סעודות שבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סעודת שבת)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שולחן שבת, פולין
שולחן ערוך ליום השבת. שתי חלות, יין וכוס לקידוש.

בשבת ישנה מצווה על אכילת שלוש סעודות: האחת בליל שבת (סעודת ליל שבת), השנייה בבוקר יום השבת (סעודת יום שבת), והשלישית לקראת צאת השבת (סעודה שלישית). מצווה זו מוטלת על גברים ועל נשים בשווה.

מקור המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר נהגו לאכול באופן שגרתי שתי סעודות ביום, אחת בבוקר ואחת בערב. חיוב שלוש סעודות השבת נובע מהצורך לענג את השבת ולכבדה יותר מאשר ביום חול. רמז לשלוש סעודות בשבת נדרש בגמרא[1] מכך שבפסוק לגבי אכילת המן בשבת נכתבה שלוש פעמים המילה "היום": "ויאמר משה: אכלוהו היום כי שבת היום לה', היום לא תמצאוהו בשדה." לדעת רבי חידקא שלוש הפעמים שנכתב "היום" הן חיוב רק לסעודות היום, חוץ מסעודת הלילה, ולשיטתו יש חיוב לאכול ארבע סעודות בשבת. על אף ששיטה זו לא נפסקה להלכה, יש הנוהגים לאכול גם סעודה רביעית בשבת הנקראת "סעודה דרבי חידקא"[דרוש מקור].

אף כי החובה היא על סעודה אחת בלילה ושתיים ביום, במידה ולא נאכלה סעודה בלילה, יש לאכול שלוש סעודות ביום.

זמני הסעודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. סעודת ליל שבת: זמנה בליל שבת לאחר תפילת ערבית של שבת. סעודה זו פותחת בקידוש, היות שישנו איסור לאכול קודם אליו.
  2. סעודת יום שבת: זמנה בבוקר יום השבת לאחר תפילת שחרית של שבת. מפאת אורכה של תפילת שחרית בשבת, סעודה זו מתקיימת לרוב לקראת הצהריים. גם סעודה זו פותחת בקידוש, היות שגם ביום השבת ישנו איסור לאכול קודם לקידוש.
  3. סעודה שלישית: זמנה מתחיל מזמן המנחה ועד שקיעת החמה. בסעודה זו לא נוהגים לערוך קידוש.

תוכן הסעודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמין, מאכל מסורתי לשבת בכל עדות ישראל

בשתי הסעודות הראשונות, כדי לצאת ידי חובת הסעודה יש לאכול פת בשיעור כביצה, אך בדיעבד די בכזית[2]. בסעודה שלישית יש הסוברים (שיטת רבינו תם) שדי בפירות וירקות, אך להלכה נפסק שצריך גם בסעודה זו לאכול פת או לכל הפחות מיני מזונות.

צריך לכבד את סעודות השבת במאכלים חשובים מביום חול. הגמרא בכמה מקומות[3], מדברת על החשיבות של עינוג השבת, בין השאר בשלש סעודות, בגמרא נאמר שמי שמקיים שלש סעודות בשבת ניצל מחבלי משיח, גוג ומגוג ודינה של גיהנום[4]. יש עניין לאכול דגים בשבת, אבל מי שלא אוהב אין צורך[5], ויש אמרה נפוצה שמקורה באחרונים שכל האוכל דג ביום דג (בגימטריה ז') ניצל מד"ג (ראשי תיבות - דין גיהנום).

נוהגים לשיר בסעודות השבת זמירות שבת.

בברכת המזון שלאחר סעודות שבת מוסיפים קטע המכונה 'רצה' בסופה של הברכה השלישית.

מאכלים מיוחדים בסעודת שבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקהילות מסוימות נהגו לאכול מאכלים מיוחדים בסעודת שבת, המרמזים על עניינים רוחניים. בחסידויות רבות מקפידים על אכילת מאכל מיוחד העשוי מרגל קרושה בסעודת יום השבת, ונקרא גאלע. נהוג גם לאכול מאכלי קוגל בסוף סעודות השבת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ז, עמוד ב'
  2. ^ יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן רע"ד, סעיף ז'
  3. ^ המרכזי שבהם הוא שבת קיח-ט
  4. ^ שבת קיח א
  5. ^ מג"א משנ"ב ועוד או"ח רמב

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.