הספרייה האמברוזיאנית
 | |
| מיקום | מילאנו |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 8 בדצמבר 1609 |
| מנהל |
Marco Navoni  |
| קואורדינטות | 45°27′47.16″N 9°11′7.44″E / 45.4631000°N 9.1854000°E |
| https://www.ambrosiana.it/ | |
|
(למפת מילאנו רגילה)   הספרייה האמברוזיאנית | |
  | |
הספרייה האמברוזיאנית (באיטלקית: Biblioteca Ambrosiana, מילולית: הספרייה על שם אמברוזיוס הקדוש, פטרון העיר מילאנו) היא ספרייה היסטורית במילאנו. הספרייה נפתחה ב-8 בדצמבר (יום הקדוש אמברוזיוס) 1609 והייתה הספרייה הציבורית השנייה בעולם (לאחר הספרייה הבודליינית באוקספורד) שהייתה פתוחה לציבור המלומדים (ולא במסגרת מנזר או חצר מלכות).
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספרייה הוקמה ביוזמתו של הקרדינל הישועי פדריקו בורומאו. לפתיחת הספרייה קדמו מספר שנים בהן שלח בורומאו שליחים ללקט ספרים וכתבי יד עתיקים מרחבי העולם. שליחיו יצאו לאיטליה, צרפת, ספרד, גרמניה, יוון, "סוריה הגדולה" (כולל ארץ ישראל) ומצרים והונחו לרכוש ספרים ומגילות בעברית, ערבית, יוונית עתיקה, לטינית, אשורית, געז ועוד. בין השליחים המלקטים היו הצנזור המומר, דומניקו ג'רוזלימיטנו, שנשלח לאסוף כתבי יד עבריים בקורפו; אנטוניו סאלאמציו (Antonio Salamazio) שנשלח ליוון, קושטא וארץ ישראל; אנטוניו גיגי (Antonio Giggi) שאסף כתבי יד בערבית ובפרסית; ופטרו פאוליני בוסקה (Petri Pauli Boschae), שהיה הספרן הראשון של הספרייה. רוב השליחים התמנו לאחר חזרתם משליחותם לדוקטורים בקולג' של הספרייה ועסקו בניהול, מחקר ותיעוד של האוסף שלהם, משרה שכללה גם פרשנות וצנזורה לחלק מהספרים. לצד הקולג' הקים בורומאו מכון טיפוגרפי להדפסת מחקרי הדוקטורים והנזירים.
מדפי הספרים כיסו את הקירות, עיצוב יוצא דופן בתקופה בה כוסו קירות הספריות בפרסקאות והספרים עצמם היו טמונים במדפים נסתרים.
עם פתיחתה היו בספרייה 30,000 ספרים ו-15,000 כתבי יד ובקולג' שלה כיהנו תשעה דוקטורים.
הספרייה הגדילה את אוספיה באופן קבוע והתפרשה גם לתחום הרישום. כך נרכש האוסף Codex Atlanticus, המכיל למעלה מ-1,000 רישומים מאת לאונרדו דה וינצ'י. כיום כולל אוסף הרישומים מעל 12,000 רישומים מאת אמנים אירופאים מן המאה ה-14 ועד המאה ה-19.
הספרייה הפכה למקום מפורסם לעלייה לרגל של מלומדים. ב-15 באוקטובר 1816 ביקר בה המשורר האנגלי לורד ביירון. הוא קרא באולם הקריאה בספרייה את חליפת המכתבים בין לוקרציה בורג'ה ופייטרו במבו והגדיר אותם כ"מכתבי האהבה היפים ביותר בעולם"[1]. ב-12 בספטמבר 1840 ביקרה בספרייה ידידתו, מרי שלי.
מאוצרות הספרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הפרגמנט המורטורי או "הקאנון המורטורי" - הרשימה העתיקה ביותר הידועה של ספרי הברית החדשה
- הקודקס האטלנטי - 1,000 רישומים מאת לאונרדו דה וינצ'י
- תנ"ך פשיטתא שלם בסורית מתוארך למאה השישית או מאה השביעית לספירה. כתב היד כולל בנוסף לתנ"ך את הספרים החיצוניים חכמת שלמה, איגרת ירמיהו, ספר ברוך, בל והדרקון, שושנה, יהודית, בן סירא, ספרי המקבים, ברוך הסורי, חזון עזרא, ותרגום הספר השישי ממלחמות היהודים
- קודקס אמברוזיוס 837 ו-435 - קטעי מסות על "אודות הנפש" לאריסטו, ביוונית עתיקה מן המאה ה-13
- 196 כתבי יד בעברית בהם: תנ"ך מאויר מהמאה ה-13, עותק מהמאה ה-15 של "הכוזרי" ליהודה הלוי וכתב יד של רש"י.
- סלסלת פירות של קאראווג'ו
- דיוקנו של מוזיקאי של לאונרדו דה וינצ'י
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הספרייה האמברוזיאנית (באיטלקית ובאנגלית)- ערך באנציקלופדיה הקתולית
