סרנדה (סרט, 1956)
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על | רומן של ג'יימס קיין |
|---|---|
| בימוי | אנתוני מאן |
| הופק בידי | הנרי בלנק |
| תסריט | איבן גוף, בן רוברטס, גון טוויסט |
| עריכה | ויליאם זיגלר |
| שחקנים ראשיים |
מריו לנצה שרה מונטייל ג'ואן פונטיין וינסנט פרייס |
| מוזיקה | ניקולס ברודסקי |
| צילום | ג'ון מרלי |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| חברת הפקה |
האחים וורנר  |
| חברה מפיצה | האחים וורנר |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 23 במרץ 1956 |
| משך הקרנה | 121 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סרט מוזיקלי, סרט דרמה, סרט רומנטי |
| הכנסות | 1,585,000 דולר |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
סרנדה (באנגלית: Serenade) הוא סרט מוזיקלי אמריקאי משנת 1956 בבימויו של אנתוני מאן, עם מריו לנצה, שרה מונטייל, ג'ואן פונטיין ווינסנט פרייס בתפקידים הראשיים.
התסריט מבוסס על הרומן "סרנדה" של ג'יימס קיין משנת 1937.
כמו בשאר סרטיו של לנצה הוא משחק כבחור פשוט שיש לו כשרון זמרה מלידה, מתגלה ומתפרסם, אך מסתבך בקשרי אהבה.
לנצה שר בסרט קטעים מהאופרות טורנדוט, לה טראוויאטה, אותלו ועוד.
בעת ההסרטה התאהבו הבמאי אנתוני מאן ושרה מונטייל ונישאו לאחר מכן.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיימון וינצנטי (מריו לנצה) עובד כפועל בכרם בקליפורניה. הוא ידוע בקולו הערב אך לא למד מוזיקה באופן רציני. בן דודו טוניו (הנרי בלוור) שהוא אמרגן, מסדר לו עבודה במועדון בסן פרנסיסקו שם מופיעים אמנים. לפני שהוא נפרד מחבריו החקלאים הוא שר להם את "לה דנצה" של רוסיני.
באחת ההופעות נוכחת המיליונרית קנדל הייל (ג'ואן פונטיין) ומנהל עסקיה צ'ארלס וינתרופ (וינסנט פרייס). קנדל מטפחת אמנים צעירים המשמשים גם כמאהבים שלה וזורקת אותם לאחר זמן, וכינוייה: "שטן עם פני מלאך". כך גם עם דיימון. היא מציעה לו לימוד אצל המאסטרו מרקטלו (ג'וזף קליה) ואחר כך הופעות בבית האופרה בו היא תומכת.
דיימון נשבה ברשתה ולאחר תקופת לימודים הוא מופיע בהצלחה אך קנדל זונחת אותו לטובת פסל צעיר. דיימון מופיע באותו זמן בתפקיד אותלו. הוא מתמלא חמת זעם על דסדמונה (ליצ'ה אלבנזה), בורח מהבמה, מגיע לביתה של קנדל, הורס את הפסל וטס למקסיקו.
הוא מסתגר במלון בכפר סן מיגואל ולוקה במלריה. מצבו קשה ובחורה צעירה ונאה בשם חואנה (שרה מונטייל) לוקחת אותה לבית דודה מנואל (פרנק פוליה), שם היא גרה לאחר שאביה נהרג במלחמת שוורים.
חואנה מטפלת בו והוא מתאושש, קולו חוזר והוא מתכנן לחזור לסן פרנסיסקו. חואנה עצובה והולכת לכנסייה. דיימון מצטרף אליה ושר את "אווה מריה" (של שוברט).
חואנה מסיעה אותו לשדה התעופה ובדרך הם נתקעים בסופה עזה, מתחבקים ומחליטים להתחתן.
הם מגיעים לסן פרנסיסקו ודיימון מחליט לחדש את הופעותיו. הם נפגשים בקנדל שרוצה אותה לעצמה ומתחיל מאבק בין שתי הנשים על דיימון שבסופו שולפת חואנה חרב כלפי קנדל כאילו הייתה במלחמת שוורים.
חואנה נסערת, בורחת מהמקום ונפגעת מרכב חולף. דיימון מרים אותה מזועזע והיא מוכנסת לאמבולנס. דיימון ממשיך בהופעה ומקדיש לה את השיר סרנדה. טוני מודיע לו שחואנה בסדר ודיימון ממשיך בשיר בהתלהבות.
צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
|---|---|---|
| מריו לנצה | דיימון וינסנטי | |
| שרה מונטייל | חואנה מונטס | |
| ג'ואן פונטיין | קנדל הייל | |
| וינסנט פרייס | צ'ארלס וינתרופ | אמרגן |
| הנרי בלוור | טוניו | אמרגן |
| ג'וזף קליה | מרקטלו | מאסטרו |
| פרנק פוליה | מנואל מונטס | דודה של חואנה |
| ליצ'ה אלבנזה | דסדמונה באותלו |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"סרנדה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"סרנדה", באתר AllMovie (באנגלית)
"סרנדה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"סרנדה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- קדימון לסרנדה, באתר יוטיוב
- מריו לנצה שר סרנדה, סצנת הסיום, באתר יוטיוב
- מריו לנצה של "לה דנצה" מתוך סרנדה 1956, באתר יוטיוב
- מריו לנציה שר "אווה מריה" בסרט סרנדה 1956, באתר יוטיוב
- סרנדה 1956, באתר TCM
