ספליט (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספליט
Split
Split Hebrew.jpg
בימוי מ. נייט שאמלאן עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה ג'ייסון בלאם
מ. נייט שאמלאן
מארק בינסטוק
תסריט מ. נייט שאמלאן עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה לוק פרנקו סיארוצ'י
שחקנים ראשיים ג'יימס מק'אבוי
אניה טיילור-ג'וי
בטי באקלי
מוזיקה ג'יימס ניוטון הווארד
צילום מייק גילאקיס עריכת הנתון בוויקינתונים
מפיץ סרטי יוניברסל
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
אולפן Blinding Edge Pictures
בלאמהאוס הפקות
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 20 בינואר 2017
משך הקרנה 117 דקות[1]
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מתח
סרט אימה
תקציב 9 מיליון דולר[2]
הכנסות 278 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו split2017
סרט קודם בלתי שביר עריכת הנתון בוויקינתונים
סרט הבא מיסטר גלאס
סרטים בסדרה בלתי שביר
www.splitmovie.com
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ספליטאנגלית: Split; ובעברית: פיצול) הוא סרט אימה פסיכולוגי אמריקאי משנת 2016 אותו כתב וביים מ. נייט שאמלאן, שגם הפיק יחד עם מארק בינסטוק וג'ייסון בלאם.[3] זהו סרט המשך לסרטו של שאמלאן משנת 2000, "בלתי שביר". מככבים ג'יימס מק'אבוי, אניה טיילור-ג'וי ובטי באקלי. העלילה נסובה אודות גבר הסובל מהפרעת זהות דיסוציאטיבית עם 23 זהויות, אשר חוטף שלוש בחורות כדי להקריבן לאישיות ה-24 שלו; "החיה", אישיות אלוהית רבת עוצמה ורצחנית.

הקרנת הבכורה התקיימה ב-26 בספטמבר 2016 במסגרת פסטיבל פנטסטיק פסט (אנ'). הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית ב-20 בינואר 2017. ובישראל - ב-2 בפברואר 2017. בעקבות הקרנות הבכורה, מבקרי הקולנוע שיבחו רבות את האווירה המותחת והמפחידה, הכתיבה, הבימוי, האפקטים, הפעלולים ואת המשחק. הסרט הכניס כ-278 מיליון דולר לעומת תקציב הפקה של כ-9 מיליון דולר בלבד.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש נערות צעירות, קלייר (היילי לו ריצ'רדסון), מרסיה (ג'סיקה סולה) וקייסי (אניה טיילור-ג'וי), נחטפות ונכלאות בידי "דניס", אחת מ-23 הזהויות השונות שבמוחו של קווין וונדל קראם (ג'יימס מק'אבוי), קורבן התעללות בילדותו המאובחן עם הפרעת זהות דיסוציאטיבית. הפסיכיאטרית של קווין, ד"ר קארן פלטשר (בטי באקלי), פועלת על פי דוקטרינה המבוססת על מחקרים מסוימים,[4] על פיהם תועדו מקרים בהם בזהויות שונות של אותו אדם נמצאו מאפיינים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים שונים. היא נפגשת עם קווין, לבקשתו של "בארי", אחת מהזהויות של קווין. בפגישתם, קווין מתאר את פיצול האישיות שלו כקבוצה של אישים יושבים על כיסאות בחדר, מחכים בתורם ל"אור" - השליטה על הגוף, בעוד "בארי" הוא זה שקובע מי מהם יקבל את האור. בין הזהויות השונות של קווין: "דניס", גבר האוהב לצפות בנערות צעירות רוקדות בעירום, בעל נטייה לאלימות והפרעה טורדנית-כפייתית; "הדוויג", ילד בן 9; ו"פטרישיה".

קלייר ומרסיה זוממות לתקוף את "דניס", אך קייסי מסרבת לשתף פעולה ורוצה לחכות להזדמנות טובה יותר. הבנות משוחחות עם "פטרישיה" שמבטיחה להם כי ל"דניס" אסור לגעת בהן מאחר שהן מיועדות לשרת מטרה גדולה יותר. קייסי מצליחה להתיידד עם "הדוויג", שמשתף אותן בשמועות על האישיות ה-24 של קווין - "החיה". קלייר מנסה לברוח מהחדר בו הבנות מוחזקות דרך פתח איוורור, אך "דניס" עוצר אותה ונועל אותה בחדר נפרד. מאוחר יותר, גם מרסיה מנסה לברוח, אך נתפסת גם היא ונכלאת בחדר אחר. קייסי מנסה להערים על "הדוויג" ולברוח, אך נכשלת. היא נזכרת בחוויות מילדותה - בהתעללות מינית מצד דודה ג'ון (בראד ויליאם הנקה), שהפך לאפוטרופוס החוקי שלה לאחר מותו של אביה (סבסטיאן ארסילוס).

ד"ר פלטשר מוזעקת למקום מגוריו של קווין על ידי מספר רב של הודעות דוא"ל מ"בארי". היא חושדת שקווין אחראי לחטיפת הנערות (שדבר חטיפתן התפרסם בחדשות), מוצאת את קלייר כלואה במרתף של קווין, אך בטרם היא מספיקה לחלץ אותה, "דניס" תופס, מסמם וכולא אותה. "דניס" נכנס אל תוך קרון רכבת, והופך ל"חיה" - זהות נוספת, בעלת כוח, חוסן, זריזות ומהירות על-אנושיים. ד"ר פלטשר חוזרת אט אט להכרתה, וכותבת על פיסת נייר את הדרך לזמן את קווין האמיתי אל "האור" - לקרוא בקול רם את שמו המלא. בטרם היא מצליחה להזעיק עזרה או לברוח, "החיה" מגיע למקום והורג אותה. בינתיים, כל שלוש הבנות, הכלואות בחדרים נפרדים, מנסות להימלט.

"החיה" תוקף וטורף את קלייר ואת מרסיה, ומתכונן לטרוף גם את קייסי, אך מבחין במספר צלקות על הגוף שלה, מחליט לחוס על חייה ועוזב אותה. זמן קצר לאחר מכן, קייסי מחולצת מהמרתף בו הייתה כלואה על ידי אחד מעמיתיו לעבודה של קווין, והיא מגלה כי נכלאה במרתפי בניין התחזוקה של גן החיות של פילדלפיה, שם קווין עובד ומתגורר. עובדי גן החיות מזעיקים למקום את המשטרה. בעודה מתאוששת מהאירועים בתוך ניידת משטרה, קייסי נשאלת על ידי קצינת משטרה אם היא מוכנה לחזור הביתה - אל דודה.

מאוחר יותר, במקום מחבואו, "דניס", "פטרישיה" ו"הדוויג" מתפעלים מיכולותיו של "החיה", ומביעים את כוונתם לשנות את העולם. במקום אחר, לקוחות דיינר מקומי צופים בחדשות, בהן דיווח על מעשיו של קווין, הזוכה לכינוי "השבט". אחת הלקוחות מזכירה את הדמיון בין קווין לבין טרוריסט על כיסא גלגלים שנעצר 15 שנים לפני כן. האיש שיושב לידה בדיינר, דייוויד דאן (ברוס ויליס), דמות הגיבור מהסרט "בלתי שביר", מציין שהיה זה "מיסטר גלאס" ("מר זכוכית").

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/נית שם הדמות אודות הדמות
ג'יימס מק'אבוי קווין וונדל קראם האנטגוניסט גיבור הראשי של הסרט. גבר בעל 23 זהויות שונות שסבל מהתעללות בילדות.
אניה טיילור-ג'וי קייסי קוק נערה הנחטפת על ידי דניס (אחת מזהויותיו של קווין)
בטי באקלי ד"ר קרן פלטשר פסיכיאטרית המטפלת בקווין
היילי לו ריצ'רדסון קלייר בנואה חברתה לכיתה של קייסי, נחטפת איתה ונטרפת על ידי "החיה"
ג'סיקה סולה מרסיה חברתה לכיתה של קייסי, נחטפת איתה ונטרפת על ידי "החיה"
בראד ויליאם הנקה ג'ון דודה של קייסי
סבסטיאן ארסילוס מר קוק אביה של קייסי
ניל האף מר בנואה אביה של קלייר
קים דירקטור האנה
לין רנה מנחה אקדמית
מ. נייט שאמלאן ג'יי מאבטח בבית הדירות בו מתגוררת ד"ר פלטשר
ברוס ויליס דייוויד דאן דמות שהופיעה לראשונה בסרט "בלתי שביר"

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאמלאן הגה את הרעיון לסרט מספר שנים לפני שהוא כתב את התסריט. הוא הסביר: "במקרה הזה כתבתי את הדמות לפני זמן מה, כתבתי כמה סצנות, אפילו כתבתי את הדיאלוג, וזה באמת יוצא דופן עבורי. זה ישב שם במשך זמן רב, ובאמת שאין לי סיבה ברורה מדוע לא התקדמתי עם זה מוקדם יותר. אבל [עכשיו] זה הרגיש כמו הזמן המושלם לעשות את זה, עם הסוג של הסרטים שאני עושה עכשיו ועם האווירה שאני מתעניין בה - [שילוב של] הומור ומתח".[5] ב-2 באוקטובר 2015, ג'יימס מקאבוי לוהק לסרט לתפקיד הראשי, והחליף את חואקין פיניקס.[6] ב-12 באוקטובר 2015, אניה טיילור-ג'וי, בטי באקלי, ג'סיקה סולה והיילי לו ריצ'רדסון נוספו לצוות השחקנים באופן רשמי.[7] ב-27 באוקטובר 2015, סרטי יוניברסל הצטרפו לפרויקט כחברת ההפצה, וקבעו את שם הסרט - "Split" ("ספליט", פיצול).[8] הדמות של קווין הופיעה כבר באחת הטיוטות הראשונות של התסריט לסרט "בלתי שביר", אך הדמות בסופו של דבר הושמטה, בשל בעיות של "איזון" באותה התקופה, על פי שאמלאן. עם זאת, התסריט עבור "ספליט" כולל מספר סצנות שנכתבו בעבר סביב קווין עבור "בלתי שביר".[9] הסרט "ספליט" מסתיים עם הופעתו של ברוס ויליס בדמותו של דייוויד דאן - הדמות אותה גילם ויליס בסרט "בלתי שביר". דאן מעיר הערה המתייחסת לסרט "בלתי שביר", ובכך ממצב את עלילת הסרט "ספליט" באותו יקום נרטיבי. שאמלאן היה מאוד חשאי בנוגע למעורבותו של ויליס ב-"ספליט", ואף הסיר את סצנת הסיום מתוך הסרט (הסצנה היחידה בה ויליס מופיע), כאשר הסרט הוקרן בפני קהל מבחן.[9] שאמלאן הצהיר שהוא רוצה לעשות בעתיד סרט, אשר ישלב בין "בלתי שביר" לבין "ספליט".[9]

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבכורה העולמית של הסרט הייתה בפסטיבל הסרטים "Fantastic Fest" שבאוסטין, טקסס, ב-26 בספטמבר 2016.[10] כמו כן, הסרט הוקרן בפסטיבל הסרטים של מכון הסרטים האמריקאי בלוס אנג'לס, ב-15 בנובמבר 2016.[11][12] הסרט הוקרן לראשונה בהפצה מסחרית בבתי-קולנוע ב-20 בינואר 2017, בארצות הברית, הממלכה המאוחדת וקנדה.[13]

הכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-12 בפברואר 2017, הסרט גרף 112.3 מיליון דולר בארצות הברית ובקנדה, ו-57.1 מיליון דולר בשאר העולם, ובכך סך הכנסותיו העולמי עומד על 169.4 מיליון דולר, לעומת תקציב הפקה שעמד על 9 מיליון דולר בלבד.[2]

בצפון אמריקה, הסרט עלה לאקרנים במקביל ל-"XXX: הילוך גבוה", "תחייתו של גאווין סטון", "המייסד" ו-"נשות המאה ה-20", ותחזית ההכנסות שלו במהלך סוף השבוע הראשון להקרנתו עמדה על סך 20–25 מיליון דולר מ-3,038 בתי קולנוע.[14] בפועל, הסרט הכניס 2 מיליון דולר מהקרנות מוקדמות בליל חמישי ב-2,295 בתי קולנוע, פי 2 מסרטו הקודם של שאמלאן "הביקור", שיצא בשנת 2015. ביום הראשון להקרנתו, "ספליט" הרוויח 14.6 מיליון דולר,[15] שהעלו את תחזית ההכנסות שלו לכל סוף השבוע ל-30–37 מיליון דולר. בסופו של דבר, הסרט הכניס, במהלך סוף השבוע הראשון להקרנתו, סך של 40.2 מיליון דולר; בכך הפך הסרט לרווחי ביותר בקופות הכרטיסים באותו סוף השבוע, והסרט הרווחי ביותר (בסוף השבוע הראשון להקרנתו) של מקאבוי (למעט סרטי "אקס-מן").[16] בסוף השבוע השני שלו הסרט הכניס 26.3 מיליון דולר - ושוב פעם היה לסרט הרווחי ביותר באותו סוף-שבוע.[17] כך גם היה בשבוע השלישי להקרנתו, עם הכנסות של 14.6 מיליון דולר, ובכך הפך הסרט לסרטו הראשון של שאמלאן שמסיים במקום הראשון בקופות הכרטיסים במשך שלושה שבועות רצופים, מאז "החוש השישי" משנת 1999.[18]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה לביקורות חיוביות בדרך כלל מן המבקרים, כאשר הופעתו של מקאבוי זכתה לשבחים רבים. באתר Rotten Tomatoes, הסרט קיבל דירוג של 74%, בהתבסס על 195 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 6.4 / 10. על פי דעת הקונצנזוס, הסרט "מאפשר לג'יימס מקאבוי להפגין את כישוריו הדרמטיים הרבים ומסמן את חזרתו המהדהדת של מ. נייט שאמלאן לז'אנר סרטי המותחן".[19] האתר Metacritic מדווח ציון ממוצע של 62 מתוך 100, המבוסס על 47 מבקרים, שפירסמו "ביקורות חיוביות בדרך כלל".[20] על פי סקר גולשים של אתר האינטרנט CinemaScore, הסרט קיבל ציון ממוצע של +B (בסולם של +A עד F).[21]

ג'ורדן הופמן (הגרדיאן) העניק לסרט ארבעה כוכבים מתוך חמישה, וקובע כי סרט זה הוא "יצירת מופת של תערובת בין היצ'קוק, אימה וטיפול."[22] כותב נוסף של הגרדיאן, סטיב רוז, שיבח את תפקידו של מקאבוי, וכתב כי "הוא עושה עבודה טובה ועשויה ללא חת של מכירת זהותה המגוונת של הדמות שלו". הוא שיבח את יכולתו להחליף דמויות בסצנה שלקראת סוף הסרט, והעיר: "זה קצת כמו ה-T-1000 בסוף הסרט 'שליחות קטלנית 2: יום הדין'. אבל אין כאן כל אפקטים מיוחדים, אלא רק משחק".[23]

מחלוקת ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט עורר מחלוקת ציבורית עקב טענות לנקיטת סטיגמה שלילית, לכאורה, כלפי הלוקים בהפרעות נפשיות.[24]‏ SANE, ארגון צדקה אוסטרלי למען בריאות הנפש, הצהיר: "סרטים כאלו מחזקים את התחושה הסטריאוטיפית השגויה כי אנשים החיים עם מחלות נפש מורכבות הם מסוכנים ואלימים מטבעם".[25] העמותה הבינלאומית לחקר טראומה ודיסוציאציה פירסמה הצהרה המפריכה את הסטריאוטיפ, על פיו חולים בעלי הפרעת זהות דיסוציאטיבית הם מסוכנים, והמותחת ביקורת על האופן שבו הסרט נעשה "על חשבון אוכלוסייה פגיעה הנאבקת למען הכרה וקבלת הטיפול האפקטיבי לו היא ראויה".[26] מספר אנשים עם הפרעת זהות דיסוציאטיבית יצאו נגד הסרט (ושיווקו) בשל הייצוג של פיצול אישיות כמפחיד או אלים, לרבות שליחת מכתב גלוי לבמאי הסרט.[27][28]

סרט המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מיסטר גלאס

שאמלאן הביע תקווה כי יהיה סרט המשך נוסף בסדרה (אחרי "בלתי שביר" ו"ספליט"), ואמר: "אני מקווה [שיהיה סרט שלישי]. התשובה היא כן ... אני הולך להתחיל לכתוב. [יש לי] מתווה ממש ברור, שהוא מורכב למדי. אבל עכשיו הסטנדרטים שלי למסגרת העלילה גבוהים יותר ... אני כמעט שם, אבל אני עדיין לא שם".[29]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Split (15)". British Board of Film Classification. 29 בנובמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-29 בנובמבר 2016. 
  2. ^ 2.0 2.1 "Split (2017)". Box Office Mojo. בדיקה אחרונה ב-14 במאי 2017. 
  3. ^ Grove, David. "Split Down the Middle: M. Night Shyamalan’s Split Balances Studio Know-How With Indie Innovation". MovieMaker. בדיקה אחרונה ב-12 בינואר 2017. 
  4. ^ Miller, Scott D.; Blackburn, Terrel; Scholes, Gary; White, George; Mamalis, Nick (1991). "Optical Differences in Multiple Personality Disorder: A Second Look". THE JOURNAL OF NERVOUS AND MENTAL DISEASE 179 (3): 132. בדיקה אחרונה ב-13 בפברואר 2017. 
  5. ^ McKittrick, Christopher (20 בינואר 2017). "“Power comes from writing.” M. Night Shyamalan on Split". CreativeScreenwriting.com. בדיקה אחרונה ב-20 בינואר 2017. 
  6. ^ Jaafar, Ali (2 באוקטובר 2015). "James McAvoy In Talks To Replace Joaquin Phoenix In M. Night Shyamalan’s New Film". deadline.com. בדיקה אחרונה ב-8 בדצמבר 2015. 
  7. ^ Kroll, Justin (12 באוקטובר 2015). "M. Night Shyamalan Thriller Starring James McAvoy Adds Four (EXCLUSIVE)". variety.com. בדיקה אחרונה ב-8 בדצמבר 2015. 
  8. ^ McNary, Dave (27 באוקטובר 2015). "M. Night Shyamalan’s Next Movie Titled ‘Split,’ Set for January, 2017 Release". variety.com. בדיקה אחרונה ב-8 בדצמבר 2015. 
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 Couch, Aaron (22 בינואר 2017). "'Split': M. Night Shyamalan Explains an Ending Years in the Making". The Hollywood Reporter. בדיקה אחרונה ב-22 בינואר 2017. 
  10. ^ Rife, Katie (27 בספטמבר 2016). "James McAvoy and M. Night Shyamalan crash Fantastic Fest with Split". The AV Club. בדיקה אחרונה ב-8 בנובמבר 2016. 
  11. ^ "M. Night Shyamalan’s SPLIT Added to AFI FEST 2016". AFI Fest. 28 באוקטובר 2016. בדיקה אחרונה ב-8 בנובמבר 2016. 
  12. ^ "Split". AFI Fest. בדיקה אחרונה ב-8 בנובמבר 2016. 
  13. ^ Sharf, Zack (26 באוקטובר 2016). "‘Split’ Trailer: M. Night Shyamalan Unleashes 23 Different Versions Of James McAvoy In Wild Kidnapping Thriller". Indiewire.com. בדיקה אחרונה ב-8 בנובמבר 2016. 
  14. ^ "‘Split’ And ‘xXx’ Merge Into Market While ‘The Founder’ May Get Lost In Heavy Traffic – Box Office Preview". Deadline.com. 
  15. ^ "'Split' Hauls in $2 Million from Thursday Previews, 'xXx 3' Delivers $1.2M". Box Office Mojo. 
  16. ^ "Uni/Blumhouse’s ‘Split’ Is A Hit With High $39M To $40M+; ‘Xander Cage’ Falls Down". 
  17. ^ "Is Controversy Impacting ‘A Dog’s Purpose’ At The Box Office?". Deadline.com. 
  18. ^ "‘Split’ Dings ‘Rings’; Auds Keep Distance From ‘Space’; ‘Comedian’ Bombs: Sunday Update". Deadline.com. 
  19. ^ "Split (2017)". Rotten Tomatoes. בדיקה אחרונה ב-30 בינואר 2017. 
  20. ^ "Split reviews". Metacritic. בדיקה אחרונה ב-24 בינואר 2017. 
  21. ^ "CinemaScore". cinemascore.com. 
  22. ^ "Split review – James McAvoy is 23 shades of creepy in M Night Shyamalan chiller - Film - The Guardian". בדיקה אחרונה ב-1 באוקטובר 2016. 
  23. ^ Rose, Steve (12 בינואר 2017). "From Split to Psycho: why cinema fails dissociative identity disorder". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-14 בינואר 2017. 
  24. ^ Rose, Steve (12 בינואר 2017). "From Split to Psycho: why cinema fails dissociative identity disorder". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-23 בינואר 2017. 
  25. ^ "Split labelled 'gross parody' of mental illness". ABC News (באנגלית). 20 בינואר 2017. בדיקה אחרונה ב-23 בינואר 2017.  - WebCite
  26. ^ "ISSTD Statement on "Split"". isst-d.org. ינואר 2017. בדיקה אחרונה ב-27 בינואר 2017. 
  27. ^ "A Letter to M. Night Shyamalan, About the Dangerous Stereotypes in His New Film 'Split'". The Mighty (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2017. 
  28. ^ "Open Letter to the Director". The Movie "Split" Hurts Us All (באנגלית). 28 בדצמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2017. 
  29. ^ Joe McGovern (20 בינואר 2017). "Split spoiler: M. Night Shyamalan breaks down film's shock ending". בדיקה אחרונה ב-20 בינואר 2017.