ספרדית אנדלוסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפה המראה את השטח שבו נפוץ השימוש באנדלוסית.

הניב האנדלוסי של ספרדית (בספרדית: andaˈluθ - andaluz) מדובר באנדלוסיה, סאוטה, מלייה ובקרב תושבי אותם האזורים אשר היגרו לערים ספרדיות אחרות. הניב נפוץ גם בגיברלטר, טריטוריה של הממלכה המאוחדת, ובפורטוגל, במזרח אלגארבה בקרב ערים הנמצאות על גבול מחוז ולווה. זהו ניב דרום-ספרדי של ספרדית קסטיליאנית, השונה מאוד מהניבים הצפוניים ומהספרדית הסטנדרטית (קסטיליאנית). בזכות מספר התושבים הגבוה של אנדלוסיה, הניב האנדלוסי הוא בין הניבים הנפוצים ובעלי מספר הדוברים הגבוה ביותר בספרד. לניב האנדלוסי יש מאפיינים רבים במשותף עם הניבים הנפוצים באזור אקטסמדורה, קסטיליה-לה מנצ'ה ובאזור מורסיה.

עקב ההגירה העצומה מאנדלוסיה למדינות דוברות ספרדית בדרום אמריקה ובמקומות אחרים, לרוב הניבים במדינות דוברות ספרדית באמריקה הדרומית יש מאפיינים רבים במשותף עם הניב האנדלוסי המערבי, כגון השימוש ב-ustedes במקום vosotros עבור גוף שני רבים, ותופעת ה-"ססאו". ניבים רבים של ספרדית, ביניהם ספרדית קנרית, ספרדית קאריבית וניבים רדום אמריקאים רבים אחרים מבוססים על ספרדית אנדלוסית.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לספרדית אנדלוסית יש מספר מאפניים פונולוגים, מורפולוגים, תחביריים ולקסיקלים מבדילים. חלקם קיימים גם בניבים אחרים ונפוצים גם בשטחים שבהם ספרדית אנדלוסית אינה מדוברת, אך ברוב המקומות בהם הניב האנדלוסי נפוץ, רוב המאפיינים הללו קיימים.

מאפיינים פונולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכיחות תופעת הססאו באזורים השונים באנדלוסיה
  • רוב הניבים בספרדית מבדילים בין דרך ההגייה של ⟨z⟩ ושל ⟨c⟩ (שאותן הוגים כ-/θ/ אם אחריהן עומדת האות ⟨e⟩ או ⟨i⟩) לבין דרך ההגייה של ⟨s⟩, שאותה מבטאים כ-/s/. עם זאת, במקומות רבים שבהם מדובר הניב האנדלוסי, הדוברים אינם מבדילים בין שתי צורות ההגייה ומבטאים את האותיות כ-/s/ בשני המצבים. תופעה זו ידועה בשם "ססאו" (seseo). במקומות אחרים, האותיות מתבטאות בתור [s̄] (צליל דומה, אך לא זהה לחלוטין ל-[θ]). תופעה זו נקראת ס'ס'או (ceceo).עם זאת, קיימים גם אזורים שבהם הדוברים מבדילים בין שני הצלילים. הס'ס'או נפוץ יותר בחלקה הדרומי של אנדלוסיה, כולל מחוז קדיס, דרום ולווה, רוב מחוז מאלגה וסביליה (חוץ מאזורם הצפוני של שני המחוזים ושל העיר סביליה) ודרום-מערב גרנדה. סטראוטיפ נפוץ הוא שתופעת הס'ס'או שכיחה בעיקר באזורים כפריים, אך השימוש המרובה בס'ס'או בערים גדולות כגון מאלגה, ולווה וגרנדה (שבהן חלק משמעותי מן האוכלוסייה יודע גם להבדיל בין הצלילים)הוא הוכחה מספקת לכך שאין הדבר נכון. הססאו נפוץ במיוחד בקורדובה, בצפון סביליה ומאלגה ובמערב ולווה. בערים סביליה וקדיס תופעת הססאו שולטת, אך בכל האזורים סביבן שולט, לעומת זאת, הס'ס'או. העיר קדיס וסן פרננדו (Isla de León) הם האזורים היחידים במחוז קדיס כולו שבהם הס'ס'או אינו התופעה הדומיננטית. ההבדלה קיימת לרוב במחוז אלמריה, במזרח גרנדה, בחאאן, ובאזורים הצפוניים של ולווה ושל קורדובה. מחוץ לאנדלוסיה, תופעת הססאו התקיימה גם באזורים מסוימים של אקסטרמדורה ושל מורסיה עד לשנת 1940 לפחות. רבים מן תושבי מערב אנדלוסיה מתחילים לאמץ בשנים האחרונות את ההבדלה הסטנדרטית אשר תמיד הייתה שכיחה בעיקר במזרח אנדלוסיה, במיוחד חלקה הצעיר יותר של אוכלוסיית המערב המתגורר באזורים עירוניים. השפעתם החזקה של המדיה ושל בתי הספר מצליחה לערער את מסורת תופעות הססאו והס'ס'או.
  • יאיזם היא תופעת מיזוג של שני הצלילים, /ʝ/ ו-/ʎ/ לאחד והיא שכיחה ברוב שטחה של אנדלוסיה. במערב אנדלוסיה, מבטאים את /ʝ/ כ-[ɟʝ] מחוכך בכל מצב, בניגוד לספרדית הסטנדרטית, שבה יש להגות אותה כך רק כאשר האות עומדת לאחר צליל אפי או לאחר עיצור.
  • העיצור הבין-תנועי /d/ מושמט ברוב המקרים, לדוגמה *pesao (פסאו) במקום pesado (פסדו), שמשמעותו "כבד", *a menúo (אה מנואו) במקום a menudo (אה מנודו), שמשמעותו "לעיתים קרובות". התופעה נפוצה במיוחד בפעלים בזמן עבר, לדוגמה: he acabado (אה אקבדו) הופך ל-*he acabao (אה אקבאו), שמשמעותו "סיימתי". תופעת השמטת ה-/d/ (ד) בסיומת -ado (אדו), הנוספת לסוף מרבית הפעלים בזמן עבר בספרדית, נפוצה בקרב כל הניבים בספרד שממוקמים בשטח חצי האי, וכך גם ברוב חלקה הדרומי של ספרד. זהו המשך הנטייה להחלשה בלטינית וולגרית, אשר התפתחה והפכה לשפות הרומאניות. ניתן לראות זאת באמצעות השוואה של המילה "חיים"; vīta (הגייה: ˈwiːta) בלטינית, vita (הגייה: ˈvita) באיטלקית, vida (הגייה: ˈvidɐ) בפורטוגזית ברזילאית, vida (הגייה: ˈviðɐ) בפורטוגזית אירופאית, vida (הגייה: ˈbiða עם ð בין-תנועי [כמו ה-th של "this" באנגלית]) בספרדית סטנדרטית, viá (הגייה: 'vjo) בניב הויברו-אלפי של אוקסיטנית ו-vie (הגייה: vi) בצרפתית. בשניים האחרונים העיצור /d/ מושמט, כפי שנעשה בספרדית אנדלוסית (vida, הגייה: ˈbi.a).
  • באופן דומה, נוטים להשמיט גם את העיצור הבין-תנועי /ɾ/, אך את התופעה הזו ניתן למצוא רק באזורים מסוימים. לדוגמה, הגיית המילה parece (פרסה), שמשמעותה "נדמה לי", הופכת ל-paece (פאסה), quieres (קיירס), שמשמעותה "את/ה רוצה", הופכת ל-quies (קייס), padre (פדרה), שמשמעותה "אבא", הופכת ל-pae (פאה) ו-madre (מדרה), שמשמעותה "אמא", הופכת ל-mae (מאה). את התופעה הזו ניתן למצוא גם באזורים אחרים בספרד (כמו במילה para (פרה), שמשמעותה "בשביל", אשר הופכת ל-pa (פה)).
  • עיצורים סותמים (כגון /b d ɡ p t k f s x θ/) ועיצורים צליליים (/r m n l/) מדמים לעיתים קרובות את בסיס החיתוך של העיצור שנמצא אחריהם ויוצרים הכפלת עיצור (או מנושפות). ניתן למצוא את התופעה במילים כגון perla (פנינה) [ˈpe̞hla]~[ˈpe̞lːa] ו-carne (בשר) [ˈkahne̞]~[ˈkãnːe̞]. בספרדית אנדלוסית ובספרדית מורסית העיצור /s/ מאוד לא יציב כאשר הוא מופיע בסוף הברה; הוא נוטה להפוך ל-[ɸ] כשהוא מופיע לפני העיצור /b/. דוגמה למילה שבה ניתן להתקל בתופעה זו היא desbaratar, שמשמעותה "לשבש", (הגייה מקורית: דסברטר). במילה זו, העיצור /sb/ משנה את צורת ההגייה מ-[hβ], ל-[hɸ] ולבסוף ל-[ɸː].
  • עיצורים כגון /s/, /x/ ו-/θ/ הממוקמים בסופו של מבע (שבהם בדרך כלל תופעת הס'ס'או או ההבדלה שכיחה מאוד) לרוב עוברים מנושפות (נהגים כעיצור [h] מונשף) או מושמטים במלואם. בספרדית אנדלוסית מזרחית, וכך גם בספרדית מורסית, מנמיכים גם את התנועה הקודמת.[1] באופן הזה, ניתן להבדיל בין המילים la casa (לה קסה, "בית", הנהגית la ˈkasa) ו-las casas (לאס קסאס, "בתים", הנהגית læ̞(k) ˈkæ̞sæ̞) בזכות /s/ סופית מונשפת או מושמטת והתנועות הקדמיות, בניגוד לספרדית צפונית, שבה הוגים את העיצורים [s] ו-[θ], וכך גם את התנועות האמצעיות.

כתוצאה מכך, בניבים האלו קיימות חמש פונמות תנועתיות, כל אחת מהן עם אלופון מתוח (הדומה להגייה בספרדית צפונית; [a], [e̞], [i], [o̞], [u]) ועם אלופון רפה ([æ̞], [ɛ], [i̞], [ɔ], [u̞]). בנוסף, לעיתים נוצר תאם תנועות כאשר תנועות מתוחות ממוקמות לפני תנועות רפות, מה שגורם להן להפוך גם כן לרפות בעצמן. לדוגמה במילה trébol (תלתן) המקבלת את ההגייה [ˈtɾe̞βo̞l], בהשוואה לצורת הרבים שלה, tréboles, המקבלת את צורת ההגייה [ˈtɾɛβɔlɛ].[1] תופעת ה-/s/ המונשפת שכיחה ברוב חלקה הדרומי של ספרד, ועם הזמן עוברת גם לחלקה הצפוני.

  • כמו בספרדית סטנדרטית, הגייה אפית של תנועות פונטיות נוצרת בין עיצורים אפיים או כאשר האות האחרונה בהברה היא אפית. עם זאת, בניגוד לספרדית סטנדרטית (שבה שומרים על עיצורים אפיים בסוף הברה) בניב האנדלוסי נוהגים להשמיט עיצורים אפיים סופיים, כמו במילה bien ("טוב"), הנהגית [ˈbjẽ̞] באנדלוסית.
  • במקרים רבים, נוטים להשמיט עיצורים סופיים. זה לא גורם להנמכת התנועה הקודמת; לדוגמה comer (הגייה: [ko̞ˈme̞]), "לאכול" או pared (הגייה: [paˈɾe̞]), "קיר". לעיתים רבות הדבר מביא למצב שבו שתי מילים שונות נהגות בצורה זהה לחלוטין, כמו בדוגמה הבא: שם הפועל "לחתוך" cortar (קורטאר - העיצור הסופי מושמט), בהשוואה לצורת הציווי "חתוך" cortad (קורטאד - העיצור הסופי מושמט גם כן).
  • העיצור המחוכך /tʃ/ הופך ל-[ʃ] במערב אנדלוסיה, כולל ערים כגון סביליה וקאדיס. לדוגמה "הוא/היא מקשיב/ה" escucha נהגה בצורה הבאה: [ɛˈkuʃa].
  • את העיצור /l/ נוהגים לעיתים להגות כ-/r/ כאשר הוא נמצא בסוף הברה, כמו במילה "נפש", alma, שמקבלת את צורת ההגייה [ˈarma] במקום [ˈalma]. לעיתים קורה גם ההפך הגמור, העיצור /r/ הופך ל-/l/ (לדוגמה המילה sartén, שמשעותה "מחבת", המקבלת את צורת ההגייה [salˈtẽ̞]).
  • העיצור /x/ בדרך כלל מונשף או נהגה כ-[h], חוץ מאזורים מסוימים במזרח אנדלוסיה (כגון חאאן, גרנדה ואלמריה) שבהם צורתו המקורית של העיצור הגבי [x] נשמרת. זה קורה גם ברוב שטחה של אקסטרמדורה וחלקים מסוימים בקנטבריה.
  • כאשר /r/ עומד לפני /h/, יש לו שתי צורות הגייה אפשריות: לפעמים נוטים להשמיט אותו משאירים את ה-[h] בלבד, ולעיתים משאירים אותו, אך מונשפות ה-[h] מתגברת. כך, צורת ההגייה של המילה virgen ("בתול/ה") הופכת להיות [ˈbihẽ̞] או [ˈbirhẽ̞].

מורפולוגיה ותחביר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מדוברי מערב אנדלוסית מחליפים את vosotros, כינוי בגוף שני רבים לא רשמי, בצורתו הרשמית ustedes (אולם משמעות הרשמיות של המילה נעלמת, בניגוד ליתר אזורי ספרד).

  • כינויי מושא

אף על פי שעקב השפעתה המשמעותית של התקשורת, רבים התרגלו לשימוש בכינוי המושא המקובל le, תושבי אנדלוסיה רבים עדיין נוהגים להשתמש ב-lo, כמו בדוגמה lo quire mucho (אני אוהב את זה) במקום le quiero mucho. לאיזם (חילוף שגוי של כינוי המושא הסטנדרטי le ב-la) המצוי באזורים מסוימים בספרד, אינו שכיח באנדלוסיה. שימוש זה שגוי, אך ניתן לשמוע אותו לעיתים קרובות בתוכניות טלוויזיה וברדיו.

הצורה הסטנדרטית של הציווי עבור גוף שני רבים (אתם) היא הסיומת -aos או -aros בשפה המדוברת, אך בספרדית אנדלוסית ומספר ניבים אחרים, משתמשים ב-se במקום. כך sentaos או sentaros (שבו!) הופכים ל-sentarse.

המין הדקדוקי של מילים מסוימות לא תמיד תואם למין של אותן המילים בספרדית סטנדרטית. לדוגמה la calor (החום) אשר מקבלת את צורת הנקבה, בניגוד לאותה המילה, el calor, בספרדית סטנדרטית, הנחשבת לזכר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]