ספינת הקיטור וילי
_Intertitle.jpg) | |
| כרזת הסרט המקורית | |
| מבוסס על |
ספינת-הקיטור ביל ג'וניור  |
|---|---|
| בימוי |
וולט דיסני אב אייוורקס |
| הופק בידי |
רוי דיסני וולט דיסני |
| תסריט |
וולט דיסני אב אייוורקס |
| מדבבים |
וולט דיסני (מיקי מאוס) |
| מוזיקה |
וילפרד ג'קסון ברט לואיס |
| אנימטור |
Johnny Cannon, אב אייוורקס, לס קלארק, וילפרד ג'קסון |
| מדינה | ארצות הברית |
| חברת הפקה | אולפני וולט דיסני |
| חברה מפיצה | Celebrity Productions |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 18 בנובמבר 1928 (ארצות הברית) |
| משך הקרנה | 8 דקות |
| שפת הסרט | סרט עם ערוץ קול, שכולל בעיקר מוזיקה וכן מלל דל באנגלית |
| סוגה |
סרט מוזיקלי |
| תקציב | $4,986 |
| סרט קודם | The Gallopin' Gaucho |
| סרט הבא | The Barn Dance |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
ספינת הקיטור וילי (באנגלית: Steamboat Willie) הוא סרט אנימציה קצר משנת 1928, בבימוים של וולט דיסני ואַבּ אָיְוֵרְקְס (Ub Iwerks).[1] זהו סרט שחור-לבן שהופק באולפני וולט דיסני והופץ על ידי חברת Celebrity Productions. סרט קצר זה נחשב כזה שבו הוצגו לראשונה דמויותיהם של מיקי מאוס,[2] ושל חברתו מיני, אך שתי הדמויות נחשפו לראשונה לעין הצופים מספר חודשים קודם לכן, בהקרנות ניסיון. "ספינת הקיטור וילי" הוא הסרט השלישי שהופק בכיכובו של מיקי מאוס, אך הוא היה הראשון מבין הסרטים בכיכובו שהופץ מסחרית.[3]
הסרט נודע גם כאחד הסרטים המונפשים הראשונים עם ערוץ שמע מסונכרן. למעשה, היה הסרט המונפש הראשון ששילב פסקול מלא, ובכך נבדל מסרטים מונפשים קודמים ששילבו קול לצד תנועה, כדוגמת "Song Car-Tunes" (1924-1927) של אולפני אינקוול (Inkwell) ו-"Dinner Time" (1928) של אולפני ואן ביורן (Van Beuren). בנוסף, הוא נבדל מסרטי אנימציה קודמים ששילבו קול, במידת הפופולריות הרבה שרכש.[4]
את הפסקול יצרו מעצבי הפסקולים וילפרד ג'קסון וברט לואיס, והוא כולל נעימות כדוגמת "Steamboat Bill", שהוא שירו של ארתור קולינס (Arthur Collins) מ-1911, ושיר העם האמריקני "Turkey in the Straw". שמו של הסרט מהווה פארודיה על סרטו של באסטר קיטון "Steamboat Bill Jr." (1928),[5] שבתורו ביסס את שמו על שירו של קולינס "Steamboat Bill". את כל עבודת הדיבוב בסרט ביצע וולט דיסני, אם כי הפסקול כולל מעט מאוד צלילי דיבור בעלי משמעות.[א]
לצד ביקורת מסוימת שנמתחה על הסרט על כך שהציג את נושא ההתעללות בבעלי חיים באור הומוריסטי, הורעפו עליו תשבחות רבות מצד המבקרים, לא רק על שום שהציג לעולם את דמותו של מיקי מאוס - אחת הדמויות הקלאסיות והמצליחות ביותר בהיסטוריה של האנימציה, אלא גם על שום חדשנותו. ב-1994 נבחר "ספינת הקיטור וילי" על ידי קבוצה של אלף מאנשי תעשיית האנימציה, במקום ה-13 ברשימת "50 הסרטים המונפשים הטובים ביותר"[ב]. ב-1998 נבחר כסרט לשימור בידי ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית, בשל החשבתו כסרט "בעל חשיבות תרבותית, היסטורית או אסתטית".[3]
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקי מאוס מנווט ספינת קיטור ששטה בנהר, ומכך ניתן להסיק כי הוא רב-החובל של הספינה. הוא שורק בעליצות את נעימת "Steamboat Bill" ומשתמש בשלוש המשרוקיות של הספינה ככלי נגינה בשירו. תוך זמן קצר מגיע רב-החובל האמיתי (פיט), המגרש את מיקי בכעס מגשר הספינה. מיקי מפגין מחווה של זלזול כלפי פיט, ופיט בועט בו וגורם לו ליפול ולהתגלגל על גרם המדרגות המוביל אל סיפון הספינה, להחליק על גוש סבון על הסיפון ולנחות בתוך דלי מים. תוכי הנמצא על הסיפון לועג לו, ומיקי משליך עליו בתגובה את דלי המים.
כעת פיט מנווט את הספינה בעצמו, ובמהלך כך הוא לועס טבק ויורק אותו כלפי הרוח. הטבק שהוא יורק עף לאחור, פוגע בפעמון הספינה וגורם לו לצלצל. פיט משתעשע מכך ויורק שוב, אך הפעם הטבק עף אל פניו.
הספינה עוצרת בנקודת איסוף של מטען, ומיקי מעלה לסיפון חיות משק שונות. כאשר הספינה יוצאת שוב לדרכה, מופיעה מיני מאוס בריצה, ומנסה להספיק לעלות על הספינה לפני שהיא מתרחקת. מיקי לא מבחין בה בזמן, אך היא רצה אחרי הספינה על החוף ומיקי מעלה אותה לסיפון בעזרת המנוף המשמש להעלאת מטען לספינה.
מיני אוחזת בגיטרה ובדפים הכוללים תווי נגינה לשיר "Turkey in the Straw", ובנחיתתה על הסיפון, נופלים אלו מידיה ונאכלים על ידי עז שהועלתה לסיפון. מיקי ומיני מסובבים את זנבה של העז כאילו היה זרוע פטיפון, ומתוכה בוקעים קולות השיר שאת דפי התווים שלו זללה. מיקי משתמש בחפצים שונים על הספינה ככלי הקשה, ו"מנגן" בבעלי החיים שעל הסיפון כאילו היו כלי נגינה.[6][7][8]
לבסוף מגיע פיט, הזועם בשלב זה, והוא שולח את מיקי לעבוד בקילוף תפוחי אדמה. בחדר קילוף תפוחי האדמה, מופיע אותו תוכי מקודם, מתיישב על החלון ולועג שוב למיקי. מיקי זורק עליו תפוח אדמה קלוף למחצה, ומפיל אותו בכך לנהר שעליו שטה הספינה. בסיום הסרט נראה מיקי צוחק למשמע התוכי הנאבק לשחות במים והקורא לעזרה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדברי רוי דיסני, וולט דיסני שאב את ההשראה ליצירת "ספינת הקיטור וילי" כשצפה בסרט "זמר הג'אז" (1927), מהסרטים הראשונים שכללו פסקול מסונכרן עם התמונה, שזכה להצלחה מרובה.[3] דיסני יצר את מיקי מאוס כדמות הדגל החדשה של אולפניו, במקום אוסוולד הארנב בר המזל, שאת זכויות היוצרים עליו הפסיד לצ'ארלס מינץ (Charles Mintz). אולם, שני הסרטים הראשונים שהופקו בכיכובו של מיקי, גרסאות אילמות של "שיגעון של אווירון" ו"הגאוצ'ו הדוהר", לא קנו אחיזה בקרב הקהל, ודיסני לא הצליח להשיג עליהם חוזה הפצה עם חברת הפצה קולנועית. דיסני היה סבור כי הוספת הממד הקולי תהפוך את סרטיו של מיקי למושכים יותר ותסייע להגביר את העניין סביבם.
"ספינת הקיטור וילי" לא היה הסרט המונפש הראשון ששילב ערוץ שמע המסונכרן עם התמונה. "אולפני אינקוול" ("Inkwell Studios") של דייב ומקס פליישר הפיקו עוד קודם לכן שבעה סרטים מונפשים עם ערוץ קול, במסגרת סדרת סרטי "Song Car-Tunes" שהחלה במאי 1924. אולם, "אינקוול" לא הצליחו בסרטי "Song Car-Tunes" לסנכרן את הקול בצורה מושלמת עם התמונה, וב"ספינת הקיטור וילי" הצליחו אולפני דיסני במשימה זו, בעזרת שימוש בטכניקת "קְלִיק טְרַאק" (click track), שבה שולבו בסרטי התמונה סימנים מיוחדים שסייעו לנגנים לשמור על התיאום ועל הקצב הנכון (בעקרון פעולה דומה למטרונום).[9] חודש לפני שיצא הסרט לאקרנים, הופץ "Dinner Time", סרטו של פול טרי (Paul Terry) ששילב אף הוא ערוץ שמע, אך זה כשל בקופות.
ביוני 1927 ניסה איש העסקים פאט פאוורס (Pat Powers) לרכוש את חברת "פונופילם" ("Phonofilm") של לי דה פורסט, ששיווקה את המצאתו של דה פורסט לטכניקה להוספת ערוץ שמע לסרטים, אך פאוורס לא הצליח לרכוש אותה. בעקבות זאת שכר פאוורס את שירותיו של אחד מעובדיו לשעבר של דה פורסט, ויליאם גריטי (William Garrity), על מנת שיעתיק את מערכת הפונופילם עבורו, בגרסה שאותה כינה פאוורס "הסינפון של פאוורס" ("Powers Cinephone"). באותו שלב היה דה פורסט במצב כלכלי רעוע מכדי שיוכל לפתוח בהליך משפטי כנגד פאוורס, על הפרת זכויות היוצרים שלו. פאוורס שכנע את דיסני להשתמש במערכת הסינפון ב"ספינת הקיטור וילי", זאת לפני שהתגלע בין השניים ויכוח כספי, שסב גם סביב כך שפאוורס שכר את שירותיו של האנימטור אב אייוורקס ב-1930, בעת שזה עבד באולפניו של דיסני.
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט "ספינת הקיטור וילי" הופק בין יולי לספטמבר 1928, בתקציב משוער של 4,986$.[3] תחילה היו האנימטורים של הסרט בספק כי סרט מונפש עם פסקול ייראה מספיק אמין, ועל כן לפני שהופק לסרט פסקול, דיסני ערך הקרנת מבחן של הסרט מול קהל צופים, כשאת הסרט מלווה פסקול המנוגן על ידי להקה חיה.[10] ההקרנה נערכה ב-29 ביולי, כשהסרט עדיין אינו גמור. קהל הצופים ישב בחדר הסמוך למשרדו של דיסני. רוי אחיו מיקם את המקרן מחוץ לבניין, והסרט הוקרן דרך חלון, כך שרחש המקרן לא יפריע לפסקול החי. אב אייוורקס פרש סדין מאחורי המסך, ומאחוריו הוא הציב מיקרופון שחובר לרמקולים שהוצבו לצד הקהל. המוזיקה החיה נוגנה על ידי נגנים שישבו מאחורי הסדין. וילפרד ג'קסון ניגן על מפוחית פה, אב אייוורקס הקיש על סירים ומחבתות בקטע שבו מיקי מקיש על החפצים בספינה וג'וני קאנון (Johnny Cannon) הפיק קולות מגוונים באמצעות כלים שונים, למשל השתמש במשרוקית מגופה ובמרקקה כדי להפיק קולות פעמון. וולט דיסני היה אמון על דיבוב הדיאלוג הדל שהיה בסרט, בעיקר נהמות, קולות צחוק וצווחות. לאחר כמה חזרות, הם היו מוכנים להופעה מול קהל, שהורכב מעובדי האולפן של דיסני ומנשותיהם.
תגובת הקהל הייתה חיובית ביותר, וההקרנה נסכה בוולט דיסני ביטחון להמשיך ולסיים את הסרט. בהעלותו את זיכרונותיו מהקרנה ראשונה זו, אמר אייוורקס כי "ההשפעה שהייתה לסרט על הקהל הקטן שלנו הייתה לא פחות ממחשמלת. הם הגיבו כמעט באופן אינסטינקטיבי לשילוב זה של קול ותנועה. חשבתי שהם צוחקים עליי. אז הם הביאו אותי לצפות במופע מהקהל, וההקרנה החלה מחדש. זה היה פשוט נוראי, אבל נהדר! וזה היה משהו חדש! לעולם לא התרגשתי כך לפני כן בחיי. שום חוויה שחוויתי לאחר מכן לא השתוותה לכך."[11]
בחפשו חברה שתפיק את פסקול הסרט, נסע דיסני לניו יורק. לבסוף החליט להשתמש במערכת הסינפון של פאט פאוורס, שאותה ביסס פאוורס על המצאתו של לי דה פורסט, הפונופילם (מבלי להעניק לדה פורסט קרדיט על כך).
את הפסקול של הסרט בגרסתו הסופית ניגנה להקת "גרין בראדרס נובלטי באנד" ("Green Brothers Novelty Band"), בניצוחו של קרל אדוארדה (Carl Edouarde). האחים ג'ו וליו גרין מהלהקה אף סייעו בתזמון של המוזיקה ביחס לתמונה בסרט. הניסיון הראשון לסנכרן את הפסקול עם התמונה היה לכישלון חרוץ. דיסני נאלץ למכור את מכוניתו כדי לממן ניסיון שני להקליט את הפסקול. הפעם הניסיון עלה יפה, בזכות השימוש בטכניקת "קליק טראק", שבה נוסף לסרט "כדור קופץ" (טכניקת 'Bouncing ball'), שעזר לשמור על הקצב המתאים בעת הקלטת הקול.[12]
הקרנה מסחרית ותהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקרנת הבכורה של "ספינת הקיטור וילי" נערכה ב-18 בנובמבר 1928 ב"תיאטרון קולוני של יוניברסל" ("Universal's Colony Theatre"; כיום הברודוויי ת'יאטר) בניו יורק.[13] הסרט הופץ על ידי חברת "Celebrity Productions" ותקופת ההקרנה המסחרית הראשונה שלו ארכה שבועיים. דיסני קיבל על הסרט 500$ בשבוע, סכום כסף שנחשב סכום גדול באותה תקופה.[12] הסרט הוקרן לפני "Gang War" ("מלחמת כנופיות"), סרט גנגסטרים באורך מלא שהופק עצמאית. "ספינת הקיטור וילי" היה להצלחה מיידית, בעוד ש-"Gang War" לא זכה להצלחה מרובה ושקע בתהום הנשייה.[4]
מידת ההצלחה שלה זכה "ספינת הקיטור וילי" הביאה פרסום עולמי לא רק לוולט דיסני, אלא גם לדמותו של מיקי מאוס. ב-21 בנובמבר פרסם המגזין וראייטי ביקורת על הסרט, ובה נכתב "אין זה הסרט המונפש הראשון שבו התמונה מסונכרנת עם פסקול, אך הוא הראשון שגורף את אהדת הקהל. [ספינת הקיטור וילי] מציג מידה גדושה של חדשנות והמצאה בתחום האנימציה, שמשולבת בצורה חכמה עם צלילי הפסקול. השילוב של שניהם סוחט צחוק מתגלגל. פרצי צחוק נשמעו ב'קולוני' במהירות כזו, שהם נדחקו ונדחסו באולם."[14]
בעקבות הצלחת הסרט, הופקו לשני סרטיו הקודמים של מיקי מאוס גרסאות עם פסקול נלווה, שהוקרנו בתפוצה נרחבת.
ב-28 ביולי 2023 הופץ בדיסני+ ספיישל מתוך הסדרה "העולם המופלא של מיקי מאוס", אשר נקרא "ספינת הקיטור סילי-וילי" ומשמש כמחווה לסרט זה.
צנזורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
30 שניות הוסרו מהסרט בחלק מגרסאותיו, מאחר שהוצגו בהם תכנים שעלולים להיתפס כהתעללות בוטה בבעלי חיים, למשל קטע המציג את מיקי מאוס מושך בזנבו של חתול תוך דריכה עליו, ולאחר מכן מסובב אותו מעל לראשו כשהוא אוחז בזנבו, וכן קטע המציג אותו מושך חזירים צעירים מעטיניה של אמם המיניקה אותם, ומותח את צווארו של ברווז, כל זאת כחלק מהשעשוע שלו בנגינה לצלילי השיר "Turkey in the Straw". הסרט בגרסתו המלאה נכלל בין היתר במארז ה-DVD "Mickey Mouse in Black and White" ("מיקי מאוס בשחור-לבן") מתוך סדרת "Walt Disney Treasures" ("אוצרות וולט דיסני"). בסרט המלא ניתן לצפות גם ברשת, בחשבון YouTube רשמי של דיסני (ראו כאן).
זכויות יוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט היה מושאן של מספר מחלוקות הנוגעות לזכויות יוצרים. תוקפן של זכויות היוצרים על הסרט התארך מספר פעמים לפי חוקים שנחקקו בקונגרס האמריקאי. עם זאת, הועלתה הטענה שהסרט נמצא ברשות הציבור, בשל עניינים טכניים הנוגעים להצהרת זכויות היוצרים המקורית של הסרט.
מספר פעמים היה "ספינת הקיטור וילי" קרוב לעבור לרשות הציבור בארצות הברית. בכל פעם, הוארך תוקפן של זכויות היוצרים. במהלך השנים היו 4 תאריכים שונים שבהם היה הסרט צפוי לעבור לרשות הציבור: לראשונה ב-1956, לאחר מכן התאריך חודש ל-1984, אז ל-2003 לפי חוק זכויות היוצרים של 1976, ולבסוף ל-2023 (התאריך הנוכחי שבו צפויות זכויות היוצרים עליו לפוג), לפי חוק הארכת זכויות היוצרים של 1998 (שכונה גם "חוק ההגנה על מיקי מאוס").[15] זכויות היוצרים של הסרט בארצות הברית פגו אמנם בסוף שנת 2023.
נטען[16] כי הארכות אלו של תוקף זכויות היוצרים היו תוצאה של פעילות אינטנסיבית של שדלנים מטעם חברת וולט דיסני. אחרים טענו כי חוקי הקונגרס שהאריכו את זכויות היוצרים, נחקקו בתגובה לשינויים במוסכמות בינלאומיות הנוגעות לתוקף זכויות יוצרים, מוסכמות שאליהן מחויבת ארצות הברית.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 קבע גרגורי ס. בראון (Gregory S. Brown), שערך בעבר מחקרים בעבור דיסני, כי הסרט נמצא כבר ככל הנראה ברשות הציבור בארצות הברית, בשל טעויות בניסוח הודעת זכויות היוצרים המקורית.[17] בפרט, הוא טען כי הודעת זכויות היוצרים המקורית של הסרט ציינה שני שמות נוספים לאחר "דיסני" ולפני הצהרת זכויות היוצרים, ועל כן, לפי חוק זכויות היוצרים של 1909, כל תביעה להכרה בזכויות יוצרים היא בטלה וחסרת תוקף. פרופסור דניס קרג'לה (Dennis Karjala) מאוניברסיטת המדינה של אריזונה הציע שאחד מתלמידיו בפקולטה למשפטים ייקח על עצמו כמטלת קורס לבדוק האם יש בטענותיו של בראון ממש. לורן ונפלט (Lauren Vanpelt) לקחה על עצמה לבדוק את הנושא, וחיברה מאמר שבו היא אישרה את טענותיו של בראון. היא פרסמה את הפרויקט שלה ברשת ב-1999.[18] אחריה חיבר סטודנט למשפטים מאוניברסיטת ג'ורג'טאון מאמר המאשר את מסקנותיו של בראון, שעליו הגיבה חברת דיסני באיום בתביעה על אותו סטודנט.[17][19][20]
ב-1 בינואר 2024 "ספינת הקיטור ווילי" הפכה ליצירה ברשות הציבור בארה"ב. [21]
הפצה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט נכלל בקלטת האוסף "דיסני וידאו: סדרת הזהב - מיקי מאוס", שאותה הפיצה בישראל חברת פורום פילם כקלטת וידאו, שכוללת דיבובים בעברית לכמה מקטעיו הקלאסיים של מיקי מאוס.[ג] האוסף כולל את הגרסה הלא-מצונזרת של "ספינת הקיטור וילי", וכולל משפט אחד בעברית - כאשר מיקי מקלף תפוחי אדמה בתא הקילוף, שואל אותו התוכי בלעג "להביא לך עוד תפוחי אדמה?".[22]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסרט המלא
"ספינת הקיטור וילי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"ספינת הקיטור וילי", באתר AllMovie (באנגלית)- "ספינת הקיטור וילי", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
"ספינת הקיטור וילי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- Walt Disney Animations Steamboat Willie - הסרט "ספינת הקיטור וילי" באורך מלא, מתוך חשבון רשמי של חברת דיסני באתר YouTube, עלה לרשת ב-27 באוגוסט 2009
- ספינת הקיטור וילי, באתר The Encyclopedia of Disney Animated Shorts (באנגלית)
- The Test Screening of Steamboat Willie, באתר FilmSound.org (באנגלית)
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המילים היחידות בעלות המשמעות שנאמרות בסרט הן "רד למטה!" ("Get down there!") שממלמל פיט בכעס; התוכי אומר "הצילו! מלח נפל למים!" ("Help! Man overboard!"); וכמו כן אומר התוכי למיקי לאחר שהוא מתגלגל על גרם מדרגות: "אני מקווה שלא נפצעת, בחור גדול!" ("Hope you don't feel hurt, big boy!" - ראו Plane Crazy About Mickey Mouse, MousePlanet.com).
- ^ רשימה זו נתפרסמה בספר ייעודי: Beck, Jerry (ed.) (1994). The 50 Greatest Cartoons: As Selected by 1,000 Animation Professionals. Atlanta: Turner Publishing. ISBN 1-878685-49-X.
- ^ האוסף, מבית דיסני, נקרא בגרסתו המקורית "Cartoon Classics: Limited Gold Editions: Mickey" (מסדרת "Limited Gold Edition I"), והוא חלק מסדרה של קלטות אוסף לקטעיהן של דמויות דיסני. הוא הופץ לראשונה לווידאו ב-1984, באנגלית.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ באשר להגייה הנכונה: ראו מדריך הגייה באתר ספריית הקונגרס בנוגע לשם המשפחה, והתייחסות להגיית שמו הפרטי ב-2001 Official Disneyana Convention, Part 3 - 9/28/01, MousePlanet.com
- ^ Walt Disney Treasures - Mickey Mouse in Black and White (1932) באתר Amazon; חטיבת תיאור המוצר, של מארז DVD זה של סרטיו של מיקי מאוס, שהופק בידי דיסני, מתארת את "ספינת הקיטור וילי" כסרטון הבכורה של מיקי מאוס.
- ^ 1 2 3 4 "ספינת הקיטור וילי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ 1 2 Steamboat Willie (1929), Screen Savour
- ^ ראו באתר Main Street Cinema, אשר תכניו מובאים מטעם דיסני, ושמציין את הקשר בין הסרטים.
- ^ Rimgaila Salys, The Musical Comedy Films of Grigorii Aleksandrov: Laughing Matters, Intellect Books, 2009, page 86
- ^ Stephen Jay Gould, Perpetual Youth, New Scientist, 7 June 1979, page 832
- ^ Hal Leonard, The New Illustrated Treasury of Disney Songs, Hal Leonard Publishing Corporation, 1998
- ^ Finch, Christopher (1995). The Art of Walt Disney from Mickey Mouse to the Magic Kingdom. New York: Harry N. Abrahms, Inc., Publishers. p. 23. ISBN 0-8109-2702-0.
- ^ Fanning, Jim (1994). Walt Disney. Chelsea House Publishers. ISBN 9780791023310.
- ^ The Test Screening of Steamboat Willie
- ^ 1 2 Steamboat Willie at The Encyclopedia of Disney Animated Shorts
- ^ Broadway Theater Broadway | The Shubert Organization 1691 Broadway, between 52nd and 53rd streets, now The Broadway Theater.
- ^ Robert Palestini, Going Back to the Future: A Leadership Journey for Educators, page 63
- ^ Lawrence Lessig, Copyright's First Amendment, 48 UCLA L. Rev. 1057, 1065 (2001)
- ^ Lessig, Free Culture, p. 220
- ^ 1 2 Menn, Joseph (2008-08-23). "Disney's rights to young Mickey Mouse may be wrong". Los Angeles Times. נבדק ב-2008-08-22.
- ^ Vanpelt, Lauren (Spring 1999). "Mickey Mouse -- A Truly Public Character". אורכב מ-המקור ב-2008-10-02. נבדק ב-2008-08-22.
- ^ Hedenkamp, Douglas A. "Free Mickey Mouse: Copyright Notice, Derivative Works, and the Copyright Act of 1909 (Spring, 2003)". Virginia Sports & Entertainment Law Journal (2).
- ^ 2 Va. Sports & Ent. L.J. 254, full text, ASU College of Law
- ^ Mickey, Disney, and the Public Domain: a 95-year Love Triangle | Duke University School of Law, web.law.duke.edu (באנגלית)
- ^ "דיסני וידאו: סדרת הזהב - מיקי מאוס", פורום פילם