ספייה סולטאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספייה סולטאן
Safiye Sultan
לידה 1550
אלבניה
פטירה 1619 (בגיל 69 בערך)
איסטנבול, האימפריה העות'מאנית
שם מלא ספייה סולטאן
מדינה האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה המאוזולאום של מוראט השלישי, מסגד חאגיה סופיה, איסטנבול
עיסוק ולידה סולטאן
דת אסלאם סוני
בן זוג מוראט השלישי
שושלת בית עות'מאן
תואר ולידה סולטאן
צאצאים

מהמט השלישי שהזאדה מאהמוט עיישה סולטאן

פטמה סולטאן
ולידה סולטאן ה־3
1595–1603
(כ־8 שנים)
מונרך בתקופה מהמט השלישי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מליקה ספייה סולטאן (טורקית עות'מאנית: صفیه سلطان; 15501619) הייתה פילגשו האלבנית של הסולטאן העות'מאני מוראט השלישי והוולידה סולטאן בתקופת שלטונו של בנה, מהמט השלישי וסבתם של אהמט הראשון ומוסטפא הראשון. ספייה הייתה גם אחת מן האישים הבולטים בתקופה שנודעה כסולטנות הנשים. היא התגוררה בחצר המלכות של האימפריה העות'מאנית במשך מלכותם של שבעה סולטאנים: סולימאן המפואר, סלים השני, מוראט השלישי, מהמט השלישי, אהמט הראשון, מוסטפא הראשון, ועות'מאן השני.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהותה של ספייה מבולבלת לעיתים קרובות עם זו של חמותה הוונציאנית, נורבאנו, מה שהביא כמה להאמין שגם ספייה ממוצא ונציאני. עם זאת, ספייה הייתה ממוצא אלבני, ילידת רמות דוקאג'ין.

בשנת 1563, בגיל 13, היא הוצגה כפילגש למוראט השלישי העתידי על ידי בת דודו היומאשה סולטאן, נכדתו של סולימאן המפואר. היא נהייתה לפילגש למוראט (בנו הבכור של הסולטאן סלים השני). ב-26 במאי 1566 היא ילדה את בנו של מוראט, מהמט השלישי לעתיד, באותה שנה שמת סולימאן המפואר.

האסקי סולטאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספייה הייתה הפילגש היחידה של מוראט לפני המלכתו, והוא המשיך לנהל איתה מערכת יחסים מונוגמית במשך כמה שנים לסולטנות שלו. אמו, נורבאנו, יעצה לו לקחת פילגשות נוספות לטובת השושלת, שעד שנת 1581 היה רק ​​יורש אחד שנותר בחיים, מוראט ובנם של ספייה, מהמט. בשנת 1583, האשימה נורבאנו את ספייה בשימוש במכשפות ומכשפים בכדי להפוך את מוראט לאין אונים ולמנוע ממנו להיפגש עם פילגשים חדשות. האשמה זו הביאה למאסר ועינויים של משרתיה של ספייה. אחותו של מוראט, אסמהאן, הציגה בפניו שתי פילגשות יפות, אותן קיבל. כשהוא נרפא מאין האונות שלו, הפך לאב לעשרים בנים ועשרים ושבע בנות.

דיווחים ונציאניים קובעים כי לאחר מרירות ראשונית שמרה ספייה על כבודה ולא גילתה קנאה בפילגשותיו של מוראט. היא אפילו רכשה יותר כבוד עבורו וזכתה לתודה של הסולטאן, שהמשיך להעריך אותה ולהתייעץ איתה בעניינים פוליטיים, במיוחד לאחר מותה של נורבאנו. בשנותיו האחרונות של מוראט, חזרה ספייה להיות בת זוגו היחידה. עם זאת, לא סביר שספייה הפכה אי פעם לאשתו של מוראט - אף על פי שההיסטוריון העות'מאני, מוסטפא עלי, מתייחס אליה ככזו, הוא סותר את הדיווחים של השגרירים הוונציאניים והאנגלים.

היא הייתה בעלת השפעה בתור האסקי, דרגה שהוענקה לה פחות משנה לאחר שמוראט הומלך. כפי שג'ובאני מורו דיווח בשנת 1590 "בסמכות שהיא נהנית ממנה (ספייה) כאם הנסיך, היא מתערבת מדי פעם בענייני מדינה, אם כי היא מכובדת מאוד בכך ומאזין לה מלכותו הרואה בה הגיונית וחכמה".

יחד עם מוראט נולדו לספייה ארבעה ילדים:

  • מהמט השלישי (26 במאי 1566 - 22 בדצמבר 1603), הפך לסולטאן הבא לאחר אביו מוראט השלישי;
  • שהזאדה מהמוט (1568 - 1581);
  • עאישה סולטאן (נפטרה ב -15 במאי 1605), נישאה לראשונה ב-20 במאי 1586 לאבראהים פאשה, נישאה שנית ב-5 באפריל 1602 ליימשישי חסן פאשה, נישאה שלישית ב־29 ביוני 1604 לגוז'לצה מהמוט פאשה;
  • פאטמה סולטאן, התחתן ב-6 בדצמבר 1593 עם חליל פאשה, התחתנה שנית בדצמבר 1604 להיזיר פאשה.

ולידה סולטאן ועוצרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מוראט נפטר בשנת 1595, ספייה דאגה שבנה מהמט יומלך כסולטן, והיא הפכה לוולידה סולטאן - אחת החזקות בהיסטוריה העות'מאנית. עד למות בנה בשנת 1603, הפוליטיקה העות'מאנית נקבעה על ידי מפלגה בראשות עצמה וגזנפר אגא, ראש הסריסים הלבנים וראש הארמון הקיסרי הפנימי.

ספייה נהנתה משכר עצום של 3,000 אקצ'ה ביום במהלך החלק האחרון של שלטון בנה. כאשר מהמט השלישי יצא למערכה בהונגריה בשנת 1596, הוא העניק לאמו כוח רב על האימפריה והותיר אותה אחראית על האוצר. במהלך שלטונה הזמני היא שכנעה את בנה לבטל מינוי של שופט איסטנבול ולהעביר את השיפוט הגדול את לדמת אבראהים פאשה, חתנה.

עיצוב פנים של מסגד ייני באיסטנבול החל בתקופת שלטונה של ספייה.

ספייה ציוותה להוציא להורג את נכדה מחמוט בשנת 1603, לאחר שמגדת עתידות חזתה כי מהמט השלישי ימות בעוד שישה חודשים ובנו יירש את מקומו. לדברי שגריר אנגליה, מהמוט היה מוטרד מ"איך שאביו הובל לגמרי על ידי הסולטאנה הזקנה, סבתו והמדינה הפכו לחורבה, והיא לא מכבדת אלא את רצונה שלה להשיג כסף".

את מהמט השלישי ירש בנו אהמט הראשון בשנת 1603. אחת ההחלטות הגדולות הראשונות שלו הייתה לשלול את סבתו מכוחה - היא גורשה לארמון הישן ביום שישי, 9 בינואר 1604. כשאחיו של אהמט הראשון, מוסטפא הראשון, הפך לסולטאן בשנת 1617, אמו, האלימה סולטאן, קיבלה 3,000 אק'צה ביום אף על פי שחמותה ספייה עדיין הייתה בחיים.

כל הסולטנים הבאים היו צאצאים של ספייה.

יחסי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספייה, כמו נורבאנו, דגלה במדיניות פרו-ונציאנית בדרך כלל והתערבה בקביעות מטעם שגרירי ונציה, אחד מהם תיאר אותה בפני הסנאט כ"אישה מלשונה, מהימנה, ואני קורא לומר כי רק בה יש לי מצא אמת בקונסטנטינופול; לכן זה תמיד יועיל לשלוותך לקדם את הכרת התודה שלה".

ספייה שמרה גם על קשרים טובים עם אנגליה. היא שכנעה את מהמט השלישי לתת לשגריר אנגליה להתלוות אליו במסע בהונגריה. אחד ההיבטים הייחודיים בקריירה שלה הוא שהיא התכתבה אישית עם המלכה אליזבת הראשונה של אנגליה, והתנדבה לעתור את הסולטאן מטעמה של אליזבת. שתי הנשים החליפו גם הן מתנות. באחת הפעמים קיבלה ספייה את דיוקנה של אליזבת בתמורה ל"שני בגדי בד כסף, חגורת בד אחת מכסף, ושתי מטפחות שנרקמו בזהב המוני". במכתב משנת 1599 מגיבה ספייה לבקשתה של אליזבת לקשרים טובים בין האימפריות:

"קיבלתי את מכתבך... בעזרת האל, אתחיל לפעול בהתאם למה שכתבת. ליבך יכול להיות שליו מהבחינה הזו. אני נוזפת לעיתים קרובות בבני, הסולטאן, לפעול בהתאם לברית בינינו. אני לא נמנעת מלדבר איתו בצורה הזו... בעזרתו של האל, החברות בינינו לעולם לא תיעלם. שלחת לי כרכרה והיא הגיעה. אני מקבלת אותה בהנאה. אני שלחתי לך חלוק, אבנט, שתי מגבות אמבט גדולות מצופות זהב, שלוש ממחטות, אודם וכתר פנינים."

ספייה השתמשה בכרכרה בטיולים לעיר, שנחשבה לשערורייתית. חילופי מכתבים ומתנות אלה בין ספייה לאליזבת הציגו דינמיקה מגדרית מעניינת ליחסים הפוליטיים שלהם. בצד האמצעים המסורתיים להחלפת נשים במטרה להבטיח בריתות דיפלומטיות, כלכליות או צבאיות, חילופי אליזבת וספייה העמידו אותן בעמדת הכוח ולא מושאי החילוף.

תופעה יוצאת דופן ביחסיה של ספייה עם אנגליה הייתה משיכתה לפול פינדר, מזכיר השגריר האנגלי ומי שהעניק לספייה את הכרכרה של אליזבת. לדברי תומאס דאלאם (שהגיש את מתנת העוגב של אליזבת למהמט השלישי), "הסולטאנה אכן חיבבה מאוד את מר פינדר, ואחר כך היא שלחה לו מכתב שייפגש עמה אך פגישתם נכשלה".

פטירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסלי פירס מציינת בספרה כי ספייה עדיין הייתה בחיים בחודשי הפרישה הראשונים של כלתה ב"ארמון הישן" בין שתי כהונותיו של מוסטפא הראשון, מה שאומר שהיא חיה לפחות עד 1619 ומתה בתקופת שלטונו של נינה עות'מאן השני. ספייה נקברה בקברו של מוראט השלישי.

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותה של ספייה סולטאן מגולמת על ידי השחקנית הטורקייה חוליה אוושר בסדרה הטורקית "המאה המפוארת - קסם".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ספייה סולטאן בוויקישיתוף