סקווש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סקוואש)
מחבט סקווש וכדור
כדור סקווש
משחק סקווש במגרש סקווש

סקווש (אנגלית: Squash) הוא משחק כדור הנערך בין שני שחקנים (משחק יחידים) או לעיתים שני זוגות (משחק זוגות), באמצעות מחבט וכדור. המשחק נערך במגרש בן ארבעה קירות, בשימוש במחבטים הדומים למחבטי טניס אך קטנים מהם במעט, ובכדור גומי חלול.

אחד הבניינים הראשונים של סקווש בישראל נמצא כיום ברחוב הצפירה סמוך לעמק רפאים. בניין זה משמש כיום כמרכז פעילות של אלו"ט (אגודה לילדים אוטיסטים).

חוקי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל מהלך בסקווש מתחיל בהגשה של אחד השחקנים לכיוון הקיר. מכת ההגשה צריכה להיות כזו שתגרום לכדור לפגוע בתחום שבין הקו האדום העליון והקו האדום האמצעי על הקיר, ולאחר מכן לחזור וליפול בתחום המלבן של היריב. במהלך הראשון נבחר המגיש באקראי, ובמהלכים הבאים המגיש בכל מהלך הוא זה שניצח במהלך הקודם.

כל שחקן חייב לחבוט בכדור לפני שיפגע ברצפה בפעם השנייה, והחבטה צריכה להיות כזו שתעיף את הכדור כך שיפגע בקיר הקדמי, בין הקו האדום התחתון והקו האדום העליון. הכדור יכול לפגוע בדרכו בקירות הצדדיים וגם בקיר האחורי. מהלך מסתיים כאשר אחד השחקנים לא מצליח לענות לכדור של היריב. המשחק מסתיים כאשר השחקן הראשון מגיע ל-11 נקודות.

שיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסקווש משחקים בשיטת ה"טוב מ-5 משחקונים" כלומר, השחקן הראשון שניצח 3 משחקונים. כל משחקון הוא עד 11 נקודות.

כאשר המגיש זוכה בנקודת זכות, עליו להגיש את מכת הפתיחה הבאה מהצד השני. לעומת זאת, כאשר המגיש מפסיד נקודה, על יריבו לבחור מאיזה צד הוא מעוניין להגיש (כדור עובר).

במקרה של שוויון 10, על השחקנים לשחק עד להפרש של 2 נקודות לצורך הכרעה.

הסקווש כענף לא-אולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסקווש לא מוכר כספורט אולימפי, דבר הגורם לענף הספורט להיות מצומצם יחסית בתפוצתו. הניסיונות לשלבו כענף ספורט אולימפי נתקלו בהתנגדות עזה דווקא בקרב גורמים מתוך הענף שחששו לשחיקה במידת האקסקלוסיביות של הענף. לשיאם הגיעו מאמצי שילובו של הענף במהלך שנות השבעים והענף אף התמודד על הזכות להשתלב באולימפיאדה באופן קבוע במהלך אולימפיאדת מונטריאול בשנת 1976. כיום נפוץ המשחק בעיקר בבריטניה, במדינות חבר העמים הבריטי (כגון הודו, פקיסטן, בנגלדש, קפריסין, ניו זילנד) ובמדינות שבהן שלטה בעבר בריטניה (כגון מצרים ודרום-אפריקה). בחמש-עשרה השנים האחרונות התרחב הענף באופן משמעותי גם בארצות הברית ובצרפת.

ב-16 באוקטובר 2023 אושרה המלצת הוועד האולימפי לכלול את ענף הסקווש במשחקים האולימפיים, לראשונה, במשחקי לוס אנג'לס 2028[1].

הסקווש בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1976 היו בישראל רק שבעה מגרשים, אך כיום קיימים מגרשים רבים בארץ. מרכזי הסקווש הגדולים בארץ נמצאים ברעננה ובהרצליה ויש בכל אחד מהם שמונה מגרשים. ישנם מועדוני סקווש נוספים בתל אביב, בראשון לציון ועוד. לאחרונה נבנה מגרש סקווש בקיבוץ מצובה באמצעות גיוס חברתי ותרומה של הקהילה. בעקבות הגידול במספר המגרשים, אוכלוסיית שחקני הסקווש בישראל גדלה במהירות.

מקורו של הספורט בישראל הוא מקומץ אנשים שמוצאם בארצות האנגלו-סקסיות ועוד מספר קטן של ישראלים שאהבו את המשחק. כיום קיימת בארץ קהילה של אלפי שחקנים ומאמנים.

ב-1975 הוקמה התאחדות הסקווש בישראל. בשנים 1986, 1988, 1995 וב-2006 התקיימה בישראל אליפות אירופה לנוער. אליפויות אלה קידמו את הסקווש בישראל והיוו פריצת דרך משמעותית לסקווש בישראל. ראובן מטרני זכה באליפות חמש פעמים.

בשנים האחרונות מתקיימות מדי שנה אליפויות הארץ למבוגרים ולנוער, שבהן משתתפים ספורטאים שמשחקים ברמות הגבוהות באירופה. ב-2017 הוחלט להפוך את גמר אליפויות ישראל לאירוע ראווה פתוח לציבור הרחב ועבורם נרכש מגרש סקווש שקוף שהוצב במיקומים מרכזיים. ב-2017 הוצב המגרש במתחם נמל תל אביב ואירח גם משחקי סקווש בחסות המכביה ה-20. ב-2018 הוצב ברחבת שער יפו בירושלים, וב-2019 הוצב בכיכר התרבות בת"א לצד תיאטרון הבימה.

אליפות ישראל ב-2019 הפכה גם לתחרות מוכרת בסבב העולמי של טורנירי הסקווש (PSA World Tour) לגברים בהשתתפות 24 שחקנים מרחבי העולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]