סער 6
 | |
| אח"י מגן, הראשונה בסדרת סער 6, עוגנת במספנה בגרמניה, נובמבר 2020 | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | קורבטת טילים |
| צי |
 חיל הים הישראלי |
| מחיר | 143 מיליון אירו (ללא מערכות נשק ואלקטרוניקה)[1] |
| סדרה קודמת | סער 5 |
| אוניות בסדרה |
"אח"י מגן" (בהתקנת מערכות לחימה) "אח"י עוז" (בהתקנת מערכות לחימה) "אח"י עצמאות" (בהתקנת מערכות לחימה) "אח"י ניצחון" (בהתקנת מערכות לחימה) |
 | |
| מספנה |
 מספנות TKMS, גרמניה |
| תחילת הבנייה | פברואר 2018 |
| הושקה | ראשונה במאי 2019 |
| תקופת הפעילות | בהתקנת מערכות לחימה – בשירות פעיל |
| נתונים כלליים | |
| הֶדְחֶק |
1,900 טונה  |
| אורך | 89.12 מטרים (292.4 רגל) |
| רוחב |
13.28 מ׳ |
| שוקע |
3.4 מ׳ |
| מהירות | 26 קשר (48 קמ"ש) |
| גודל הצוות | 65 אנשי צוות ליבה ועוד 10 אנשי צוות אוויר |
| טווח שיוט | 4,000 מייל ימי (7,408 ק"מ) |
| הנעה | ארבעה מנועי דיזל מדגם MTU 16V 4000 M93L בעלי הספק של 3,440 קילוואט כל אחד |
| צורת הנעה | דיזל במבנה של CODAD |
| שריון | מסווג |
| חימוש |
|
| אמצעי גילוי ול"א |
|
| מסוקים | מסוק ימי בגודל בינוני מדגם SH-60 סיהוק או מסוק קרבי מדגם AH-64 אפאצ'י או מסוק סער UH-60 בלקהוק (בהתאם למשימה) |
  | |
סער 6 היא סדרה של ארבע קורבטות טילים, שהוזמנו על ידי חיל הים הישראלי במאי 2015. הספינות הן גרסה של הקורבטות מסדרת בראונשווייג הגרמנית. ה-סער 6 תוכננה במיוחד למשימת הגנת אסדות הגז, המים הכלכליים של ישראל ונתיבי המסחר הימיים. הספינות הן הראשונות בגודלן בצי הישראלי. שייטת הסטי"לים של החיל, שייטת 3, תפעיל ארבע ספינות מדגם זה. מפקד הספינה הוא קצין ים בדרגת סגן-אלוף.
על הספינות החדשות מותקנות מערכות ואמצעים משופרים לגילוי וניטור מטרות, לבקרת אש, מכ"ם "אדיר" משופר, מערכות ליירוט טילים ולתקיפה ארוכת טווח באמצעות טילי ים-ים מתקדמים. לדבריו של אליהו שרביט מפקד חיל הים, שקיבל את הספינות "לספינות אלה נועד חלק נכבד ועיקרי מעמוד השדרה של חיל הים, והן יוסיפו עומק אסטרטגי למדינת ישראל".[4] ספינת סער 6 הראשונה, אח"י מגן, נמסרה לחיל הים בנובמבר 2020, והאחרונות ב-27 ביולי 2021.
כל הספינות נבנו בגרמניה בעלות מוערכת של 430 מיליון אירו (1.8 מיליארד ש"ח), כאשר ממשלת גרמניה שילמה 115 מיליון אירו[1]. עלות התחזוקה השנתי של הספינות עשויה להגיע ל-260 מיליון שקל.[5] הספינות הוזמנו מחברת "טיסנקרופ", אך בפועל נבנו על ידי חברת "German Naval Yards", שנמצאת בבעלות אנשי עסקים מאבו דאבי ומלבנון. במשרד הביטחון טענו שמספנה זו בונה רק את גוף הספינות, בעוד שהמערכות יורכבו בישראל.[6] למעלה מ-90% ממערכות הלחימה בספינה הן פרי פיתוח של החברות הביטחוניות הישראליות.[7]
תהליך הרכישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2002 החל חיל הים לגבש תוכנית להחלפת ספינות סער 4 הישנות. התוכניות התעכבו בשל מחלוקות בתוך החיל בדבר אופי הספינה הדרושה, וגם בשל עלותן הגבוהה של הספינות.[8] לפי אלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום שהיה ב-2003 ראש מספן מטה חיל הים, המלצותיו היו לספינות בהדחק של 2000-2200 טון[9].
בשנת 2007, בתוכנית הרב־שנתית של צה"ל, "תפן", שגובשה לאחר מלחמת לבנון השנייה נכלל רכש ספינות חדשות אך נותר בעדיפות נמוכה והסעיף לא מומש, לנוכח אילוצים שהוצגו לבסוף כדחופים יותר.[8]
בשנת 2012, על רקע גילוי מאגרי הגז בים התיכון, זוהה בצמרת משרד הביטחון הצורך ברכש ספינות חדשות.[10] באפריל 2013 קבע הקבינט הביטחוני שצה"ל יבצע את ההגנה בצורה היעילה והזולה ביותר. שר הביטחון, אהוד ברק, החליט לצאת למכרז בינלאומי.[11] בשנת 2013, על פי עדות מיקי גנור, טירפד דוד שמרון יציאת משלחת של משרד הביטחון לביקור במספנה בדרום קוריאה.[12]
בשנת 2013, הציעו מספנות ישראל לספק לחיל הים ספינות חדשות מדגם סער 72 - מיני-קורבטה בהדחק 800 טון, המוגדרת ככלי שיט רב-תכליתי. הספינה משלבת בין יכולותיהן של ספינות הטילים מדגם סער 4.5, לקורבטות מדגם סער 5. הספינה מותאמת לפעילות של משמר חופים, על סיפון הספינה יהיה מרחב גדול למערכות שליטה ובקרה, חדרים לשיכון כוחות מיוחדים, אמצעים לתגובה מהירה ופעולות הצלה, האנגר לאחסון מסוק בגודל בינוני וכטב"מים. על סיפון הספינה מנחת באורך 15 מטרים, מנוף לטעינה עצמאית, אמצעים לפריסת סירות גומי וכלי שיט בלתי מאוישים. חיל הים דחה הצעה זו.[13]
בשנת 2014 פורסם המכרז הבינלאומי לרכש ספינות האבטחה, במכרז התחרו מספנות מקוריאה הדרומית, מאיטליה ומספרד (מספנות מגרמניה לא השתתפו במכרז).[14] ב-19 באוקטובר 2014 שלח מפקד חיל הים האלוף רם רוטנברג מכתב לרמטכ"ל בני גנץ שהועבר למשה יעלון שר הביטחון ובו דרישה נחרצת של חיל הים, לעצור את המכרז ולחתום על מזכר הבנות עם הגורמים הגרמניים, בכדי לרכוש את הספינות הגדולות יותר ממספנת טיסנקרופ.[15]
חודשים לאחר מכן, החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבטל את המכרז הבינלאומי, ולנהל משא ומתן בלעדי עם המספנה הגרמנית TKMS - "טיסנקרופ מערכות ימיות" שבעיר קיל (המספנה שבונה את צוללות הדולפין הישראליות) לבניית ספינות כבדות וגדולות יותר מכפי שנדרש במכרז.[14][16]
במאי 2015 נחתם החוזה עם מספנת TKMS לבניית ארבע ספינות.[16]
חשדות לאי סדרים בתהליך הרכש[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת תיק 3000 - חקירה פלילית שניהלה יחידת להב 433 של משטרת ישראל מאז פברואר 2017, נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת "טיסנקרופ", קבלת שוחד וניגוד עניינים. ב-8 בנובמבר 2018 הודיעה המשטרה על סיום חקירתה בפרשה, ופרסמה את עמדתה כי נמצאו ראיות להעמדה לדין של שישה מהנחקרים.[17] בפברואר 2021 הודיעה גרמניה כי חקירת העסקה שנפתחה כשנתיים מוקדם לכן, נסגרה בסוף 2020[18]. במאי 2021 החליטה פרקליטות המדינה לסגור את התיק נגד עורך הדין דוד שמרון ומפקד חיל הים לשעבר אלי מרום[19].
בדצמבר 2016 חשף העיתון "ידיעות אחרונות" כי חברת "טיסנקרופ" הגרמנית נמצאת בבעלות חלקית של חברות ממשלתיות מאיראן.[20][21] כמו כן, התברר כי בפעם הראשונה מימן משרד הביטחון את רכש הספינות מחוץ לתקציב באמצעות הלוואה מבנק דיסקונט.[22]
בפברואר 2017 אולץ סמיר מוקבל, שר ההגנה וסגן ראש ממשלת לבנון, להתפטר מתפקידו בטענה שהוא ומשפחתו קשורים למודיעין הישראלי.[23] זאת משום שבתו נשואה לאקרם ספא, אחיו ושותפו לעסקים של אסקנדר ספא, איש עסקים ומיליארדר לבנוני ומבעלי השליטה בחברת "German Naval Yards" אשר מהווה קבלן משנה של חברת "טיסנקרופ" בבניית ספינות סער 6.[24] כנגד הטענה שבניית הספינות על ידי חברה עם קשרים למדינות ערב יש סיכון ביטחוני הגיבו במשרד הביטחון ואמרו שהמספנה בונה רק את גוף הספינות, ואילו המערכות החשובות – בהן מערכות השליטה והבקרה, ה-C4ISTAR, מערכות הנשק והלוחמה האלקטרונית – תהיינה כולן מתוצרת ישראל ויורכבו רק בישראל עצמה.[6]
מערכות הספינה ומאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מבט מבפנים
נתונים כלליים [25][עריכת קוד מקור | עריכה]
- משקל הספינה הוא כ-2,000 טון.
- אורך הספינה הוא 90 מטר.
- בספינה ישרתו כ-80 אנשי צוות.
- בספינה יהיו 100 מיטות.
- הספינה צפויה להפליג כ-2,000 שעות ים בשנה, למשך כ-30 שנים.
- אחוזי מערכות הלחימה הישראליות הוא למעלה מ-90% ממערכות הלחימה בספינה.
- בניית הספינה ארכה כ-14 חודשים (מתחילת הבנייה עד ההשקה).
מערכות ניווט שליטה ובקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכות התשתית הן מערכות הניווט, המחשוב והקשר בתוך הספינה ומחוצה לה. מערכת ה-Data Center (מרכז מידע) מאפשרת התמודדות עם כמות מסיבית של נתונים, יכולת ניטור בזמן אמת של כל המידע ממערכות שונות, אינטגרציה של מערכות חדשות ויכולת גידול עתידי.
מערכות גילוי, זיהוי ולוחמה אלקטרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לספינה יכולת אחיזת שטח משופרת באמצעות מערכות לגילוי, זיהוי ובניית תמונה במרחב כוללות מכ"ם מדגם "אדיר" תוצרת חברת אלתא עם יכולות מתקדמות לגילוי מטרות בטווחים רחוקים, מערכות לוחמה אלקטרונית מתקדמות ומערכת שליטה ובקרה חדישה המקושרת למערך ההגנה האווירית ומערך הבקרה של חיל האוויר.
מערכות נשק[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכות הנשק, כוללת את מערכות התקיפה וההגנה בספינה, כגון טילי יירוט, תותח 76 משופר, טילי ים-ים חדישים ויכולת נשיאת מסוק מדגם סי-הוק.
הסער 6 תכלול מגוון רחב של אמצעי לחימה למטרות הגנה ותקיפה: תותח ימי מדגם אוטו מלרה 76 מ"מ Super-Rapid מיוצב ומהיר ירי, 2 עמדות נשק מיוצבות מסוג טייפון החמושות בתותח אוטומטי 25 מ"מ ומשגר טילי ספייק ER, 16 טילים נגד ספינות מדגם הרפון בלוק II וגבריאל 5, שישה צינורות טורפדו בקוטר 324 מ"מ ו-32 תאי שיגור אנכיים עבור ברק 8, כחלק ממערכת הגנה ימית נגד טילים וכלי טיס, מותקנים בספינות הסער 6 שני סוגי מיירטים שונים: אחד קצר טווח ואחד ארוך טווח. הספינות יכללו גם את הגרסה הימית של כיפת ברזל חמושה ב-40 מיירטי טמי"ר. מקורות בלתי רשמיים מדווחים גם על יכולת בלתי-קונוונציונאלית בדומה לצוללות מסדרת דולפין.
כלי טיס[עריכת קוד מקור | עריכה]
לספינה יכולת נשיאת מסוקים בינוניים הכולל מוסך ומנחת והיא נושאת מסוק סער מדגם סיקורסקי SH-60 סי-הוק (Sikorsky_SH-60_Seahawk) .
מסירת הספינות לחיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספינה הראשונה בסדרה, אח"י מגן, הושקה במאי 2019 בטקס שנערך במספנות טיסנקרופ,[26] היא נמסרה לחיל הים הישראלי בטקס רשמי ב-11 בנובמבר 2020, והגיעה לישראל ב-2 בדצמבר 2020. הספינה השנייה בסדרה, אח"י עוז, נמסרה לחיל הים במאי 2021, והגיעה לישראל ב-9 ביוני 2021. הספינות השלישית והרביעית אח"י עצמאות ואח"י ניצחון הועברו לידי חיל הים הישראלי ב-27 ביולי 2021. בכך הושלמה העברת כל ארבע הקורבטות מדגם סער 6 לחיל הים. תהליך התקנת מערכות הלחימה יימשך כשנה וחצי, לאחריו יכנסו הספינות לשירות מבצעי באופן מדורג.
ב-21 בפברואר 2022 הודיעו זרוע הים ומנהלת "חומה" במשרד הביטחון, יחד עם חברת רפאל והתעשייה האווירית לישראל, כי השלימו בהצלחה סדרת ניסויי יירוט של מערכת "כיפת מגן" (כיפת ברזל ימית) מספינת סער 6, אל מול מגוון איומים מתקדמים.[27] ב-19 בספטמבר התפרסם כי חיל הים קלט תותחים ימיים OTO 76/62 SR של חברת לאונרדו האיטלקית לספינות הסער 6.[28] ב-21 בספטמבר 2022 פרסם משרד הביטחון כי ניסוי בטיל ים-ים מדגם גבריאל 5 ששוגר מספינת סער 6 הוכתר בהצלחה והמערכת הפכה למבצעית בספינות סער 6.[29][30]
קריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זאב אברהמי, אנחנו מביאים לארץ את F-35 של חיל הים - ראיון עם אל"ם ארז בקיל גרמניה, ידיעות אחרונות, 27 בנובמבר 2020.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר חיל הים, נחתם חוזה להצטיידות צה"ל בארבע ספינות מגן, באתר חיל הים 11 במאי 2015
- גילי כהן, איתי טרילניק, חיל הים דורש 3 מיליארד שקל כדי להגן על אסדות הגז בים התיכון, באתר הארץ, 9 ביולי 2012
- אודי עציון, נא להכיר: סער 6 - ספינת הטילים החדשה, באתר ynet, 4 ביולי 2016
גדולה יותר, חזקה יותר: הכירו את ספינת "סער 6", באתר צה"ל, 5 בפברואר 2018- אלו השמות של ספינות ה"סער 6" החדשות, באתר צה"ל, 23 באפריל 2018
- לילך שובל, עם כיפת ברזל ימית ומנחת מסוקים נייד, ספינת ה"סער 6" משנה את חוקי המשחק, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2020
- בתיה ואן זיידן, מערכת אתר צה״ל, כל מה שצריך לדעת על ה"סער 6" שמגיעה לישראל, באתר צה"ל, 5 בנובמבר 2020
- יואב זיתון, הצצה לספינת הטילים החדשה של חיל הים, אתר ynet, הראשון בדצמבר 2020.
- מעיין לנגה, החובלת הראשונה על ספינת 'הסער 6' עושה גלים כל הדרך מגרמניה, מערכת אתר זרוע הים, 11 בינואר 2021.
אור הלר, "אין ספינה כזאת בעולם": הצצה מיוחדת ל"סער 6" החדשה של חיל הים, חדשות 13, 4 ינואר 2021
אור הלר, הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 דן ארקין, טקס 'חיתוך הברזל' של ספינת סער-6 הראשונה התקיים בגרמניה, Israel Defense, 2018-02-18
- ^ טל שניידר, צה"ל הודיע על ניסוי מוצלח במערכת טילי ים-ים, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2020
- ^ ניר דבורי, מערכת הגנה מתקדמת תותקן על ספינות חיל הים, באתר N12, אפריל 2021
- ^ טקס השקת אחי ניצחון, יוטיוב
- ^ ספינת הקרב הראשונה מטיסנקרופ תגיע לישראל באפריל 2020, דהמרקר, 26.05.2019
- ^ 1 2 אחרי הקשר האיראני לצוללות: ספינות חיל הים נבנות באבו דאבי, באתר TheMarker, 14 בדצמבר 2016
- ^ דריה לוסטיגר, מה יש בספינות הסער 6 שאין בשום מקום אחר?, חיל הים, 3 בדצמבר 2020
- ^ 1 2
עמוס הראל, גילי כהן, התרגיל השיווקי של חיל הים שעומד מאחורי עסקת הספינות, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2016
- ^ הדוח היומי של אראל סגל, ראיון עם אלי מרום, ערוץ 14, 6 ביוני 2022
- ^ גילי כהן, איתי טרילניק, חיל הים דורש 3 מיליארד שקל כדי להגן על אסדות הגז בים התיכון, באתר הארץ, 9 ביולי 2012
- ^ אורי משגב, צבא ההגנה לנובל אנרג'י? שאלת 2.5 מיליארד הדולר, באתר הארץ, 3 בפברואר 2014
- ^ גנור העיד ששמרון סיכל לבקשתו עסקת ספינות עם דרום קוריאה, באתר הארץ, 2 בינואר 2018
- ^ מערכת פז"ם, נחשפה ספינת המלחמה החדשה של חיל הים, אתר פז"ם, 20 במאי 2013
- ^ 1 2 עמוס הראל, נתניהו אכף את רצונו על מערכת הביטחון: גלגולו של מכרז הספינות, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2016
- ^ יוסי יהושע, מפקד חיל הים דרש מגנץ: לעצור את המכרז ולחתום עם טיסנקרופ, Ynet, 2022-01-25
- ^ 1 2 יובל אזולאי, גרמניה תמכור ספינות הגנה על שדות הגז בכ-1.8 מיליארד שקל, באתר גלובס, 1411 במאי 2015
- ^ סיום חקירת תיק 3000: "פרשת הצוללות", באתר משטרת ישראל, 8 בנובמבר 2018;
תומר גנון, פרשת הצוללות: המלצה להעמיד לדין את צ'ייני ושמרון, באתר כלכליסט, 8 בנובמבר 2018 - ^ איתי משיח, גרמניה סגרה את חקירת עסקת הצוללות: "לא נמצא יסוד מספיק להעמדה לדין", באתר הארץ, 17 בפברואר 2021
- ^ אביעד גליקמן, פרשת הצוללות: נסגרו התיקים נגד אליעזר צ'ייני ונגד דוד שימרון, באתר חדשות 13, 10 במאי 2021
- ^ יוסי יהושוע, חשיפה: איראן שותפה בחברה שמוכרת צוללות לישראל, באתר ynet, 2 בדצמבר 2016
- ^ אלכס פישמן, איתי משיח, אבו דאבי בונה ספינות לחיל הים, באתר ynet, 4 בדצמבר 2016
- ^ מירב ארלוזורוב, ההלוואה המוזרה של משרד הביטחון - והספינות שמאיימות להטביע את היחסים בצמרת האוצר, באתר TheMarker, 4 בדצמבר 2016
- ^ יוסי מלמן, הקשר הלבנוני: פיתול נוסף בעסקת הצוללות, פורבס ישראל, 04/02/2017
- ^ גילי כהן, ג'קי חורי, בתו של שר הביטחון הלבנוני נשואה לאחיו של בעל חברה המעורבת בבניית ספינות לחיל הים, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2016
- ^ בתיה ואן זיידן, כל מה שצריך לדעת על ה"סער 6" שמגיעה לישראל, צה"ל, 05.11.2020
- ^ לילך שובל, "חוד החנית בהגנה על הנכסים האסטרטגיים": צה"ל השיק את ספינת "אח"י מגן", באתר ישראל היום, 24 במאי 2019
- ^ כיפת ברזל שהותקנה על ספינת ״סער-6״ יירטה בהצלחה איומים במסגרת ניסוי, Israel Defense, 2022-02-21
- ^ חיל הים קלט ארבעה תותחים ימיים של ליאונרדו לספינות סער 6, Israel Defense, 2022-09-19
- ^ ניסוי בטיל ״גבריאל 5״ נגד ספינות כחלק ממבצוע ספינות המגן, יוטיוב, משרד הביטחון, נבדק ב-2022-09-21
- ^ מבצעי: טיל ״גבריאל 5״ עבר סדרת ניסויים ומוכרז על ידי צה״ל כמבצעי בספינות סער-6, Israel Defense, 2022-09-21
עמוס הראל, גילי כהן,
| ספינות טילים של חיל הים הישראלי | ||
|---|---|---|
| שייטת ספינות הטילים • כלי שיט של חיל הים | ||
| סער 1 שלכת | אח"י מבטח • אח"י משגב • אח"י מזנק |  |
| סער 2 שלכת | אח"י חיפה • אח"י אילת • אח"י עכו | |
| סער 3 שלכת | אח"י סער • אח"י סופה • אח"י געש • אח"י חרב • אח"י חנית • אח"י חץ | |
| סער 4 תכלית | אח"י רשף • אח"י קשת • אח"י רומח • אח"י כידון • אח"י תרשיש • אח"י יפו | |
| סער 4 נדרן | אח"י ניצחון • אח"י עצמאות • אח"י מולדת • אח"י קוממיות | |
| סער 4.5 חוחית | אח"י עליה • אח"י גאולה | |
| סער 4.5 נושב | אח"י רומח • אח"י קשת | |
| זיוונית | אח"י שמרית • אח"י שלומית | |
| סער 4.5 נירית | אח"י חץ • אח"י תרשיש • אח"י כידון • אח"י יפו • אח"י חרב • אח"י סופה | |
| סער 5 להב | אח"י אילת • אח"י להב • אח"י חנית | |
| סער 6 | אח"י מגן • אח"י עוז • אח"י עצמאות • אח"י ניצחון | |