ספינת ביון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספינת ביון של הצי הגרמני

ספינת ביון היא כלי שיט המיועד לאסוף מודיעין, בדרך כלל דרך אמצעי האזנה אלקטרוניים. לעתים מחדירים מרגלים או כוחות מיוחדים באמצעות ספינות ריגול.

ספינות ביון מופעלות בדרך כלל על ידי ממשלות. עלות הפעלתן רבה והן דורשות ציוד ייעודי. בדרך כלל הן חלק מן הצי של אותה מדינה, אך לעתים הן מופעלות על ידי סוכנויות ביון וקיימים מקרים בהם ספינות ביון התחזו לגופים מסחריים אזרחיים, למשל לספינות דיג (אשר נותרות לעתים קרובות באותו מקום תקופה ארוכה).

ספינות ביון למעקב אלקטרוני קיימות לפחות מתקופת המלחמה הקרה. הן שימשו בין היתר למעקב אחר ניסויים בנשק גרעיני ואחר שיגורי טילים (במיוחד טילים בליסטיים בין-יבשתיים). לספינות ביון תפקיד חשוב בלוחמה נגד צוללות ותפקיד נוסף שלהן הוא מעקב וזיהוי צוללות. ארצות הברית הפעילה כ-80 ספינות ביון שפעלו במישור זה (בהסוואה של ספינה למחקר סביבתי), בעוד שברית המועצות הפעילה כ-60 ספינות ביון בתפקיד זה (במסווה של מחקר הידרוגרפי[1]). ברית המועצות השתמשה גם בצי הדייג שלה בשנות ה-80 והתקינה בספינות דיג אמצעי אלינט וסיגינט[2].

מקרים בהם נפגעו צוותי ספינות ביון בעבודתם:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ספינת ביון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקור בוויקיפדיה בשפה האנגלית: The Ferret Fleets - Time, Friday 02 February 1968
  2. ^ מקור בוויקיפדיה בשפה האנגלית: Moscow's South Pacific Fishing Fleet Is Much More Than It Seems - Kim, Byung Ki; The Heritage Foundation, Asian Studies Backgrounder No. 80 September 6, 1988.