סרי נוסייבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סרי נוסייבה
Sari Nusseibeh at 2012 Leipzig Book Fair.JPG
לידה 12 בפברואר 1949 (בן 69)
דמשק, סוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה כרייסט צ'רץ'
אוניברסיטת הרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פילוסוף עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים עיטור ארבע החירויות
פרס קטלוניה הבינלאומי (2004)
פרס זיגפריד אונסלד (2010) עריכת הנתון בוויקינתונים
sari.alquds.edu
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סרי נוסייבהערבית: سري نسيبة; נולד ב-12 בפברואר 1949) הוא פרופסור לפילוסופיה ונשיא אוניברסיטת אל-קודס במזרח ירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסייבה נולד בדמשק. הוא בן למשפחת נוסייבה - משפחת מוסלמית-ירושלמית מכובדת, היושבת בירושלים מאז המאה ה-7 ואחראית מזה למעלה מ-150 שנה על מפתחות כנסיית הקבר. אביו הוא אנוואר נוסייבה ששימש במשך שנים כשר בממשלת ירדן. אמו היא נוזהא לבית אל-חוסיין, בעלי קרקעות מוואדי חנין (נס ציונה).

ב-1951 חזרה המשפחה מדמשק לירושלים. בשנת 1965 עברו זמנית ללונדון כאשר מונה האב כשגריר ירדן בבריטניה. אחרי מלחמת ששת הימים חזר נוסייבה לארץ ובסיועו של אביו התקבל כמתנדב בקיבוץ הזורע, תקופה שעזרה לנוסייבה להכיר את ישראל ואת הישראלים.

נוסייבה למד פילוסופיה באוניברסיטת אוקספורד, שם הכיר את אשתו, לוסי, שהתאסלמה לקראת נישואיהם. לאחר סיום לימודיו עבר לאבו דאבי, שם התפרנס מתיווך בעסקאות נפט. לאחר זמן קצר יצא לכתוב עבודת דוקטורט בפילוסופיה של האסלאם באוניברסיטת הרווארד. ב-1978, לאחר שקיבל את תואר הדוקטור, חזרה המשפחה לירושלים, ונוסייבה שימש כמרצה לפילוסופיה באוניברסיטת ביר זית.

ב-1986 קרא נוסייבה לשוויון זכויות לפלסטינים ולשילובם בתוך מדינת ישראל. מאוחר יותר עבר לתמוך בפתרון של שתי מדינות לשני עמים, לקח חלק פעיל בתיווך בפרשת עמירב ב-1987 ואף הותקף בעקבותיה בידי קיצוניים[1], אולם הוא עדיין דוגל בגישת מדינת כל אזרחיה באם פתרון שתי המדינות לא ימומש.

ב-29 בינואר 1991 נעצר נוסייבה בחשד שדיווח למודיעין העיראקי על מקום נפילת הטילים[2][3]. הוא הוחזק במעצר מנהלי בכלא רמלה במשך 90 יום. באותה תקופה הוכר כאסיר מצפון על ידי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל.

נוסייבה היה מחברי גוף המפקדה של האינתיפאדה הראשונה וממחברי "מסמך ירושלים" - קווים מנחים למאבק לא אלים של הפלסטינים בשלטון הישראלי.

נוסייבה שותף לעמי איילון ביוזמת "המפקד הלאומי" שנועדה לקדם באופן אזרחי יוזמה לשלום בין ישראל לרשות הפלסטינית. האוטוביוגרפיה שלו אשר יצאה באנגלית ב-2007 נקראת Once Upon a Country: A Palestinian Life.

נוסייבה יצא נגד יוזמי החרם האקדמי על מוסדות השכלה גבוהה בישראל.

נכון ל-2008 נוסייבה, יחד עם ד"ר אנתוני דוד, מקדם יוזמה להקמת אוניברסיטה אמריקאית-פלסטינית בירושלים.

ב-2009 פרסם מאמר בו הכיר בזיקה יהודית להר הבית וקבע ששם אכן שכן בית המקדש. כמו כן, במאמר יצא נוסייבה נגד מלחמות הדת בין יהודים למוסלמים. בעקבות פרסום המאמר קיבל איומים על חייו וירד למחתרת[4].

ספרו שתורגם לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דב גיל-הר, האיש שלא מפחד משלום , באתר ערוץ עשר, 11 בדצמבר 2009
  2. ^ יובל לישראל מאת חיים יבין- בתאריך הנקוב
  3. ^ דברי הכנסת, מספר 264, מתאריך 6 בפברואר 1991
  4. ^ שלום ירושלמי, סרי נוסייבה אישר קיום זיקה יהודית להר הבית, באתר nrg‏, 27 בנובמבר 2009