סקוטים של אלסטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

סקוטים של אלסטר (ב סקוטית של אלסטר :'Ulstèr-Scotch, בסקוטית: Ulster-Scots fowk; באנגלית: Ulster Scots people או Ulster Scots, באירית:Albanaigh na hUladh או Albanaigh Ultacha; שמם מחוץ לאיים הבריטיים הוא "אירים-סקוטיים" (Scots-Irish) או סקוץ' אייריש - (Scotch-Airisch) הם קבוצה אתנית באירלנד, שחיה ברוב רובה בחבל אלסטר (אירלנד הצפונית) ובמידה פחותה יותר בשאר אירלנד. אבותיה היו מהגרים, רובם נוצרים פרוטסטנטים פרסביטריאנים משפלת סקוטלנד (Scottish Lowlands לולנדס). הרבים ביותר הגיעו מגאלוויי, לנארקשייר, רפנפרושייר, איירשייר והגבולות הסקוטיים, בעוד שאחרים באו מאזורים צפוניים יותר של השפלה הסקוטית ובמידה פחותה מהרמה -היילנדס הסוקטיים.[דרוש מקור]

סקוטים אלה היגרו במספרים גדולים לאירלנד כתוצאה ממדיניות ממלכתית אנגלית של יישוב מתוכנן של חבל אלסטר (Plantation) שהתנהל תחת חסות מלך גיימס השישי של סקוטלנד או לשמו כמלך אנגליה, ג'יימס הראשון. המהגרים הסקוטים התיישבו על אדמות מופקעות מהאצולה האירית ה"גיילית" שנמלטה מאלסטר ("בריחת הנסיכים") אבל הם הגיעו גם כחלק מגל התיישבות גדול ובלתי מתוכנן.

מאוחר יותר היגרו סקוטים של אלסטר מאירלנד בגלים גדולים אל צפון אמריקה, בשטחי ארצות הברית של ימינו ולכל חלקי האימפריה הבריטית ברחבי העולם - אל ארצות שהן כיום קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה, איי הודו המערביים ובמידה מסוימת לארגנטינה ולצ'ילה [דרוש מקור] שטחי. הסקוטים של אלסטר היגרו לצפון אמריקה נוהגים לפי המסורת לקרוא להם "אירים-סקוטיים", סקוץ'-אירים או "סקוטס-אייריש" (Scotch-Irish) או Scots-Irish. כבר ב-1744 השתרש עבורם הכינוי "סקוץ' -אייריש" כפי שמעיד מילון מריאם-ובסטר.[דרוש מקור] ב-1972 היה כבר מקובל המונח "אמריקאים אירים-סקוטיים" - סקוטס-אייריש (Scots-Irish Americans).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליכים מוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגל הגדול הראשון של אנשי הגבולות הסקוטיים ושפלת סקוטלנד הגיע לאלסטר בשני העשורים הראשונים של המאה ה-17. ההתנחלות הראשונה התרחשה בשנת 1606 במזרח מחוז דאון ובמחוז אנטרים ובראשה עמדו ג'יימס המילטון, ויסקונט ראשון מקליינבוי וסר יו מונטגומרי,שני ליירדים מאירשיר. קון או'ניל (האסיר) הבטיח למונטגומרי מחצית מאדמותיו תמורת היחלצותו ממאסר.. המילטון נדחף גם הוא לעיסקה וכעבור שלוש שנים של מיקח וממכר , השיגו שני הסוקטים שליש מהאדמות כל אחד.

החל משנת 1609 התחילה ההתיישבות המכוונת של סקוטים באלסטר כחלק מ-Plantation of Ulster. תוכנן להפקיע את כל אדמות האצולה הגיילית האירית באלסטר וליישב בהן בסקוטים פרוטסטנטים ובאנגלים. מספר גדול של סקוטים אכן התיישבו אז ברובם בדרומה ובמערבה של אלסטר, על האדמות המופקעות. בעוד רבים מהמתיישבים הסקוטים באו מדרום-מערב סקוטלנד, היו רבים שבאו גם מדרום מזרח סקוטלנד , כולל האזורים הבלתי יציבים שלאורך גבול אנגליה (הגבולות הסקוטיים) ונורת'מברלנד. קבוצות אלה היו שייכים לתרבות Border Reivers ,שהיו להם יחסים משפחתיים עם תושבי ה גבול עם אנגליה משני הצדדים. בניגוד לאמנוה הרווחת, לא כל הReivers האלה היו פרוטסטנטים, רבים מהם אם לא רובם היו לפחות רשמית רומיים-קתוליים