ספנים אמיצים (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספנים אמיצים
Captains Courageous
מידע כללי
מאת רודיארד קיפלינג
איורים שמעון צבר (בגרסה העברית)
שפת המקור אנגלית
סוגה הרפתקאות
מקום התרחשות הרמות הגדולות של ניופאונדלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1897
מספר עמודים 150
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת עם עובד
תאריך 1966
תרגום אמציה פורת
סדרה
סדרת ספרים דן חסכן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ספנים אמיצים כריכה אחורית

ספנים אמיציםאנגלית: Captains Courageous) הוא רומן שכתב הסופר רודיארד קיפלינג. תחילה (1896) פורסם בעיתון "מקלור (McClure)" וב-1897 יצא לאור כספר. הספר מתאר את תהליך התבגרותו של בן עשירים מפונק בשם הרווי צ'יין הבן (Harvey Cheyne Jr), בנו של תעשיין ומיליארדר אמריקאי, מהנקודה בה הוא נופל מאוניית נוסעים ונאסף על ידי ספינת דיג ועד שהוא פוגש שוב את הוריו 3 חודשים מאוחר יותר. בין לבין עובר הבן תהליך התבגרות על סיפונה של ספינת הדייג.

קיפלינג לקח את שם הספר מבלדה שכתבה משוררת בשם מרי אמברי: "ספן אמיץ, אותו המוות לא ירתיע"

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אניית הנוסעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נפתח במסעו של הרווי צ'יין בן ה-15 ואימו קונסטנצה, על גבי אוניית נוסעים, מניו יורק לאירופה, על מנת להכניסו לבית ספר יוקרתי להשלמת לימודיו. הרווי מוצג כאן כילד משועמם, שחצן ומפונק שמסתובב באונייה כשכיסיו תמיד מלאים שטרות כסף. הוא רגיל שכולם ממלאים תמיד את כל מאוויי לבו ומכעיס בכך את שאר הנוסעים. במהלך מעברם מעל הרמה התת-ימית הגדולה ליד ניופאונדלנד[1] נתקלת הספינה בים גלי והרווי, אחוז הבחילה, יוצא לסיפון להקיא ונופל לים.

על סיפון ספינת הדייג[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר נפילתו נאסף הרווי על ידי מלחיה של ספינת דיג מדגם סקונר בשם "אנחנו פה" מגלוסטר שבמדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית. קברניטה של הספינה הוא דיסקו טרופ והיא נמצאת בתחילתו של מסע דייג בקלה (מופיע בספר כ"שיבוטה") לחופי ניופאונדלנד. כשניפגש הרווי עם טרופ הוא מציע לו להחזירו מיידית לניו יורק וזאת בתמורה לפיצויים נכבדים שיקבל מאביו העשיר. לאחר דין ודברים טרופ אף מכה אותו באגרופו כשהרווי מאשים אותו בגנבת דמי הכיס שלו[2]. טרופ אינו מאמין לסיפוריו של הרווי ומסרב לוותר על עונת דייג ומצרף אותו לצוות האונייה[3].

על הספינה פוגש הרווי את צוותה שכולל את דן טרופ (בנו של הקברניט), מנואל הפורטוגלי, פנסילבניה פרט המכונה פן (שמו הקודם היה יעקב בולר), ג'ק הארוך מבוסטון, טום פלט (שהיה מלח בצי האמריקאי), מר סולטרס טרופ (אחיו של הקברניט) ומקדונלד הטבח כהה העור. את הדגים שתופס הצוות במהלך מסע הדייג מעבירים לאנייה, שם מנקים, ממליחים ומאחסנים אותם בבטן האונייה.

במהלך שלושת חודשי עונת הדייג, אותם "מבלה" הרווי על הספינה, הוא עובר שלל חוויות, חלקן טובות וחלקן פחות, שמביאות אותו לשינוי גמור באופן הסתכלותו על העולם. הוא לומד על ערכה של עבודה קשה, את הקושי להרוויח את לחמך בזיעת אפך, את משמעות החברות בין אנשים והעזרה לזולת, על הסכנות האורבות בים ועל מנהיגות ומקצועיות.

באוגוסט מצליח הצוות למלא את כל מחסני הספינה בדגים מומלחים ולהיות הצוות הראשון שעוזב את הרמה הגדולה בדרך לנמל הבית בגלוסטר.

השיבה הביתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם שובם ליבשת מוזמן הרווי להתארח בביתו של דן טרופ ולמחרת הוא שולח מבית הדואר מברק לאביו על מקום הימצאו. המברק מגיע להוריו ששוהים בסן דייגו והאב משתמש בכל קשריו כדי לארגן מסע רכבת מסן דייגו לבוסטון[4]. ביום ראשון לפנות בוקר יוצא המסע מזרחה לדרך[5] לאורך 2350 מייל ולאחר 87 שעות ו-35 דקות הם מגיעים לתחנת הרכבת בבוסטון, שם מחכה להם הרווי.

הפגישה של הוריו של הרווי עם דיסקו טרופ וצוות הספינה מרגשת מאוד ואביו של הרווי אינו מוצא דרכים לפצות את מציליו של בנו. הוא מציע לדיסקו טרופ להכשיר את בנו דן להיות רב חובל באחת מאוניות המסע של הקו שהוא מחזיק בין ארצות הברית ליפן. מקדונלד הטבח הופך להיות משרתו האישי של הרווי.

חזרתו של הרווי מחזקת מאוד את הקשר בינו ובין אביו (שהיה עד אז עסוק בעיקר בעסקיו) ובעקבות זה משנה גם האב את תפיסותיו על החיים. הבן והאב מחליטים שהרווי יצא ל-4 שנות לימוד באוניברסיטה ואז יצטרף לעסקי אביו.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר במדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר יציאת הספר לאור הופקו ממנו 3 סרטים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ספנים אמיצים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אזור זה עשיר בדגה ולכן נמצאות בו ספינות דיג רבות
  2. ^ דמי כיס אלו נמצאו על סיפון ספינת הטיולים במקום ממנו נפל הרווי
  3. ^ הרווי צורף זמן קצר לאחר שמלח של האוניה בשם אוטו טבע
  4. ^ בסוף המאה ה-19 החזיקו חברות שונות בקטעים שונים של המסילות שחצו את היבשת לכן נדרשו תיאומים רבים בין חברות אלו
  5. ^ המסלול המתוכנן החל בסן דייגו, לוס אנג'לס, פלגסטף, אלבקרקי, סנטה פה, דודג' סיטי, קנזס סיטי, שיקגו, דטרויט, בפאלו, אולבני, בוסטון