ספרד באירוויזיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספרד באירוויזיון
EuroEspaña.svg
מדינה ספרדספרד  ספרד
רשת שידור RTVE
השתתפות ראשונה צרפתצרפת קאן, 1961
זכיות בריטניהבריטניה לונדון, 1968
ספרדספרד מדריד, 1969
השתתפויות 58
היעדרויות 0
אירוח האירוויזיון ספרדספרד מדריד, 1969
השתתפות אחרונה פורטוגלפורטוגל ליסבון, 2018
ויקטור באלאגר בלוקסמבורג (1962)
בראוליו בהאג (1976)
רמון באיסטנבול (2004)
רודולפו צ'יקיליקואטרה בבלגרד (2008)
פסטורה סולר בבאקו (2012)
להקת חלום מורפיאוס במאלמה (2013)
רות לורנזו בקופנהגן (2014)
אדורנה בווינה (2015)
בארי בסטוקהולם (2016)

ספרד נטלה חלק באירוויזיון כ-58 פעמים החל מהצטרפותה לתחרות ב-1961 ונכחה ברציפות בכל התחרויות מאותה שנה והיא בין המדינות היחידות שמעולם לא רשמה אף היעדרות מהתחרות. המדינה היחידה עם טווח ארוך יותר של נוכחות בתחרות בלי לרשום אף היעדרות היא בריטניה אשר נוכחת ברציפות בכל התחרויות מהתחרות ב-1959. ספרד ניצחה פעמיים ברציפות, ב-1968 ולאחר מכן כאשר אירחה את התחרות ב-1969 והיא אחת המדינות היחידות, יחד עם אירלנד, לוקסמבורג וישראל, שניצחה בתחרות פעמיים ברציפות. התחרות היא אחת מהאירועים שאינם-ספורטיביים הנצפים ביותר בספרד שנה אחרי שנה, כאשר ב-24 השנים האחרונות צברה התחרות קהל של יותר מחמישה מיליון צופים בספרד בשנה. מהדורת התחרות הנצפית ביותר בספרד בכל השנים היא התחרות שהתקיימה ב-2002, עם נתוני צפייה של יותר משניים עשר מיליון צופים ורייטינג העומד על 80.4% ומאותה תחרות יש נתוני צפייה גבוהים וקהל אדוק ואמין.[1]

נכון ל-2018, חלפו כ-49 שנים מהניצחון האחרון של ספרד ועל כן היא המדינה שרשמה בתחרות את התקופה הארוכה ביותר שחלפה מהניצחון האחרון שלה. אוסטריה היא שיאנית התקופה הארוכה ביותר שחלפה בין שני ניצחונות בתחרות, ורק אם ספרד, שניצחה לאחרונה ב-1969, תנצח שוב, היא תשבור את שיאה.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרד נטלה חלק בתחרות כ-58 פעמים: פעמיים מתוכן ספרד ניצחה בתחרות, ועל כן, נכון לשנת 2018, היא נמצאת בטבלת הניצחונות של התחרות יחד עם גרמניה, איטליה, שווייץ, אוקראינה ואוסטריה, כשלפניהן נמצאות אירלנד שיאנית הניצחונות עם שבעה ניצחונות, שוודיה עם שישה ניצחונות, לוקסמבורג, צרפת ובריטניה עם חמישה ניצחונות, ישראל והולנד עם ארבעה ניצחונות ונורווגיה ודנמרק עם שלושה ניצחונות. כ-10 פעמים מתוכן ספרד הצליחה להתברג לחמשת המקומות הראשונים בגמר התחרות וכ-28 פעמים מתוכן היא התברגה לאחד מעשרת המקומות הראשונים בתחרות. ספרד ניצחה בתחרות פעמים בתולדותיה: בפעם הראשונה ב-1968 עם השיר "La, la, la..." של מסיאל ובפעם השנייה בתחרות שנערכה בשטחה ב-1969 עם השיר "Vivo cantando" של סלומה בצוותא עם שלוש מדינות מנצחות נוספות שהן בריטניה, הולנד וצרפת, ועל כן היא אחת המדינות היחידות בתחרות, יחד עם ישראל, לוקסמבורג ואירלנד, שניצחה בתחרות פעמיים ברציפות. בעקבות הניצחון המשותף של ארבע המדינות ב-1969, מארגני התחרות הכריעו בהגרלה מי מביניהן תהיה המארחת, בהגרלה נקבע כי הולנד היא המארחת ובכך ספרד, כמו צרפת ובריטניה, הפסידה את אירוח התחרות. נכון ל-2018, חלפו כ-49 שנים מהניצחון האחרון של ספרד ועל כן היא המדינה שרשמה בתחרות את התקופה הארוכה ביותר שחלפה מהניצחון האחרון שלה. ספרד הגיעה למקום השני כארבע פעמים בתולדותיה ב-1971, 1973, 1979 ו-1995 והיא חולקת את התואר בצוותא עם אירלנד, צרפת, גרמניה ורוסיה שהגיעו למקום השני גם כן ארבע פעמים כל אחת, והגיעה פעם אחת למקום השלישי ב-1984.

ספרד הגיעה כחמש פעמים בתולדותיה למקום האחרון בתחרות ושלוש פעמים מתוכן היא לא קיבלה ולו נקודה אחת בתחרות והיא חולקת את התואר יחד עם גרמניה ופינלנד שלא קיבלו גם כן במשך שלוש פעמים ולו נקודה אחת בתחרות. השיגה הגרוע ביותר של ספרד בגמר תחרות אירוויזיון הוא המקום ה-26 והאחרון עם 5 נקודות אליו היא הגיעה פעם אחת בתולדותיה בתחרות ב-2017 עם השיר "Do It For Your Lover" של מאנל נבארו.

ב-2005 נערכה בקופנהגן, דנמרק, תחרות שיר היובל באירוויזיון, במסגרת חגיגות חמישים שנים לקיום התחרות. אולם, השיר הספרדי שנטל חלק בתחרות היובל, "Eres tú" אותו ביצעו מוסדאדס, הגיע רק למקום האחד עשר עם תשעים נקודות בסיבוב חצי-הגמר בהצבעה של השיר האהוב ביותר בתולדות התחרות.

מראשית ימיה באירוויזיון ועד תחילת שנות ה-2000 כמעט תמיד הצליחה ספרד להתברג למקומות מכובדים בתחרות ומצאה עצמה לא מעט פעמים בחלק העליון של הטבלה. המצב השתנה לאחר אמצע שנות ה-2000 שבו לא הצליחה ספרד להתברג למקומות גבוהים בתחרות. מתוקף היותה חלק מחמש הגדולות, כלומר, חמש המדינות המעפילות אוטומטית לגמר התחרות מבלי לעבור את שלב חצאי-הגמר יחד עם איטליה, בריטניה, צרפת וגרמניה, ספרד לא נוטלת חלק בחצאי-הגמר. אולם מהחלת שלב חצאי-הגמר ב-2004, כשלה ספרד להתמקם במקומות גבוהים בגמר התחרות כאשר השיגה הטוב ביותר החל מאותה שנה הוא המקום העשירי אליו היא הגיעה כשלוש פעמים ב-2004, 2012 ו-2014.

ב-1968, מסיאל ניצחה בתחרות עם השיר "La, la, la...", כאשר בתכנון המקורי, היא לא הייתה אמורה להופיע בתחרות באותה שנה. במקור, ז'ואן מנואל סראט הקטלוני היה הבחירה המקורית של המדינה כנציגה, אבל מספר שבועות טרם קיומה של התחרות סראט הודה בכוונותיו לשיר את השיר בקטלאנית במקום בספרדית, דבר הנאסר באותה תקופה על ידי המשטר של פרנסיסקו פרנקו. לאחר פרסום כוונותיו, הוא הוחלף במהירות בכוכבת עולה במדינה ושמה מסיאל אשר ניצחה בתחרות על חודה של נקודה אחת מעל בריטניה.

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך 58 פעמים בהן ספרד נטלה חלק בתחרות, כ-50 פעמים היא שלחה לתחרות שיר בספרדית, פעם אחת היא שלחה שיר באנגלית, ב-1978 היא שלחה שיר בחלקו בספרדית ובחלקו בצרפתית וב-2002, 2007, 2008, 2009, 2014 ו-2015 היא שלחה שיר שמקצתו באנגלית ומקצתו בספרדית. בשנים הראשונות של התחרות, לא היו חוקים מסודרים לגבי שימוש בשפות, אך ב-1966, החליט איגוד השידור האירופי להכניס לתחרות את "חוק השפה", כלומר, שכל מדינה מחויבת לשיר בשפה הרשמית במדינה כאשר חוק השפה בוטל לתקופה קצרה, בין 1973-1976, הוחזר, ובוטל סופית ב-1999. שני ניצחונותיה של ספרד בתחרות היו עם שיר בספרדית.

תהליך בחירת הנציג לתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1977-1999, הנציגים הספרדים נבחרו בוועדות פנימיות של רשות השידור הספרדית. בטרם נבחרו הנציגים בוועדות פנימיות של רשות השידור הספרדית, הם נבחרו בתחרויות לאומיות: "Pasaporte a Dublín", כאשר ספרד צריכה הייתה לשלוח נציג לתחרות שנערכה בדבלין. החל מהתחרות ב-2000, ספרד השתמשה בפורמטים שונים עם תוצאות בחירה שונות. ב-2000 ו-2001, רשות השידור הספרדית ארגנה תחרות לאומית בשם "Eurocanción", בה נבחר הנציג הספרדי לתחרות. ב-2002-2004, תוכנית המציאות הספרדית, "Operación Triunfo", שימשה כאמצעי לבחירת הנציג הספרדי לתחרות, והפורמט המחודש הגביר את התעניינותו של הקהל הספרדי בתחרות. על אף שהתכנית החדשה נחלה הצלחה ובחרה שירים ונציגים שמיקמו את ספרד בעשרת המקומות הראשונים בתחרות שלוש שנים ברציפות, רשות השידור הספרדית החליטה לא להפיק יותר מהדורות נוספות של התכנית.

ב-2005, רשות השידור הספרדית ארגנה תחרות בשם "Eurovision 2005: Choose Our Song", בה הקהל בחר את השיר האהוב עליו ביותר מתוך רשימת שירים של אמנים ידועים שנבחרה לאחר מיון מוקדם על ידי רשות השיר הספרדית. התוצאה לא הניבה פרי, ולאחר ארבע שנים בהן ספרד התמקמה בעשרת המקומות הראשונים בתחרות, היא מצאה עצמה שוב בתחתית הטבלה בגמרי התחרות. ב-2006, הנציג הספרדי נבחר בוועדה פנימית של רשות השידור הספרדית, והתוצאה הייתה מאכזבת כמו בשנה הקודמת. ב-2007, הנציג הספרדי נבחר במסגרת בתכנית בשם "Misión Eurovisión 2007", אך התוצאה הייתה מאכזבת כמו בשנתיים הקודמות.

ב-2008-2010, האינטרנט היה האמצעי המרכזי בשימוש על ידי רשות השידור הספרדית כדי לבחור את השיר והנציג הספרדי לתחרות. ב-2008, הרשת החברתית המקוונת מייספייס הייתה מעורבת בתחרות הלאומית "Salvemos Eurovisión". האתר נוצר כדי לאפשר לכל אדם שיחפץ להעלות שיר וליטול חלק בתחרות הלאומית אם יבחר על ידי קהל המצביעים או על ידי חבר השופטים. התוצאה הסופית בתחרויות השתפרה, אך לא באופן ניכר. עם זאת, גם הפעם, הפורמט הגביר את התעניינותו של הקהל הספרדי בתחרות האירוויזיון. ב-2009, הרשת החברתית מייספייס גם הייתה מעורבת בתהליך בחירת הנציג הספרדי לתחרות, ולמרות שחלו שינויים בפורמט, התקבלה התוצאה הגרועה ביותר של ספרד בתחרות בשנות ה-2000; המקום ה-24 עם 23 נקודות. ב-2010, פורמט דומה בשם "Eurovisión: Destino Oslo" בחר את הנציג הספרדי לתחרות והתקבלה אחת התוצאות הסופיות הטובות ביותר של ספרד בתחרות מאירוויזיון 2004, המקום ה-15 עם 68 נקודות.

ספרד וחמש הגדולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהתחרות ב-1998, ישנן ארבע מדינות מסוימות שמעפילות אוטומטית לגמר התחרות בלי קשר למיקומן בתחרות בשנה הקודמת. הן הרוויחו מעמדן עקב היותן התורם הכלכלי הגדול ביותר של התחרות מטעם איגוד השידור האירופי. מדינות אלה הן ספרד, גרמניה, בריטניה, צרפת והחל מהתחרות ב-2011, כאשר איטליה שבה לתחרות לאחר כ-13 שנות היעדרות, גם איטליה. בשל מעמדן הבלתי פגיע בתחרות, הן היו ידועות בשם "ארבע הגדולות", וכשאיטליה הצטרפה אליהן הן ידועות בשם "חמש הגדולות". המפקח של התחרות, סוונטה סטוקסליוס, אמר לכתבים בפגישה עם "OGAE" סרביה, כי אם איטליה תשוב לתחרות בעתיד היא תעפיל ישירות לגמר ותהווה חלק מ"חמש הגדולות", וכך היה כאשר היא שבה לתחרות.[2] ב-2009, דווח כי "ארבע הגדולות" עלולות לאבד את מעמדן הבלתי פגיע בתחרות וכי הן יצטרכו להתחרות בחצאי-הגמר של התחרות כמו כל שאר המדינות. עם זאת, הדבר לא התרחש, ו"ארבע הגדולות" שמרו על מעמדן הבלתי פגיע בתחרות.

הופעות שנקטעו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבע פעמים בלבד בהיסטוריית התחרות הרשו מארגני התחרות למבצעים בתחרות לבצע שוב את הופעתם, כאשר בשני מקרים מתוך הארבעה מדובר היה בהופעותיהם של הנציגים הספרדים (המקרה הראשון התרחש בתחרות ב-1958 כאשר הרשו לנציג האיטלקי, דומניקו מודוניו, לבצע שוב את שירו "Nel blu dipinto di blu". ב-1958 שופטי התחרות נשארו במדינתם כשהם שומעים את התחרות. לאחר שכל המדינות ביצעו את הופעתן השופטים מסרו את הצבעותיהם, אולם השיר האיטלקי לא נשמע היטב מספר מדינות, ולאחר ביצוע כל השירים, מודוניו הופיע בשנית. המקרה הרביעי התרחש ב-2018 כאשר פולש התפרץ להופעתה של הנציגה הבריטית סורי ושירה "Storm", חטף מידיה את המיקרופון וצעק: "הנאצים של התקשורת הבריטית, אנו דורשים חירות!". סורי היא המקרה היחיד מבין הארבעה שלא הייתה מוכנה לבצע בשנית את הופעתה).

הפעם הראשונה התרחשה בתחרות אירוויזיון 1990 בזאגרב, יוגוסלביה, כאשר הנציגות הספרדיות, אסוקר מורנו, פתחו את התחרות עם השיר "Bandido". התזמורת והפלייבק החלו להשמיע את השיר כאשר הם לא היו מסונכרנים, מה שגרם לנציגות הספרדיות להביע את חמתן ואילץ אותן לעזוב את הבמה לאחר מספר שניות. לאחר מספר רגעים מביכים התזמורת והפלייבק החלו להשמיע את השיר כאשר הם מסונכרנים והופעת הספרדיות בוצעה במלואה. הנציגות הספרדיות אסוקר מורנו והשיר "Bandido" התמקמו, בתום הצבעת השופטים הסופית, במקום החמישי בגמר התחרות עם 96 נקודות, אם כי חבר השופטים למעשה העניק את נקודותיהם לאחר שצפה בהן בחזרה הגנרלית, ולכן הביצוע החוזר של הנציגות הספרדיות לא השפיע, לחיוב או לשלילה, על התוצאה הסופית שקיבלה ספרד בתחרות. ניתן לומר כי צמד הספרדיות הן אחד הצמדים הזכורים והמוכרים ביותר בתחרות, בין היתר בשל התקלה המביכה שהתרחשה בהופעתן.

הפעם השנייה התרחשה עשרים שנים מאוחר יותר, בתחרות אירוויזיון 2010, באוסלו, נורווגיה. ספרד הורשתה לבצע שוב את הופעתה משום שהביצוע של הנציג הספרדי, דניאל דיחס, עם שירו "Algo pequeñito", הופרע על ידי פולש ספרדי ידוע לשמצה הידוע בכינויו "ג'ימי ג'אמפ".[3] עם זאת, הנציג הספרדי דניאל דיחס המשיך לבצע את השיר במלואו, גם כאשר הפולש היה על הבמה וגם כאשר פונה מהבמה על ידי אנשי הביטחון. כמו כן, הנציג הספרדי קיבל מחיאות כפיים חמות מהצופים להמשיך בהופעתו על אף הפרעת הפולש. לאחר הופעתה של סרביה, מנחת התחרות, נדיה הסאנאוי, הודיעה כי על פי חוקי התחרות לנציג הספרדי, דניאל דיחס, תינתן הזדמנות שנייה לבצע את הופעתו. עם זאת, חבר השופטים דירג את דניאל דיחס ושירו "Algo pequeñito" במקום ה-20 מתוך 25 שירים עם 46 נקודות, ואילו תוצאות הצבעת הצופים דירגו את ספרד במקום ה-12 עם 106 נקודות, מה שמיקם את ספרד, באופן סופי, במקום ה-15 עם 68 נקודות בגמר התחרות.

השירים שייצגו את ספרד באירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Disc Plain yellow dark.svg שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
Plain Disc 40% grey.svg שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני
Disc Plain olive.svg שורה בירוק-זית מסמלת תחרות שבה המתמודדת פרשה ממנה או לא השתתפה

Circle Ochre Solid.svg שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
Disc Plain red.svg שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום האחרון

שנה מבצע שיר תרגום לעברית מקום ניקוד
1961 קונצ'יטה באוטיסטה "Estando contigo" "להיות איתך" 9 8
1962 ויקטור באלאגר "Llámame" "קראי לי" 13 0
1963 חוסה גוארדיולה "Algo prodigioso" "משהו קסום" 12 2
1964 לוס טי אנ טי "Caracola" "קונכייה" 12 1
1965 קונצ'יטה באוטיסטה "Qué bueno, qué bueno" "כמה טוב, כמה טוב" 15 0
1966 רפאל "Yo soy aquél" "אני האחד" 7 9
1967 רפאל "Hablemos del amor" "נדבר על אהבה" 6 9
1968 מסיאל "La, la, la..." "לה, לה, לה..." 1 29
1969 סלומה "Vivo cantando" "חיה בשירה" 1 18
1970 חוליו איגלסיאס "Gwendolyne" "גוונדולין" 4 8
1971 קארינה "En un mundo nuevo" "בעולם חדש" 2 116
1972 חיימה מוריי "Amanece" "השחר עולה" 10 83
1973 מוסדאדס "Eres tú" "זה אתה" 2 125
1974 פרט "Canta y sé feliz" "תשיר ותהיה מאושר" 9 10
1975 סרחיו ואסטיבליס "Tú volverás" "את תחזרי" 10 53
1976 בראוליו "Sobran las palabras" "מילים מיותרות" 16 11
1977 מיקי "Enséñame a cantar" "למד אותי לשיר" 9 52
1978 חוסה ולס "Bailemos un vals" "נרקוד ואלס" 9 65
1979 בטי מיסייגו "Su canción" "השיר שלך" 2 116
1980 טריגו לימפיו "Quédate esta noche" "תישארי הלילה" 12 38
1981 באקלי "Y solo tú" "ורק את" 14 38
1982 לוסיה "él" "הוא" 10 52
1983 רמדיוס אמאיה "¿Quién maneja mi barca?" "מי משיט את ספינתי?" 20 0
1984 להקת "בראבו" "Lady, lady" "ליידי, ליידי" 3 106
1985 פלומה סן בסיליו "La fiesta terminó" "המסיבה הסתיימה" 14 36
1986 להקת "קאדילק" "Valentino" "ולנטינו" 10 51
1987 פטריסיה קראוס "No estás solo" "אתה לא לבד" 19 10
1988 לה דקאדה פרודיחיוסה "La chica que yo quiero" "הבחורה אותה אני רוצה" 11 58
1989 נינה "Nacida para amar" "נולדתי לאהוב" 6 88
1990 אסוקר מורנו "Bandido" "בנדיט" 5 96
1991 סרחיו דאלמה "Bailar pegados" "לרקוד צמוד" 4 119
1992 סראפין סובירי "Todo esto es la música" "כל זה זה המוזיקה" 14 37
1993 אווה סנטה-מריה "Hombres" "גברים" 11 58
1994 אלחנדרו אבאד "Ella no es ella" "היא לא היא" 18 17
1995 אנאבל קונדה "Vuelve conmigo" "חזור אליי" 2 119
1996 אנטוניו קרבונל "¡Ay, qué deseo!" "הו, איזו תשוקה!" 20 17
1997 מרקוס יונאס "Sin rencor" "ללא טינה" 6 96
1998 מיקל הרסוג "¿Qué voy a hacer sin ti?" "מה אעשה בלעדייך?" 16 21
1999 לידיה "No quiero escuchar" "לא רוצה להקשיב" 23 1
2000 סראפין סובירי "Colgado de un sueño" "נאחז בחלום" 18 18
2001 דויד סיברה "Dile que la quiero" "תגידו לה שאני אוהב אותה" 6 76
2002 רוסה לופז "Europe's living a celebration" "אירופה חוגגת" 7 81
2003 בת' "Dime" "תגיד לי" 8 81
2004 רמון "Para llenarme de ti" "כדי להתמלא בך" 10 87
2005 סון דה סול "Brujería" "כישוף" 21 28
2006 לאס קטשופ "Bloody Mary" "בלאדי מרי" 21 18
2007 ד'נאש "I love you mi vida" "אני אוהב אותך חיים שלי" 20 43
2008 רודולפו צ'יקיליקוואטרה "Baila el Chiki-chiki" "רקוד את הצ'יקי צ'יקי" 16 55
2009 סוראיה "La noche es para mi" "הלילה הוא בשבילי" 24 23
2010 דניאל דיחס "Algo pequeñito" "משהו קטנטן" 15 68
2011 לוסיה פרס "Que me quiten lo bailao" "לא יכולים לקחת את החוויות שיש לי" 23 50
2012 פסטורה סולר "Quédate conmigo" "הישאר איתי" 10 97
2013 להקת "חלום מורפיאוס" "Contigo hasta el final" "איתך עד הסוף" 25 8
2014 רות לורנזו "Dancing In The Rain" "רוקדים בגשם" 10 74
2015 אדורנה "Amanecer" "שחר" 21 15
2016 בארי "!Say Yay" "אמור יש!" 22 77
2017 מאנל נבארו "Do It For Your Lover" "עשה את זה לאהבתך" 26 5
2018 אלפרד גרסיה ואמאיה רומרו "Tu Canción" "השיר שלך" 23 61
2019

אירוח האירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה העיר המארחת מקום התחרות מנחים
1969 ספרדספרד מדריד התיאטרון המלכותי גמר: לאוריטה ולנסואלה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 1956195719581959196019611962196319641965196619671968196919701971197219731974197519761977197819791980198119821983198419851986198719881989199019911992199319941995199619971998199920002001200220032004200520062007200820092010201120122013201420152016201720182019
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 1982198419861988199019921994199619982000200220042006200820102012201420162018
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 2003200420052006200720082009201020112012201320142015201620172018
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
אירוויזיון אסיה 2018
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)
ראו גם רשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיון
Eurovision Song Contest logo.svg
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבולגריהבלארוסבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהונגריההממלכה המאוחדתיווןישראללטביהליטאמולדובהמונטנגרומלטהמקדוניהנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבוסניה והרצגובינהטורקיהלוקסמבורגמונקומרוקוסלובקיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון
זוכים
שנות החמישים שווייץשווייץ ליס אסיההולנדהולנד קורי ברוקןצרפתצרפת אנדרה קלאבוהולנדהולנד טדי סחולטן
שנות השישים צרפתצרפת ז'קלין בואייהלוקסמבורגלוקסמבורג ז'אן-קלוד פסקלצרפתצרפת איזבל אוברהדנמרקדנמרק גרטה ויורגן אינגמןאיטליהאיטליה ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורגלוקסמבורג פראנס גלאוסטריהאוסטריה אודו יורגנסבריטניהבריטניה סנדי שוספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מסיאלצרפתצרפת פרידה בוקארההולנדהולנד לני קורבריטניהבריטניה לולוספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) סלומה
שנות השבעים אירלנדאירלנד דנהמונקומונקו סבריןלוקסמבורגלוקסמבורג ויקי לאנדרוסלוקסמבורגלוקסמבורג אן-מארי דודשוודיהשוודיה אבבאהולנדהולנד טיץ' איןבריטניהבריטניה אחוות האדםצרפתצרפת מארי מריםישראלישראל יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראלישראל חלב ודבש
שנות השמונים אירלנדאירלנד ג'וני לוגןבריטניהבריטניה באקס פיזגרמניהגרמניה ניקוללוקסמבורגלוקסמבורג קורין הרמסשוודיהשוודיה הרייסנורווגיהנורווגיה בוביסוקס!בלגיהבלגיה סנדרה קיםאירלנדאירלנד ג'וני לוגןשווייץשווייץ סלין דיוןיוגוסלביהיוגוסלביה ריווה
שנות התשעים איטליהאיטליה טוטו קוטוניושוודיהשוודיה קרולהאירלנדאירלנד לינדה מרטיןאירלנדאירלנד ניב קבאנהאירלנדאירלנד פול הרינגטון וצ'ארלי מקגטיגןנורווגיהנורווגיה סיקרט גארדןאירלנדאירלנד איימר קוויןבריטניהבריטניה קתרינה והגליםישראלישראל דנה אינטרנשיונלשוודיהשוודיה שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרקדנמרק האחים אולסןאסטוניהאסטוניה טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביהלטביה מארי אןטורקיהטורקיה סרטאב ארנראוקראינהאוקראינה רוסלנהיווןיוון הלנה פפאריזופינלנדפינלנד לורדיסרביהסרביה מריה שריפוביץ'רוסיהרוסיה דימה בילאןנורווגיהנורווגיה אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניהגרמניה לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ןאזרבייג'ן אל וניקישוודיהשוודיה לורןדנמרקדנמרק אמילי דה פורסטאוסטריהאוסטריה קונצ'יטה וורסטשוודיהשוודיה מונס סלמרלובאוקראינהאוקראינה ג'מאלהפורטוגלפורטוגל סלבדור סובראלישראלישראל נטע ברזילי