לדלג לתוכן

סרגיי איזגיאייב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת ומשלב שפתי, משפטים לא ברורים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת ומשלב שפתי, משפטים לא ברורים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
סרגיי איזגיאייב
Сергей Давидович Изгияев
לידה 24 בנובמבר 1922
דרבנט, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 ביולי 1972 (בגיל 49)
דרבנט, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר ילדים 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סרגיי דוידוביץ' איזגיאייברוסית :Сергей Давидович Изгияев; 22 בנובמבר 1922 – 27 ביולי 1972) היה חבר באיגוד הסופרים הסובייטי, מחבר של תשעה ספרי שירה וחמישה מחזות, וכן מתרגם של למעלה מ-30 שירים — תשעה מהם הופקו על ידי חברת התקליטים מלודיה ממוסקבה ויצאו על גבי תקליטים. הוא תרם לחיים התרבותיים של ברית המועצות במהלך אמצע המאה ה-20.[1][2] הוא היה ממוצא יהודי ההרים.

סרגיי איזגיאייב נולד בכפר מיושקיור, בדרום־מזרח דרבנט שבדגסטן, על גדות נהר גיול'גריצ'אי. שמו המודרני של הכפר הוא ניוגדי. להוריו, דויד־חיים ולאה, היו שבעה ילדים[1] – שלושה בנים וארבע בנות. מבין הבנים, סרגיי היה היחיד שזכה להגיע לבגרות;[1] אחיו חיזגי מת בילדותו לאחר שנפל בטעות אל תוך תנור טנדור בוער, ואחיו גדמיל נפטר ממחלת טיפוס הבטן בגיל ההתבגרות. אחיותיו – שרה, מאזאלטו, תירסו ושושן – שרדו.[3]

סרגיי איזגיאייב עם אשתו שרה, 1968–69
סרגיי איזגיאייב עם אשתו שרה, 1968–69

סרגיי איזגיאייב החל לכתוב שירים כבר בילדותו.[4] בשנת 1939 פרסם העיתון המחוזי "הכוכב האדום" (בשפת הג'והורי) מבחר משיריו. באותה שנה נישא שרה שמאילוב (1923–1978), שתוארה על ידי בני דורם[דרושה הבהרה] כאישה יפה מאוד.[3] רבים משיריו הליריים של איזגיאייב הוקדשו לה.[2]

בבשנים 1940–1946 שירת סרגיי איזגיאייב בצבא, ובמהלך שירותו המשיך לכתוב ולפרסם בעיתונות הצבאית. לאחר שחרורו סיים את לימודיו במכללה פדגוגית, במקביל לעבודתו ברדיו המקומי. בשנת 1947 השתתף בקונגרס הראשון של סופרים צעירים בדגסטן.[4] בתחילת שנות ה־60 השלים תואר שני בחינוך. משנת 1961 כיהן כיו"ר קולחוז וכראש מחלקת התרבות של הוועדה המבצעת במחוז דרבנט, לצד תפקידים נוספים. בשנת 1963 התקבל כחבר באיגוד הסופרים הסובייטיים.[4]

בנוסף לכתיבת שירה, כתב סרגיי איזגיאייב מחזות עבור תיאטרון ג'והורי. הוא תרגם שירים ומחזות מרוסית, אווארית, אזרית ושפות נוספות אל ג'והורי, שפת האם שלו. בין יצירותיו המתורגמות נמנים הליברית של האופרה לילא ומג'נון[1][5] מאת אוזייר חאג'יביוב, וכן שירים של מיכאיל לרמונטוב, סוליימן סטלסקי, גמזט צאדאסה, רסול גמזטוב ומשוררים נוספים. בנו של איזגיאייב, דוד, ציין במאמרו:[2]

„אבא היה חבר קרוב של רסול גמזטוב, שביקר אותו פעמים רבות, ובמיוחד זכור לי ביקורו עם מוראט קאזלאייב (המלחין של דאגסטן) לצורך הכנות אחרונות להוצאת הספר לאור. כשלושים משיריו של אבא עובדו והולחנו. שירים אלה, ובמיוחד "גולבוהור", ממשיכים להיות מושרים ברוסיה, בישראל, בארצות הברית ובאירופה…”[2]

מלחינים דאגסטנים רבים, כגון באבא גולייב, ג'ומשוד אשורוב ויונו אבשלומוב, הלחינו מוזיקה לשירים המבוססים על שיריו של סרגיי איזגיאייב.[6]

איזגיאייב הקדיש שירים רבים לרעייתו שרה, ובכללם "אל האהובה". הוא גם הקדיש את השיר "בת סווטה" לבתו הצעירה ביותר.[2]

איזגיאייב נפטר ב-27 ביולי 1972 ונקבר בבית העלמין היהודי בדרבנט.[2]

הבן הבכור ראשי (1947–2009) נפטר בדרבנט. הילדים – לאה (ליזה) ודוד וילדהם מתגוררים בארצות הברית.

רוספו (רוזה), סבטלנה וילדהן – חיים בישראל.

במהלך חייו של סרגיי איזגיאייב פורסמו תשעה ספרי שירה ומחזות פרי עטו. אלה כללו:

  • ג'והורי: Иму гъэлхэнд шолуминим) – אנחנו מגני העולם (1952)[7]
  • (בג'והורי: МэгIнигьой жовони) – שירי נעורים (1959)[8]

בשנת 1959, יחד עם משוררים רבים נוספים, פרסם סרגיי איזגיאייב את שיריו באנתולוגיה ספרותית (בג'והורי: Сесгьой жовонгьо) – קולות הצעירים.

  • (בג'והורי: Стихигьо) – שירים (1963)[9]
  • (בג'והורי: Фикиргьой шогьир) – מחשבותיו של משורר (1966)[10]
  • (בג'והורי: Суьгьбет э дуьлевоз) – שיחה עם הלב (1970)[11]

עבודת התרגום המשמעותית השנייה שלו הייתה תרגום פואמה באווארית בשם (בג'והורי:«Буьлуьнде астарегьо») – "כוכבים גבוהים" (1968), מאת המשורר הלאומי של דאגסטן רסול גמזטוב.[12]

שירים שפורסמו לאחר מותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ג'והורי: Муьгьбет ве гьисмет) – הגורל והאהבה (1972)[13]
  • (בג'והורי: Э иму ижире гIэдоти) – זהו המנהג שלנו (1977)[14]
  • (בג'והורי: Стихигьо ве поэма) – שירה ופואמה (1981)[15]
  • כתבים נבחרים (2002)[16]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 3 4 "סרגיי איזגיאייב, ביוגרפיה". Peoples.ru (ברוסית). {{cite web}}: (עזרה)
  2. 1 2 3 4 5 6 זיכרונות מאבי – דוד איזגיאייב
  3. 1 2 משפחת המשורר
  4. 1 2 3 סרגיי איזגיאייב – המשורר והמתרגם היהודי ההררי
  5. "«הוא חי בשיריו»: לציון 100 שנה לסרגיי איזגיאייב". STMEGI (ברוסית). {{cite web}}: (עזרה)
  6. "Sergey Izgiyayev – in people's memory – Boris Edigarov". jtimes.ru. 2011-07-15. אורכב מ-המקור ב-2011-11-28.
  7. (בג'והורי: Иму гъэлхэнд шолуминим) – "אנחנו מגני העולם", הרפובליקה האוטונומית הסובייטית של דאגסטן, ברית המועצות, 88 עמודים, 12.5×18 ס"מ, 500 עותקים, 1952
  8. (בג'והורי: МэгIнигьой жовони) – "שירי נעורים", דאגסטן, ברית המועצות, 112 עמודים, 11×17 ס"מ, 1000 עותקים, 1959
  9. (בג'והורי: Стихигьо) – "שירים", דאגסטן, ברית המועצות, 108 עמודים, 10.9×16.7 ס"מ, 1000 עותקים, 1963
  10. (בג'והורי: Фикиргьой шогьир) – "מחשבותיו של משורר", דאגסטן, ברית המועצות, 79 עמודים, 10.9×16.4 ס"מ, 1500 עותקים, 1966
  11. (בג'והורי: Суьгьбет э дуьлевоз) – "שיחה עם הלב", דאגסטן, ברית המועצות, 104 עמודים, 10.5×13.9 ס"מ, 1000 עותקים, 1970
  12. (בג'והורי: Буьлуьнде астарегьо). תרגם: סרגיי איזגיאייב. הפואמה "כוכבים גבוהים" מאת רסול גמזטוב, הרפובליקה הסובייטית האוטונומית של דאגסטן, ברית המועצות, עמ' 198, גודל 11.4×14.8 ס"מ, 1000 עותקים, 1968
  13. (בג'והורי: Муьгьбет ве гьисмет) – הגורל והאהבה, הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של דאגסטן, ברית המועצות, עמ' 128, 13×17 ס"מ, 1000 עותקים, 1972
  14. (בג'והורי: Э иму ижире гIэдоти) – זהו המנהג שלנו, הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של דאגסטן, ברית המועצות, עמ' 84, 10.7×16.5 ס"מ, 1000 עותקים, 1977
  15. (בג'והורי: Стихигьо ве поэма) – שירה ופואמה, הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של דאגסטן, ברית המועצות, עמ' 88, 10.7×16.2 ס"מ, 1000 עותקים, 1981
  16. כתבים נבחרים, סנקט פטרבורג, רוסיה, עמ' 288, 15×21.6 ס"מ, 350 עותקים, 2002