סרגיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סרגיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה
Сергей Александрович Романов
Grand Duke Sergei Alexandrovich of Russia.png
הנסיך הגדול סרגיי אלכסנדרוביץ'
שם מלא סרגיי אלכסנדרוביץ' רומנוב
מדינה רוסיהרוסיה  רוסיה
תאריך לידה 11 במאי 1857
מקום לידה צארסקויה סלו, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
תאריך פטירה 17 בפברואר 1905 (בגיל 47)
מקום פטירה מוסקבה, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
בת-זוג אליזבת, נסיכת הסן
שושלת בית רומנוב
תואר הנסיך הגדול של רוסיה
אב אלכסנדר השני
אם מריה אלכסנדרובנה

הנסיך הגדול סרגיי אלכסנדרוביץ' רומנוב (רוסית: Сергей Александрович Романов) ‏ (29 באפריל (11 במאי לפי הלוח הגרגוריאני) 1857 - 4 בפברואר (17 בפברואר לפי הלוח הגרגוריאני) 1905) היה בנו של הצאר הרוסי אלכסנדר השני שנרצח ב-1881.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיך הגדול (או הדוכס הגדול) סרגיי אלכסנדרוביץ' נולד בשנת 1857, והיה בנו החמישי של הצאר אלכסנדר השני.

ב-15 ביוני 1884 התחתן סרגיי עם יליזבטה פדורובנה, בתו של לודוויג הרביעי, הדוכס הגדול של הסן ונכדתה של ויקטוריה מלכת בריטניה. אחותה של אליזבת, אלכסנדרה הייתה נשואה לאחיינו של סרגיי, הצאר ניקולאי השני.

בשנת 1888, ביקר בארץ ישראל, לרגל חנוכת כנסיית מריה מגדלנה שבהר הזיתים. הוא התרשם מהצפיפות באכסניות שבירושלים ששירתו את הצליינים הבאים לפקוד את המקומות הקדושים לנצרות, ועל כן החליט לבנות את חצר סרגיי, בניין שנמצא במגרש הרוסים, כדי שתשמש את הצליינים הרוסיים.

בשנת 1891 מינה אותו אחיו הגדול, הצאר אלכסנדר השלישי לתפקיד המושל הראשי של העיר מוסקבה. אחד ממעשיו הראשונים בתפקיד היה גירושם של למעלה מ-25,000 יהודי מוסקבה, בצו אותו פרסם בחג הפסח באותה שנה. הגירוש ארך כשנה, ובו גורשו היהודים בשלבים: תחילה הרווקים וחסרי הילדים, בהמשך גורשו בעלי המשפחות הקטנות (עד 4 ילדים) ובסיום התהליך גורשו גם בעלי המשפחות הגדולות, שחלקן גרו בעיר יותר מ-40 שנים. נשים שביקשו להישאר בעיר - הוכרחו להירשם כזונות כתנאי להישארותן.

בשנת 1894 מת אחיו הצאר אלכסנדר השלישי, והשלטון עבר לבנו, ניקולאי השני. בשנת 1896, בעת חגיגות ההכתרה של בן-אחיו (שסרגיי אלכסנדרוביץ' היא אחראי להן), התרחש אסון חודינקה. פקידי הממשל המקומי הועברו מתפקידם, אך סרגיי אלכסנדרוביץ' אף קודם לתפקיד המפקד הצבאי של אזור מוסקבה.

הוא היה בלתי אהוד גם על האוכלוסייה הלא-יהודית בשל התנהגותו הקשוחה, והפך מטרה לשנאתם של אויבי המשטר. נחשב לאשם העיקרי לאירועי הדמים בחורף 1904/05 במוסקבה, במהלך הקרבות ביו כוחות צבא לבין כוחות המהפכנים. כתוצאה מכך, המהפכנים החליטו להתנקש בחייו. הוא נרצח ב-17 בפברואר 1905, בעוזבו את הקרמלין במרכבתו בעיצומה של מהפכת 1905, בהתפוצצות מטען נפץ שהשליך עליו המתנקש איוואן קלאייב. הרצח תוכנן על ידי בוריס סבינקוב. שרידי גופתו נאספו ונטמנו בקבר שנבנה בתוך רצפת מנזר הפלא שבתוך תחומי הקרמלין. המנזר נהרס בשנת 1930 בפקודת סטלין. בשנת 1995 נחשפו שרידי הגופה במהלך חפירות ארכאולוגיות שבוצעו במקום והובאו לקבורה במנזר נובוספאסק במוסקבה.

רעייתו של הנסיך נרצחה בידי הבולשביקים בשנת 1918, ביחד עם המשרתת שלה. בשנת 1921 גופותיהן הועברו לכנסיית מריה מגדלנה שבירושלים[1].

חצר סרגיי, שהקים, הועברה בשנת 2011 לבעלות ממשלת רוסיה.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאבל הראשון, קיסר רוסיה
 
סופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג
 
פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה
 
לואיזה ממקלנבורג-שטרליץ
 
לודוויג הראשון, הדוכס הגדול של הסן
 
לואיזה, נסיכת הסן-דרמשטדט
 
קרל לודוויג, נסיך הכתר של באדן
 
אמליה, נסיכת הסן-דרמשטדט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה
 
 
 
 
 
שרלוטה, נסיכת פרוסיה
 
 
 
 
 
לודוויג השני, הדוכס הגדול של הסן
 
 
 
 
 
וילהלמינה, נסיכת באדן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלכסנדר השני, קיסר רוסיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה, נסיכת הסן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סרגיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]