סרחיו פרס
.jpg) | |||||||||||||||
| פרס (2019) | |||||||||||||||
| לידה |
26 בינואר 1990 (בן 34) גוודלחרה, מקסיקו | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה |
Sergio Michel Pérez Mendoza  | ||||||||||||||
| לאום |
 מקסיקני | ||||||||||||||
| קבוצה נוכחית | רד בול | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| http://sergioperezf1.com/ | |||||||||||||||
  | |||||||||||||||
סרחיו מיצ'ל פרס מנדוזה (בספרדית: Sergio Michel Pérez Mendoza ⓘ?, ידוע בכינוי צ'קוֹ (Checo); נולד ב-26 בינואר 1990) הוא נהג מרוצים מקסיקני המתחרה באליפות הפורמולה 1 עבור קבוצת רד בול.
קריירת מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרס החל להתחרות בקארטינג בגיל 6. בשנתו הראשונה השיג ארבעה ניצחונות וסיים את העונה במקום השני בקטגוריית הצעירים. שנה לאחר מכן עבר להתחרות בקטגוריית הנוער והיה המתחרה הצעיר בסבב. בסיום העונה שב לקטגוריה הצעירה, ניצח שמונה מרוצים וסיים כאלוף הצעיר בקטגוריה. בשנת 1999 עבר להתחרות בקטגוריית 80 סמ"ק לאחר קיבל אישור מיוחד להתחרות בקטגוריה. הוא ניצח שלושה מרוצים וסיים את העונה במקום השלישי. שנה לאחר מכן המשך להתחרות בקטגוריית ה-80 סמ"ק, אך לקח חלק גם בשלושה מרוצים בקטגוריית ה-125 סמ"ק. בשנת 2002 התחרה רק בקטגוריית ה-125 סמ"ק בה השיג שישה ניצחונות וסיים את העונה במקום השני. באותה שנה לקח חלק במרוץ בינלאומי שהתקיים בלאס וגאס בקטגוריית ה-80 סמ"ק, מרוץ אותו סיים במקום ה-11. בשנת 2003 הוביל את האליפות, אך נאלץ לפרוש משבעת המרוצים האחרונים של העונה. באותה שנה לקח חלק באירוע בו לקחו חלק נהגים המתחרים באליפויות שונות בקטגוריית ה-125 סמ"ק. הוא זינק מהמקום הראשון והצליח לשמור עליו עד לסיומו של המרוץ.
בשנת 2004 עבר להתחרות ברכב חד-מושבי, כשלקח חלק באליפות סקיפ ברבר (Skip Barber National Championship) שהתקיימה בארצות הברית. הוא התחרה בחסות טלמקס, חברת התקשורת המקסיקנית בבעלותו של קרלוס סלים. שנה לאחר מכן עבר להתחרות באירופה ולקח חלק באליפות הפורמולה ב.מ.וו הגרמנית, בה התחרה בקבוצת רוזברג שנוהלה על ידי קקה רוזברג. בשנתו השנייה באליפות עבר להתחרות בקבוצת ברלין-ברנדנבורג. את העונה סיים במקום השישי עם 12 נקודות ושני פודיומים. בשנת 2007 עבר להתחרות באליפות הפורמולה 3 הבריטית ועבר להתגורר באוקספורד. בעונתו הראשונה התחרה בקטגוריה הבריטית בלבד. הוא זכה באליפות לאחר שניצח 14 מתוך 21 המרוצים וזינק מספר זהה של פעמים מהפול פוזישן. בעונתו השנייה התמודד בקטגוריה הבינלאומית. בתחילת העונה עוד הוביל את האליפות, אך עד לסיומה ניצח רק ארבעה מרוצים וסיים את העונה במקום הרביעי.
בשנת 2008 התחרה באליפות אסיה בקטגוריית GP2. הוא ניצח שני מרוצים וסיים במקום השביעי. בשנת 2009 התחרה באליפות העולם בקטגוריה וסיים במקום ה-12. בהמשך השנה השתתף, בצורה חלקית, בסבב האסייתי. בעונתו השנייה בסבב העולמי ניצח חמישה מרוצים ובסיומה דורג במקום השני.
פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]
2011-2012: סאובר[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוקטובר 2010 הודיעה קבוצת סאובר על החתמתו של פרס כמחליפו של ניק היידפלד[1]. באותו החודש הצטרף לאקדמיית פרארי לנהגים[2]. בגרנד פרי אוסטרליה, מרוץ הבכורה, סיים במקום השביעי לאחר שעצר רק פעם אחת להחלפת צמיגים במהלך המרוץ[3]. לאחר המרוץ נפסלו שני הרכבים של הקבוצה בשל הפרה של התקנות[4]. בגרנד פרי מלזיה נאלץ לפרוש לאחר שחלקים ממכוניתו של סבסטיאן בואמי פגעו במערכת האלקטרוניקה ברכבו. הוא לא הצליח לצבור נקודות גם בשני המרוצים הבאים. בגרנד פרי ספרד סיים במקום התשיעי וצבר שתי נקודות ראשונות בקריירה.
במהלך מקצי הדרוג לקראת גרנד פרי מונקו איבד שליטה על רכבו ביציאה מהמנהרה ופגע בעוצמה במעקה. הוא נלקח לבדיקות רפואיות בבית החולים ולא לקח חלק במרוץ שהתקיים למחרת[5]. שבועיים לאחר מכן באימונים המקדימים לקראת גרנד פרי קנדה לא חש בטוב והוחלף על ידי פדרו דה לה רוסה[6]. הוא שב להתחרות בגרנד פרי אירופה ועד לסיום העונה צבר נקודות בארבעה מרוצים שונים.
את המרוץ הראשון של עונת 2012 סיים במקום השמיני לאחר שאיבד מספר מקומות במהלך ההקפה האחרונה בשל התחממות יתר של הצמיגים. בגרנד פרי מלזיה ניהל קרב צמוד עם פרננדו אלונסו, אותו ניצח לבסוף הספרדי[7]. בשלושת המרוצים הבאים לא צבר נקודות, למרות שבמונקו הצליח לקבוע את זמן ההקפה המהירה. בגרנד פרי קנדה זינק מהמקום ה-15, אך הצליח לסיים במקום השלישי. בגרנד פרי גרמניה זינק המהקום ה-17 והצליח לסיים במקום השישי[8]. בגרנד פרי איטליה זינק מהממקם ה-12, בניגוד למרבית המשתתפים הוא עשה שימוש בצמיגים קשים בפתיחת המרוץ והחליף לצמיגי מדיום במהלך ההקפה ה-29. הוא הצליח לעקוף נהגים רבים ואף הוביל את המרוץ במשך חמש הקפות, לפני שנעקף על ידי לואיס המילטון שניצח את המרוץ. בששת המרוצים האחרונים לא הצליח לצבור נקודות. את העונה סיים במקום העשירי עם 66 נקודות.
2013: מקלארן[עריכת קוד מקור | עריכה]
לואיס המילטון, נהגה של קבוצת מקלארן בעונת 2012 הודיע בספטמבר על כוונתו לעזוב את הקבוצה בסיום העונה לטובת מרצדס. באותו היום הודיעה הקבוצה על החתמתו של פרס כמחליפו של המילטון[9]. במקביל עזב את האקדמיה של פרארי וניתק את קשריו עם הקבוצה. בגרנד פרי מלזיה סיים בע את זמן ההקפה המהירה, למרות זאת סיים במקום התשיעי, המקום ממנו זינק למרוץ. במהלך גרנד פרי בחריין פגע עם רכו מספר פעמים ברכבו של ג'נסון באטן, חברו לקבוצה. בסיום המרוץ הביע באטן תערומת על הנהיגה האגרסיבית של פרס, דבר שיצר מתח בין השניים גם בהמשך העונה[10]. בגרנד פרי מונקו ביצע שורה של עקיפות מרשימות עד שהתנגש ברכבו של קימי רייקונן, שאמר בסוף המרוץ שפרס "צריך לקבל אגרוף בפנים"[11]. בנובמבר הודיע כי יעזוב את מקלארן בסיום העונה. חודש לאחר מכן חתם בקבוצה סהרה פורס אינדיה.
2014–2020: פורס אינדיה/רייסינג פוינט[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרוץ הראשון בקבוצתו החדשה סיים במקום ה-11, אך קודם למקום העשירי לאחר שדניאל ריקארדו נפסל. בגרנד פרי מלזיה לא הצליח לזנק את המרוץ עקב בעיות בתיבת ההילוכים. שבוע לאחר מכן, בגרנד פרי בחריין, סיים במקום השלישי והשיג את הפודיום הראשון לקבוצה מאז עונת 2009. בגרנד פרי מונקו נאלץ לפרוש לאחר התנגשות עם ג'נסון באטן.
במחצית הראשונה של עונת 2015 התקשה לצבור נקודות. בתשעת המרוצים האחרונים צבר 63 נקודות (מתוך 78 נקודות בסך הכל), כולל פודיום בגרנד פרי רוסיה. גם בפתיחת עונת 2016 התקשה לצבור נקודות וסיים את שלושת המרוצים הראשונים עם אפס נקודות. גרנד פרי מונקו סיים במקום השלישי, הישג אותו שיחזר בגרנד פרי האירופאי שהתקיים באזרבייג'ן. את העונה סיים במקום השביעי עם 101 נקודות, הישגו הטוב בקריירה.
באוגוסט 2019 חתם על חוזה חדש בקבוצה לשלוש שנים[12].
לקראת גרנד פרי בריטניה בעונת 2020 התגלה כחולה בקורונה ונאלץ להחמיץ את שני המרוצים הבאים[13]. באוגוסט הודיע כי יעזוב את הקבוצה בסיום העונה בעקבות ההחתמה של סבסטיאן פטל בקבוצה החל מעונת 2021[14]. בגרנד פרי סאח'יר, מרוץ אחד לפני סיום העונה השיג את ניצחון הבכורה בקריירה[15].
2021–הווה: רד בול[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 2020, שבועיים לאחר סיום העונה, הוחתם בקבוצת רד בול במקומו של אלכסנדר אלבון[16]. בגרנד פרי אמיליה-רומאניה דורג במקום השני אחרי לואיס המילטון, כהוא מקדים את מקס ורסטאפן בן קבוצתו. המרוץ הראשון בו זינק מהשורה הראשונה, הסתיים ללא נקודות לאחר שסיים במקום ה-11. בגרנד פרי אזרבייג'ן זינק מהמקום השישי. פתיחה חזקה הובילה אותו למקום השלישי בהקפה השמינית. עצירה מהירה להחלפת גלגלים סייעה לו לעקוף את המילטון ולעלות למקום השני. תקר בגלגל של ורסטאפן בהקפה ה-47 נתנה לפרס את ההובלה רגע לפני שהונף דגל אדום. לאחר ההזנקה המחודשת שמר על מקומו עד לסיום והשיג ניצחון ראשון בקבוצה[17]. שבועיים לאחר מכן, בגרנד פרי צרפת, הצליח לעקוף את ולטרי בוטאס בהקפה ה-49 של המרוץ וסיים על הפודיום (מקום שלישי) מרוץ שני ברציפות[18]. בוטאס ופרס שוב נאבקו על המקום השלישי בגרנד פרי שטיריה. הפעם היה זה הנהג של מרצדס שניצח בקרב על המקום ופרס סיים רביעי.
בהמשך העונה הגיע לפודיום בשלושה מרוצים רצופים (גרנד פרי טורקיה, ארצות הברית ומקסיקו), את כולם סיים במקום השלישי. במרוץ סיום העונה ביצע עבודה הגנתית כנגד לואיס המילטון, שעיכבה אותו וסייעה למקס ורסטאפן לצמצם פער של 7 שניות מהמילטון, ולבסוף לנצח את המרוץ ולזכות באליפות[19].
החוזה בקבוצת רד בול הוארך גם לעונת 2022[20]. בגרנד פרי ערב הסעודית השיג את הפול פוזישן הראשון בקריירה. הוא הצליח לשמור על ההובלה עד ההקפה ה-16 במרוץ בה עצר להחליף צמיגים. זמן קצר לאחר מכן ניקולאס לטיפי התנגש עם מכוניתו על המסלול, דבר שהביא ליציאת מכונית בטיחות שאיפשרה לשארל לקלר, מקס ורסטאפן וקרלוס סאינס להחליף צמיגים מבלי לאבד מיקום. פרס ירד למקום הרביעי בו סיים את המרוץ. בשמונת המרוצים הבאים הגיע לפודיום שש פעמים, כולל ניצחון בגרנד פרי מונקו, שהושג בעזרת אסטרטגיית החלפת צמיגים ומעבר מתנאי גשם למסלול יבש[21]. אחרי גרנד פרי בריטניה דורג שני בטבלת האליפות בפער של 9 נקודות לפני לקלר.
מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | קבוצה | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | מיקום | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2011 | סאובר |  נפסל |
 פרש |
 17 |
 14 |
 9 |
 DNS |
 |
11 |
 7 |
 11 |
 15 |
 פרש |
 פרש |
 10 |
 8 |
 16 |
 10 |
 11 |
 13 |
16 | 14 | |||||
| 2012 | סאובר | 8 |
2 |
11 |
 11 |
פרש |
11 |
3 |
9 |
פרש |
6 |
14 |
פרש |
2 |
10 |
פרש |
11 |
פרש |
15 |
 11 |
פרש |
10 | 66 | ||||
| 2013 | מקלארן | 11 |
9 |
11 |
6 |
9 |
16† |
11 |
20† |
8 |
9 |
11 |
12 |
8 |
10 |
15 |
5 |
9 |
7 |
6 |
11 | 49 | |||||
| 2014 | פורס אינדיה | 10 |
DNS |
3 |
9 |
9 |
פרש |
11† |
 6 |
11 |
10 |
פרש |
8 |
7 |
7 |
10 |
 10 |
פרש |
15 |
7 |
10 | 59 | |||||
| 2015 | פורס אינדיה | 10 |
13 |
11 |
8 |
13 |
7 |
11 |
9 |
9 |
פרש |
5 |
6 |
7 |
12 |
3 |
5 |
8 |
12 |
5 |
9 | 78 | |||||
| 2016 | פורס אינדיה | 13 |
16 |
11 |
9 |
7 |
3 |
10 |
 3 |
17† |
6 |
11 |
10 |
5 |
8 |
8 |
6 |
7 |
8 |
10 |
4 |
8 |
7 | 101 | |||
| 2017 | פורס אינדיה | 7 |
9 |
7 |
6 |
4 |
13 |
5 |
פרש |
7 |
9 |
8 |
17† |
9 |
5 |
6 |
7 |
8 |
7 |
9 |
7 |
7 | 100 | ||||
| 2018 | פורס אינדיה | 11 |
12 |
12 |
3 |
9 |
12 |
14 |
 פרש |
7 |
10 |
7 |
14 |
5 |
7 |
16 |
10 |
7 |
8 |
פרש |
10 |
7 |
8 | 62 | |||
| 2019 | רייסינג פוינט | 13 |
10 |
8 |
6 |
15 |
12 |
12 |
12 |
11 |
17 |
פרש |
11 |
6 |
7 |
פרש |
7 |
8 |
7 |
10 |
9 |
7 |
10 | 52 | |||
| 2020 | רייסינג פוינט | 6 |
6 |
7 |
|
|
5 |
10 |
10 |
5 |
4 |
4 |
 7 |
6 |
2 |
פרש |
1 |
פרש |
4 | 125 | |||||||
| 2021 | רד בול | 5 |
11 |
4 |
5 |
4 |
1 |
3 |
4 |
6 |
16 |
פרש |
19 |
 8 |
5 |
9 |
3 |
3 |
3 |
4 |
 4 |
 פרש |
15 |
4 | 190 | ||
| 2022 | רד בול | 18 |
4 |
2 |
23 |
4 |
2 |
1 |
2 |
פרש |
2 |
פרש5 |
4 |
5 |
2 |
5 |
6 |
1 |
2 |
4 |
3 |
57 |
3 |
3 | 305 | ||
| 2023 | רד בול | 2 |
1 |
5 |
11 |
2 |
16 |
4 |
6 |
23 |
6 |
3 |
2 |
4 |
2 |
8 |
פרש |
10 |
54 |
פרש |
34 |
3 |
4 |
2 | 285 | ||
| 2024 | רד בול | 2 |
2 |
5 |
2 |
33 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
3 | 85[א] |
- תוצאה בכתב מודגש מסמלת זינוק מפול פוזישן
- תוצאה בכתב מוטה מסמלת את זמן ההקפה המהירה
- תוצאה בכתב מוקטן מציינת את המקום אליו הגיע הנהג במרוץ הספרינט
- ^ העונה טרם הסתיימה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סרחיו פרס (בספרדית ובאנגלית)
סרחיו פרס, ברשת החברתית פייסבוק
סרחיו פרס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סרחיו פרס, ברשת החברתית אינסטגרם
סרחיו פרס, סרטונים בערוץ היוטיוב- סרחיו פרס, באתר DriverDB לנהגי מרוצים
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Sauber signs Perez for 2011 season, Autosport, 4 October 2010
- ^ Perez joins Ferrari young driver scheme, Autosport, 8 October 2010
- ^ Sebastian Vettel beats Lewis Hamilton in Australian GP, BBC.co.uk, 27 March 2011
- ^ Sauber disqualified after Sergio Perez impresses, BBC.co.uk, 27 March 2011
- ^ Perez conscious, talking after crash, autosport, 28 May 2011
- ^ Sergio Perez to miss rest of Canadian GP, BBC.co.uk, 10 June 2011
- ^ Alonso wins wet-dry Malaysian GP, Cras.net, 25 March 2012
- ^ German GP: Fernando Alonso wins tense race at Hockenheim, BBC.co.uk, 22 July 2012
- ^ Sergio Perez gets Lewis Hamilton's McLaren seat, Autosport, 28 September 2012
- ^ 'Dirty' driver Perez has to calm down - Button, ESPN, 21 April 2013
- ^ Monaco GP: Sergio Perez should be punched, says Kimi Raikkonen, BBC.co.uk, 26 May 2013
- ^ Perez signs new three-year F1 deal with Racing Point, Motorsport.com, 30 August 2019
- ^ Sergio Perez tests positive for coronavirus and misses British GP, Sky Sport, 30 July 2020
- ^ Perez to leave Racing Point, ESPN, 9 September 2020
- ^ Sakhir GP: Perez takes shock win after Mercedes debacle, Motorsport.com, 6 December 2020
- ^ Perez replaces Albon at Red Bull for 2021 F1 season, Motorsport.com, 18 December 2020
- ^ Azerbaijan Grand Prix: Sergio Perez wins after Max Verstappen high speed crash, BBC, 6 June 2021
- ^ Paul Ricard weekend ‘wasn’t as good as I hoped’ says Perez, despite second straight Red Bull podium, Formula1.com, 21 June 2021
- ^ How Crucial Was ‘legend’ Perez To Verstappen’s F1 Title?, The Race, 13 December 2021
- ^ Checo Re-Signs For 2022 Season, RedBullRacing.com, 27 August 2021
- ^ Perez wins a captivating wet-dry Monaco Grand Prix as Leclerc falls from pole to P4, Formula1.com, 29 May 2021