ספורטינג ליסבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספורטינג ליסבון
מידע כללי
שם מלא ספורטינג קלוב די פורטוגל
כינוי האריות (Leões)
הירוקים-לבנים (Verde-e-Brancos)
תאריך ייסוד 1906
אצטדיון אצטדיון ז'וזה אלבלדה, ליסבון
(תכולה: 52,000)
נשיא ברונו דה קרבליו
יו"ר Frederico Varandas עריכת הנתון בוויקינתונים
מאמן רובן אמורים
ליגה ליגת העל הפורטוגלית
www.sporting.pt
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אצטדיון ז'וזה אלבלדה, ביתה של ספורטינג

מועדון הספורט של פורטוגלפורטוגזית: Sporting Clube de Portugal) הוא מועדון כדורגל פורטוגלי, הידוע בפורטגל כספורטינג, ומחוץ לפורטוגל כספורטינג ליסבון. ספורטינג היא אחת משלוש הקבוצות המובילות בפורטוגל, יחד עם בנפיקה ליסבון ופורטו. הקבוצה זכתה 19 פעמים באליפות הליגה,[1] 17 פעמים בגביע הפורטוגלי, 9 פעמים בסופר קאפ הפורטוגלי ופעם אחת בגביע אירופה למחזיקות גביע, ב-1964. ספורטינג ליסבון היא אחת משלוש הקבוצות היחידות בפורטוגל (יחד עם בנפיקה ליסבון ופורטו) שמעולם לא ירדו לליגה השנייה.

לאורך השנים הצליחה מחלקת הנוער של המועדון לנפק שחקנים רבים וטובים, ובהם: לואיש פיגו, כריסטיאנו רונאלדו ולואיש בואה מורטה. מחלקת הנוער של ספורטינג צוינה על ידי לואיס פליפה סקולארי וחוסה פקרמן כאחת הטובות בעולם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועדון נוסד על ידי ז'וזה הולטראמאן רוקאט (ז'וזה אלבלדה) עם תמיכה כספית של סבו, אלפראדו אאגאסטו דאס נוים הולטראמאן, אשר היה הויקונט של אלואלאד ושימש כנשיא הראשון של הקבוצה. המועדון הוקם ב-1902 בשם ספורט קלוב דה בלאס, שלאחר מכן השתנה למועדון כאמפו גראנד ספורטינג ב-1904, וב-1906 קיבל את שמו הנוכחי, ספורטינג קלאב דה פורטוגל.

ספורטינג שיחקה את משחק הליגה הראשון שלה (הליגה הראשונה של הכדורגל הפורטוגלי) ב-20 בינואר 1935, וניצחה 0–6 את אקדמיקה דה קוימברה. שנה לאחר מכן, ב-1936, ספג המועדון את התבוסה הקשה ביותר בתולדותיו במשחק מול פורטו, כשהקבוצה הובסה 10–1. שנה לאחר מכן נקמה בה ספורטינג כשניצחה אותה בתוצאה 9–1. בשנת 1941, בהדרכתו של המאמן ההונגרי יוז'ף סאבו, חגג המועדון את אליפות הליגה הראשונה בתולדותיו.

השנים הגדולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורטינג הגיעה לשיאה במהלך שנות ה-40 וה-50. הקבוצה זכתה בשבע אליפויות ליגה בשמונה עונות בין 1947 ל-1954, כולל ארבע אליפויות חסרות תקדים ברציפות.

ספורטינג וקבוצת פרטיזן בלגרד עשו שתיהן היסטוריה ב-4 בספטמבר 1955, כששיחקו במשחק הראשון אי פעם בגביע אופ"א למועדונים. ז'ואאו מרטינס כבש את השער הראשון אי פעם בתחרות, בדקה ה-14. המשחק הסתיים בתיקו 3–3. ספורטינג גם חנכה את האצטדיון החדש שלה, אצטדיון José Alvalade, ב-10 ביוני 1956, שהיה מגרשה הביתי עד 2003.

בשנות ה-60, ספורטינג השיגה הצלחה יבשתית, כשזכתה בגביע אופ"א למחזיקות גביע 1963/1964 כשניצחה במשחק הגמר בגמר את מ.ט.ק. בודפשט ההונגרית. הייתה זו הפעם היחידה שבה קבוצה פורטוגלית זכתה בתואר גביע אופ"א למחזיקות גביע.

שנות הבצורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנג'ר האנגלי מלקולם אליסון הגיע לספורטינג ב-1981, ובהדרכתו זכה המועדון בדאבל המקומי (אליפות הליגה והגביע הפורטוגלי), ב-1982. לאחר מכן, בין 1982 ל-2000 סבלה ספורטינג מבצורת של תארים. אף על פי שניצחה את היריבה בנפיקה ליסבון 4–0 בסיכום לזכייה בסופר קאפ הפורטוגזי ב-1987, אוהדי ספורטינג נאלצו לחכות עד 1995 כדי לראות את קבוצתם זוכה בתואר נוסף לאחר שניצחה את מאריטימו 2–0 בגמר הגביע הפורטוגלי. ניצחון זה העניק לספורטינג מקום בסופר קאפ הפורטוגלי של העונה שלאחר מכן בו זכתה הקבוצה. באותה עונת 1995/1996, ספורטינג הגיעה גם לגמר הגביע הפורטוגלי אך הפסידה 3–1 לבנפיקה.

נקודות השיא של תקופה זו כללו ניצחון 1–7 על היריבה המושבעת בנפיקה ליסבון ב-14 בדצמבר 1986. ספורטינג הגיעה גם לחצי גמר גביע אופ"א ב-1991 עד שהודחה על ידי אינטר מילאנו.

שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 זכתה ספורטינג באליפות במחזור האחרון עם ניצחון 4–0 על סלגיירוש, וסיימה בצורת של 18 שנה ללא אליפות. בעונה שלאחר מכן, ספורטינג זכתה גם בסופר קאפ אך סיימה רק במקום השלישי בליגה. בעונת 2001/2002, זכתה ספורטינג באליפות הליגה ה-18 שלה, זכתה בגביע וגם בסופר קאפ לשנת 2002.

בעונת 2004/2005 העפילה הקבוצה לגמר גביע אופ"א, אך הפסידה במשחק הגמר 1–3 לצסק"א מוסקבה הרוסית, במשחק אשר התקיים באצטדיונה הביתי, אצטדיון ז'וזה אלבלדה. הקבוצה הגיעה שוב עד לשלב חצי גמר הליגה האירופית בעונת 2011/2012 אז הודחה על ידי אתלטיק בילבאו. ספורטינג גם הגיעה לראשונה לשלב הנוקאאוט של ליגת האלופות בעונת 2008/2009, אך הובסה בשמינית הגמר על ידי באיירן מינכן עם הפסד מצטבר של 12–1. בזירה המקומית, לספורטינג לא היו הצלחות באותן שנים.

בעיות כלכליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנים של ניהול פיננסי כושל, ספורטינג צברה חובות שעלו על 276 מיליון אירו עד 2011. גם התוצאות על המגרש היו שליליות, כאשר ספורטינג סיימה במקום השביעי בליגה בעונת 2012/2013, המיקום הנמוך ביותר של המועדון אי פעם. שינויים ניהוליים התרחשו בהפרש של חודשים או שבועות. מנובמבר 2009 עד מאי 2013, 9 מאמנים הוחלפו, ואף אחד מהם לא שרד בתפקידו יותר מעונה שלמה.

תחת המאמן לאונרדו ז'רדים בעונת 2013/2014, ספורטינג סיימה במקום השני בליגה, ובכך הבטיחה השתתפות בליגת האלופות בעונת 2014/2015 לראשונה מזה חמש שנים, אך לא צלחה את שלב הבתים.

בעונת 2014/2015 זכתה ספורטינג בגביע הפורטוגלי ה-16 בתולדותיה, התואר הראשון של המועדון מזה שבע שנים. בעונת 2015/2016 ספורטינג לא זכתה בתואר, וסיימה במקום השני בליגה עם 86 נקודות, שתי נקודות אחרי בנפיקה, למרות ששברה את שיא הנקודות שלה בליגה.

2021–הווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2020/2021, לאחר שהודחה מהליגה האירופית על ידי ל.א.ס.ק. לינץ, ספורטינג זכתה בגביע הליגה וסיימה את תקופת 19 השנים שלה מבלי לזכות באליפות הליגה הפורטוגלית וזכתה בתואר בפעם ה-19 בתולודתיה. ב-31 ביולי גם זכתה בסופר קאפ התשיעי שלה לאחר ניצחון 2–1 על ספורטינג בראגה.

בשלב הבתים של ליגת האלופות בעונת 2021/2022 ספורטינג העפילה ספורטינג לשלב שמינית הגמר בפעם הראשונה מאז עונת 2008/2009, שם הודחה על ידי מנצ'סטר סיטי בתוצאה 0–5 בסיכום שני המשחקים.

אצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורטינג משחקת באצטדיון ז'וזה אלבלדה, שנבנה לקראת יורו 2004. ב-2005 אירח האצטדיון את משחק גמר גביע אופ"א בו הפסידה ספורטינג לצסק"א מוסקבה על אף יתרון הביתיות.

סגל שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-3 בפברואר 2023[2]

מס' עמדה שם
1 ספרדספרד שוער אנטוניו אדאן
2 ברזילברזיל הגנה מתאוס רייס
3 הולנדהולנד מגן ג'רי סנט ג'וסטה
4 אורוגוואיאורוגוואי הגנה סבסטיאן קואטס (קפטן)
5 יפןיפן קשר הידמאסה מוריטה
6 יווןיוון קשר סוטיריס אלכסנדרופולוס
10 אנגליהאנגליה קשר מרכוס אדוארדס
11 פורטוגלפורטוגל חלוץ נונו סנטוש
12 אורוגוואיאורוגוואי שוער פרנקו ישראל
13 פורטוגלפורטוגל הגנה לואיס נטו (קפטן שני)
15 אורוגוואיאורוגוואי קשר מנואל אוגרטה
16 פורטוגלפורטוגל קשר רושיניה
17 פורטוגלפורטוגל חלוץ פרנסיסקו טרינקאו (בהשאלה מברצלונה)
18 גאנהגאנה חלוץ עבדול פאטאו איסאהאקו
19 ספרדספרד הגנה הקטור ביירין
20 פורטוגלפורטוגל חלוץ פאוליניו
מס' עמדה שם
22 פורטוגלפורטוגל שוער אנדרה פאולו
23 פורטוגלפורטוגל קשר דניאל בראגאנסה
25 פורטוגלפורטוגל הגנה גונסאלו אינסיו
26 חוף השנהבחוף השנהב הגנה אוסמן דיומנדה
28 פורטוגלפורטוגל קשר פדרו גונסלבש
32 ארגנטינהארגנטינה קשר מתאו טנלונגו
33 ברזילברזיל חלוץ ארתור גומש
41 ברזילברזיל שוער דייגו קלאי
46 פורטוגלפורטוגל הגנה גונסאלו אסטבש
47 פורטוגלפורטוגל הגנה ריקדרו אסג'יו
71 פורטוגלפורטוגל הגנה פלאביו נאזיניו
77 כף ורדהכף ורדה חלוץ ז'ובאנה קאברל
79 פורטוגלפורטוגל חלוץ יוסף שרמיטי
82 פורטוגלפורטוגל קשר מתאוש פרננדש
84 פורטוגלפורטוגל קשר דאריו אסוגו
91 פורטוגלפורטוגל חלוץ רודריגו ריביירו

שחקנים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]


תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ספורטינג ליסבון בוויקישיתוף
  • אתר האינטרנט הרשמי של ספורטינג ליסבון (בפורטוגזית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חזרה לימים הגדולים: ספורטינג ליסבון אלופת פורטוגל, באתר ynet, 12 במאי 2021
  2. ^ Equipa principal, www.sporting.pt (ב־European Portuguese)


הליגה האירופית - עונת 2023/2024
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
אנגליהאנגליה וסטהאם יונייטד הולנדהולנד אייאקס סקוטלנדסקוטלנד ריינג'רס איטליהאיטליה אטאלנטה אנגליהאנגליה ליברפול ספרדספרד ויאריאל איטליהאיטליה רומא גרמניהגרמניה באייר לברקוזן
יווןיוון אולימפיאקוס צרפתצרפת מרסיי ספרדספרד ריאל בטיס פורטוגלפורטוגל ספורטינג ליסבון אוסטריהאוסטריה ל.א.ס.ק. לינץ צרפתצרפת סטאד רן צ'כיהצ'כיה סלביה פראג אזרבייג'ןאזרבייג'ן קרבאך
גרמניהגרמניה פרייבורג אנגליהאנגליה ברייטון אנד הוב אלביון צ'כיהצ'כיה ספרטה פראג אוסטריהאוסטריה שטורם גראץ בלגיהבלגיה רויאל אוניון סן-ז'ילואז ישראלישראל מכבי חיפה מולדובהמולדובה שריף טירספול נורווגיהנורווגיה מולדה
סרביהסרביה TSC באצ'קה טופולה יווןיוון א.א.ק. אתונה קפריסיןקפריסין אריס לימסול פוליןפולין ראקוב צ'נסטוחובה צרפתצרפת טולוז יווןיוון פנאתינייקוס שווייץשווייץ סרבט ז'נבה שוודיהשוודיה האקן