סקול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סקול והאטי רודפים אחרי השמש והירח

סקולנורדית עתיקה: Sköll) הוא זאב אגדי מהמיתולוגיה הנורדית. סקול הוא בנו של פנריר, אחיו של האטי, ונכדם של לוקי ואנגרבודה. משמעות השם "סקול" היא "בגידה". לא ידוע שם אמם של סקול והאטי. באדה הפרוזאית מסופר כי היא ענקית החיה במידגארד, ושהיא אמם של כל הזאבים הענקיים.[1] סקול נמצא במרדף מתמיד בשמים אחר מרכבתה של אלת השמש סול, וכך גורם לשמש למהר. כאשר ישנו ליקוי חמה, פירוש הדבר שסקול מתקרב אל סול בצורה מסוכנת. במקביל, אחיו האטי רודף אחר אחיה של סול, מַני אל הירח. כאשר יגיע הראגנארוק, ישתחרר פנריר מכבליו, וסקול והאטי יסיימו סוף סוף את מרדפם ויבלעו את השמש והירח.

בחלק מהמסורות חל בלבול, ונטען שפנריר הוא זה שרודף אחר סול.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.