ספרי הרבי מליובאוויטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ספרותו של הרבי מליובאוויטש - רבי מנחם מנדל שניאורסון רחבה מאד, ועוסקת במגוון נושאים הנידונים בספרות התורנית.

הספרים המפורטים להלן הם הספרים המקוריים בהם מופיעים דברי הרבי כפי שנאמרו, נכתבו או הוגהו על-ידו. בערך זה לא נכללו ספרי ליקוט, סיכום ועיבוד, המתבססים על ספרים מקוריים אלו[1], כמו תרגומיהם לשפות שונות. ספרים אלו יצאו-לאור על ידי הוצאת הספרים קה"ת - הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד, שהקים הרבי הריי"צ ומינה את חתנו, הרבי, לעורך ראשי ומנהל ההוצאה.

סדרות השיחות והמאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצוות חמיו אדמו"ר הריי"צ, החל הרבי להתוועד עם החסידים מדי שבת מברכים, עוד קודם היותו למנהיג חסידות חב"ד. לאחר שקיבל את הנהגת החסידות, התרבו זמני ההתוועדויות, הם התקיימו בשבתות נוספות וכן בימי החול כמעט בכל תאריך חשוב לחסידי חב"ד, כגון בראש השנה לחסידות. להתוועדויות אלו הייתה מתכונת קבועה: הרבי היה אומר בה כמה 'שיחות' שכללו חידושי תורה, התייחסויות לענייני השעה, והוראות לחסידים. בדרך כלל היה אומר גם מאמר חסידות - יצירה עיונית העוסקת בתורת החסידות. בין השיחות והמאמרים היו החסידים שרים ניגוני חב"ד. פעמים רבות נשא שיחות לקהל לאחר תפילות מנחה או ערבית וכן במעמדים שונים, שיחות אלו התרבו בעיקר בשנותיו האחרונות.

את תורתו שנשא בציבור לא כתב בעצמו. צוות ה"חוזרים" היו חוזרים על תוכן דבריו לאחר אמירתם, מעלים אותם על הכתב בתוספת ציון מראי-מקומות. חלק מכתובים אלו המכונים 'הנחות', נערכו שוב בשפה תורנית והוגהו על ידי הרבי, שהוסיף, תיקן וזיקק את תוכן הדברים ולשונם.

לקוטי שיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לקוטי שיחות

סדרה זו‏[2], בת 39 כרכים, אוצרת בתוכה אוסף עיונים וביאורים העוסקים במגוון סוגיות תורניות בכל מקצועות התורה. מקום נכבד בספרים אלו מוקדש לדרכו המהפכנית של הרבי במחקר פירוש רש"י על התורה, ולפרשנותו בשיטת הרמב"ם בספרו משנה תורה. ביאורים אלו לוקטו מהתוועדויותיו של הרבי, נכתבו על ידי הועד להפצת שיחות, הוגהו ועובדו שוב על ידי הרבי. הביאורים (המכונים גם "שיחות") סודרו ונערכו לפי סדר פרשיות השבוע.

ספר השיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרה נוספת היא ספר השיחות, סדרת ספרים בת 11 חלקים, בה הופיעו ה'שיחות' במתכונת אמירתן (שלא כ'ליקוטי שיחות' שעברו עיבוד ועריכה מלאים) - מתחילת שנת ה'תשמ"ז (1987) עד כ"ז באדר ה'תשנ"ב (1992). שיחות אלו נדפסו במתכונת שבועית, בשבוע שלאחר אמירתן על ידי הרבי. מחציתם של הביאורים נערכו על ידי ועד הנחות התמימים בשפת היידיש, ומחציתם נערכו על ידי ועד הנחות בלה"ק בלשון הקודש, עברו את הגהת הרבי והתפרסמו לאחר צאתם לאור בסדר דו-שבועי, בעיתון "אלגעמיינער זשורנאל" (ביידיש) ובעיתון "כפר חב"ד" (בלשון הקודש).

תורת מנחם - התוועדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תורת מנחם - התוועדויות

סדרת "תורת מנחם - התוועדויות"‏[3] מרכזת את כל דרשותיו של הרבי בציבור לפי סדר כרונולוגי, מעת היותו מנהיג חסידות חב"ד ועד למחלתו האחרונה (תש"י (1950) - תשנ"ב (1992)).

במשך שלשת העשורים הראשונים בהם דרש הרבי בציבור, לא נערכו דבריו לדפוס באופן מסודר, אם כי לעתים קרובות יצאו רשימות מדבריו בהדפסת "קופיר" (יידיש: שכפול במכונת כתיבה). לאחר מכן הודפסו רשימות אלו ב-500 עותקים בלבד כסדרת ספרים עבי-כרס בת 53 ספרים המכונה "שיחות קודש"‏[4]. החל משנת תשמ"א (1981) יצאו לאור חוברות מהדברים שאמר סמוך לאמירתן, ונדפסו מאוחר יותר בסדרה "תורת מנחם" ("הסדרה המאוחרת"), ואילו דברי התורה משלשת העשורים הקודמים נותרו כמות שהיו, עד שהחלו לעבור עריכה מחודשת והתחילו לצאת לאור משנת תשנ"ג (1993) ("הסדרה המוקדמת").

עריכת "הסדרה המוקדמת" עדיין נמשכת (2015), כשמדי שנה יוצאים לאור חלקים נוספים. הספרים מחולקים לשתי סדרות: הסדרה המוקדמת, הכוללת בינתיים‏[5] 53 כרכים מהשנים ה'תש"י - ה'תשכ"ח (כולל שני כרכי מפתח עניינים); הסדרה המאוחרת כוללת 42 כרכים מהשנים ה'תשמ"ב - ה'תשנ"ב. בסיום העריכה תכלול הסדרה כ-150 כרכים.

רוב דברי התורה המופיעים בסדרת "תורת מנחם" לא הוגהו על ידי הרבי. ואילו חלקי הדברים שנערכו, הוגהו ונדפסו כיצירה בפני עצמה בסדרה 'לקוטי שיחות', לא נכנסו לסדרת "תורת מנחם".

ספר המאמרים מלוקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת ספרים‏[6] הכוללת מאמרי חסידות עיוניים שנאמרו על ידי הרבי במגוון סוגיות בתורת החסידות. בסדרה זו מופיע רק לקט של מאמרים (שכן הרבי אמר עשרות מאמרים מדי שנה), המאמרים נערכו לדפוס על ידי 'ועד הנחות בלה"ק', בתוספת ציוני מראי מקומות, הוגהו על ידי הרבי לפני הדפסתם ויצאו לאור בשעתו בחוברות בודדות, עד שבשנת תשמ"ט התחילו 'ועד הנחות בלה"ק' להוציאן בספרים. על פי רוב המאמרים נאמרו לרגל תאריך מיוחד במועדי השנה או בקרב חסידות חב"ד.

במהדורה הראשונה הודפסה הסדרה בששה כרכים, בסדר הכרונולוגי בו יצאו לאור המאמרים לראשונה בחוברות. בשנת תשס"ה סידר ועד הנחות בלה"ק את המאמרים לפי חודשי השנה ('תשרי - כסלו' בחלק א' וכן הלאה), והוציא אותם לאור במהדורה חדשה בת ארבעה כרכים בשם "תורת מנחם - ספר המאמרים מלוקט".

ספרי המאמרים לפי סדר השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרה נוספת בשם "תורת מנחם - ספר המאמרים" בה מופיעים בסדר כרונולוגי כמעט כל מאמרי החסידות שאמר הרבי במשך שנות נשיאותו, תשי"א - תשנ"ב (החומר קיים גם בסדרה תורת מנחם - התוועדויות), כל שנה כרך בפני עצמו (חוץ משתי השנים הראשונות - בכרך אחד וארבע השנים האחרונות - בכרך אחד). בסדרה זו מופיעים כל המאמרים שאמר במשך שנות נשיאותו, רוב המאמרים לא הוגהו על ידו, מה שהוגה, כאמור, מופיע במרוכז בספר המאמרים מלוקט.

מכתבים וכתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגרות קודש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבי הרבה בכתיבת מכתבים ומענות לשואלים מרחבי תבל, בענייני אמונה והשקפה, הלכה ומנהג, חידושי תורה וניהול הפעילות החב"דית המסועפת.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)

סדרה‏[7] בה נדפסו מכתבים ואגרות שכתב לאנשים פרטיים כמו לאישי ציבור ומוסדות, האגרות עוסקות במגוון רחב מאד של נושאים שונים העומדים על סדר היום היהודי והעולמי. הן כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים תורניים בקבלה בחסידות ובתלמוד, כאשר בתווך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים כגון: בריאות, שמחה, שלום בית ועוד. מתוך מאות אלפי מכתבים שכתב הרבי בחייו, מתפרסמים בסט זה רק מעט יחסית - אלו שיש בהם תועלת ועניין לציבור, מהעתק המכתבים שנשמר בארכיון ספריית חב"ד, או שנמסרו על ידי מקבליהם לפרסום. רוב המכתבים נכתבו בעברית, אנגלית ויידיש. חלק מהם נכתבו ברוסית, צרפתית ועוד. כל המכתבים יוצאים לאור בשתי סדרות; סדרה אחת של המכתבים בעברית, יידיש, רוסית וצרפתית. וסדרה שנייה של המכתבים באנגלית בלבד. עד כה (2015) נדפסו שלושים כרכים מהסדרה בעברית. האגרות הם מהשנים ה'תרצ"ט - ה'תש"ל (1939-1968).

רשימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרשימות

שלושה קלסרים מלאים ברשימות בכתב-יד של הרבי, שנכתבו בעשור הראשון לנישואיו (1930 - 1940), ובהן חידושים במגוון תחומים תורניים, כאשר הכותב מגלה בקיאות יוצאת דופן בכתיבת מאמרים אלו ללא ספרות תורנית מקצועית בהישג ידו. כמו כן, תיעד הרבי ברשימותיו סיפורים ושמועות ששמע מחותנו רבי יוסף יצחק, כמו ידיעות שונות. חיבור בולט בין הרשימות: "רשימת המנורה" - העוסקת בבירור וליבון פרטי הדלקת מנורת הזהב בבית המקדש.

הרשימות נמצאו זמן קצר לאחר פטירת הרבי, בשלהי שנת ה'תשנ"ד (1994), במגירת שולחן העבודה שבמשרדו שב-770, על ידי מערכת אוצר החסידים שהוציאה אותן לאור בסדרת "רשימות"‏[8].

ספרים בודדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחות שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התמנותו על ידי חמיו למנהל הוצאת קה"ת, ערך הרבי בעצמו והדפיס שלושה לוחות שנה עם פתגמים לכל יום, אחד לחסידים בעברית-יידיש ושניים באנגלית לתלמידים צעירים. את הלוח החסידי שהוא הגדול מביניהם קבע חמיו ל"לוח אור זרוע לחסידי חב"ד" ומאז חסידי חב"ד לומדים ומשתמשים בו מדי יום.

ספר "היום יום..."[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היום יום

ספר זה הוא הספר הראשון שערך והדפיס‏[9], בשנת ה'תש"ג (1943). "היום יום" הוא לוח שנה חסידי יומי, ובו לקט פתגמים, רעיונות חסידיים, הלכות ומנהגים על כל יום במעגל השנה. בשונה מלוח שנה יהודי מצוי הפותח בחודש תשרי בראש השנה ומסתיים בו, מתחיל הלוח החסידי בתאריך י"ט בכסלו שנקבע ל"ראש השנה לחסידות" ומסתיים בו. חסידי חב"ד נוהגים מאז ללמוד מדי יום את הפתגם היומי בלוח "היום היום...". הספר נדפס במהדורות רבות בפורמט כיס ובפורמט גדול ומשמש מורה דרך לחסידי חב"ד.

לוחות שנה לתלמידים באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מיום ליום", לוח כיס לתלמיד הצעיר לשנת ה'תש"ג (1942-1943) (במקור: From Day to Day - Young Scholars's Pocket Calendar 5703) לוח שנה זה ושל שנה הבאה הוא על בסיס הלוח שנה העברי. כולל הקדמה, אודות הלוח היהודי, לוח החדשים (עברי-לועזי), לוח מולד הירח, לוח שנה יומי כולל פתגמים, הלכות ומנהגים יומיים בתבנית "היום יום" העברי, לוח תאריכי בר מצווה (עברי-לועזי), תאריכים מעניינים בראשית ההיסטוריה היהודית‏[10].

לוח כיס לתלמיד הצעיר לשנת ה'תש"ד כולל כמו הלוח שנה של שנת ה'תש"ג, ונוסף בו מדור: תורה ומסורה, על תורה שבכתב ושבעל-פה, ספרים ומחברים‏[10]. הלוחות באנגלית נדפסו שוב ב-1977 וב-1988 על ידי קה"ת. מהדורה מאוחדת של שתי השנים עם תרגום עברי נדפסה ב-2013 על ידי ניסן מינדל הוצאה לאור.

הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו השני‏[11] שהוציא לאור, נדפס בשנת ה'תש"ז - 1947, בשם הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים הכולל לקט מקורות לנוסח ההגדה של חב"ד שערך רבי שניאור זלמן מליאדי בסידורו; עיונים בנוסח ההגדה כולל השוואות לנוסחים אחרים; ביאורים וטעמים לנוסח חב"ד; אמרות חסידיות ומנהגי חב"ד בליל הסדר. הגדה זו מודפסת גם במהדורות שונות וגדלים שונים ותורגמה לכמה שפות. מהדורה של הגדה זו הכוללת הוספות מביאורים שאמר וכתב במשך השנים על ההגדה נדפסה בשני כרכים.

ענינה של תורת החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונטרס מיוחד‏[12] שהוציא הרבי לאור לרגל הוצאתו לאור של הכרך הראשון של ספר הערכים חב"ד. הקונטרס מבאר את "מהותה של תורת החסידות, והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים ("פשט, רמז, דרוש וסוד")".

ספרים וכתבי עת בהשתתפותו ועריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחד עם הרב שמואל זלמנוב ששימש כעורך בפועל ועורך רשמי, ערך הרבי לפני מלחמת העולם השנייה את קובץ "התמים" שיצא לאור בפולין, ולאחר מלחמת העולם השנייה את "קובץ ליובאוויטש".

התמים - כתב העת יצא לאור בוורשה בשנים תרצ"ה-תרצ"ח. סה"כ יצאו שמונה גליונות של "התמים", עד שהוצאתו לאור נפסקה עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה.

קובץ ליובאוויטש - הופיע בשעתו במשך השנים תש"ד-תשט"ז, בשתי סדרות, האחת בשנים תש"ד-תש"ו, והשנייה בשנים תשט"ו-תשי"ז, 15 גליונות בסך הכל. הרבי כתב בקובץ מדור בשם "תשובות וביאורים", ושימש בתפקיד "יו"ר המערכת" של הקובץ. הוצאה חדשה של כל הגליונות בתוספת דברים שהגיעו לשלחן המערכת ומעולם לא נדפסו יצאה לאור בשנת תשע"ה.

עורך ומנהל הוצאת קה"ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תש"ב יסד רבי יוסף יצחק שניאורסון, את הוצאת הספרים קה"ת ומסרה לניהולו של חתנו הרבי. בשנים הראשונות ערך הרבי בעצמו, הכין לדפוס ופרסם את ספרי ההוצאת הספרים קה"ת ואף היה מעורב בהשגת מימון להדפסה. ספרים אלו היוו דגם והתוו את הדרך לחברי מערכת אוצר החסידים בהוצאת קה"ת בעריכת ספרי קה"ת. בהמשך השנים, לאחר שנתמנה לאדמו"ר, הוא יזם וקבע את סדר היום של ההוצאה לאור, כללי ואופי עריכת הספרים, זירז והמריץ את העורכים בעבודתם אך כמעט ולא השתתף בעריכת הספרים בפועל. יוצאים מהכלל היו חלק מהפרסומים מדבריו שאותם הגיה לפני ההדפסה. להלן יבואו החיבורים שבעריכתו האישית והספרים שההדיר והוא בא בהם על החתום ב"פתח דבר" לספר.

מעבודתו האישית כעורך ומוציא לאור, ומדרישותיו‏[13] מכותבי ספרים, עורכים, מהדירים ומוציאים לאור של ספרות תורנית בכלל, ועובדי הוצאת קה"ת שעמד בראשה בפרט ניתן למנות את ההנחיות דלהלן:

  • כדי להקל על הקוראים, יש להדפיס בימינו את כל הספרים ב"אותיות מרובעות" ולא ב"אותיות רש"י" כולל ספרים שנדפסו בעבר באותיות רש"י.
  • בהדפסת תורת אדמו"רי חב"ד הקודמים מכתבי יד - יש להדפיס בדיוק כפי שכתבו. גם אם הם מצטטים פסוקים או מאמרי חז"ל בשונה מהמקור יש להדפיס כלשונם ולציין למקור. לאידך, כשערכו לדפוס את דבריו שבעל פה הוא דרש לצטט את הדברים כפי שהם מופיעים במקורות גם כשאמר אותם בשינוי.
  • את כתבי אדמו"רי חב"ד יש להדפיס מכתבי היד גם דברים שצויין עליהם "אין צריך להעתיק".
  • להוסיף בכל ספר: מקורות, מראי מקומות ומפתחות.
  • להשתדל לערוך מבוא על הספר ותולדות חיי המחבר.
  • להשים תמונות, פקסימליות וכדומה בתחילת וסוף הספר.
  • להוסיף רשימת דפוסים ביבליוגרפית.
  • להוציא לאור בדפוס נאה ומשובח וכדאי להוסיף חוט סימנית לכל ספר.
  • כשספר מוכן בצורה סבירה יש להזדרז להדפיסו ולא כדאי להמתין לשלימות. השלמות - להדפיס במהדורה שנייה. חיבור גדול עדיף להדפיס חלקים מוכנים ולא להמתין עד שכל החיבור יהיה מוכן. כשהחיבור כולו יהיה מוכן ניתן יהיה להדפיס אותו מחדש עם תיקונים.

סידור תורה אור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תש"א ההדיר והדפיס מהדורה מתוקנת של סידור תורה אור. במהדורה זו הוא הכניס "הגהות לסידור" מאדמו"ר הצמח-צדק ואדמו"ר הרש"ב. ספקות אחרים שהיו לו בעריכה הוא הגיש להכרעת חותנו. בסופו הוסיף נוסח תפילות ופיוטים לראש השנה ויום כיפור. חלק מהתיקונים בסידור שהכין למדפיס לא נכנסו לסידור ותוקנו רק במהדורות מאוחרות.

שאלות ותשובות - צמח צדק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאה שנייה של הספר שאלות ותשובות וחידושיו בהלכה מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון, האדמו"ר השלישי של חב"ד שנקרא ה"צמח צדק" על שמו של ספרו זה. הספר עצמו הוא דפוס צילום מהמהדורה הראשונה שנדפסה בוילנא בשנים תרל"א-תרמ"ד. ובהוצאה זו נוספו: שו"ת נוספים שנדפסו במקומות אחרים; שו"ת מכתבי יד שלא נדפסו עדיין; הערות מנכדו רבי שלום דובער שניאורסון, (אדמו"ר הרש"ב). כן נוספו מהעורך: מפתחות על חלקי חושן משפט, וחידושים על הש"ס; ראשי פרקים מתולדות המחבר ופקסימליות מכתבי היד (בסוף חלק אורח חיים); תיאור כתבי היד והערות קצרות (בסוף חלק חושן משפט). יצא לאור בששה כרכים: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר (ב כרכים), חושן משפט, חידושים על הש"ס. יצא לאור: כ' באב ה'תש"ה.

פסקי דינים - צמח צדק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאה שלישית מפסקי דינים בשולחן ערוך אורח מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון, האדמו"ר השלישי של חב"ד. בתוספת הערות מהעורך. נדפסה יחד עם הסדרה שאלות ותשובות הצמח צדק. כרך ראשון: אורח חיים ויורה דעה. כרך שני: אבן העזר וחושן משפט. וכולל ביאורים בראשונים והאחרונים ועל כמה מסכתות בתלמוד. יצא לאור: כ' באב ה'תש"ה.

בד קודש - אדמו"ר האמצעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההדיר והוציא לאור מחדש את "בד קודש" - כתב בקשה ששלח רבי דובער שניאורי, האדמו"ר השני של חב"ד, בסביבות חשון-כסלו ה'תקפ"ז, אל שר הפלך של וויטבסק, ה"גנרל גוברנטור" חובנסקי שישפוט אותו. יצא לאור י' בכסלו ה'תש"ז. החוברת נערכה בהשוואה לכתבי יד ודפוסים קודמים, בתוספת הקדמה, מבוא, סיפור מאסרו של רבי דובער (מהספר בית רבי), ציונים והערות לכתב הבקשה, תיאור כתבי היד ורשימה ביבליוגרפית. מהדורה שנייה, עם הערות נוספות מהעורך, יצאה לאור בשנת ה'תשכ"ד. מהדורה שלישית יצא לאור בשנת ה'תשנ"ב[14].

ספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך והוציא לאור את ספר התולדות של האדמו"ר הרביעי של חב"ד. יצא לאור י"ב בתמוז ה'תש"ז. דפוס צילום של המהדורה המקורית של תש"ז יצא לאור שוב בשנת תשנ"ו על ידי קה"ת עם הוספות‏[15][16]

מנהגי חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבי בירר, ליקט ורשם "מנהגי חב"ד שיש בהם חידוש" ממה שראה אצל ההנהגה של חמיו, מכתבי אדמו"רי חב"ד ואף בירר אצל חמיו מנהגים שהיה לו בהם ספק. חלק מרשימות אלו הוא הדפיס בהוספות לחלק מהחוברות והספרים של חמיו הרבי הריי"צ שהוציא לאור בשם "מנהגי חב"ד שיש בהם חידוש". את מנהגי פסח וליל הסדר הכניס לספרו "ליקוטי טעמים, מנהגים ומקורות" להגדה של פסח.

בשנת תשכ"ו (1966) ליקטו חברי מערכת קה"ת‏[17] את כל ההוספות הללו לספר בפני עצמו שנקרא בשם ספר המנהגים - חב"ד והוא הגיה את הספר. בכל הקשור למנהגי חב"ד, ספר זה נחשב כליקוט העיקרי, הנחשב והמכריע ביותר בחסידות חב"ד, למעשה הוא הספר הראשון המאגד וקובע את מנהגי חב"ד.

שדי חמד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנציקלופדיה הלכתית - נושאים הלכתיים מסודרים בערכים, מאת הרב חיים חזקיהו מדיני. הדפיס מהדורה חדשה מסדרת הספרים בתוספת ראשי פרקים מתולדות המחבר, ומפתחות כלליים לכל החלקים: מפתח עניינים, מפתח מחברים וספרים. יצא לאור בשנים תש"ח - תשי"ב. 18 כרכים.

קב נקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הלכות גיטין וסדרי גיטין. מאת זקינו הרב אברהם דוד לבוט בתוספת ראשי פרקים מתולדותיו[18]. הוצאה שלישית מהספר, מתוקנת עם הוספות ומפתחות. ד' בשבט ה'תשי"א.

פלח הרמון - בראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרושים בתורת חב"ד על ספר בראשית מאת ר' הילל מפאריטש. הוצאה שנייה עם הוספות מהעורך: הקדמה; ראשי פרקים מתולדות המחבר; מפתחות; שו"ת ומאמרים מהמחבר; הערות וציונים מהעורך. יצא לאור: כ' באב ה'תשי"ד.

פלח הרמון - שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרושים בתורת חב"ד על ספר שמות מאת ר' הילל מפאריטש. נדפס לראשונה מכתב יד שהוכן לדפוס ועבר בדיקה ומחיקות של הצנזור. עם הוספות מהעורך כנ"ל בספר בראשית, וגם: לוח התיקון; שינויי הצנזורה. יצא לאור: זאת חנוכה ה'תשט"ו. נדפס ה'תשי"ז (1956).

דרך אמונה הנקרא ספר החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון, אדמו"ר הצמח צדק. הוצאה שנייה מהספר שנדפס לראשונה בפולטובה עם הוספות, הערות וציונים. יצא לאור: ט"ו כסלו ה'תשט"ו.

מפתחות, קיצורים והערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מפתח עניינים לספרים: תניא, תורה אור ולקוטי תורה - של האדמו"ר הראשון רבי שניאור זלמן מליאדי. לספרים "דרך חיים" ו"שערי אורה" - של הרבי השני אדמו"ר האמצעי. לדרך מצותיך - של הרבי השלישי אדמו"ר הצמח צדק. המפתחות נדפסו בסוף כל אחד מהספרים האלו. במכתב לרב שלמה יוסף זוין[19] כתב הרבי שספר הערכים חב"ד משלים את עבודתו שהתחיל במפתחות על הספריים הבסיסיים של חב"ד.

ערך תוכן עניינים (קיצור תוכן), לספרי הרבי החמישי אדמו"ר הרש"ב ולספרי הרבי השישי, חמיו אדמו"ר הריי"צ.

ערך הערות ומראי מקומות לספרים: שו"ת צמח צדק, דרך מצותיך ולספר "קיצורים והערות לתניא" - של האדמו"ר השלישי הצמח צדק. ל'קונטרס ומעין' ול'תורת שלום - ספר השיחות' - של הרבי החמישי אדמו"ר הרש"ב. ל'לקוטי דיבורים' ולחלק מספרי המאמרים והשיחות של הרבי השישי, חמיו אדמו"ר הריי"צ.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משנתו של הרבי מליובאוויטש, הרב אליהו מאיר אליטוב, תשע"ב.
  • "ארוכה מארץ מדה - פרקים בתורת הרבי", הרב מנחם מנדל ברונפמן, לוד, חשון תשס"ז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוי לפי צורת הערך

הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקוטי שיחות
אגרות קודש
תורת מנחם
רשימות
  • סדרת החוברות, חלק ראשון, חלק שני, חלק רביעי[20], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
  • רשימת המנורה, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
  • רשימת המנורה, פורמט טקסט, אתר "ספריית חב"ד".
  • רשימת שנים אוחזים, פורמט טקסט, אתר "ספריית חב"ד".
  • רשימת שנים אוחזים, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
  • רשימות על התניא, בפורמט ספר, אתר ועד הנחות בלה"ק.
  • הגהות לסידור רבנו הזקן, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
ספר המאמרים מלוקט
היום יום
הגדה של פסח
  • בסיס המהדורה המקורית, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
  • מהדורה מורחבת, שני חלקים, חלק א, חלק ב - פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
קונטרס ענינה של תורת החסידות
ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש
  • פורמט ספר, אתר משותף של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
מפתחות
  • לתורה אור, פורמט ספר, אתר משותף של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
  • לקוטי תורה, פורמט ספר, אתר משותף של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
מאגר מסודר של ספריו, לפי תאריכי סדר השנה העברית

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גם הספרים המלוקטים שיצאו בהוצאת קה"ת - אינם מופיעים בגוף הערך, גם לא אלו שיצאו תחת ה'שער' של הרבי, ואלו הם:
    היכל תשיעי - "שער שישי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - חידושיו על הש"ס והרמב"ם: הדרנים על הש"ס - שני כרכים; חידושים וביאורים בש"ס (וברמב"ם) - שלשה כרכים; תורת מנחם הדרנים על הרמב"ם (וש"ס) - כרך אחד.
    היכל תשיעי - "שער שביעי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה לרמב"ם - כרך אחד, בתחילתו מופיעים 12 פרקי הלכות בית הבחירה להרמב"ם, עליהם נסובים חידושי וביאורי הרבי בגוף הספר (מופיע בפורמט ספר באתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס").
    היכל תשיעי - "שער שמיני" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת - סדרת ביאוריו לספרי אביו רבי לוי יצחק שניאורסון: תורת מנחם - תפארת לוי יצחק - שלשה כרכים, על-סדר פרשיות השבוע. (לסדרה זו יתווספו בעתיד שלשה כרכים נוספים).
  2. ^ היכל תשיעי - "שער שלישי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  3. ^ היכל תשיעי - "שער תשיעי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  4. ^ סדרה זו היא ביידיש. היא לא יצאה לאור על ידי הוצאת ספרים קה"ת, אלא על ידי יזם פרטי, ונדפסה פעם אחת בלבד. ניתן לראות את הסט בפורמט ספר באתר שיחות קודש.
  5. ^ נכון לכסלו תשע"ד
  6. ^ היכל תשיעי - "שער ראשון" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  7. ^ היכל תשיעי - "שער חמישי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  8. ^ היכל תשיעי - "שער עשירי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  9. ^ נדפס בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת, אך ללא שער
  10. ^ 10.0 10.1 ערך "מענדל שניאורסון", תרגם לאנגלית ניסן מינדל
  11. ^ היכל תשיעי - "שער רביעי" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  12. ^ היכל תשיעי - "שער שני" בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת
  13. ^ הרב מרדכי-מנשה לאופר, "הוצאה לאור", התקשרות גליון 500
  14. ^ מהדורה שלישית באתר היברובוקס
  15. ^ הספר באתר היברובוקס
  16. ^ מהדוררה מורחבת של "ספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש" וערוכה מחדש על ידי הרב א. חנוך גליצנטשיין יצאה לאור בסדרה "ספר התולדות" של אדמו"רי חב"ד.
  17. ^ המקובל הרב מנחם זאב גרינגלס ומזכירו של הרבי, הרב יהודה לייב גרונר.
  18. ^ ראו: יהושע מונדשיין, הרבי מו"ל את ספרו של זקינו באתר שטורעם. י"ג אדר תשס"ח. מתוך כתבה בשבועון כפר חב"ד גיליון 938
  19. ^ מופיע באגרות קודש כרך כ"ז
  20. ^ חסר שם חלק שלישי וחמישי