סרט מודעות צהוב
_(cropped).jpg)
סרט מוּדָעוּת צהוב הוא סמל להזדהות עם שבויים וסולידריות עם לוחמים ותפילה לשובם לשלום. מקורו בפולקלור האמריקאי. כמו כן הוא גם מסמל מודעות למחלת האנדומטריוזיס, אך הוא נפוץ ברחבי העולם סביב אירועים שונים.
מקור הסמל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי דעה מקובלת, בעת מלחמת האזרחים האמריקנית ענדו נשות וארוסות חיילי צבא האיחוד (הצפון) צעיף צהוב, מטפחת צהובה או סרט צהוב בשערן כסמל לכך שהן נאמנות ומחכות לאהובן שישוב מן הקרבות. הצבע הצהוב היה סמלו של חיל הפרשים של צבא הצפון. רושם זה חוזק עקב המערבון בשם "היא ענדה סרט צהוב" שהופק בשנת 1949, העוסק במלחמה נגד ילידי ארצות הברית ובמנהג זה. שיר העוסק בנושא זכה לביצועים רבים כמו זה של האחיות אנדרוז ושל מקהלת מיץ' מילר.
עם זאת, ייתכן שמקור המנהג עוד במלחמת האזרחים האנגלית בה ענדו אנשי הצבא הפוריטני סרטים צהובים על בגדיהם.[1] ייתכן שמקור המנהג קדום אף יותר, שכן את המנהג לענוד מטפחת עם סמל האהוב כסימן לנאמנות ניתן למצוא כבר במחזה אותלו לוויליאם שייקספיר ובשיר אותו שרה דסדמונה במערכה האחרונה.[2] בשיר All Round My Hat, שמקורו בימי הביניים נאמר שהאהובה עונדת סביב כובעה ענף ערבה ירוק לציון כי אהובה נמצא הרחק וכי היא שומרת לו את נאמנותה.[3]
השיר "היא ענדה סרט צהוב"
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיר פופולרי ממלחמת העולם הראשונה נקרא "סביב צווארה היא ענדה סרט צהוב (לאהובה הנמצא הרחק-הרחק)"
'Round her neck she wears a yeller ribbon,
She wears it in winter and the summer so they say,
If you ask her "Why the decoration?"
She'll say "It's fur my lover who is fur, fur away.
השיר "קשרי סרט צהוב סביב עץ האלון העתיק"
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 1971 הופיעה בעיתון ניו יורק פוסט כתבה מאת העיתונאי פיט המיל תחת הכותרת "הולכים הביתה". הוא סיפר אודות אסיר שנידון לשלוש שנים בכלא. טרם שחרורו כתב האסיר לאהובתו שאם אינה רוצה אותו עוד, הוא יבין זאת, אך אם היא מעוניינת בו, שתקשור סרט צהוב סביב עץ האלון העתיק בעיירת מגוריהם. הכתב התלווה במקרה לאסיר המשוחרר בעת נסיעתו באוטובוס מן הכלא לביתו. האסיר המשוחרר ביקש מנהג האוטובוס ומהנוסעים להתבונן ולראות אם אכן קשור סרט צהוב לעץ. בסופו של דבר אכן היה קשור לעץ סרט צהוב, לשמחת הנהג והנוסעים.
הפזמונאי אירוין לוין קרא את הידיעה וכתב את מילות השיר "קשרי סרט צהוב סביב עץ האלון העתיק" (Tie a Yellow Ribbon Round the Ole Oak Tree). בסיום השיר מוצא האסיר המשוחרר מאה סרטים צהובים קשורים לעץ. את השיר ביצעו ב-1973 טוני אורלנדו ולהקת "שחר". מאוחר יותר הוקלט השיר גם על ידי פרנק סינטרה, בארי מנילו, פרי קומו, ג'ון קרטר וג'וני קאש, ג'וני קארבר ואחרים. השיר היה ללהיט ושהה ארבעה שבועות במקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקאי והבריטי באפריל אותה שנה.
אף על פי שהדבר לא נאמר במפורש, היה ברור כי הרמז בשיר הוא לחזרתם של שבויי מלחמת וייטנאם.[1] השיר זכה שנית לפופולריות בשנת 1980 עקב משבר בני הערובה באיראן, שבו הוחזקו 52 אזרחים אמריקאים כבני ערובה בטהראן בירת איראן על ידי השלטון האסלאמי המהפכני החדש שעלה לשלטון בעקבות המהפכה האיראנית. פן לאינגן (Penne Laingen), אשתו של אחד מבני הערובה, ברוס לאינגן (Bruce Laingen), קראה לציבור בראיון עיתונאי לקשור סרט צהוב כהזדהות עם המאבק לשחרור בני הערובה, על פי השיר. בעקבות קריאתה זו הפך הסרט הצהוב לנפוץ.[4]
בין 2003 ו-2006 נתלו בארצות הברית סרטים צהובים על דלתות בתים, על עצים בגינות או על תיבות הדואר של משפחות שבניהן נלחמו בעיראק, כסמל לתפילה לחזרתם בשלום וכסמל לתמיכה במלחמה.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר הוחזרו שבויי צה"ל יוסף גרוף, נסים שלם וחזי שי משביים במסגרת עסקת ג'יבריל, קשרה אמו של יוסף גרוף מאות סרטים צהובים ברחוב שבו הם גרים, לקדם את פניו.[5]
בשנת 2010, בעקבות המאמצים להעלות לתודעה את החייל החטוף גלעד שליט, חולקו ברחבי ישראל אלפי סרטים צהובים שנתלו על ידי אזרחים על מכוניותיהם לציון הזדהות עם משפחת החייל וכקריאה לשחררו. לקראת שובו של גלעד שליט קישטו ילדי ישובו מצפה הילה את הגדרות והעצים ביישוב בסרטים צהובים.[6]
בשנים 2023–2024, בתקופת מלחמת חרבות ברזל, עונדים אזרחים רבים על בגדיהם או רכביהם סרט צהוב לאות הזדהות וסולידריות עם החטופים הרבים שנשבו במתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר 2023. סרטים צהובים נתלו ברחובות ערים רבות בישראל ועל עצים, עמודי חשמל, גדרות ומכוניות. רבים נוהגים לנעוץ על בגדיהם סיכת דש בצורת סרט צהוב, המכונה "עיטור החופש".[7]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סרט צהוב באתר פולקלור אמריקאי (באנגלית)
- קריאה לקשירת סרטים צהובים כתמיכה בכוחות האמריקאים במלחמה בעיראק, 2003 (באנגלית)
- ניר כהן, מה הסיפור של הסרט הצהוב?, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
- ליאת מצה, "סמל נאצי": הקונספירציה סביב סיכת החטופים, באתר מאקו, 5 בספטמבר 2024
- מאי פכט, איך החות'ים כמעט העלימו את סיכות החטופים הצהובות, באתר מאקו, 4 באוקטובר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 ההיסטוריה של הסרט הצהוב
- ^ כיצד הפך הסרט הצהוב לסמל עממי אמריקאי?
- ^ סרט צהוב: קשר עם מסורת
- ^ ""Tie a Yellow Ribbon:" the Origin of the National Response to the Iran Hostage Crisis". 19 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ טל בשן, מדינה אוכלת שבוייה, באתר nrg, 17 באוקטובר 2011
- ^ לילה לבן במאהל שליט, שכולו חלום שהתגשם, באתר ynet, 12 באוקטובר 2011
- ^ עיטור החופש - 5 סיכות צהובות, באתר של מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים