סער 6

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סער 6
אח"י מגן, הראשונה בסדרת סער 6, עוגנת במספנה בגרמניה, נובמבר 2020
אח"י מגן, הראשונה בסדרת סער 6, עוגנת במספנה בגרמניה, נובמבר 2020
תיאור כללי
סוג אונייה קורבטה טילים
צי חיל הים הישראליחיל הים הישראלי  חיל הים הישראלי
סדרה קודמת סער 5
אוניות בסדרה "אח"י מגן" (בהתקנת מערכות לחימה)
"אח"י עוז" (בהתקנת מערכות לחימה)
"אח"י עצמאות"(בהתקנת מערכות לחימה), ואח"י ניצחון (בהתקנת מערכות לחימה).
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
מספנה גרמניהגרמניה מספנות TKMS, גרמניה
תחילת הבנייה פברואר 2018
הושקה ראשונה במאי 2019
מצבה כיום יש לעיין בערך הספינה
נתונים כלליים
הֶדְחֶק כ-2,000 טון
אורך 89.12 מטרים (292.4 רגל)
רוחב 13.28 מטר
שוקע 3.4 מטר
מהירות 26 קשר (48 קמ"ש)
גודל הצוות 65 אנשי צוות ליבה ועוד 10 אנשי צוות אוויר
טווח שיוט 4,000 מייל ימי (7,408 ק"מ)
הנעה ארבעה מנועי דיזל מדגם MTU 16V 4000 M93L בעלי הספק של 3,440 קילוואט כל אחד
צורת הנעה דיזל במבנה של CODAD
שריון מסווג
חימוש
אמצעי גילוי ול"א
מסוקים מסוק ימי בגודל בינוני מדגם SH-60 סיהוק או מסוק קרבי מדגם AH-64 אפאצ'י או מסוק סער UH-60 בלקהוק (בהתאם למשימה)
דגם של סער 6
על הספינה מותקנות מערכות הגנה נגד טילים ויירוט ירי, המבוססות על מכ"ם "אדיר". בתמונה: C-Dome, הגרסה הימית לכיפת ברזל.

סער 6 היא סדרה של ארבע קורבטות טילים, שהוזמנו על ידי חיל הים הישראלי במאי 2015. הספינות הן גרסה של הקורבטות מסדרת בראונשווייג הגרמנית, וכל הספינות נבנו בגרמניה בעלות מוערכות של 1.8 מיליארד ש"ח או 430 מיליון אירו (ממשלת גרמניה שילמה שליש מעלות זו). עלות התחזוקה השנתי של הספינות עשויה להגיע ל-260 מיליון שקל.[3]

הספינות הוזמנו מחברת "טיסנקרופ", אך בפועל הן נבנות על ידי חברת "German Naval Yards", שנמצאת בבעלות אנשי עסקים מאבו דאבי ומלבנון. במשרד הביטחון טענו שמספנה זו בונה רק את גוף הספינות, ואילו המערכות יורכבו בישראל.[4]

ספינת סער 6 הראשונה, אח"י מגן, נמסרה לחיל הים בנובמבר 2020. ה-סער 6 המבוססת על קורבטה K-130 גרמנית, תוכננה במיוחד למשימת הגנת אסדות הגז ונתיבי המסחר הימיים. על הספינות החדשות מותקנו מערכות ואמצעים משופרים לגילוי וניטור מטרות, לבקרת אש, מכ"ם "אדיר" משופר, מערכות ליירוט טילים ולתקיפה ארוכת טווח באמצעות טילי ים-ים מתקדמים. למעלה מ-90% ממערכות הלחימה בספינה הן פרי פיתוח של החברות הביטחוניות הישראליות.[5] לדבריו של אליהו שרביט מפקד חיל הים, שקיבל את הספינות "לספינות אלה נועד חלק נכבד ועיקרי מעמוד השדרה של חיל הים והן יוסיפו עומק איסטרטגי למדינת ישראל".[6]

תהליך הרכישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 החל חיל הים לגבש תוכנית להחלפת ספינות סער 4 הישנות. התוכניות התעכבו בשל מחלוקות בתוך החיל בדבר אופי הספינה הדרושה, וגם בשל עלותן הגבוהה של הספינות.[7]

בשנת 2007, בתוכנית הרב־שנתית של צה"ל, "תפן", שגובשה לאחר מלחמת לבנון השנייה נכלל רכש ספינות חדשות אך נותר בעדיפות נמוכה והסעיף לא מומש, לנוכח אילוצים שהוצגו לבסוף כדחופים יותר.[7]

בשנת 2012, על רקע גילוי מאגרי הגז בים התיכון, זוהה בצמרת משרד הביטחון הצורך ברכש ספינות חדשות.[8] באפריל 2013 קבע הקבינט הביטחוני שצה"ל יבצע את ההגנה בצורה היעילה והזולה ביותר. שר הביטחון, אהוד ברק, החליט לצאת למכרז בינלאומי.[9] בשנת 2013, על פי עדות מיקי גנור, טירפד דוד שמרון יציאת משלחת של משרד הביטחון לביקור במספנה בדרום קוריאה.[10]

בשנת 2013, הציעו מספנות ישראל לספק לחיל הים ספינות חדשות מדגם סער 72 - מיני-קורבטה, ומוגדרת ככלי שיט רב-תכליתי. הספינה משלבת בין יכולותיהן של ספינות הטילים מדגם סער 4.5, לקורבטות מדגם סער 5. הספינה מותאמת לפעילות של משמר חופים, על סיפון הספינה יהיה מרחב גדול למערכות שליטה ובקרה, חדרים לשיכון כוחות מיוחדים, אמצעים לתגובה מהירה ופעולות הצלה, האנגר לאחסון מסוק בגודל בינוני וכטב"מים. על סיפון הספינה מנחת באורך 15 מטרים, מנוף לטעינה עצמאית, אמצעים לפריסת סירות גומי וכלי שיט בלתי מאוישים. חיל הים דחה הצעה זו.[11]

בשנת 2014 פורסם המכרז הבינלאומי לרכש ספינות האבטחה, במכרז התחרו מספנות מקוריאה הדרומית, מאיטליה ומספרד (מספנות מגרמניה לא השתתפו במכרז).[12] חודשים לאחר מכן, החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבטל את המכרז הבינלאומי, ולנהל משא ומתן בלעדי עם המספנה הגרמנית TKMS - "טיסנקרופ מערכות ימיות" שבעיר קיל (המספנה שבונה את צוללות הדולפין הישראליות) לבניית ספינות כבדות וגדולות יותר מכפי שנדרש במכרז.[12][13]

במאי 2015 נחתם החוזה עם מספנת TKMS לבניית ארבע ספינות.[13]

חשדות לאי סדרים בתהליך הרכש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תיק 3000 - חקירה פלילית שניהלה יחידת להב 433 של משטרת ישראל מאז פברואר 2017, נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת "טיסנקרופ", קבלת שוחד וניגוד עניינים. ב-8 בנובמבר 2018 הודיעה המשטרה על סיום חקירתה בפרשה, ופרסמה את עמדתה כי נמצאו ראיות להעמדה לדין של שישה מהנחקרים.[14] בפברואר 2021 הודיעה גרמניה כי חקירת העסקה שנפתחה כשנתיים מוקדם לכן, נסגרה בסוף 2020[15]. במאי 2021 החליטה פרקליטות המדינה לסגור את התיק נגד עורך הדין דוד שמרון ומפקד חיל הים לשעבר אלי מרום[16].

בדצמבר 2016 חשף העיתון "ידיעות אחרונות" כי חברת "טיסנקרופ" הגרמנית נמצאת בבעלות חלקית של חברות ממשלתיות מאיראן.[17][18] כמו כן, התברר כי בפעם הראשונה מימן משרד הביטחון את רכש הספינות מחוץ לתקציב באמצעות הלוואה מבנק דיסקונט.[19]

בפברואר 2017 אולץ סמיר מוקבל, שר ההגנה וסגן ראש ממשלת לבנון, להתפטר מתפקידו בטענה שהוא ומשפחתו קשורים למודיעין הישראלי.[20] זאת משום שבתו נשואה לאקרם ספא, אחיו ושותפו לעסקים של אסקנדר ספא, איש עסקים ומיליארדר לבנוני ומבעלי השליטה בחברת "German Naval Yards" אשר מהווה קבלן משנה של חברת "טיסנקרופ" בבניית ספינות סער 6.[21] כנגד הטענה שבניית הספינות על ידי חבריה עם קשרים למדינות ערב יש סיכון ביטחוני הגיבו במשרד הביטחון ואמרו שהמספנה בונה רק את גוף הספינות, ואילו המערכות החשובות – בהן מערכות הבקרה והשליטה, ה-C4ISTAR, מערכות הנשק והלוחמה האלקטרונית – תהיינה כולן מתוצרת ישראל ויורכבו רק בישראל עצמה.[4]

תכונות ומבנה כלי השיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתונים כלליים [22][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משקל הספינה הוא כ-2,000 טון.
  • אורך הספינה הוא 90 מטר.
  • בספינה ישרתו כ-80 אנשי צוות.
  • בספינה יהיו 100 מיטות.
  • הספינה צפויה להפליג כ-2,000 שעות ים בשנה, למשך כ-30 שנים.
  • אחוזי מערכות הלחימה הישראליות הוא למעלה מ-90% ממערכות הלחימה בספינה.
  • בניית הספינה ארכה כ-14 חודשים (מתחילת הבנייה עד ההורדה למים).

מערכות ניווט שליטה ובקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכות התשתית הן מערכות הניווט, המחשוב והקשר בתוך הספינה ומחוצה לה. מערכת ה-Data Center (מרכז מידע) מאפשרת התמודדות עם כמות מסיבית של נתונים, יכולת ניטור בזמן אמת של כל המידע ממערכות שונות, אינטגרציה של מערכות חדשות ויכולת גידול עתידי.

מערכות גילוי, זיהוי ולוחמה אלקטרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לספינה יכולת אחיזת שטח משופרת באמצעות מערכות לגילוי, זיהוי ובניית תמונה במרחב כוללות מכ"ם מדגם "אדיר" תוצרת חברת אלתא עם יכולות מתקדמות לגילוי מטרות בטווחים רחוקים, מערכות לוחמה אלקטרונית מתקדמות ומערכת שליטה ובקרה חדישה המקושרת למערך ההגנה האווירית ומערך הבקרה של חיל האוויר.

מערכות נשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבראונשוייג עליה מבוססת הסער 6

מערכות הנשק, כוללת את מערכות התקיפה וההגנה בספינה, כגון טילי יירוט, תותח 76 משופר, טילי ים-ים חדישים ויכולת נשיאת מסוק מדגם סי-הוק.

הסער 6 תכלול מגוון רחב של אמצעי לחימה למטרות הגנה ותקיפה: תותח ימי מדגם אוטו מלרה 76 מ"מ Super-Rapid מיוצב ומהיר ירי, 2 עמדות נשק מיוצבות מסוג טייפון החמושות בתותח אוטומטי 25 מ"מ ומשגר טילי ספייק ER‏, 16 טילים נגד ספינות מדגם הרפון בלוק II‏, ששה צינורות טורפדו בקוטר 324 מ"מ ו-32 תאי שיגור אנכיים עבור ברק 8, כחלק ממערכת הגנה ימית נגד טילים וכלי טיס, מותקנים בספינות הסער 6 שני סוגי מיירטים שונים: אחד קצר טווח ואחד ארוך טווח. הספינות יכללו גם את הגרסה הימית של כיפת ברזל חמושה ב-40 מיירטי טמי"ר. מקורות בלתי רשמיים מדווחים גם על יכולת בלתי-קונוונציונאלית בדומה לצוללות מסדרת דולפין.

כלי טיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לספינה יכולת נשיאת מסוקים בינוניים הכולל מוסך ומנחת והיא נושאת מסוק סער מדגם סיקורסקי SH-60 סי-הוק (Sikorsky_SH-60_Seahawk) .

מסירת הספינות לחיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס ההשקה של אח"י מגן, 2019

הספינה הראשונה בסדרה, אח"י מגן, הושקה במאי 2019 בטקס שנערך במספנות טיסנקרופ,[23] היא נמסרה לחיל הים הישראלי בטקס רשמי ב-11 בנובמבר 2020, והגיעה לישראל ב-2 בדצמבר 2020. הספינה השנייה בסדרה, אח"י עוז, נמסרה לחיל הים במאי 2021, והגיעה לישראל ב-9 ביוני 2021. הספינות השלישית והרביעית אח"י עצמאות ואח"י ניצחון הועברו לידי חיל הים הישראלי ב-27 ביולי 2021. בכך הושלמה העברת כל ארבע הקורבטות מדגם סער 6 לחיל הים. תהליך התקנת מערכות הלחימה יימשך כשנה וחצי, לאחריו יכנסו הספינות לשירות מבצעי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאב אברהמי, אנחנו מביאים לארץ את F-35 של חיל הים - ראיון עם אל"ם ארז בקיל גרמניה, ידיעות אחרונות, 27 בנובמבר 2020.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סער 6 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טל שניידר, ‏צה"ל הודיע על ניסוי מוצלח במערכת טילי ים-ים, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2020
  2. ^ ניר דבורי, מערכת הגנה מתקדמת תותקן על ספינות חיל הים, באתר N12, אפריל 2021
  3. ^ ספינת הקרב הראשונה מטיסנקרופ תגיע לישראל באפריל 2020, דהמרקר, 26.05.2019
  4. ^ 1 2 אחרי הקשר האיראני לצוללות: ספינות חיל הים נבנות באבו דאבי, באתר TheMarker‏, 14 בדצמבר 2016
  5. ^ דריה לוסטיגר, מה יש בספינות הסער 6 שאין בשום מקום אחר?, חיל הים, ‏3 בדצמבר 2020
  6. ^ טקס השקת אחי ניצחון, יוטיוב
  7. ^ 1 2 עמוס הראל, גילי כהן, התרגיל השיווקי של חיל הים שעומד מאחורי עסקת הספינות, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2016
  8. ^ גילי כהן, איתי טרילניק, חיל הים דורש 3 מיליארד שקל כדי להגן על אסדות הגז בים התיכון, באתר הארץ, 9 ביולי 2012
  9. ^ אורי משגבצבא ההגנה לנובל אנרג'י? שאלת 2.5 מיליארד הדולר, באתר הארץ, 3 בפברואר 2014
  10. ^ גנור העיד ששמרון סיכל לבקשתו עסקת ספינות עם דרום קוריאה, באתר הארץ, 2 בינואר 2018
  11. ^ מערכת פז"ם, נחשפה ספינת המלחמה החדשה של חיל הים, אתר פז"ם, 20 במאי 2013
  12. ^ 1 2 עמוס הראלנתניהו אכף את רצונו על מערכת הביטחון: גלגולו של מכרז הספינות, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2016
  13. ^ 1 2 יובל אזולאי, ‏גרמניה תמכור ספינות הגנה על שדות הגז בכ-1.8 מיליארד שקל, באתר גלובס, 1411 במאי 2015
  14. ^ סיום חקירת תיק 3000: "פרשת הצוללות", באתר משטרת ישראל, 8 בנובמבר 2018;
    תומר גנון, פרשת הצוללות: המלצה להעמיד לדין את צ'ייני ושמרון, באתר כלכליסט, 8 בנובמבר 2018
  15. ^ איתי משיח, גרמניה סגרה את חקירת עסקת הצוללות: "לא נמצא יסוד מספיק להעמדה לדין", באתר הארץ, 17 בפברואר 2021
  16. ^ אביעד גליקמן, פרשת הצוללות: נסגרו התיקים נגד אליעזר צ'ייני ונגד דוד שימרון, באתר חדשות 13, 10 במאי 2021
  17. ^ יוסי יהושוע, חשיפה: איראן שותפה בחברה שמוכרת צוללות לישראל, באתר ynet, 2 בדצמבר 2016
  18. ^ אלכס פישמן, איתי משיח, אבו דאבי בונה ספינות לחיל הים, באתר ynet, 4 בדצמבר 2016
  19. ^ מירב ארלוזורובההלוואה המוזרה של משרד הביטחון - והספינות שמאיימות להטביע את היחסים בצמרת האוצר, באתר TheMarker‏, 4 בדצמבר 2016
  20. ^ יוסי מלמן, הקשר הלבנוני: פיתול נוסף בעסקת הצוללות, פורבס ישראל, ‏04/02/2017
  21. ^ גילי כהן, ג'קי חורי, בתו של שר הביטחון הלבנוני נשואה לאחיו של בעל חברה המעורבת בבניית ספינות לחיל הים, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2016
  22. ^ בתיה ואן זיידן, כל מה שצריך לדעת על ה"סער 6" שמגיעה לישראל, צה"ל, ‏05.11.2020
  23. ^ לילך שובל, ‏"חוד החנית בהגנה על הנכסים האסטרטגיים": צה"ל השיק את ספינת "אח"י מגן", באתר ישראל היום, 24 במאי 2019