סער 3
 | |
| סער 3 בחימוש חלקי | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | ספינת טילים |
| צי |
 חיל הים הישראלי |
| דגל הצי |
 |
| סדרה | סער 3 |
| סדרה קודמת | סער 2 |
| סדרה עוקבת | סער 4 |
| אוניות בסדרה | אח"י סער, אח"י סופה, אח"י געש, אח"י חרב, אח"י חנית, ואח"י חץ |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי |
| תחילת הבנייה | 1965 |
| תקופת הפעילות | 1969–1988 (כ־19 שנים) |
| נתונים כלליים | |
| אורך | 45 מטרים |
| חימוש |
6 × משגרים מצטודדים גבריאל נגד ספינות 1 × תותח אוטו מלרה 76 מ"מ 2 × מקלעים כבדים M2 בראונינג פצצות עומק |
סער 3 היא סדרה של שש ספינות טילים שנבנו בצרפת במספנת קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי בשרבור. הסדרה מבוססת על ספינות התקיפה "יגואר" של הצי הגרמני. הספינה הראשונה מדגם זה היא אח"י סער, יצאה לדרכה מצרפת לישראל לפני שהטילה צרפת אמברגו על ישראל.
בעקבות מלחמת ששת הימים בשנת 1967 הטיל נשיא צרפת, שארל דה גול, באישור ממשלת צרפת, אמברגו כללי על יצוא נשק לישראל. האמברגו כלל את אספקת חמש הספינות שנותרו במספנות בצרפת. חמש הספינות חולצו מצרפת, ב-25 בדצמבר 1969 במה שכונה ספינות שרבורג. הספינות נמלטו לישראל בהפלגה מנמל שרבור לנמל חיפה, בניגוד להחלטות ממשלת צרפת. המבצע קיבל את השם מבצע נועה.
דגם סער 3 נוצר כאשר הובן הצורך בתותח אוטומטי בקליבר גדול יותר מתותח 40 מ"מ שהותקן בדגמים הקודמים (סער 1 וסער 2). התותח נועד לשימוש בקרב השטח נגד מטרות קטנות לטילים וכן להנחתת אש מהים אל החוף. בספינות מדגם סער 3 הותקן תותח 76 מ"מ מתוצרת אוטו מלרה (Oto Melarra) איטליה.
פעילות מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
טבילת האש של ספינה מדגם סער 3 הייתה בהשמדת סירת מחבלים, בליל 7 בספטמבר 1972. הסירה ועליה 5 מחבלים ביצעה מארב או הייתה בדרכה לפיגוע בישראל. השמדת הסירה בוצעה על ידי אח"י חנית בפיקודו של אלי רהב, סמוך לבסיס היציאה מדרום לצור בלבנון. הייתה זו הפעם הראשונה בה הופעל תותח אוטו מלרה 76 מ"מ בקרב בכלל, ופעם ראשונה בה הופעלה מערכת נשק זו על סמך המכ"ם בלבד. במחצית הראשונה של 1973 בוצעה פעילות נרחבת כנגד מחבלים וספינות טילים מדגם סער 3 השתתפו בה באופן פעיל. בחלק מהפעילות הוחלפו משגרי הטילים בתותח 20 מ"מ מדגם "אורליקון". במבצע אביב נעורים השתתפו סטי"לים מדגם סער 3 עם סטי"לים נוספים בהובלת כוחות פשיטה וציוד.
כל ספינות הטילים מדגם סער 3 לקחו חלק באוקטובר 1973, מלחמת יום הכיפורים. במלחמה זו התרחשו הקרבות הימיים הראשונים בהם נורו טילי ים-ים משני הצדדים. הקרב הראשון היה בסוריה, קרב לטקיה, בו תקפו חמש ספינות טילים ישראליות (ביניהן שתיים מדגם סער 3) חמש ספינות של חיל הים הסורי, ביניהן שלוש ספינות טילים. כל הספינות הסוריות טובעו, כשבצד הישראלי לא היו נפגעים. הקרב הימי הבא בין ספינות טילים היה במצרים, קרב דמייט, בו תקפו שש ספינות טילים ישראליות (מהן שתיים מדגם סער 3) ארבע ספינות טילים מצריות. שלוש מהספינות המצריות הוטבעו ואחת נמלטה. גם בקרב זה לא היו נפגעים בצד הישראלי.
גם במלחמת שלום הגליל ובין המלחמות עסקו ספינות טילים מדגם סער 3 בפעילות רבה בהגנת החוף. ספינות סער 3 הוחלפו בהדרגה על ידי ספינות טילים גדולות יותר.
בשנים 1985–1991 הוצאו מהשירות ספינות הטילים מדגם סער 3. חלקן טובעו באימון מטווח טילים, חלקן שוקעו בים התיכון ובים סוף כדי לשמש אתרי צלילה. שתי ספינות – אח"י חנית ואח"י חץ - נמכרו לחיל הים של צ'ילה. אח"י סער, הספינה ששמה אומץ כשם הדגם, טובעה באימון ירי של חיל הים בשנת 1991.
ספינות בסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסדרת סער 3 נבנו שש ספינות. לפי סדר הבניה הן: אח"י סער, אח"י סופה אח"י געש, אח"י חרב, אח"י חנית, ואח"י חץ.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| ספינות טילים של חיל הים הישראלי | ||
|---|---|---|
| שייטת ספינות הטילים • כלי שיט של חיל הים | ||
| סער 1 שלכת | אח"י מבטח • אח"י משגב • אח"י מזנק |  |
| סער 2 שלכת | אח"י חיפה • אח"י אילת • אח"י עכו | |
| סער 3 שלכת | אח"י סער • אח"י סופה • אח"י געש • אח"י חרב • אח"י חנית • אח"י חץ | |
| סער 4 תכלית | אח"י רשף • אח"י קשת • אח"י רומח • אח"י כידון • אח"י תרשיש • אח"י יפו | |
| סער 4 נדרן | אח"י ניצחון • אח"י עצמאות • אח"י מולדת • אח"י קוממיות | |
| סער 4.5 חוחית | אח"י עליה • אח"י גאולה | |
| סער 4.5 נושב | אח"י רומח • אח"י קשת | |
| זיוונית | אח"י שמרית • אח"י שלומית | |
| סער 4.5 נירית | אח"י חץ • אח"י תרשיש • אח"י כידון • אח"י יפו • אח"י חרב • אח"י סופה | |
| סער 5 להב | אח"י אילת • אח"י להב • אח"י חנית | |
| סער 6 | אח"י מגן • אח"י עוז • אח"י עצמאות • אח"י ניצחון | |
