סער 6

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סער 6
דגם של סער 6
דגם של סער 6
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים, קורבטה
צי חיל הים הישראליחיל הים הישראלי  חיל הים הישראלי
סדרה קודמת סער 5
אוניות בסדרה "אח"י מגן", "אח"י עוז", "אח"י עצמאות" ואח"י ניצחון (כולן בבנייה)
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
מספנה גרמניהגרמניה מספנות TKMS, גרמניה
תחילת הבנייה 2.2018
הושקה מתוכנן ל-2019
הוכנסה לשירות מתוכנן ל-2020
נתונים כלליים
הדחק כ-2,000 טון
אורך 89.12 מטר
רוחב 13.28 מטר
שוקע 3.4 מטר
מהירות 26 קשר
גודל הצוות 65 אנשי צוות ליבה ועוד 10 אנשי צוות אויר
טווח שיוט 4000 מייל ימי
הנעה שני מנועי דיזל מדגם MTU 20V 1163 TB 93 בעלי הספק של 14.8 מגה-ואט (19,800 כ"ס)
צורת הנעה דיזל
שריון מסווג
חימוש
אמצעי גילוי ול"א
מסוקים מסוק ימי בגודל בינוני מדגם SH-60 סיהוק או מסוק קרבי מדגם AH-64 או מסוק סער UH-60 (בהתאם למשימה)

סער 6 היא סדרה של 4 קורבטות טילים אשר הוזמנו על ידי חיל הים הישראלי במאי 2015. הספינות הן גרסה של הקורבטות מסדרת בראונשוייג הגרמנית, וכל הספינות ייבנו בגרמניה בעלות מוערכות של 1.8 מיליארד ש"ח או 430 מיליון אירו (ממשלת גרמניה צפויה לשלם שליש מעלות זו). הספינה הראשונה בסדרה צפויה להיכנס לשירות בשנת 2019. נוסף לתפקידים המסורתיים ספינות אלה ישחקו תפקיד עיקרי בשמירה על אסדות הגז הטבעי שבים התיכון מפני תקיפות ימיות או אוויריות. הספינות הוזמנו מחברת "טיסנקרופ" אבל בפועל נבנות על ידי חברת "German Naval Yards", שנמצאת בבעלות אנשי עסקים מאבו דאבי ולבנון, במשרד הביטחון טענו שמספנה זו בונה רק את גוף הספינות, ואילו המערכות יורכבו בישראל[1].

תהליך הרכישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 החל חיל הים לגבש תוכנית להחלפת ספינות סער 4 הישנות. התוכניות התעכבו בשל מחלוקות בתוך החיל בדבר אופי הספינה הדרושה, וגם בשל עלותן הגבוהה של הספינות.[2]

בשנת 2007, בתוכנית הרב־שנתית של צה"ל, "תפן", שגובשה לאחר מלחמת לבנון השנייה נכלל רכש ספינות חדשות אך נותר בעדיפות נמוכה והסעיף לא מומש, לנוכח אילוצים שהוצגו לבסוף כדחופים יותר.[2]

בשנת 2012, על רקע גילוי מאגרי הגז בים התיכון, זוהה בצמרת משרד הביטחון הצורך ברכש ספינות חדשות.[3] באפריל 2013 קבע הקבינט הביטחוני שצה"ל יבצע את ההגנה בצורה היעילה והזולה ביותר. שר הביטחון, אהוד ברק, החליט לצאת למכרז בינלאומי.[4] בשנת 2013, על פי עדות מיקי גנור, טירפד דוד שמרון יציאת משלחת של משרד הביטחון לביקור במספנה בדרום קוריאה.[5]

בשנת 2013, הציעו מספנות ישראל לספק לחיל הים ספינות חדשות מדגם סער 72 - מיני קורבטה, ומוגדרת ככלי שיט רב תכליתי. הספינה משלבת בין יכולותיהן של ספינות הטילים מדגם סער 4.5, לקורבטות מדגם סער 5. הספינה מותאמת לפעילות של משמר חופים, על סיפון הספינה יהיה מרחב גדול למערכות שליטה ובקרה, חדרים לשיכון כוחות מיוחדים, אמצעים לתגובה מהירה ופעולות הצלה, האנגר לאחסון מסוק בגודל בינוני וכטב"מים. על סיפון הספינה מנחת באורך 15 מטרים, מנוף לטעינה עצמאית, אמצעים לפריסת סירות גומי וכלי שיט בלתי מאוישים. חיל הים דחה הצעה זו.[6]

בשנת 2014 פורסם המכרז הבינלאומי לרכש ספינות האבטחה, במכרז התחרו מספנות מקוריאה הדרומית, מאיטליה ומספרד (מספנות מגרמניה לא השתתפו במכרז).[7]חודשים לאחר מכן, החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבטל את המכרז הבינלאומי, ולנהל משא ומתן בלעדי עם המספנה הגרמנית TKMS - "טיסנקרופ מערכות ימיות" שבעיר קיל (המספנה שבונה את צוללות הדולפין הישראליות) לבניית ספינות כבדות וגדולות יותר מכפי שנדרש במכרז.[7][8]

במאי 2015 נחתם החוזה עם מספנת TKMS לבניית ארבע ספינות.[8]

חשדות לאי סדרים בתהליך הרכש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תיק 3000 - חקירה פלילית שניהלה יחידת להב 433 של משטרת ישראל מאז פברואר 2017, נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת "טיסנקרופ", קבלת שוחד וניגוד עניינים. ב-8 בנובמבר 2018 הודיעה המשטרה על סיום חקירתה בפרשה, ופרסמה את עמדתה כי נמצאו ראיות להעמדה לדין של שישה מהנחקרים.[9]

בדצמבר 2016 חשף העיתון "ידיעות אחרונות" כי חברת "טיסנקרופ" הגרמנית נמצאת בבעלות חלקית של חברות ממשלתיות מאיראן[10].[11] כמו כן, התברר כי בפעם הראשונה מימן משרד הביטחון את רכש הספינות מחוץ לתקציב באמצעות הלוואה מבנק דיסקונט.[12]

בפברואר 2017 אולץ סמיר מוקבל, שר ההגנה וסגן ראש ממשלת לבנון, להתפטר מתפקידו בטענה שהוא ומשפחתו קשורים למודיעין הישראלי[13]. זאת משום שבתו נשואה לאקרם ספא, אחיו ושותפו לעסקים של אסקנדר ספא, איש עסקים ומיליארדר לבנוני ומבעלי השליטה בחברת "German Naval Yards" אשר מהווה קבלן משנה של חברת "טיסנקרופ" בבניית ספינות סער 6[14]. כנגד הטענה שבניית הספינות על ידי חבריה עם קשרים למדינות ערב יש סיכון ביטחוני הגיבו במשרד הביטחון ואמרו שהמספנה בונה רק את גוף הספינות, ואילו המערכות החשובות – בהן מערכות הבקרה והשליטה, ה-C4ISTAR, מערכות הנשק והלוחמה האלקטרונית – יהיו כולן מתוצרת ישראל ויורכבו רק בישראל עצמה.[1]

תכונות ומבנה כלי השיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספינת סער 6 מבוססת על קורבטה K-130 גרמנית. על האוניות החדשות יותקנו מערכות בקרת אש, מכ"ם, טילי הגנה מתקדמים ואמצעים נוספים פרי פיתוח של החברות הביטחוניות הישראליות.

מערכות בקרה, גילוי ולוחמה אלקטרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספינות ישתמשו במכ"ם מסוג EL/M-2248 MF-STAR אשר מיוצר על ידי חברת אלתא הישראלית.

חימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבראונשוייג עליה מבוססת הסער 6

הסער 6 תכלול מגוון רחב של אמצעי לחימה למטרות הגנה ותקיפה. תותח 76 מ"מ מיוצב ומהיר ירי, 2 עמדות נשק מיוצבות מסוג טייפון החמושות בתותח אוטומטי 25 מ"מ ומשגר טילי ספייק ER‏, 16 טילים נגד ספינות מדגם הרפון בלוק II‏, ששה צינורות טורפדו בקוטר 324 מ"מ ו-32 תאי שיגור אנכיים עבור ברק 8, מערכת הגנה ימית נגד טילים וכלי טיס. הספינות יכללו גם את הגרסה הימית של כיפת ברזל חמושה ב-40 מיירטי טמי"ר. מקורות בלתי רשמיים מדווחים גם על יכולת בלתי-קונוונציונאלית בדומה לצוללות מסדרת דולפין.

כלי טיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספינות יצוידו בהאנגר ומנחת אשר יתאימו למסוקים בינוניים כדוגמת SH-60 סיהוק (אנ') (מסוק סער ימי), מסוק סער UH-60 בלקהוק ומסוק קרב AH-64 אפאצ'י.

מסירת הספינות לחיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אח"י מגן, הספינה הראשונה בסדרה, הושקה במאי 2019 בטקס שנערך במספנות טיסנקרופ,[15] וצפויה להגיע לישראל בסוף שנת 2019.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סער 6 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 אחרי הקשר האיראני לצוללות: ספינות חיל הים נבנות באבו דאבי, באתר TheMarker‏, 14 בדצמבר 2016
  2. ^ 2.0 2.1 עמוס הראל, גילי כהן, התרגיל השיווקי של חיל הים שעומד מאחורי עסקת הספינות, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2016
  3. ^ גילי כהן, איתי טרילניק, חיל הים דורש 3 מיליארד שקל כדי להגן על אסדות הגז בים התיכון, באתר הארץ, 9 ביולי 2012
  4. ^ אורי משגבצבא ההגנה לנובל אנרג'י? שאלת 2.5 מיליארד הדולר, באתר הארץ, 3 בפברואר 2014
  5. ^ גנור העיד ששמרון סיכל לבקשתו עסקת ספינות עם דרום קוריאה, באתר הארץ, 2 בינואר 2018
  6. ^ מערכת פז"ם, נחשפה ספינת המלחמה החדשה של חיל הים, אתר פז"ם, 20 במאי 2013
  7. ^ 7.0 7.1 עמוס הראלנתניהו אכף את רצונו על מערכת הביטחון: גלגולו של מכרז הספינות, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2016
  8. ^ 8.0 8.1 יובל אזולאי, ‏גרמניה תמכור ספינות הגנה על שדות הגז בכ-1.8 מיליארד שקל, באתר גלובס, 1411 במאי 2015
  9. ^ סיום חקירת תיק 3000: "פרשת הצוללות", באתר משטרת ישראל, 8 בנובמבר 2018;
    תומר גנון, פרשת הצוללות: המלצה להעמיד לדין את צ'ייני ושמרון, באתר כלכליסט, 8 בנובמבר 2018
  10. ^ יוסי יהושוע, חשיפה: איראן שותפה בחברה שמוכרת צוללות לישראל, באתר ynet, 2 בדצמבר 2016
  11. ^ אלכס פישמן, איתי משיח, אבו דאבי בונה ספינות לחיל הים, באתר ynet, 4 בדצמבר 2016
  12. ^ מירב ארלוזורובההלוואה המוזרה של משרד הביטחון - והספינות שמאיימות להטביע את היחסים בצמרת האוצר, באתר TheMarker‏, 4 בדצמבר 2016
  13. ^ יוסי מלמןהקשר הלבנוני: פיתול נוסף בעסקת הצוללות, פורבס ישראל, ‏04/02/2017
  14. ^ גילי כהן, ג'קי חורי, בתו של שר הביטחון הלבנוני נשואה לאחיו של בעל חברה המעורבת בבניית ספינות לחיל הים, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2016
  15. ^ לילך שובל, ‏"חוד החנית בהגנה על הנכסים האסטרטגיים": צה"ל השיק את ספינת "אח"י מגן", באתר ישראל היום, 24 במאי 2019