סריניוואסה רמנוג'אן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
סריניוואסה רמנוג'אן
ஸ்ரீனிவாஸ ராமானுஜன்
סריניוואסה רמנוג'אן
סריניוואסה רמנוג'אן
לידה 22 בדצמבר 1887
Madras Presidency, הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באפריל 1920 (בגיל 32)
Madras Presidency, הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה
מקום מגורים הודו, אנגליה
עיסוק מתמטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט גודפרי הרולד הארדי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות טריניטי קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עמית החברה המלכותית (2 במאי 1918) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
ניתוח תורת המספרים, עיבוד נוסחאות המשתמשות בקבועים מתמטים כמו פאי, מספרים ראשוניים ופונקציית החלוקה.
חתימה Srinivasa Ramanujan signature.gif עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סריניוואסה איאנגאר רמנוג'אן (ஸ்ரீனிவாஸ ஐயங்கார் ராமானுஜன்;‏ 22 בדצמבר 1887 - 26 באפריל 1920) היה מתמטיקאי הודי שחי בזמן השלטון הבריטי בהודו. למרות שלא עבר הכשרה פורמלית במתמטיקה טהורה, הוא תרם תרומות משמעותיות לאנליזה מתמטית, תורת המספרים, טורים, שברים משולבים, כולל פתרונות לבעיות שעד אז נחשבו לבלתי פתירות. בשנת 1913, לאחר חיפוש מתמטיקאים שיכירו בערך תגליותיו, התיידד עם המתמטיקאי הבריטי גודפרי הרולד הארדי. לאחר שהארדי זיהה את תגליותיו של רמנוג'אן, הוא ארגן את הגעתו לבריטניה.

במהלך חייו הקצרים, רמנוג'אן הוכיח באופן בלתי תלוי כ-3900 משפטים (רובם זהויות ומשוואות)[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמנוג'אן נולד במשפחה ברהמנית טמילית אדוקה בעיר אירודו במדינת טאמיל נאדו שבדרום הודו. הוא התבלט במתמטיקה עוד מנעוריו. בגיל עשר זכה בציון הגבוה ביותר במחוז בבחינת המתמטיקה ונודע בזכרונו יוצא הדופן. בגיל 16 התגלגל לידיו הספר ״תוצאות יסודיות במתמטיקה טהורה״ מאת ג'ס קר, שהשפיע מאד על עבודתו. בתיכון החל ללמוד לבדו ולחקור בעצמו (בעיקר על שערוך נומרי של קבוע אוילר ועל תכונות של מספרי ברנולי). על סמך הישגיו זכה במלגת למודים במכללה, אך ענינו הבלבדי במתמטיקה הביאו להכשל בשאר המקצועות. הוא עבר למדרס (צ'נאי), נסה ללמוד במכללות שונות, סבל מבעיות בריאותיות והמשיך במחקרו העצמאי. בגיל 21 נישא לג'אנאקי אמאל בת ה-10 (כמנהג המקום באותה עת) שעברה לגור עמו כעבור שנתיים. רמנוג'אן התקיים מהוראת מתמטיקה והחל לפרסם ב-Journal of the Indian Mathematical Society. בעקבות מאמר מחקר מבריק משנת 1910 על מספרי ברנולי, הוא זכה בהכרה ונודע כאשף מתמטי באזור מדרס. במרץ 1912, לאחר שבקשותיו למלגות נדחו, החל לעבוד כחשבונאי (״מחשב אנושי״) בנמל מדרס. מעסיקו, החשבונאי הראשי, שהתעניין במתמטיקה אקדמית, הפך תומך שלו לאורך חייו. בעקבות מכתב שכלל מספר תוצאות מפתיעות ביותר שנשלח למתמטיקאי הבריטי ג'. ה. הארדי על ידי מהנדס בריטי שעבד בהודו, הארדי, זיהה מיד את גאונותו יוצאת הדופן של רמנוג'אן והפך לאחר מכן למורהו הרוחני. כשנשאל הארדי על ידי פאול ארדש מה הייתה תרומתו החשובה ביותר למתמטיקה, ענה ללא היסוס "גילויו של רמנוג'אן".

על אהבתו של רמנוג'אן למספרים הטבעיים ניתן ללמוד מהדברים שאמר עליו הארדי:

רמנוג'אן היה מסוגל לזכור את תכונותיהם הייחודיות של מספרים באופן ממש לא טבעי. ליטלווד אמר שכל מספר טבעי היה ידידו האישי של רמנוג'אן. אני זוכר שנסעתי לבקרו במיטת חוליו בפאטני. נסעתי במונית שמספרה 1729, והערתי שזה מספר משעמם למדי, ושאני מקווה שזה איננו סימן רע. 'לא', הוא ענה, 'זה מספר מעניין מאוד; זה המספר הקטן ביותר שניתן לבטאו כסכום של שתי חזקות שלישיות בשתי דרכים שונות', ואכן: 1729 = 123 + 13 = 103 + 93

רמנוג'אן לא הסתגל לחיים בבריטניה, אליה הגיע בהיותו בן 26 בהזמנתו של הארדי ובה קיבל משרה אקדמית. הוא חווה משברים נפשיים רבים בעודו באנגליה ואף ניסה להתאבד על ידי עמידה במסלולה של רכבת נוסעת (אך ניצל הודות לערנותו של אחד מעובדי הרכבת). הוא גם לא הסתגל להרגלים הנראים כמובנים מאליהם לאזרח מערבי, כגון נעילת נעליים, ולמאכלים ולקוד ההתנהגות האירופאיים. הוא נפטר לאחר ששב לחופשה בהודו בעידודו של הארדי בהיותו בן 32, ככל הנראה ממחלת מעיים.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמנוג'אן עבד בעיקר בניתוח תורת המספרים והתפרסם בשל נוסחאות רבות המשתמשות בקבועים מתמטיים כגון פאי, מספרים ראשוניים ופונקציית החלוקה. לעיתים קרובות הוא קבע את נוסחאותיו ללא הוכחה, ורק מאוחר יותר הן הוכחו כנכונות על ידי מתמטיקאים אחרים. הוא היה גאון מתמטי, בעל חשיבה ויזואלית, אשר הגדיר בעיות מתמטיות ופתר אותן ללא כל שלבי ביניים, וללא שימוש בשיטות חשיבה סדרתיות וחלוקת בעיותיו לשלבים לוגיים נפרדים ופשוטים יותר.

על סיפור חייו הופק בשנת 2015 הסרט הבריטי "האיש שידע אינסוף".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Berndt, Bruce C. (12 בדצמבר 1997). Ramanujan's Notebooks, Part 5. Springer Science & Business Media. עמ' 4. ISBN 9780387949413.