סרפאום
סרפאום הוא שם מקדשו של האל המצרי סראפיס.
סראפיס
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – סראפיס
סראפיס הוא אל המשלב בשמו ובפולחנו את האלים המצריים אוסיריס ואפיס (פר) אשר ייצגו במצריים את תחיית המתים; לפי המיתולוגיה המצרית אוסיריס שלט בעולם המתים ויוחסה לו השפעה על החיים בצורת ההשגחה על הטבע ופוריותו.[1] אפיס שהיה קשור בפולחן השמש היה בעל גוף אדם וראש שור שבין קרניו דיסק השמש. המבנה בו נקבר הפר המקודש נקרא סרפאום. פולחנו של הפר מקודש זה הפולחן קשור לחיי נצח ולפוריות.[2]
אתרי פולחן לסראפיס
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פולחנו העיקרי של סראפיס התקיים בתקופה ההלניסטית בסרפאום גדול מידות אשר הקימו התלמים בבירתם אלכסנדריה.[3] תלמי הראשון הציב בסרפאום של אלכסנדריה פסל ענק של האל בסגנונו המצרי-יווני, פסל שהיה השראה לתיאורי האל על מטבעות אלכסנדריה ומקומות פולחנו האחרים. בתיאורו המלא על המטבעות הוא תואר כמו במקדש באלכסנדריה כשהוא יושב על כס, בדומה לאל זאוס, בידו שרביט ולמרגלותיו קרברוס שומר השאול, הכלב בעל שלושת הראשים. לעיתים קרובות תואר סראפיס בראשו בלבד, הוא נראה מזוקן ולראשו הסל הקלוע שנועד למדידת תבואה, קלאטוס (ביוונית) או מודיוס (בלטינית). במאה השנייה היו בכל מצרים כ- 42 מקדשים לסראפיס.[4] מקדשו המרכזי באלכסנדריה נחרב בסוף המאה ה-4 בידי הפטריארך של אלכסנדריה.
פולחן סראפיס היה נפוץ ברחבי מצרים התלמית באתרי מרפא רבים זאת בהקשר לתפקידו גם כאל מרפא. בהקשרו לאל הראשי זאוס היה לו מקדש באבוקיר שבמצרים שם נמצאה כתובת יוונית מהמאה ה-3 בה מופיע האל בשם 'זאוס הליוס סראפיס הגדול"[5] בשם זה מופיע האל גם על מטבעות אלכסנדריה.
כבר במאה ה-2 לפנה"ס נפוץ פולחנו גם מעבר למצרים וידועים לא מעט מקדשים במזרח התיכון שהוקמו לכבודו.[6] הרומאים, אשר נחשפו לפולחן סראפיס עם כיבוש הממלכות ההלניסטיות, הקימו לו מקדשים ברומא, באיטליה וברחבי האימפריה. מקדש לסראפיס ולאלה המצרית איסיס נבנה ברומא בידי מרקוס אנטוניוס, ושופץ בימי הקיסרים קליגולה ודומיטיאנוס. בתקופה הרומית הושווה סראפיס לאלים זאוס, הדס, הליוס ואסקלפיוס, וכמה קיסרים (למשל קרקלה)[1] ראו בו פטרונם האישי. בין האתרים בהם נחשפו מקדשים לאל זה נמצאת אוסטיה, עיר הנמל של רומא, וכן אפסוס שבאסיה הקטנה. בתקופה הרומית גברה הפופולריות של האל שכן אומץ בידי לגיונות הצבא הרומי. בערים רבות בהן התקיימה מנהלה רומית וישבו חיילי הלגיונות, התקיים פולחן לאל זה, כך מטבע הדברים ברבות מערי הקולוניה שיושבו בווטרנים רומיים התקיים פולחן לסראפיס.
בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]פולחנו של סראפיס הגיע לעיר אליה קפיטולינה (ירושלים הרומית) בידי הלגיון העשירי אשר חנה קודם לכן במצרים. האל תואר לאורך שנים על מטבעות הקולוניה אליה קפיטולינה.[7]
גם חיילי הלגיון השלישי שישב בעיר העריצו את האל סראפיס, כעולה מכתובת שהוקדשה לאל בידי חיילי הלגיון. הכתובת נמצאה בשער ציון וזמנה מימי הקיסר טראיאנוס. מקור הכתובת כנראה במקדש ליופיטר-סראפיס שפולחנו התקיים בעיר. הכתובת פותחת במילים: 'ליופיטר סראפיס הגדול ביותר'... (בלטינית: אופטימוס מקסימוס)[8].
גם בקיסריה ובניאפוליס (שכם) התקיים פולחן לסראפיס כעולה מתיאורו על מטבעות ערים אלה. בניאפוליס הוא תואר על מטבעות מימי הקיסר אנטונינוס פיוס, בחזיתו של מקדש ואיתו אלי הרפואה, אך הוא מתואר גם לבדו בחזית מקדשו כשלראשו הקלטוס המאפיין אותו. בקיסריה, מלבד על המטבעות[9] נחשף אפריז אבן הנושא את דיוקן סראפיס.
בערי פוליס רבות גם כן התקיים פולחן לסראפיס, בעיקר בערים שיוסדו בידי הקיסר ספטימיוס סוורוס ויושבו חיילים או וטרנים של הלגיונות הרומיים. כך בדיוספוליס (לוד)[10] ואלבתרופוליס (בית גוברין).[11]
על פי רוב ידוע על פולחן לסראפיס מתוך הופעתו על גבי מטבעות שנטבעו בתקופה הרומית בערים שונות בפרובינקיות ובכלל זה בארץ-ישראל. גם על מטבעות פתולמאיס (עכו) תואר ראשו של סראפיס בהופעתו האופיינית וגם בעיר זו התקיים פולחנו.[12] מלבד העדות הנומיסמטית קיימים ממצאים ארכאולוגים המצביעים על פולחן לסראפיס גם במקומות שלא טבעו מטבעות. בעיר לגיו שליד מגידו, הוצב בימי הקיסר הדריאנוס הלגיון השישי ושם נחשף מזבח עשוי שיש מעוטר בעיט עם כתובת הקדשה שנכתבה בידי חיילי הליגיון לכבוד האל סראפיס.[13] בסמוך לכרמל נמצא ראש מפוסל של סראפיס וכן נמצא אתר פולחן לאל זה בסיני שכונה הסרפאום של טוסום.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 עמנואל פרידהיים, פולחנים פגאניים בארץ-ישראל הרומית, חיבור קבלת תואר מוסמך במחלקה לתולדות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשנ"ה, עמ' 199.
- ^ עמנואל פרידהיים, פולחנים פגאניים בארץ-ישראל הרומית, חיבור קבלת תואר מוסמך במחלקה לתולדות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשנ"ה, עמ' 27.
- ^ N.G,L. Hammond, H.H. Scullard (eds.), The Oxford Classical Dictionary, Oxford 1970, p 979.
- ^ F. Cumont, Oriental Religions in Roman Paganism, New York 1956, pp. 74-75
- ^ Corpus Inscriptorum Graecarum, III, 4966
- ^ ,,G. J. F. Kater-Sibbes, Peliminary Catalogue of Sarapis Monuments Leiden .1973,
- ^ יעקב משורר, מטבעות אליה קפיטולינה, ירושלים 1989.
- ^ ב. איזק, כתובות מירושלים אחרי המרד הראשון, בתוך: י. צפריר, ש. ספראי (עורכים), ספר ירושלים - התקופה הרומית והביאנטית, ירושלים 1999, עמ' 179-167.
- ^ G.F. Hill, Catalogue of the Greek Coins of Palestine, London 1914, 1914, pl. III nos. 13-14
- ^ יעקב משורר, מטבעות ערי ארץ-ישראל ועבר-הירדן בתקופה הרומית, ירושלים 1984, עמ' 55 מס' 155.
- ^ יעקב משורר, מטבעות ערי ארץ-ישראל ועבר-הירדן בתקופה הרומית, ירושלים 1984, עמ' 64 מס' 182.
- ^ יעקב משורר, מטבעות ערי ארץ-ישראל ועבר-הירדן בתקופה הרומית, ירושלים 1984, עמ' 13 מס' 4.
- ^ M. Avi-Yona, Newly Discovered Latin and Greek Inscriptions, Quarterly of the Department of Antiquities in Palestine 12 (1946) pp. 89-91.