ספורט מוטורי בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרוץ בפארק אשכול, 2000
ראלי הפרעונים בנגב, 1994

ערך זה סוקר את ענף הספורט המוטורי בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-70 וה-80: מרוצים באשקלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוץ ראלי באשקלון, 10 ביולי 1987

המרוץ המאורגן הראשון בישראל התקיים בשנת 1970, כאשר הצליחה קבוצת יזמים ישראלית לשכנע מארגני מרוצי מכוניות מגרמניה לקיים מרוץ בארץ. לצורך המרוץ אורגן מסלול על כבישים שנסללו באותה עת בעיר אשקלון לקראת הקמת שכונה חדשה. המרוץ היה אמור להתקיים בשבת ה-21 בנובמבר, אך בעקבות הפגנות של חרדים נדחה המרוץ ליום ראשון. ביום המרוץ התייצבו כמה עשרות נהגים מחו"ל ואף מספר נהגים מישראל, ביניהם רפאל הלפרין ואדוארד אטלר. חוסר הניסיון של המארגנים הישראלים בא לידי ביטוי בחוסר הפרדה בין הקהל ובין המסלול, דבר שגרם להתפרצות של הקהל למסלול והוביל להפסקת וביטול המרוץ כמה דקות לאחר שהחל.[1]

15 שנים לאחר המרוץ המבוטל חזרה אשקלון להוות מרכז לספורט המוטורי בישראל כאשר מסלול מרוצים רשמי נסלל בעיר כאטרקציה שנועדה למשוך תיירות לעיר. המסלול נחנך במהלך חג הפסח במעמד ראש העיר. במהלך שנת 1986 התקיימו במסלול מרוצים שזכו לחסות של המגזין אוטו שקם באותה שנה ושל ספונסרים רבים וב-1987 התקיימה עונת מרוצים שכללה 6 מרוצים. למרות ההצלחה הגדולה, סכסוכים פנימיים גרמו להתרחקות של מפרסמים והובילו לסיום תקופת המרוצים.[2]

חוק הספורט המוטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים ספורט מוטורי לא היה חוקי בישראל. עם זאת, בישראל התקיימו מרוצים תוך העלמת עין מצד שלטונות החוק. בתחום מרוצי האופנועים נערכו בעיקר מרוצי שטח בקטגוריות אנדורו, סופרמוטו ומוטוקרוס. בנוסף, נערכו מדי פעם מרוצי אספלט לקטנועי ואופנועי 50 סמ"ק. מרוצי ראלי נערכו בדרום ובצפון הארץ על פי סטנדרטים מקובלים בעולם אך בהסתר מרשויות החוק. בין המקומות המועדפים לתחרויות נמצאו מסלולי מנחתים נטושים כמו אלו שבערד ומנחת בר-יהודה ליד מצדה או מנחת שדה תימן ליד באר שבע. בשנות ה-80 פורסמו גם מרוצי הראווה שהתקיימו באשקלון ומרוצים אחרים שהתקיימו בכבישי הנגב ובחולות סמוך לבאר שבע.

ב-2006 נסלל באופן לא חוקי מסלול למרוצי כביש שאורכו 1,200 מטרים על שטח של 25 דונם (מספר דונמים נוספים יועדו לשימושים נלווים) ליד היישוב כוכב יאיר ויועד לרכבי קרטינג, אופנועים ומכוניות. אולם עוד בטרם נחנך הוצא צו מנהלי להריסתו שבוצע באופן מיידי בסוף חודש דצמבר 2006 בשל הבנייה הלא חוקית.

ב-14 בדצמבר 2005 אושרה הצעת חוק שהגיש חבר הכנסת אהוד רצאבי בנושא הספורט המוטורי. החוק אמור היה להיכנס לתוקפו תשעה חודשים לאחר אישורו, כלומר בחודש אוקטובר 2006. את המועד הזה רשאי היה שר החינוך, התרבות והספורט, באישורה של ועדת החינוך, התרבות והספורט לדחות לתקופה שלא תעלה על ששה חודשים, והוא אכן דחה זאת למרץ 2007.

בשנת 2007 הקים שר המדע התרבות והספורט דאז (בהמשך בשנת 2009 עם בחירת הכנסת ה-18 הופרד משרד המדע ממשרד התרבות והספורט) ראלב מג'אדלה את הרשות לנהיגה ספורטיבית, אשר הייתה אחת ההגדרות באישור החוק. למנהל הרשות מונה יוסי ניסן ומטרת הרשות לפקח ולהוביל את ענף הספורט המוטורי בישראל לכשתקנות החוק יאושרו במלואן ופעילות ספורט מוטורי תתאפשר באופן רציף. עד אז תפקיד הרשות לקדם את ניסוח התקנות ולאשרם על ידי שבעה משרדי ממשלה שונים אשר אמונים על חוק הספורט המוטורי בישראל. במסגרת חקיקת החוק, הוגדר כי הרשות לנהיגה ספורטיבית תכיר בהתאחדויות אשר ירכזו את תחומי הפעילות מול העמותות השונות הקיימות בתחום הספורט המוטורי בישראל. שתי התאחדויות הוכרו בתקופת כהונתו של השר: ראלי רייד – אשר מאגדת תחתיה את כלל מועדוני הג'יפים ורכבי השטח בישראל וכן התאחדות הכידונאים – אשר מאגדת תחתיה את כלל מועדוני האופנועים כביש ושטח כאחד וכן מועדוני הטרקטורונים. עוד קובע חוק הספורט המוטורי כי יש לתקן 13 תקנות בנושאים כגון: רישוי, ביטוח, אגרות, ביטוחים, מאמנים, מסלולים, כשירות רפואית ועוד.

ב-21 ביולי 2009 אושרו בוועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת 4 תקנות מחוק הספורט המוטורי. התקנות אשר עודכנו כחלק מתהליך החקיקה הן בנושאים: רישיון נהיגה תחרותי, רישיון כלי תחרותי, ביטוח ומדריך ומאמן. נכון לספטמבר 2009 אושרו על ידי משרדי הממשלה 11 תקנות אך יש להצביע עליהן בוועדת החינוך. ב–21 ביולי 2009 אושרו בוועדת החינוך בכנסת 4 תקנות מחוק הספורט המוטורי. התקנות אשר עודכנו כחלק מתהליך החקיקה הן בנושאים: רישיון נהיגה תחרותי, רישיון כלי תחרותי, ביטוח ומדריך ומאמן. באוקטובר 2009 הוכרה ההתאחדות השלישית י.ר.ד.א כהתאחדות לענפי הרכב השונים בהם: ראלי ספרינט, ראלי קרוס, אוטו קרוס, ספורט עממי ועוד על ההכרה חתומה שרת התרבות והספורט לימור לבנת. ענף הקארטינג נמצא גם הוא בדיון ונראה כי תוכר התאחדות קארטינג בקרוב. ענפי הספורט הימי והספורט האווירי אינם עומדים על הפרק בשלב זה שכן לא הוגשו בקשות לרשות לנהיגה ספורטיבית במשרד הספורט על ידי אף עמותה פעילה שכן חוק הספורט המוטורי קובע שקריטריון בסיסי להכרה בעמותה כהתאחדות הוא פעילות רציפה ותקינה על-פי רשם העמותות של שנתיים לפחות, עוד קובע החוק כי הכרה בהתאחדות תעשה אך ורק אם לא הייתה בקשה דומה ולכן עד כה לא נקבע התאחדות שתעסוק בנושא הראלי כפי במקובל בעולם.

אירועים ומסלולים מוטוריים בישראל לאחר חקיקת הספורט המוטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהחלו לגבש חוקים המאשרים את קיומם של ענפי הספורט המוטורי בישראל, החל הענף לחוות פריחה מחודשת. תחילה המאמץ התמקד פחות בקיום תחרויות ויותר ביצירת חשיפה ציבורית בתחום הספורט המוטורי על ידי קיום תחרויות ראווה.

בחודש דצמבר 2011 התקיים באילת טורניר ראווה מוטורי עם מכוניות מסוג פורמולה רנו ואחרות ולכבודו נסלל במתחם הנמל באילת מסלול זמני באורך 1,200 מטרים והוקמו יציעים זמניים לכ-3000 צופים. בעקבות הצלחתו אילת אירחה מרוץ דומה שנה לאחר מכן. בכוונתה היתה לבחון קיום אירוע שנתי של מרוצי מכוניות. גם עיריית ירושלים תכננה לקיים בסוף 2012 מרוצי מכוניות מסוג פורמולה 3 ואחרות וגם אופנועים, במסלול באורך של כ-2 ק"מ בכבישי העיר שעבר גם סמוך לחומות העיר העתיקה. בפועל הטורניר התקיים רק בחודש יולי 2013 כמרוץ ראווה ומשך כ-100,000 צופים. באוקטובר 2014 התקיים טורניר ראווה נוסף במסלול מעט שונה ועם מגוון כלי רכב ואופנועים.

המרוץ החוקי הראשון (לא מרוץ ראווה) היה מרוץ רכבי שטח שהתקיים באוגוסט 2012 בחולות שליד היישוב אשלים בנגב ומכונה מרוץ "באחה אשלים". מסלול המרוץ היה באורך 20 ק"מ אך בטורניר נדרש להקיף אותו 5 פעמים כך שהמרוץ היה בעצם לאורך 100 ק"מ. המרוץ שלעצמו התקיים גם בעבר אך ללא היתר חוקי כמו המרוץ ב-2012. מרוצים אחרים שנערכו כבר ב-2012 התקיימו בקצרין. מירוץ חוקי נוסף שהתקיים ב-30 באוגוסט 2012 היה מרוץ דראג ודריפטים שהתקיים במנחת שדה תימן ליד באר שבע ללא נוכחות קהל והיה בסיס למספר מירוצים כאלה שהאחרון בהם היה מרוץ דראג דימונה באוקטובר 2017.

לאחר אישור הספורט המוטורי בישראל מתוכננים לקום לפחות שלושה אתרים מרכזיים לספורט המוטורי. האחד מוקם סמוך ליישוב קצרין ברמת הגולן על שטח של כ-60 דונם ועלות בנייתו כ-5 מיליון ש"ח ומיועד לעיקר למרוצי שטח לצד מרוצי כביש והושלם בחלקו ב-2012. משרד התרבות והספורט יצא במכרז בסוף 2014 למימון הקמת מסלול מרוץ תיקני באורך של 1.5 ק"מ ובעלות של 4 מיליון ש"ח באזור פריפריאלי למרוצי דראג וראלי קרוס וגם להדרכת נהיגה. במכרז זכתה ערד והמסלול השני בארץ בתכנונו של שופט המרוצים וחבר ההתאחדות הבינ"ל לספורט מוטורי אד קסרזון צפוי להיפתח בקיץ 2017 ובעלות הקמה של 5 מיליון שקלים. עם זאת מדובר במתחמי מרוצים קטנים יחסית.

פארק מוטורי אמיתי על שטח של מאות דונמים אמור היה להיות מוקם סמוך לקיבוץ חצרים בצפון הנגב על שטח של כ-320 דונם ובעלות של מעל 100 מיליון שקל לפארק המוטורי, לצד השקעה נוספת בשטחי מסחר ובילוי ומלונאות בסמוך לו. עבודות ההקמה של "נגב פארק אקסטרים" החלו בקיץ 2017 ויבוצעו בשלבים.

כל אתר מאתרי הספורט המוטורי צפוי להכיל מספר מסלולים למרוצי מסלול ושטח. אתרים פחות מוסדרים הם אתרים המיועדים לרכיבת שטח. כך למשל באזור מערב בנימין מוקם מסלול שטח המשולב בפארק אזורי שיכלול גם נחל מלאכותי. המסלול מיועד לאופנועי שטח וטרקטורונים. גם במכון וינגייט בנתניה שאירח מ-2012 מספר תחרויות שטח ברכיבת אופנועים (מוטוקרוס וכדומה), הוכשר בסוף 2015 מסלול שטח קבוע לתחרויות רכיבה לאופנועי שטח וטרקטורונים עם יציע לקהל.

מסלול מוטורי קצר באורך כ-580 מטר נחנך באזור התעשייה בבית שאן בסוף 2015, אך עד מהרה הוסדר בעיקר כמסלול קרטינג ולא מסלול מרוצים של ממש אם כי משמש גם מירוצי אופנועים.

באפריל 2016 נחנך בחדרה גם על שטח של 50 דונם מתחם של מוטוקרוס הכולל גם בית ספר לנהיגת שטח מטעם הונדה ומיועד לרכבים ואופנועי שטח ואף אופני שטח.

גם מועצת בקעת הירדן מתכננת להקים פארק מוטורי גדול בבקעת הירדן בעלות של 100 מיליון ש"ח. חלקו הראשון כולל מסלול ראלי-קרוס באורך 1,400 מטרים (שסלילתו עלתה כ-3.5 מיליון ש"ח) סמוך לפצאל שנחנך כבר בסוף חודש מאי 2016. אך התוכנית הכוללת היא למתחם מרוצים בשטח של 900 דונם.

הישגים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2004 הלל סגל ועידו כהן זוכים במקום הראשון בקטגורית ה-T1 בראלי דקר
  • דני קוגלביץ', יקי אבימור, נדב לוגסי ורז היימן הופכים לישראלים הראשונים שמשתתפים ב-ISDE.

2007

  • ראלי הפרעונים במצרים:

רוכב KTM ערן וולנברג, מסיים במקום ה-11 בדירוג הכללי של קטגורית האופנועים ובמקום השלישי בקטגורית המרתון. רז היימן והלל סגל מסיימים במקום ה-14 בדירוג הכללי של הרכבים ובמקום השני בקטגורית T2 דיזל. רוי פרוידנהיים מסיים במקום ה-60 בדירוג הכללי ובמקום השני בקטגורית הטרקטורנים.

  • באחה 1000 בדרום אמריקה:

2008

  • בליגת רנו פורמולה בהונגריה:

זכה אלון דאי זוכה בתואר האליפות. שנה לאחר מכן, ב-2009, הוזמן דאי להשתתף בליגת אסיה, אותה סיים במקום הראשון. לאחר מכן בשנת 2016 הצטרף אלון לסבב ה-nescar האמריקני[3] .

  • באחה 1000 מקסיקו:

יובל שרון מסיים במקום השלישי בקטגורית ה"איירון מן" על טרקטורון הונדה.

  • אולימפיאדת האנדורו הבינלאומית:

לראשונה, משתתפת נבחרת ישראל הרשמית ב-ISDE הנערכת ביוון, עם 6 רוכבים רשמיים ועוד 6 רוכבים מועדון. מבין חברי הנבחרת - נדב לוגסי, הדר עציוני ואוריה כרמלי זכו במדליית כסף, תומר שמש ושחר סולמיני זכו במדליית ארד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נועם וינד, מחיפושית מקרטעת ועד פורמולה – הסיפור של הספורט המוטורי בישראל, Mako‏, 27 באוגוסט 2011
  2. ^ גל חזיזה, וידאו: מרוצי ראלי אשקלון, באתר אשקלוןנט, 16 בדצמבר 2011
  3. ^ [1]