ספרי הגר"א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gaon-V.jpg

תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו. בימי חייו לא פורסם בכתב דבר מכתביו (זולת החרמות על החסידות), וכתביו הרבים מקורם ברשימות תלמידיו המסכמות את דבריו והם פורסמו לאחר מותו, מיוחסים לו יותר משבעים חיבורים.

ספרי פירושים על התנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדרת אליהו על התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש לחלקים מהתורה. בחלק מהמהדורות של מקראות גדולות מודפס בסוף כל פרשה. הספר כולל פירושים בדרך הפשט הרמז והסוד, על חלקים שנכתבו בדרך הסוד נכתבו פירושים על ידי בנו רבי אברהם בן הגר"א ועל ידי רבי יצחק אייזיק חבר בשם באר יצחק.

קיצור מכילתא וקיצור תורת כהנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיצור מכילתא וקיצור תורת כהנים, בהם עיבד וקיצר הגר"א את המכילתא ותורת כהנים לפי סדר הפסוקים. נדפס בספר אדרת אליהו - על חלקים מחומש שמות וויקרא. קיצור תורת כהנים נדפס בשנת תקע"ט עם פירוש בשם ביאור מהרי"ל.

מהדורה חדשה בשם חומש הגר"א הכוללת את הספר אדרת אליהו וליקוטים מתורת הגר"א, יצאה לאור בשנים האחרונות על חומשים בראשית, שמות וויקרא.

אדרת אליהו על נביאים וכתובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש לחלקים מהנ"ך. בחלק מהמהדורות של מקראות גדולות מודפס בצמוד לפירוש רש"י ורד"ק. הספר כולל פירושים לספר יהושע, לתפילת חנה (שמואל א' ב'), לבנין הבית בספר מלכים, לחלקים מספרי ישעיהו ויחזקאל ועוד.

פירוש על ספר משלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חובר על ידי תלמידו של הגר"א רבי מנחם מנדל משקלוב, על פי שעורים ששמע מפיו. נחשב בין ספרי המוסר בעולם הישיבות. יצא לאור במהדורה מתוקנת על פי כתבי יד על ידי הרב משה פיליפ.

פירוש על ספר יונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש על ספר יונה על דרך רמז ומשל לגוף ונשמה. בדרך זו פירש הגר"א גם את מגילת אסתר, מלבד פירושו על דרך הפשט, וכן חלק ממגילת איכה.

פירוש על שיר השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש מקיף על מגילת שיר השירים בדרך משל על הקב"ה ועם ישראל. מהדורה חדשה יצאה לאור על ידי מכון הגר"א, וכן חלק א' על ידי מוסד הרב קוק עם הערות מראש ישיבת חברון הרב דוד כהן. כמו כן יצאה מהדורה מבוארת ומורחבת בארבעה כרכים על ידי הרב שלמה ברעוודה.

פירוש על מגילת אסתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגר"א פירש את מגילת אסתר בשלשה פירושים אחד ארוך על דרך הפשט, השני על דרך הרמז, והשלישי על דרך הסוד. מהדורה חדשה של הפירושים יצאה לאור יחד עם פירוש יוסף לקח, ומהדורה נוספת על ידי מוסד הרב קוק.

פירוש על מגילת רות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש מיוחס להגר"א על מגילת רות, אולם יצאו עוררין על יחוס הפירוש להגר"א, וכנראה משולבים בו גם פירושים מרבי חיים מוולוז'ין ובנו רבי יצחק מוולוז'ין. ליקוט מפירושי הגר"א ותלמידיו על מגילת רות כולל הפירוש המיוחס לו, יצא לאור על ידי מכון הגר"א.

פירוש על המשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חידושי הגר"א על המשניות - נעתק מכתב ידו של הגר"א (יצא לאור על ידי הרב אבא קליינרמן, ובשנת תשנ"ט על ידי הרב דוד סופר עם הוספות, ובשנת ה'תשע"ב יצא בהוצאת מכון הר-ברכה עם פירוש אור אליהו, ועוד קונטרס ביאורים והקבלות משאר ספרי הגר"א על ידי הרב אוריאל שלמוני).

סדר זרעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות אליהו על סדר זרעים, נכתב על ידי תלמידיו. לחלק מהמסכתות יש שתי מהדורות.

מסכת שבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות אליהו על מסכת שבת נדפס לראשונה על ידי רבי נפתלי הערץ הלוי בתוך סידור הגר"א שהוציא לאור.

מסכת אבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש הגר"א לפרקי אבות כולל מקורות מהתורה לדברי המשנה.

סדר טהרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאור הגר"א ו אליהו רבא על סדר טהרות. פירושים אלו נכתבו על ידי תלמידים.

כמו כן יצאו ספרי ליקוטים לביאור הגר"א על סדר הש"ס כשהבולט שבהם הוא הספר שדה אליהו מהרב שמואל דוד מובשביץ[1].

תלמוד בבלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגהות הגר"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגהות שנדפסו בכל הגמרות מזמן הגר"א, בהם תיקוני נוסח ומעט ביאורי שיטות הראשונים. הרב אוריאל שלמוני שליט"א הוציא 2 ספרים: הגהות הגר"א בבא מציעא (תשע"ו), הגהות הגר"א ר"ה, ביצה, סוכה, מגילה, מו"ק, חגיגה (תשע"ז), הספרים יצאו לאור על ידי מכון הר ברכה.

אמרי נועם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש על מסכת ברכות וחלקים נוספים מהתלמוד הבבלי.

ביאורי אגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורי אגדות למסכת ברכות ובבא קמא ועוד.

יד אליהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאור הגר"א על גמ' מסכת ערכין. נדפס בש"ס וילנא (בחלק מהמהדורות בסוף מסכת נדה ובמהדורות היותר מאוחרות אחרי המסכת). בשנת תשנ"ח יצא לאור במהדורה חדשה עם פירוש אור אליהו על ידי הרב אוריאל שלמוני.

תלמוד ירושלמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר זרעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגר"א כתב ביאור מקיף לסדר זרעים בתלמוד הירושלמי, ובו פירושים מקוריים המתאימים לפשט התלמוד, ומבוסס גם על הגהות ותיקונים בטקסט.

מסכת ביכורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים והגהות למסכת ביכורים של התלמוד הירושלמי, יצא לראשונה בשנת תשס"ז בידי הרב ידידיה הלוי פרנקל וצוות תלמידי חכמים, מתוך טופס הירושלמי המקורי, דפוס אמשטרדם, שנחשף בידי הרב פרנקל, עליו רשם הגאון את הערותיו. הספר, שהודפס בפאר רב, כולל, בין השאר, פקסימילים צבעוניים של המקור, מבוא והערות מעמיקות מאת המו"ל.

ספרי הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביאור על השו"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגר"א כתב ביאור על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך. באופן כללי, תפקיד הפירוש הוא למצוא את מקורות הדינים של השולחן ערוך, אולם בניגוד לבאר הגולה (שקדם לו) המציין לדברי הפוסקים הראשונים מהם שאב השולחן ערוך את דבריו, הגר"א בביאורו מציין להסבר סוגית התלמוד לפירושים אלו, או למקורות נוספים (גמרא במקום אחר, תוספתא, תלמוד ירושלמי וכדומה). פעמים רבות רומז הגר"א לפרשנות חדשה בסוגית הגמרא, לדעות אלו.

הביאור מתאפיין בקצרנות רבה ולפעמים הוא רק מציין מראה מקום. משום כך קשה לעתים לפענח את כוונתו. בשל כך נכתבו עליו פירושים רבים. בין הפירושים שנכתבו על ביאור הגר"א לשו"ע קיימים דמשק אליעזר[2] על כל אורח חיים, מאת הרב אליעזר לנדא (וילנה תרכ"ח), באר אליהו על תחילת חושן משפט (שני כרכים) מאת הרב קוק, ברכת אליהו על אבן העזר, אורח חיים, וחלק מחושן משפט, מאת הרב ברוך רקובר, וכן עדות ביהוסף על הלכות עדות ונחפה בכסף על הלכות אבידה ומציאה, שניהם מאת הרב יונה פודור, ועוד. כמו כן יצא לאור ספר פסקי הגר"א להוציא את ההוראות למעשה מתוך ביאור הגר"א.

מעשה רב[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבור שנכתב בידי רבי סעדיה תלמיד הגר"א, ונערך על ידי רבי יששכר בר בן תנחום, מגדולי המוצי"ם בווילנה, ובו הוא מספר את מנהגיו ההלכתיים של הגר"א בפועל. ספר זה נחשב, לצד הביאור על השולחן ערוך, כעדות האותנטית ביותר על דעתו ההלכתית של הגר"א, ופסקיו מצוטטים במשנה ברורה כדעת הגר"א הלכה למעשה. תלמידו המובהק של הגר"א ר' חיים מוולוז'ין מעיד בהסכמה לספר כי הרבה מן הנאמר בו הוא לא ראה, אולם מה שראה הוא מכוון (לבד שני דברים אשר ייתכן כי הגר"א שינה את דעתו).

ספרי קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש לספרא דצניעותא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרא דצניעותא הוא חיבור קטן הכלול בתוך ספר הזוהר, והזוהר נוהג להסתמך עליו במספר מקומות. ביאור הגר"א לספרא דצניעותא הוא פירוש ארוך וייחודי, שנחשב לאחת מאבני היסוד של שיטת הגר"א בקבלה, לצד הפירוש לתיקוני הזוהר. בתוך פירוש הספרא דצניעותא דן הגר"א במקום אחד בגילוי הקץ ומשביע את מי שיודע את הסוד שלא יגלהו. לספר נספח הקדמה מתלמיד הגר"א רבי חיים מוולוז'ין, ומרביתה עוסקת בסיפור שבחי הגר"א וגדלותו העצומה.

פירוש לספר יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר יצירה - עם פירוש הגר"א[3]

פירוש תיקוני זוהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאור ארוך על ספר "תיקוני הזוהר" ועל "תיקוני זוהר חדש".

יהל אור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש על ספר הזוהר

ליקוטי הגר"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבור בנושאים כלליים בקבלה, יש הסוברים כי חיבור זה הוא חלק מפירוש הגר"א לספר משנת חסידים.

ספר קול התור[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קול התור

צאצאי רבי הלל ריבלין משקלוב, טוענים שסבם חיבר ספר זה על פי תורת רבו הגר"א בנושא תהליכי הגאולה על פי הקבלה. פרסומו הראשון של הספר היה בשנות העשרים של המאה ה-20, אף על פי שרעיונות רבים בספר מופיעים כבר בפזמוניו של רבי יושעה ריבלין. מסר מרכזי בספר הוא כי הגר"א ראה את עצמו ניצוץ משיח בן יוסף, שתפקידו לדאוג לבניין הארץ, ולצורך כך שלח את תלמידיו. מוטיב מרכזי נוסף הוא עניין שני משיחין ו"עוד יוסף חי", שעניינו הוא שישנם שני משיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. משיח בן יוסף יפעל בימי עקבתא דמשיחא, וענינו הוא קירוב הגאולה על ידי מעשי ישראל בדרך טבעית שמעוררת הנהגה אלוקית ניסית נסתרת. לעומת זאת משיח בן דוד יפעל בימות המשיח, וענינו הוא הגאולה עצמה על ידי מעשים עם ניסים גלויים. בגמרא (במסכת סוכה ועוד) נאמר שנגזר על משיח בן יוסף שימות על ידי ארמילוס הרשע (שר הערב רב) הגר"א הבטיח שהגזירה נתבטלה (על ידי אורך הגלות, ייסוריו שסובל, המעשים שנעשים על ארץ ישראל, חבלי משיח ותפילותינו בעד חייו).

סידורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר סידורים בשם סידור הגר"א

  • סידור הגר"א של רבי נפתלי הערץ הלוי, רבה של יפו.
  • סידור אישי ישראל של רבי יצחק מלאצאן.
  • סידור מאור אליהו, עם לקט פירושי הגר"א על הסידור.
  • סידור אזור אליהו עם נוסחאות ומנהגי הגר"א.
  • סידור תפילת אליהו בהוצאת מוסד הרב קוק.

כמו כן יצא לאור סדרת מחזור הגר"א של הרב צבי יהושע לייטנר עם לקט פירושי הגר"א על המחזור.

ספרי דקדוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

דקדוק אליהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שיטת הגר"א בדקדוק, נקרא גם ספר דקדוק קטן.

דקדוק על התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש על התורה על פי דיוקים לשוניים.

ספרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איל משולש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתמטיקה, אסטרונומיה וגאומטריה - ספר זה מיוחד בכך שבעוד שכל הספרים האחרים נכתבו או כהגהות עד שהצטרפו כספר, או כסיכום שיעורים על ידי תלמידיו. אייל משולש הוא היחידי שנכתב כספר ממש על ידי הגר"א. הספר לא הודפס מחדש תקופה ארוכה ובשנת תשס"ד נדפס שוב עם פירוש בשני חלקים[4].

הגהות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגר"א כתב הגהות על רוב התלמוד הבבלי, ירושלמי, משנה, תוספתות, מסכתות קטנות וספרי. מכיוון שספרי התוספתא והירושלמי היו לא מוגהים עד תקופתו חיזק למעשה הגר"א את הלימוד בספרים אלו על ידי הגהותיו[5].

קול אליהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליקוט מפירושיו השונים של הגר"א המפוזרים בכתבי תלמידיו על התנ"ך, הגמרא והגדה של פסח. הליקוט נכתב על ידי הרב חנוך העניך ארזהן בשנת תרס"ה. הרב חנוך הוסיף בספר זה גם את הגהותיו והערותיו על פירושי הגר"א. במהדורה הישנה של הספר נוסף חלק קטן של ליקוטים אשר הושמט מסיבה כלשהי במהדורות החדשות.

אבן שלמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר על תיקון המידות ודרכי התורה והעבודה. נלקט מספריו השונים של הגר"א (בעיקר מפירושו על הנ"ך) על ידי הרב שמואל ב"ר אברהם מאלצאן מסלוצק. יצא לאור על ידי בנו ותלמידו הרב יצחק מאלצאן. (שם הספר מרמז על המחבר אליהו בן שלמה).

מעשה תורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עריכת מימרות של תנאים ואמוראים לפי סדר מספרים. לדוגמה פירוט כל המימרות הקשורות למספר חמש וכן הלאה. כפי הידוע מתלמידי הגר"א ספר זה נכתב באחרית ימיו של הגר"א.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי פירושים על התנ"ך:

פירוש על המשנה:

ספרים נוספים:

עוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שדה אליהו למסכת ברכות באתר הברו בוקס. גם שאר הסדרה ניתנת להורדה שם.
  2. ^ דמשק אליעזר
  3. ^ ספר יצירה - עם פירוש הגר"א
  4. ^ אייל משולש: על חוכמת המשולשים וההנדסה, באתר גוגל ספרים
  5. ^ על אופי ההגהות ראו בהרחבה: יעקב ש. שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי, הגהות ומגיהים, אוניברסיטת בר-אילן, ירושלים תשנ״ו פרק שלושה עשר.