ספי הנדלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספי הנדלר
אין תמונה חופשית
לידה 1972 (בן 50 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס מפקד גלי צה"ל עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
תולדות האמנות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ספי הנדלר (נולד ב-1972) הוא היסטוריון אמנות ועיתונאי ישראלי, בעל דוקטורט מאוניברסיטת הסורבון, מומחה לאמנות הרנסאנס והבארוק באיטליה. החל מ-2016 משמש כמנהלה של הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע״ש גניה שרייבר.[1] בין השנים 2016-2020 כיהן כראש החוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדלר בוגר תיכון חדש בתל אביב. הוא בעל תואר ראשון בתולדות האמנות ובמשפטים מאוניברסיטת תל אביב. בשנת 2009 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת הסורבון בפריז.

החל מ-1990 שימש כתב גלי צה"ל לענייני פלילים באזור תל אביב והמרכז, כתב לענייני משפט וכתב מפלגות. חתן פרס מפקד גלי צה"ל יחד עם אודי סגל (הפינה של אודי וספי), 1992. ב-1995 עבר לתפקיד עורך בדסק החדשות של העיתון "מעריב". ב-1999 החל לשמש ככתב העיתון בפריז וב-2004 עבר לתפקיד מקביל ב"ידיעות אחרונות", בו שימש עד שנת 2007. בעבודתו העיתונאית בצרפת התמקד בין השאר במצב היהודים במדינה ובעליית גל ה״אנטישמיות החדשה״. הוא הוכרז כחתן פרס בני ברית על סיקור גל האנטישמיות בצרפת, 2004.

בינואר 2010 מונה לעורך "הארץ השבוע" - המוסף הפוליטי של העיתון "הארץ".[3] תחת עריכתו שינה המוסף הוותיק את פניו והחל לצאת בפורמט טבלואיד בן 24 עמודים החל מאוגוסט 2010.[4] השינוי כלל גם הוספת מדורים חדשים ומתיחת פנים תוכנית של המוסף. הנדלר פרש מתפקידו בסוף חודש אוגוסט 2012 עם החלטת הנהלת "הארץ" להפסיק ולהוציא לאור את המוסף הפוליטי.

הוא הצטרף לסגל החוג לתולדות האומנות בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב שם הוא כיהן כראש החוג בשנים 2020-2016.[5] הנדלר נבחר מספר פעמים על ידי תלמידיו למרצה מצטיין ואף זכה בתואר ״מצטיין הרקטור בהוראה״ בשנת הלימודים תשע״ט (2018-2019).[6] הוא הקים את תוכנית המצטיינים והמצטיינות לתואר ראשון בתולדות האמנות בראשה הוא עומד משנת 2013.

הנדלר הוא חתן פרס "ל'ארמה די ברטשניידר" (L'Erma di Bretschneider) האיטלקי לתולדות האמנות 2010, לכתב היד הטוב ביותר שפורסם בשנת 2013 כספר בצרפתית: "La Guerre des Arts: Le Paragone peinture-Sculpture en Italie, XV-XVII siècle". ספרו השני עסק בדיוקנו של גמד החצר של משפחת מדיצ׳י, מורגנטה. הספר יצא לאור בפירנצה באיטלקית ובאנגלית. בנוסף לפרסומים בכתבי עת מדעיים הנדלר תורם לקטלוגים מחקריים בתחום אמנות הרנסאנס, בין השאר לתערוכות שנערכו בפירנצה, בפרנקפורט, בפריז ובניו יורק.

בשנת 2016 נבחר הנדלר לאקדמיה הצעירה הישראלית שליד האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים,[7] והיה להיסטוריון האמנות הראשון שנבחר לגוף זה, המאגד מאז 2012 את החוקרים הצעירים המבטיחים בישראל.

לצד פעילות האקדמית הנדלר משלב פעילות ציבורית בתחום מומחיותו. הוא מכהן מאז שנת 2012 כחבר מועצת קרן וולף המחלקת את פרסי וולף ואת מלגות קריל וולף. החל משנת 2017 הוא מכהן כחבר בוועדת התערוכות של מוזיאון תל אביב לאמנות. בנוסף לכך הוא כותב בעיתון הארץ אודות נושאים הנוגעים לאמנות בכלל ולאמנות הרנסאנס בפרט.[8]

בחודש מרץ 2018 אצר יחד עם ד״ר שרון אהרונסון-להבי פרויקט בגלריה האוניברסיטאית תחת הכותרת ״נימוסי שולחן״ בו הוצגו יצירות אמנות העוסקות ביחס האנושי לאוכל ופרקטיקות התנהגות שמחולל העיסוק במזון. הפרויקט כלל תערוכת אמנות עכשווית באוצרות נירית נלסון, הקמת תיאטרון בתוך חלל הגלריה בו הוצגו מחזות קולינריים ושורה של אירועים עליהם הייתה אחראית האוצרת הקולינריית של הפרויקט רונית ורד. הוא המשיך לאצור פרויקטים משותפים בגלריה, ״קווי הגנה. מאז׳ינו בר-לב ומעבר״ עם גליה גור זאב (2018) ותערוכת ״פלאנט״ עם ד״ר תמר מאיר. התערוכה זכתה במקום השני בתחרות תערוכת השנה בעולם למוזיאון אוניברסיטאי, פרס אותו מעניק איגוד המוזיאונים האוניברסיטאי הבינלאומי, UMAC, המסונף למועצה הבינלאומית למוזיאונים הפועלת תחת ארגון אונסק״ו.

בחודש יולי 2018 הודיעה שגרירות צרפת בישראל כי הנדלר מונה ל״אביר האמנויות והספרות״, תואר כבוד אותו מעניקה הרפובליקה הצרפתית למי שתרמו תרומה משמעותית להפצת התרבות הפרנקופונית ברחבי העולם.

הנדלר היה ממובילי המאבק הציבורי לעצירת מכירת אוצרות ממוזיאון האסלאם ע״ש ל.א. מאיר בירושלים.[9] הוא התבטא בתקשורת בחריפות נגד המכירה שיזמה הנהלת המוזיאון[10] ונגד עמדת בית המכירות הפומבי סותביס[11] שאמור היה למכור את החפצים מאוסף המוזיאון באוקטובר 2020. בשיאה של השערורייה הוא סיפר לעיתונאי גיא רולניק כי הופעלו עליו לחצים כדי לסגת מן המאבק אבל התעקש לאור תפיסתו שאלו אוצרות השייכים לכלל הציבור הישראלי.[12] בחודש מרץ 2021 הודיעו משרד התרבות, הנהלת המוזיאון ובית המכירות הפומבי על ביטול המכירה והמאבק הוכתר בהצלחה. הנדלר קרא בעקבות כך להקשיח את החקיקה הישראלית באופן שיימנע מקרים דומים בעתיד.[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצירת קשר, הגלריה האוניברסיטאית
  2. ^ סקופ, ירדן (2016-10-27). "ספי הנדלר מונה לראש החוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב". הארץ. נבדק ב-2016-10-29.
  3. ^ ענת קם‏, ספי הנדלר יערוך את מוסף "הארץ השבוע", באתר וואלה!‏, 5 בינואר 2010
  4. ^ ספי הנדלר, האשליה האופטית של פורמט הטבלואיד, באתר העין השביעית, 17 ביוני 2012
  5. ^ אתר למנויים בלבד ירדן סקופ, ספי הנדלר מונה לראש החוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2016
  6. ^ מצטייני הרקטור בהוראה לשנת תשע"ט - סגל בכיר, teaching-center.tau.ac.il
  7. ^ ביכורי המדע הישראלי: 7 מדענים ומדעניות מצטרפים לאקדמיה הצעירה, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 25 במאי 2016
  8. ^ "לופן": עומר סי עושה ביונסה, ועל הדרך אנחנו מקבלים שיעור באמנות, Haaretz הארץ
  9. ^ חרף התנגדויות, המוזיאון לאמנות האסלאם מעמיד למכירה 268 פריטים יקרי ערך, Haaretz הארץ
  10. ^ לעצור את מכירת אוצרות מוזיאון האיסלאם, Haaretz הארץ
  11. ^ חרפת סותביס: המכרתם וגם ירשתם?, Haaretz הארץ
  12. ^ "האזינו | מאחורי הקלעים של שערוריית האמנות הגדולה בישראל". TheMarker. נבדק ב-2021-03-13.
  13. ^ מזוודות כסף מקטאר - גרסת מוזיאון האיסלאם, Haaretz הארץ