סראטוב (מחוז)
| |||
.jpg) | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי של הוולגה | ||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי של הוולגה | ||
| מושל | ולרי רדאייב | ||
| רשות מחוקקת |
Saratov Oblast Duma  | ||
| בירת האובלסט | סראטוב | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד |
10 בינואר 1934 (קראי/край) 5 בדצמבר 1936 (אובלסט) | ||
| שטח | 101,240 קמ"ר (דירוג: 32) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ באובלסט | 2,395,111 (דירוג: 20, 1 בינואר 2021) | ||
| ‑ צפיפות | 25.8 נפש לקמ"ר (2021) | ||
| קואורדינטות | 51°47′00″N 46°44′00″E / 51.783333333333°N 46.733333333333°E | ||
| אזור זמן | UTC +4 | ||
| www.saratov.gov.ru | |||
  | |||
מחוז סראטוב (ברוסית: Саратовская область, בתעתיק: סראטובסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. נמצא בשטח של המחוז הפדרלי של הוולגה.
נהר וולגה חוצה את המחוז ל-2 חלקים.
המחוז מחולק ל-38 אזורים (מהם 20 בגדה הימנית ו-18 בגדה השמאלית).
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כ-76% מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בערים. בעיר הגדולה - סראטוב מתגוררים כ-841 אלף תושבים.
הרוסים מהווים כ-87,5% מאוכלוסיית המחוז. בנוסף לכך, יש לציין את הקזחים (כ-3%), טטרים (כ-2.2%) ואוקראינים (כ-2.5%). בעבר, בשטח המחוז הייתה אוכלוסייה משמעותית של הגרמנים. במהלך העשור האחרון הם עזבו לגרמניה ועתה נשארו רק כ-7.5 אלף איש.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטח המחוז סופח לרוסיה לאחר נפילת חאנת קזן. במהלך המאה ה-16 הוקמו באזור מספר מבצרים רוסים.
במהלך המאה ה-18 החלה באזור התיישבות גרמנית משמעותית. בתחילת המאה ה-20 הגרמנים היוו כ-35% מאוכלוסיית האזור ובהתאם לכך הוקמה רפובליקה אוטונומית. בתחילת מלחמת העולם השנייה אוטונומיה בוטלה ורוב האוכלוסייה הגרמנית הועברה לסיביר. רוב התושבים הגרמנים חזרו לאזור בשנות ה-60. עם נפילת ברית המועצות גרמנים רבים עזבו את האזור והיגרו לגרמניה.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחוז מתאפיין ברמת פיתוח תעשייה גבוהה. באזור קיימים מספר מפעלים בעלי משמעות כלל-ארצית - בניית מכונות, מקררים, תעשייה פטרוכימית וכו'. בשטח המחוז ממוקמת תחנת הכוח הגרעינית בלקובו, מהגדולות ברוסיה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סראטוב (ברוסית)
