סרגיי סורוביקין

סרגיי סורוביקין
Сергей Владимирович Суровикин
לידה	11 באוקטובר 1966 (בן 59); נובוסיבירסק, סיביר
מדינה	רוסיה
השכלה	האקדמיה הצבאית של המטכ"ל של צבא רוסיה; אקדמיית פרונזה; Omsk Combined Arms Command High School ;
תקופת פעילות	מ-1987
בת זוג	Anna Surovikina
מספר ילדים	4
פרסים והוקרה	מדליה על הישגים למען המולדת דרגה ראשונה; מדליה להצטיינות בשירות הצבאי, דרגה 2; מדליית הגבורה הצבאית, דרגה 2; For distinguished service; Medal "For Courage"; מדליית הגבורה הצבאית, דרגה 1; מסדר הידידות של בלרוס (31 במרץ 2010); מסדר גאורגיוס הקדוש, דרגה 3 (31 בדצמבר 2022); מדליה לחיזוק אחוות הנשק; Medal "Army General Khrulyov"; גיבור הרפובליקה העממית של לוגנסק (2022); מדליית הגבורה הצבאית; מדליה להצטיינות בשירות הצבאי; מדליה להצטיינות בשירות הצבאי; מסדר גאורגיוס הקדוש, דרגה 4; מדליית המערכה הצבאית בסוריה; מדליה על ההצטיינות בקרב; עיטור האומץ; מדליית "הצטיינות בשירות צבאי", דרגה 2; מדליית העוז; מדליית השירות המצוין, דרגה 3; מדליית "הצטיינות בהגנה על גבולות המדינה"; מדליה על הישגים צבאיים; גיבור הפדרציה הרוסית (2017); מדליה על הישגים למען המולדת דרגה שנייה; מדליה להצטיינות בשירות הצבאי, דרגה 1; מדליה להנצחת 70 שנה לכוחות המזוינים של ברית המועצות; תג אקדמי ;
שירות צבאי
השתייכות	;
דרגה	גנרל ארמייה
	1987
תפקידים בשירות
	מפקד דיוויזיית החי"ר הממונע ה-34; מפקד הארמייה ה-20; מפקד המחוז הצבאי המזרחי; מפקד כוחות הצבא הרוסי בסוריה; מפקד כוחות האוויר והחלל
פעולות ומבצעים
	מלחמת אפגניסטן; מלחמת צ'צ'ניה השנייה; סיפוח חצי האי קרים; המבצע הרוסי בסוריה
עיטורים

סרגיי ולדימירוביץ' סוּרוֹביקין (ברוסית: Сергей Владимирович Суровикин; ‏נולד ב-11 באוקטובר 1966) הוא איש צבא רוסי בדרגת גנרל ארמייה, מפקד כוחות האוויר והחלל של רוסיה מנובמבר 2017 עד אוגוסט 2023. בעבר שימש כמפקד כוחות הצבא הרוסי בסוריה^[1]. מאוקטובר עד דצמבר 2022 שימש כמפקד הכוחות הרוסיים במבצע הפלישה לאוקראינה^[2]. בינואר 2023 הוחלף על ידי ולרי גרסימוב.

כמצביא, ידוע כי הכוחות תחת פיקודו נוטים לזרוע הרס רב בערים, כפי שהיה בצ'צ'ניה, בסוריה ובאוקראינה, ולפיכך הוא מכונה בתקשורת "גנרל ארמגדון".^[3]

ביוגרפיה

סורוביקין נולד וגדל בנובוסיבירסק. בשנת 1987 השלים את לימודיו בבית הספר הגבוה לפיקוד צבאי שבאומסק והוסמך לקצונה. שירת כמפקד מחלקה ומפקד פלוגה בחיל הרגלים. סורוביקין התנדב לכוחות המיוחדים, השלים את מסלול ההכשרה ובמסגרת הכוחות המיוחדים לחם במלחמת אפגניסטן^[4]. בהמשך שימש בשורת תפקידי מטה ופיקוד בכוחות היבשה. בשנת 1991 שימש כממלא מקום מפקד גדוד הרגלים ה-1 בדיוויזיית המשמר הממונעת ה-2. ב-21 באוגוסט 1991, במהלך הפיכת אוגוסט במוסקבה כוח של 21 נגמ"שים בפיקודו של סורוביקין היה מעורב בתקרית במנהרה ברחוב ארבאט החדש במוסקבה. אזרחים, שהתנגדו להפיכה, ניסו לחסום את תנועת השיירה. במהלך התקרית 3 אזרחים נהרגו ועשרות נפצעו. בתום ניסיון ההפיכה נעצר סורוביקין ונחקר. הוא הוחזק במעצר במשך 7 חודשים. בסוף שוחרר ממעצר בהנחייתו האישית של בוריס ילצין ואף הועלה בדרגה. בשנים 1993 - 1995 למד באקדמיה צבאית במוסקבה. בשנת 1995 נעצר ונחקר בחשד למכירת אמצעי לחימה. הפרקליטות הצליחה רק להוכיח מעורבותו עקיפה במכירת אמצעי לחימה הוא נידון לשנת מאסר על תנאי. בהמשך גם עונש זה בוטל והרישום הפלילי שלו נמחק. בשנים 1996 - 1999 שירת בדיוויזיה רוסית שהוצבה בטג'יקיסטן, לתמיכה במשטר במדינה כנגד מורדים איסלמיסטים. בשנים 2000 - 2002 למד באקדמיה הצבאית של המטה הכללי. בשנת 2002 מונה למפקד דיוויזיית החי"ר הממונע ה-34. לאחר מכן שימש כמפקד דיוויזיית החי"ר הממונע ה-42, בין היתר במהלך מלחמת צ'צ'ניה השנייה. בשנת 2008 מונה למפקד הארמייה ה-20. בהמשך שימש כראש אגף מבצעים במטה הכללי הרוסי. בשנת 2012 הוטל עליו להקים את המשטרה הצבאית של רוסיה. שנה לאחר מכן מונה למפקד המחוז הצבאי המזרחי. בשנים 2014 - 2016 ניהל את הסיוע למורדים פרו-רוסים בחבל דונבאס באוקראינה.

בשנת 2017 כיהן כמפקד כוחות הצבא הרוסי בסוריה.באוקטובר 2017 הוזכר כמועמד לעמוד בראש כוחות האוויר והחלל של רוסיה, וב-22 בנובמבר 2017 מונה רשמית לתפקיד^[5].

ביוני 2022 דיווח משרד ההגנה הרוסי כי סורוביקין פיקד על הכוחות הרוסיים במהלך המתקפה בדרום אוקראינה שהתמקדה באזורים במחוז לוהנסק. ב-8 באוקטובר 2022 הוא מונה לפקד על הכוחות הרוסיים באוקראינה במבצע הפלישה.^[6]^[7] עד 11 בינואר 2023. לאחר מכן שב לפקד על כוחות האוויר והחלל של רוסיה.

ביוני 2023 פורסם ברוסיה כי סורוביקין נעצר בחשד למעורבות במרד קבוצת וגנר^[8]. באוגוסט 2023 פורסם כי סורוביקין הודח מתפקיד מפקד כוחות האוויר והחלל של רוסיה. מאז הוא לא נראה בציבור.

חייו האישיים

סורוביקין נשוי ואב לארבעה ילדים, שלוש בנות ובן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סרגיי סורוביקין בוויקישיתוף

סרגיי סורוביקין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

↑ מייקל גורדון, ניו יורק טיימס, המצור על א־רקה מתהדק; המורדים פרצו למרכז העיר, באתר הארץ, 3 ביולי 2017
↑ "גנרל מושחת ואכזר, גם בסטנדרטים של רוסיה". פוטין מינה מפקד חדש למלחמה, באתר ynet, 8 באוקטובר 2022
↑ https://www.5-tv.ru/tabloid/405192/komanduusij-vojskami-specoperacii-kto-takoj-sergej-surovikin/
↑ In Yekaterinburg, the colonel shot himself in the exercises before the eyes of the command, unable to withstand criticism, NEWSru, April 22, 2004.
↑ Генерал с сирийским взглядом на ВКС
↑ https://www.kan.org.il/item/?itemId=135862
↑ "גנרל מושחת ואכזר, גם בסטנדרטים של רוסיה". פוטין מינה מפקד חדש למלחמה, באתר ynet, 8 באוקטובר 2022
↑ ידיעה על מעצרו, באתר העיתון 'מוסקבה טיימס', 28 ביוני 2023.

[1] מייקל גורדון, ניו יורק טיימס, המצור על א־רקה מתהדק; המורדים פרצו למרכז העיר, באתר הארץ, 3 ביולי 2017

[2] "גנרל מושחת ואכזר, גם בסטנדרטים של רוסיה". פוטין מינה מפקד חדש למלחמה, באתר ynet, 8 באוקטובר 2022

[3] ttps://www.5-tv.ru/tabloid/405192/komanduusij-vojskami-specoperacii-kto-takoj-sergej-surovikin/

[4] In Yekaterinburg, the colonel shot himself in the exercises before the eyes of the command, unable to withstand criticism, NEWSru, April 22, 2004.

[5] Генерал с сирийским взглядом на ВКС

[6] ttps://www.kan.org.il/item/?itemId=135862

[7] "גנרל מושחת ואכזר, גם בסטנדרטים של רוסיה". פוטין מינה מפקד חדש למלחמה, באתר ynet, 8 באוקטובר 2022

[8] ידיעה על מעצרו, באתר העיתון 'מוסקבה טיימס', 28 ביוני 2023.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

מאגרי מידע	IMDb
בקרת זהויות	PLWABN: 9812843505605606 GND: 1269924435 VIAF: 7646166600457718000003 WorldCat (עם VIAF): 7646166600457718000003