל, באתר מעריב אונליין, 3 ביוני 2025
- ^ דן עזרא, עוקץ המסעדות חצה את הקו האדום ורק אחד משלם מחיר: מזמינים הכל ובורחים, באתר מעריב אונליין, 3 בספטמבר 2025
- ^ "לקוחות במסעדות נעלמים מבלי לשלם, זה הפך למכת מדינה", באתר מאקו, 6 ביוני 2025
- ^ אכלתם וברחתם מבלי לשלם? זה העונש הקשוח שאתם עלולים לקבל מבית המשפט, באתר אשדוד אונליין, 7 ביוני 2025
