סריג (בד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סריג על עץ בתל אביב, מתוך אירוע "עצים סרוגים" של אלונה ארובס, אורנה גלבוע ואיריס ירון[1]

סריג הוא בד סרוג, כלומר עשוי מחוט אחד מתמשך משמש ליצירת לולאות הנקראות עיניים, שורה אחר שורה. בצד אחד הנקרא גם צד ימין הסריג נראה כשורות של האות האנגלית V המשולבות זו בזו, בדרך כלל זה הצד שנהוג ללבוש כלפי חוץ. הצד השני נראה כמו שורות של קווים קטנים אופקיים. להבדיל מבדים אחרים שמיוצרים באריגה, כלומר בחוטים המתוחים בשתי וערב ושילובם זה בזה.

בד סריג, נקרא ברוב השפות טריקו, מילה שבאה מצרפתית, והפכה למילה בינלאומית. בד הטריקו נבדל מסריגת-יד בכך שהוא מיוצר מחוטים עדינים, במכונות סריגה מיוחדות.

סוודרים, אפודות, גרביים וחולצות T הם דוגמאות לסריגים. סריג אפשר גם לסרוג בעיגול, כך שאין צורך בתפר. גרביים לרוב נסרגים בעיגול.

לסריג, מתיחות גבוהה יותר באחד הכיוונים מאשר בכיוון הניצב לו. השימוש בסריג להכנת בגדים הוא בדרך כלל כאשר הכיוון הנמתח מוצב אופקית, והכיוון שאינו משנה אורכו - אנכית. אחרת, כח הכבידה יעוות את צורת הבגד.

סריג שנפער בו חור ימשיך להיפרם בכיוון אחד - הכיוון הנמתח פחות, פרימה זו בגרביונים העשויים ניילון ומשי מכונה 'רכבת' על שם צורתה שנדמית כמו מסילת רכבת,[2] תיקון הפרימה בגרבי ניילון ובגרבי משי נעשה בעזרת מחט חשמלית וכונה 'תיקון אמנותי'.

בין חלוצי התעשייה בארץ היה המפעל לגרביים לודז'יה שהוקם ב-1924. אחרי שנקלע לקשיים נמכר לאריה שנקר, שהקים בו גם מחלקה ליצור סריגים.[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניר ארנון, מבצע בתל אביב: מלבישים את העצים לחורף, באתר nrg‏, 3 באוקטובר 2012
  2. ^ אברהם אבן-שושן, המלון החדש, כרך ק - ר, ירושלים: קרית-ספר, 1980, 1980, עמ' 2521. (בעברית)
  3. ^ אילה רז, חליפות העתים, מאה שנות אופנה בארץ-ישראל, עריכה: יעל נמרודי-רבינוביץ, ישראל: ידיעות אחרונות, 1996, 1996, פרק התפתחות תעשיית האופנה בשנות ה-20 וה-30, עמ' 84, מסת"ב 965-482-014-5. (בעברית)
Cloth 800.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא טקסטיל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.