סרגיי יוטקביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סרגיי יוטקביץ'
Сергей Иосифович Юткевич
סרגיי יוטקביץ' בפסטיבל הפועלים של גרמניה המזרחית (Arbeiterfestspiele), יוני 1960
סרגיי יוטקביץ' בפסטיבל הפועלים של גרמניה המזרחית (Arbeiterfestspiele), יוני 1960
לידה 15 בדצמבר 1904 (יוליאני)
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 באפריל 1985 (בגיל 80)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת ריאליזם סוציאליסטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1925–1980 (כ־55 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים וחוטמא"ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סרגיי יוסיפוביץ יוּטקֶביץ'רוסית: Сергей Иосифович Юткевич; ‏28 בדצמבר 190424 באפריל 1985) היה במאי ותסריטאי קולנוע סובייטי. הוא זכה ארבע פעמים בפרס סטלין (1941, 1947, 1967 ו-1983) והוענק לו התואר אמן העם (1962). על פעילותו בתחום הקולנוע הוענקו לו מספר עיטורים וכן תואר גיבור העמל הסוציאליסטי. בשנת 1982 זכה בפרס אריה הזהב על מפעל חייו. השתתף באופן פעיל בכתיבת תסריטיהם של רבים מהסרטים שביים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרגיי יוטקביץ' נולד בסנקט פטרבורג. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה עבד בתפקידים שונים בתיאטראות בקייב וסבסטופול. בשנים 19211923 למד משחק ובימוי אצל וסבולוד מיירהולד. את סרטו הראשון ביים בשנת 1925. בשנת 1928 התמנה למנהל המחלקה הראשונה באולפני "לֶנפילם" (Ленфильм) בלנינגרד וניהל אותה במשך כעשור.

בשנת 1938 צילם את סרטו הראשון על ולדימיר לנין. נושא זה היה בין המובילים אצל יוטקביץ', ובהמשך הוא ביים מספר סרטים על לנין.

בשנת 1938 עבר למוסקבה והיה המנהל אמנותי של אולפני "סוֹיוּזדֶטפילם" (Союздетфильм), שהתמחו בסרטי ילדים והנוער. במקביל לימד במכון הסובייטי הממלכתי לאומנות הקולנוע (VGIK). במהלך מלחמת העולם השנייה המשיך לביים סרטים. הוא ביים כמה סרטים תוך שימוש בדמות החייל האמיץ שווייק שמשתתף במלחמה נגד הנאצים. אחד מסרטי הסדרה נאסר להקרנה. בשנת 1944 ביקר בצרפת וביים בה את הסרט "צרפת המשוחררת".

בשנת 1947 ביים סרט נוסף על לנין. הממסד המפלגתי היה בדעה שדמות של לנין אינה גדולה דיה, והקרנת הסרט נאסרה. הממסד החל לרדוף אותו, הוא הואשם בקוסמופוליטיות פוטר מ-VGIK ולא היה יכול להמשיך בבימוי סרטים מספר שנים. לאחר מות יוסיף סטלין יוטקביץ' חזר ללמד ב-VGIK (פעל במכון עד לסוף שנות ה-60) ולביים.

בשנת 1955 ביים את הסרט "אותלו", שהוצג בפסטיבל הקולנוע בקאן וזכה בפרס. נסע לקאן וקשר קשרים עם קולנוענים ואנשי תרבות צרפתים. בהמשך הוזמן להיות בין שופטי הפסטיבל.

בשנת 1958 חזר לנושא המרכזי שלו, סרטים על לנין, וביים סרט חדש. בשנת 1965 ביים את הסרט "לנין בפולין", שזכה בפרס פסטיבל הקולנוע בקאן. גם סרטו האחרון, שבוים בשנת 1981, לאחר הפסקה ארוכה, הוקדש לחייו של ולדימיר לנין.

בשנת 1968 טיפל צוות בראשותו בשחזור סרטו של סרגיי אייזנשטיין "שדה בֶּז'ין", שנאסר להקרנה בשנות ה-30 ורק חלקים מהחומר שצולם נשמרו.

במקביל לבימוי סרטים, ביים מספר הצגות בתיאטראות של מוסקבה ולנינגרד.

יוטקביץ' נפטר במוסקבה ב-1985, בגיל 80. נטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סרגיי יוטקביץ' בוויקישיתוף